שיחת ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/שיחה:בית הבחירה (ספר)

שינוי שם

תבנית:שינוי שם לא בוצע האם לא מתאים יותר לקרוא לערך בית הבחירה (המאירי). אני יודע שהפורמט (ספר) יותר תקני, מאידך משתמשים גם בצורה שאני מציע במקומות שזה מזוהה כך. דוד (שיחה) 22:14, 20 בדצמבר 2018 (IST)

נגד. לא הבנתי את הטיעון לבעד. מי זה "משתמשים", ולאיזה "מקומות" הכוונה. אני מכיר את: נצח ישראל (ספר) של המהר"ל, אמונה וביטחון (ספר) של החזו"א, שפת אמת (ספר) של האדמו"ר מגור, אורות (ספר) של הרב קוק, שני לוחות הברית (ספר) של השל"ה, חפץ חיים (ספר) של בעל המשנה ברורה, אל תשלח ידך אל הנער (ספר) של הרב לאו, וכן - להבדיל - לווייתן (ספר) של הובס, 1984 (ספר) של אורוול, מוצא האדם (ספר) של דרווין, מנחם מנדל (ספר) של שלום עליכם, דיונים (ספר) של טיטוס ליוויוס, הגאומטריה (ספר) של דקארט, אמריקה (ספר) של קפקא. כל ספרים אלו מוכרים באופן בולט יותר כאשר שם המחבר שלהם לצדם, ולמרות זאת - שם תקין, זה שם תקין. יהונתן (שיחה) 00:16, 21 בדצמבר 2018 (IST)

קיבלתי. דוד (שיחה) 00:26, 21 בדצמבר 2018 (IST)

יצרתי אותו כהפניה. יהונתן (שיחה) 03:02, 21 בדצמבר 2018 (IST)

עברית של ימי הביניים

מכלולאי, לגבי עריכה זו האמנם אתה סבור שהניסוח הזה כל כך נחוץ? המשפט בא לבאר את בהירות הלשון של הספר, ולא לענין הניב הלשוני בו השתמש המחבר (כאילו שמישהו יחשוב שהוא עיין באתר האקדמקה לפני שהוא ניסח משהו...). איש גלילי • שיחה • כ' בתמוז ה'תשפ"א • 17:17, 29 ביוני 2021 (IDT)

אמת, אבל בכל זאת "עברית" זה מושג די אנכרוניסטי בהתייחס לשפתו של המאירי. אמנם לא אתעקש על העריכה הזו. --מכלולאי (שיחה) 21:11, 29 ביוני 2021 (IDT)

אליבא דאמת השם "עברית" אינו אנכרוניסטי כלל, ואף על פי שאני מסכים שאינו כל כך בשימוש בספרות העתיקה (אפשר למצוא "לשון עברי", אבל לא כ"כ "עברית"), במקרה דנן - בתוספת הקישור - זה כבר ממש מצוין לחומרא לכל הצדדים. איש גלילי • שיחה • כ' בתמוז ה'תשפ"א • 22:26, 29 ביוני 2021 (IDT)

משם ראיה שהוא לגמרי אנכרוניסטי; לא מדובר שם על לה"ק אלא על שפת העברים, שהיא שפ אחרת כמבואר ריש פ"ב דמגילה.--מכלולאי (שיחה) 23:55, 29 ביוני 2021 (IDT)

תקרא שוב בבקשה. איש גלילי • שיחה • כ' בתמוז ה'תשפ"א • 00:00, 30 ביוני 2021 (IDT)

? אסביר: המושג "עברית" הוא מושג מודרני שמתייחס לעברית המודרנית, ואילו במקורו הוא מתייחס לשפה מסופטומית או מזרח תיכונית אחרת, וכמבואר בערך בכל מקום שהוזכרה "עברית" במקורות. בכל אופן עיקר כוונתי הייתה למקד את ההקשר לעברית מסויימת, ששונה מעברית משנאית, ומאידך אינה דומה לעברית המודרנית, אלא דומה יותר לסגנונם של רבי שמואל בן תיבון ויהודה אלחריזי, שככל הנראה המאירי השתמש בהם.--מכלולאי (שיחה) 13:10, 30 ביוני 2021 (IDT)

את דבריך על עברית ימי ביניימית הבנתי היטב, והסברתי למה זה מיותר בהקשר זה שלא זה הנושא כאן, ודי בקישור.

תמהתי, ועודני תמה, על כך שכתבת שדברי מסכת סופרים להם ציינתי מדברים על שפה שאינה לשון הקודש. הברייתא אומרת שכל התורה כולה נאמרה בעברית מלבד כמה דברים (כמו יגר שהדותא) שכתובים תרגום, ואסור לכתוב את הדברים שנאמרו בעברית - בלשון תרגום. המשנה מדברת על אותה "עברית" שמדברת עליה הגמרא במגילה??? איש גלילי • שיחה • כ' בתמוז ה'תשפ"א • 16:51, 30 ביוני 2021 (IDT)

זה מה שקורה שמקשרים בלי למקד: חשבתי שאתה מתכוון להלכה ו', שם מוכח להיפך. כך שגם מסכת סופרים בעצמה מתייחס בפרק אחד לשני מובנים שונים. בכל אופן בדרך כלל לא הכוונה ללה"ק.--מכלולאי (שיחה) 14:35, 1 ביולי 2021 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אני חושב שלרוב העברית שבחז"ל זה רק בהתייחס לכתב העברי, שהוא שונה מכתב אשורי. כמו שמשמע במשנה, מסכת ידים, פרק ד', משנה ה'. אמנם יש מקומות שהכוונה אכן ללשון, כפי שציין גלילי. אמנם ודאי שיש לנו בימי הביניים שימוש בשם "עברית" לשפת "לשון הקודש", כמו: ספר המקח והממכר לרב האי גאון הקדמה, רש"י על ספר בראשית, פרק ו', פסוק ד' ובעוד עשרות מקומות, ספר חובות הלבבות שער ג - שער עבודת האלוקים פרק ד, ספר הכוזרי מאמר ב אות סז, ועוד.

לגבי הנידון בערך, ראו נא הוספתי. נראה לי שמפשרת. יהונתן • שיחה • כ"א בתמוז ה'תשפ"א 14:53, 1 ביולי 2021 (IDT)