שיחת ויקיפדיה:כללים לתעתיק מסנסקריט

תעתיק סנסקריט-עברית

(הועתק מדף השיחה של אלדד)

שלום רב לכולם. ברצוני להציע כללים לתעתיק מסנסקריט עבור הוויקיפדיה העברית.

ישנו ברשת בכלל ובוויקיפדיה בפרט בלבול רב לגבי שמות ערכים סנסקריטיים בעברית, וכך נמצא דוונגרי, דוונאגרי ודבנגרי, בהגודגיטא, בהגוד-גיתא ובהגאוואד גיטה, וודות ו-ודות, שרותי ו-שרוטי, והרשימה עוד ארוכה . . .

ישנם ערכים רבים בקטגוריה "הינדואיזם" שניתן לתרום להם, אך לפני כן אני מאמין שמן ההכרח הוא לבסס תעתיק רשמי בוויקיפדיה העברית למונחים סנסקריטיים, ולצור הפניות לשגיאות הנפוצות. ללא תעתיק זה נוצר בלאגן לשוני שלא משרת לא את הערך ולא את הקורא.

שם המשתמש שלי הוא אגני. אני בעל תואר בתחום הפילוסופיה ההודית, ובשנתיים האחרונות התגוררתי בהודו ולמדתי מבוא לדקדוק סנסקריטי ולתרבות ההודית הקלאסית.

אני מתרגם ועורך לשוני בהוצאת ספרים של ספרות סנסקריטית המתרגמת ליותר מ-60 שפות. במשך 30 השנים האחרונות היא משתמשת בתעתיק סנסקריט-עברית מנוקד שמשקף את המוסכמות האקדמיות לכתב הדֵוַנָאגַרִי (devanAgarI). המאפיין העיקרי של התעתיק הוא ההקבלה בין התנועות הארוכות והקצרות בסנסקריט לתנועות הגדולות והקטנות בניקוד העברי, כפי שמציגה המילה דֵוַנָאגַרִי. אגני - שיחה 23:32, 21 בספטמבר 2010 (IST)

שלום אגני,

היינו בקשר גם מחוץ לוויקיפדיה, ואני שמח על תרומתך כאן. אשמח אם תוכל ליצור דף הנחיות לתעתיק הרלוונטי לכתב הדוונאגרי. אין לנו עדיין דף כזה, ותרומתך תהיה חשובה ביותר. אני מקווה שגם Tomn יוכל לסייע, וגם אני אתרום כמידת יכולתי. אלדד • שיחה 00:40, 22 בספטמבר 2010 (IST)

דרך אגב, בעניין הצעתך להקבלה בין התנועות הארוכות והקצרות לאלה הגדולות והקטנות בניקוד העברי - אני משתדל לבטא כמה שיותר באותיות, ופחות בניקוד. כלומר, אם אל"פים, יו"דים, ו"וים וכו' יוכלו לעשות את ההבדל בתעתיק - מה טוב. אני לא בטוח עד כמה ניקוד שם הערך בקמץ, בפתח וכו' ייתן משהו לקורא הפוטנציאלי. ועם זאת, אני לא מזלזל בניקוד הזה, אני רק משתדל למעט בניקוד, ובעיקר לתת את התנועות הבסיסיות, כמו תנועות a, i, e וכו'. אלדד • שיחה 00:44, 22 בספטמבר 2010 (IST)

הו, איפה היית עד עכשיו? (סתם, אני יודע: בהודו.) יופי, יוזמה מבורכת. ראה, מקובל כאן שדף הנחיות הוא הבסיס לתעתיק ה"רשמי" שנוהגת ויקיפדיה, אז באמת כדאי כנראה להתחיל בזה.

אני זוכר שקראתי לפני כמה שנים אצל אסף פדרמן הצעה (שהוא שיפץ) לכללי תעתיק מאת יוסי לוס וקרן ארבל. אפשר לראות אם הכללים שניתנו שם (או חלקם) מתאימים לנו.

