שיילוק מקרקוב
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה. | |
 | |
| סצנה מתוך הסרט | |
| בימוי | קארל ווילהלם |
|---|---|
| הופק בידי |
פאול דווידסון  |
| תסריט | פליקס זאלטן |
| שחקנים ראשיים |
רודולף שילדקראוט ביטה אהרן לאה רוזן קארל ווילהלם פרידריך קונהה |
| מוזיקה |
פליקס מנדלסון-ברתולדי |
| מדינה |
גרמניה |
| הקרנת בכורה | 1913 |
| משך הקרנה | 47 דקות |
| סוגה |
סרט אילם |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
שיילוק מקרקוב (באנגלית: The Shylock of Krakow; בגרמנית: Der Shylock von Krakau) הוא סרט קולנוע גרמני מ-1913 שבוים על ידי קארל ווילהלם. בסרט משחק רודולף שילדקראוט בתור יצחק הלוי, יהודי מלווה בריבית. התסריט נכתב על ידי פליקס זאלטן. הסרט מבוסס בחלקו על "הסוחר מוונציה" של וויליאם שייקספיר, ומתרחש בגליציה שבמזרח אירופה בתחילת המאה ה-20.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלווה הכספים יצחק הלוי (רודולף שילדקראוט) הוא אב לשתי בנות ואלמן. בנותיו יפות ומחוננות. יצחק יהודי מאמין, שמרבה להתפלל ולתת תרומות, ורבים פונים אליו לבקשת עזרה. יצחק גאה בעסקו כמלווה כיוון שהכסף נותן לו כח והשפעה. הוא אוהב מאוד את בתו הבכורה רחל, ומאמין בצניעותה.
זאמירסקי (קארל ווילהלם), אציל פולני שמפזר את הונו על הימורים ונשים הוא אורח קבוע בביתו של יצחק. באחד הימים פוגש האציל את רחל (ביטה אהרן), והיא מתאהבת בו. זאמירסקי ממשיך לשחק בקלפים בביתו של יצחק, מפסיד, וחובו גדל. הוא חש מיואש ורוצה להתאבד, אך רחל שרואה את מצוקת אהובה גונבת כסף מאביה ומביאה אותו לזאמירסקי. יצחק הלוי יושב באותה השעה ומתפלל, אך כשחוזר לביתו רואה את אשר עשתה רחל. הוא הולך לביתו של זאמירסקי ומתעמת איתו אך האציל הפולני מכחיש. יצחק מוצא על שולחנו של זאמירסקי פנינים מאוצרו ויצחק מתנפל עליו ומנסה להרוג אותו. זאמירסקי קורא לעזרה ויצחק מגורש מביתו ללא רחל. יצחק קורע את בגדיו מאבל ויושב "שבעה" על בתו רחל. הוא מזניח את עסקיו ואת תרומתו לחברה, ומתחיל לחלק את כספו לעניים. בתו הצעירה מרים (לאה רוזן) מנסה לנחם אותו אך הוא מכה אותה מפחד שאחרת היא תפעל כמו רחל.
יום הכיפורים מגיע ויצחק מתעלף בבית הכנסת. במקביל, רחל וזאמירסקי ברחו לברלין שם הוא חוזר להמר ומפסיד את כל הכסף שרחל גנבה מאביה. כאשר רחל מתלוננת לפניו על מצבה המר הוא מכה אותה.
