שיירת חולדה
שיירת חולדה הייתה שיירת אספקה שיצאה ב-31 במרץ 1948 מחולדה לכיוון ירושלים הנצורה חלקית והייתה הראשונה שכשלה מלהגיע לירושלים אף שלא נתקלה במארב יזום[1]. בשיירה נהרגו 22 אנשים. בעקבות דיווח מפקדת הפלמ"ח שהדרך לירושלים חסומה הורה בן-גוריון להוציא לפועל את מבצע נחשון לפריצת הדרך.
בשיירה היו 26 משאיות, ארבעה אוטובוסים ושבעה משוריינים. על השיירה הגנו חיילים מהגדוד הרביעי ומהגדוד החמישי של הפלמ"ח. עמוס חורב היה מפקד השיירה ואל משוריין הפיקוד שלו הצטרפו גם מפקד הגדוד הרביעי ומפקדו החדש של הגדוד החמישי, שאול יפה. הבוקר היה גשום והדרך הייתה בוצית. השיירה נתקעה ליד הכפר הערבי ח'ולדה והתגלתה לערביי הסביבה. בנוסף למקומיים, השיירה הותקפה על ידי מאות ערבים מצבא ההצלה הערבי ממחנה ואדי צראר (בסמוך לתחנת הרכבת נחל שורק), ועל ידי כוחות צבא הג'יהאד הקדוש שבאו מרמלה במשוריינים. לאחר שש שעות של לחימה וניסיון לחלץ את המכוניות שנתקעו בבוץ ניתנה הוראה לסגת חזרה לחולדה.
שניים מהמשוריינים שהגנו על המכוניות ועסקו בחילוץ נפגעו ושקעו בבוץ בלי שיכלו לפרוץ את הכח הערבי התוקף שהקיף אותם. מפקד אחד המשוריינים החליט לפוצץ את המשוריין על יושביו כדי לא ליפול בשבי. על פי אתר מידע פלמ"ח, גורמי הכישלון היו הנסיעה בשעות היום, שיירה גדולה ובה רכב כבד פגיע וקשה לתמרון, הכנות לקויות, פיקוד לא אחיד וכנראה לא מנוסה בהגנה על שיירות, בוץ כבד בדרך העפר ומאמץ לא לוותר על המכונית שנתקעו.
21 מאנשי השיירה נהרגו והרוג נוסף היה בכוח החילוץ.
הפגיעה בשיירה זו, יחד עם הפגיעה בשיירת הרטוב, שיירת עטרות, שיירת יחיעם ובשיירת נבי דניאל, כולן בחודש מרץ 1948, פגעה במורל היישוב היהודי. כתוצאה מכך, החליט פיקוד "ההגנה" ששיטת ליווי השיירות מיצתה את עצמה. במקום זאת הוחלט להשתלט על משלטים ויישובים ערביים, דרכם ולצידם עוברות הדרכים, ולהחזיקם באורח קבע. החלטה זו נסתייעה, וביצועה התאפשר, עקב התדלדלות הכוח הבריטי, שבאותו מועד התפנותו מהארץ הייתה בשלב מתקדם, מצד אחד, ועקב גידול כוחה של "ההגנה", מצד שני.
שבוע בלבד אחרי "שבוע השיירות" העקוב מדם, יצא לפועל המבצע היזום הראשון של היישוב העברי ומטרתו המוצהרת הייתה להשתלט על הדרך (במקרה שלו - הדרך לירושלים): מבצע נחשון.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הדסה אביגדורי אבידוב, בדרך שהלכנו – מיומנה של מלוות שיירות. משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1988.
- עוזי נרקיס, חייל של ירושלים, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1991
- אורי בן ארי, "אחרי!", ספריית מעריב, 1994
- אורי מילשטיין, תולדות מלחמת העצמאות, כרך ד' - ממשבר להכרעה, פרק שמיני, זמורה ביתן
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שיירת חולדה, באתר מרכז מידע פלמ"ח.
- אורי מילשטיין, שיירת חולדה: בחזרה לכישלון שהוביל לניצחון במלחמת העצמאות, באתר מעריב אונליין, 10 באפריל 2021.
- חיה רגב, ד"ר אביגיל אורן, מלחמה לא סדירה – המלחמה בדרכים, בספרייה הווירטואלית של מט"ח.
- דף הזיכרון לחללי מלחמות ישראל, באתר משפחת אופיר.