אלדד, אפשרי ועדיף להשתמש באמות קריאה במקום ניקוד במקום שאפשר, אבל אני חושב שזה יתחיל וייגמר באל"פין; אני ממש לא בעד לקצץ את אמות הקריאה בתנועות הקצרות האחרות (כמו בתעתיק מערבית לעתים). אביעדוס • י"ד בתשרי ה'תשע"א, 01:50, 22 בספטמבר 2010 (IST)

שלום אביעדוס. אסתכל גם באתר של פדרמן, תודה.

לגבי דף ההנחיות: ניסיתי להוסיף כאן את ההצעה לתעתיק, אך נתקלתי בתופעה מוזרה עם ה-wikitable: גבולות חלק מהתאים נעלמו באופן שרירותי, ולא הצלחתי להחזיר אותם. תופעה ידועה?

לגבי הניקוד: סנסקריט היא פונטית במלואה, ולכן אין סיבה להחיל עליה, למשל, את המלצות האקדמיה לתעתיק (כלומר, לכתוב מה ששומעים) -- נראה שהמלצות אלו יותר רלוונטיות לשפות לועזיות שאינן פונטיות במלואן. כמו כן, אין דרך להבחין בין a ל-e בכתב עברי ללא ניקוד. ההצעה שלי היא לכתוב את שם הערך בלי ניקוד ולנקד בתוך הערך עצמו. אגב, אין W ב-דונאגרי, ולכן הכיתוב עם שני ו' מטעה. ההצעה שלי היא לנסות לשמר במידת האפשר את הפונטיות המדויקת של השפה. אגני - שיחה 02:38, 22 בספטמבר 2010 (IST)

נסה אולי לשאול בויקיפדיה:דלפק ייעוץ, המקום לשאלות טכניות (הייתי עוזר, אבל אין לי מוגש מה יכולה להיות הבעיה...).

ובכן, שם הערך ייכתב בכל מקרה בלי ניקוד, כיוון שנכון להיום, זה הכלל כאן (ויש לו חסרונות, אבל לעת עתה זה הכלל).

אולי אין w, אבל וי"ו בודדת מסמנת כידוע גם תנועות u ו-o; וכאשר היא מסמנת עיצור (v) באמצע מילה היא נכפלת, ולכן 'דוונאגרי'. אביעדוס • י"ד בתשרי ה'תשע"א, 02:48, 22 בספטמבר 2010 (IST)

אך זהו כלל מתוך הכללים החדשים של האקדמיה ללשון העברית לתעתיק מלועזית. הסעיף הראשון במבוא לכללים אלו אומר: "כללי התעתיק שלהלן מכוונים לשמות של אנשים, של מקומות, של מוסדות וכיו"ב מלשונות זרות שאינן שמיות, ואינם חלים בהכרח על מילים לועזיות". כפי שצוין לעיל, סנסקריט היא פונטית במלואה, ונראה שהמלצות אלו יותר רלוונטיות לשפות לועזיות שאינן פונטיות במלואן. בנוסף, הכלל חל על כתיב לא מנוקד, והצעתי היא כן לנקד, כדי לשמור על קירבה מירבית לפונטיות המקורית.

לעניות דעתי, תעתיק של שפה פונטית צריך לאפשר מעבר רציף (משמע שמכתב א' ניתן להסיק כיצד המילה נכתבה בכתב ב', ולהפך). ניתן להפוך את devanAgarI ל"דוונאגרי", אך לא ניתן להסיק מ"דוונאגרי" כיצד נכתבה המילה בכתב אותו היא מציינת. אגני - שיחה 06:17, 22 בספטמבר 2010 (IST)

הסתכלתי באתר של אסף פדרמן -- דוגמה מעולה לדיון שלנו. הוא מתייחס לסנסקריט ופּאלי (ולא ממש לטיבטית, החוברת למשפחת שפות נפרדת). סנסקריט היא פונטית במלואה, בעוד שפּאלי היא שפה הודו-אירנית אמצעית (פרקריט), נגזרת סנסקריט שאיננה פונטית במלואה. ההתלבטות שלו האם לכתוב "ראיה נכונה" בתור "ויפאסנה? ויפאסאנה? ויפסנה? או אולי בכלל וִפַּסַּנַא?" איננה רלוונטית לסנסקריט, בה המילה המקורית היא (vipazyana (vipashyana, ויפַּשְׂיַנַה במין סתמי או ויפַּשְׂיַנָא במין נקבה.