רחל חוזרת לארץ מולדתה. בפתח בית הכנסת הקהילה ממתינה לשובו של יצחק ורחל יחד איתם. מרים ויצחק עוברים לידה. הוא לא מזהה את רחל, והיא לא מצליחה להביא את עצמה לבקש את סליחתו. מרים מביאה את רחל לבית אביהן, ושם על סף מותו אביה מקבל אותה חזרה באהבה. [1]
קווי דמיון ל"הסוחר מוונציה"
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב"הסוחר מוונציה" וב"שיילוק מקרקוב" ישנם דמויות ואירועים אשר דומים. במחזה של שייקספיר מסופר על נוצרי בשם אנטוניו, המקביל לזאמירסקי, ועל שיילוק, המקביל ליצחק הלוי. כמו שזאמירסקי היה חייב כסף ליצחק, כך גם אנטוניו חב כסף לשיילוק. בנוסף, בדומה לכך שרחל גנבה כסף מאביה וברחה עם אהובה הנוכרי, כך גם ג'סיקה, בתו של שיילוק, גנבה כסף מאביה וברחה עם לורנצו, חבר של אנטוניו. אך בעוד שב"הסוחר מוונציה" שיילוק האנטגוניסט מוצג כסטריאוטיפ של היהודי הקמצן, התככן ומלווה בריבית בניגוד לגיבורי הסיפור האיטלקים, ולו הסיפור מסתיים רע, ב"שיילוק מקרקוב" היהודי הוא הפרוטגוניסט בעוד שהנוכרי מוצג כמהמר ובעל מכה. אמנם הסיפור מסתיים במותו של יצחק, אך סופו לא מר כשל שיילוק, שכן בתו חזרה אליו.[2]
שחקנים ודמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם השחקן/נית | שם הדמות |
|---|---|
| רודולף שילדקראוט | יצחק הלוי |
| ביטה אהרן | רחל הלוי |
| לאה רוזן | מרים הלוי |
| קארל ווילהלם | זאמירסקי |
| פרידריך קונהה | הרב דמתא |
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט צולם באולפני יוניון באזור ברלין-טמפלהוף. הצילומים החיצוניים נעשו בקרקוב ולאחר מכן באוסטרו-הונגריה. הסרט עבר צנזורה ב-14 באוקטובר 1913 והוקרן יומיים לאחר מכן בתיאטרון יוניון באלכסנדרפלאץ שבברלין.[3]
הסרט שיילוק מקרקוב נחשב להיות הסרט הראשון שצולם של השחקן רודולף שילדקראוט.
המוזיקה שהושמעה בסרט נלקחה ממלחינים קלאסיים: "hebrew melodies", "fantasy about the jewess", "polish song", "rondo capriccioso", "serenade" ו-"troubadour".
לא ניתן למצוא מידע על הכנסות הסרט, הסרט נחשב אבוד ולא ניתן לצפייה.
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיתון "הזמן" פורסמה כתבה על הסרט על ידי אהרן חרמוני, ושם נכתב: "...והעסק הצליח, הצליח יותר מכל הקומדיות, הטראגידיות והדראמות היהודיות של שניצלר ריסליר, שלום אש ונאמאנמון. לא פחות בשבעה קינותיאטרונים 'צחקו' - רק בברלין - באותו זמן משך יותר משבועיים, שלש-ארבע פעמים ביום את הדראמה 'שיילוק מקרקוב', והקינותיאטרונים לא יכלו לספק את סקרנותו הגדולה של כל הקהל, שהיה עומד צפוף ונדחק לשעריהם ומחכה לשעה המוצלחת, שבה ישיגו בממון רב כרטיס-כניסה."[1]
בעיתון "אוסט אונד ווסט" כתב ארנו נדל: "אם מפארים יותר מידי את החמימות של הבית היהודי ב"מאחורי קירות", זו קורה פי שניים (...) בסרט 'שיילוק מקרקוב'. הסיפור שונה כדי להראות, תחילה, כל מה שניתן לדמיין שיש לו קשר לחיי יהודים חסידים (ערבי שישי, יום כיפור, הלוויה, וכו'.), ושנית, כדי לתת לשילקראוט הזדמנות לתרגל כל מיני אומנויות ותעלולים. אבל השחקן הגדול הזה כל כך חזק שהוא חודר לכל מקום עם הפאתוס הטרגי שלו. איך שהוא יורד במדרגות במצוקת חנק, איך שהוא נלחם באל, בזמן שהוא נקרע מבפנים, איך שהוא נוקם באויביו, איך שהוא מגיע מחצר הכנסייה, קפוא וכואב, כל אלה דברים בלתי נשכחים, אשר אדם חייב לחוות, ובגללם הוא יתן 'למחבר הסרט' להתחמק. (...) התמונה הכי נוקבת היא שילדקראוט נופל במדרגות אחרי שבתו בורחת. הוא לא ימצא אותה יותר, הוא יודע שנבל שהלווה לו כסף גנב את בתו, הוא גם יודע שבפניו ניתן לקרוא את חוסר האונים ואת האימה של האומה המתרגשת."[4]
באנגליה הסרט הופץ בשם "היהודי" (באנגלית: "The Jew")
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"שיילוק מקרקוב", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"שיילוק מקרקוב", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- ביקורת סינמטוגרפית, 28 בנובמבר 1913
- כתבה מעיתון "הזמן", 20 בדצמבר 1913
- "נויה פרייה פרסה", 21 בדצמבר 1913
- "אוסט אונד ווסט" דצמבר 1913
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 מתוך כתבה בעיתון הזמן
- ^ עלילת הסוחר מוונציה מוויקיפדיה
- ^ מתוך "Disenchanted Tailor in Illusion" מאת בר קוטלרמן
- ^ עיתון אוסט אונד ווסט