שירכ (אסלאם)
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
שירְכּ (בערבית: شرك, תעתיק מדויק: שִׁרְכּ) הוא מושג בשריעה (ההלכה האסלאמית), אשר משמעותו המילולית הוא "שיתוף", ומשמעותו הדתית היא עבודת אלילים או כפירה בהיותו של האל אחד ויחיד.[1]
העוסקים בשירכ נקראים מֻשְׁרִכּוּן (مشركون). באסלאם, העבודה הזרה נחשבת לחטא חמור ביותר. לפי התאולוגים המוסלמים, אללה יסלח על כל חטא מלבד עבודה זרה. יחד עם זאת, במסורת האסלאמית יש גם שאומרים שאללה יסלח גם על עבודה זרה, במידה והאדם מבקש סליחה באופן כנה לפני שהוא מת. הראיה שהם לוקחים לכך היא שרוב הצחאבה נהגו לעבוד אלילים לפני שהם קיבלו את האסלאם.
סוגים של שירכ
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי פרשני הקוראן, ישנם מספר סוגים של שירכ. סוג אחד הוא כאשר לוקחים את חכמי הדת, הנזירים, הכמרים, או שאר אנשי הדת כנציגים של האל, בין אם באופן ישיר, ובין אם באופן עקיף על ידי קבלת כל מה שהם אומרים כאמת גם אם זה סותר את הכתוב בקוראן.
סוג אחר של שירכ הוא עבודת דברים חומריים, כמו למשל חטא העגל, אשר מוזכר גם בקוראן.
סוג נוסף הוא עבודה זרה בשיתוף – האמונה באלים נוספים מלבד אללה, או ייחוס תכונות אלוהיות לאחרים מלבד אללה[2][3].
עומר בן אל-ח'טאב אף אמר ש"כל הנשבע באחר מלבד באללה, ביצע כפירה או עבודה זרה".
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Patricia Crone, The Qurʾānic Pagans and Related Matters, BRILL, 2016
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שירכ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Gimaret, D. (2012), "S̲h̲irk." In P. Bearman (ed.), Encyclopaedia of Islam New Edition Online (EI-2 English). Brill. https://doi.org/10.1163/1573-3912_islam_SIM_6965
- ^ TYPES OF SHIRKS
- ^ Nurul Hanani, syirik, 2014-05-28