מילים רבות בפרקריט עוברות "כיווץ" של תנועות ועיצורים, וכך אסף מציג את ההתלבטות באופן הכתיבה של קאמה (תשוקה) וקַמַּה (פעולה), בעוד שבסנסקריט התלבטות זו אינה קיימת (שכן המילה המקורית ל"פעולה" היא, כידוע, קַרְמַה). לסיכום, אני מציע לא להחיל כללים של שפות שאינן פונטיות במלואן על שפות שהנן כאלו. בעוד שבמקרה הראשון היצמדות לכללי העברית תקל על הקורא, במקרה השני היא תחטא לדיוק של השפה המדוברת. אגני - שיחה 07:07, 22 בספטמבר 2010 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אגני, בעניין ה-ו', הכללים ברורים (הן בתעתיק משפות לועזיות והן בכתיב של מילים עבריות): ו' עיצורית בכתיב חסר הניקוד נכתבת יחידה רק בראש מילה. בתוך מילה (כלומר, מרגע שהיא האות השנייה במילה) היא נכפלת. דוגמה: "ורד", אבל "הוורד". נכון שכאשר מדובר במילה לועזית, כאשר מופיעה ו' כפולה בתוכה אי אפשר לדעת אם מדובר ב-v או ב-w, אבל זוהי אחת ממגבלות הכתיב העברי. לכן, על פי כללינו, לא נכתוב "דונאגרי" אלא רק "דוונאגרי" (כי "דונאגרי" ייקרא באחת משתי צורות: Donagari או Dunagari). אלדד • שיחה 07:12, 22 בספטמבר 2010 (IST)

(סוף העתקה)

אלדד, בתחילת הכללים עצמם נכתב שהם אינם מחייבים, ואני מצביע כאן על יוצא מן הכלל של "ורד" ו"הוורד". האם דוונאגרי, כפי שהצעת, היא devnagri (כפי שהוגים בהינדית)? האם היא dwanagari? או אולי dvunagari? צורת הכתיבה הנ"ל פשוט משמרת את הבלאגן הקיים, בשם היצמדות לכללים בהם נטען כי אינם מחייבים.

הדרך שהצעתי מתעלה מעל למגבלות שציינת, ומציגה את השם בצורתו המדויקת והמנוקדת. הכתיב חסר הניקוד הוא רק בשם הערכים (בנוסף להפניה משגיאות כמו "דוונאגרי"). כך לא יהיה ניתן לטעות בתעתיק המילה בתוך הערך, מכיוון שתהיה מנוקדת.

מדובר כאן ביוצא מן הכלל היות שהשפה פונטית. לשיקול דעתכם אם לשמר את חוסר הדיוק או להחיל את הפתרון המוצע. אגני - שיחה 14:33, 22 בספטמבר 2010 (IST)

אם אני מבין אותך נכונה, אתה מנסה לטעון שהכתיב "דוונאגרי" (לדוגמה) הוא רב-משמעי יותר בגלל הוי"ו הכפולה; אבל הרי כפי שהדגים אלדד, הכתיב "דונאגרי" הוא רב-משמעי לא פחות; כך שבעניין הספציפי הזה כאן דווקא אין "שימור הבלאגן הקיים" (שאכן קיים). בכל מקרה, המוסכמה היא לתעתק באופן גלובלי את העיצורים v או w באמצע מילה בוי"ו כפולה – לרבות כאשר מדובר בתעתיק משפות אחרות שיש להן כתיב פונטי למדי, כמו רוסית למשל. אביעדוס • י"ד בתשרי ה'תשע"א, 17:46, 22 בספטמבר 2010 (IST)

אתה מתעלם מכך שההצעה שלי היא לנקד את המילה בתוך הערך, דבר שהופך את הכתיב לחד-משמעי ומדויק. ה"מוסכמה" (שטוענת בעצמה שאיננה מחייבת) תמיד תישאר רב-משמעית במקרה של שפה פונטית במלואה. קל וחומר בסנסקריט, בה תנועה אחת יכולה לשנות את כל משמעות המילה. אני מקווה שברור מדוע יישום ה"מוסכמה" במקרה הזה משמר את הבלאגן הפונטי. אגני - שיחה 19:32, 22 בספטמבר 2010 (IST)

טוב, אני מציע שנקפיא בינתיים את סוגיית ההכפלה של וי"ו עיצורית באמצע מילה – בהמשך נשמע דעות נוספות ונראה איך מתקדמים. כדאי לעבור לשאר העניינים. אביעדוס • ט"ז בתשרי ה'תשע"א, 18:51, 23 בספטמבר 2010 (IST)

אני מצטרף להצעתו של אביעד - כדאי להקפיא את נושא ה-ו'.

בעניין הניקוד - לפי הדברים הנ"ל, וגם לפי דבריו של אסף להלן, כל אחד מהערכים יהיה חייב להכיל ניקוד מלא, לכל אורך הערך, של כל אחד מהמושגים. זה יסרבל ביותר את הכתיבה, התוספות, העריכות והתיקונים. השאיפה צריכה להיות לכתיבה שוטפת בעברית, בלי צורך להיות כבולים לצורך לנקד כל הזמן (אנחנו מנקדים לעתים רחוקות, בדרך כלל רק בשם הערך). אלדד • שיחה 23:35, 23 בספטמבר 2010 (IST)

שלום כאן אסף פדרמן. כמה מחשבות בעקבות השיחה:

• ראוי שיהיו כללי תעתיק אחידים בוויקיפדיה.
• אין תעתיק מושלם.
• אתם מתרכזים בהגייה, אבל זה לא הכל. בעיני, לא פחות מההגייה, חשוב שהתעתיק ישקף את המקור ויידע להבדיל בין מילים שונות. לכן הבאתי אז את הדוגמה של קמה וקאמה.
• בלי ניקוד אפשר אולי לכוון לאיך שהמילה נשמעת לקורא עברית, אבל אז יידרש דיון ארוך יותר על כל מקרה, כי מדובר במוסכמה ולא בכלל. אפשר להתווכח עד מחר אם אומרים ויפשיינה, ויפאשיינה, או ויפשיינא. בהתעלם מזה, אם רוצים להשאר קרובים יותר למקור, כדאי למשל לנקד תנועת i ארוכה עם י' וקצרה בלי. במקרה הזה התעתיק הוא וִפַּשְיַנַה אבל בלי ניקוד זה ייראה מוזר מאוד ופשינה (קורא הדיוט יקרא vapeshina).
• יש מתח נוסף בין ההגייה לאיות המקורי, כי קוראי עברית לא יכולים להגות חלק מהצלילים של הסנסקריט ולא יוכלו להבין את ההבדל בין ṭha לבין tha אפילו אם נמצא דרך להעביר את זה בעברית. אבל לפעמים זה חשוב לציין את ההבדל כדי להבדיל בין מילים שונות.
• היינו רוצים לבנות את המקור על פי התעתיק. זה כמעט בלתי אפשרי בלי ניקוד. למשל תעתיק המילה ittham הוא אטטהם, אבל משלמים את מחיר הקריאות כי קורא הדיוט ייקרא etateham. לכן, צריך לנקד את הא' בחיריק, ואפשר להדגיש את הט' עם סימן דגש: אִטּהַם. אלא שאז צריך יהיה לנקד את כל המופעים. למען הקריאות, אם בוחרים לא לנקד מופע מסויים, הייתי דווקא כותב איטהם, כלומר משתמש בכללי הכתיב במתאימים.
• יש מילים שהתאזרחו ואז הייתי משתמש במילים שונות לפי ההקשר (ומסביר את הכפילות). לדעתי המילה ויפסנה היא מילה כזו. ישראלים מכירים אותה בכל מני צורות, בלי להתייחס למקור ההודי. ככה גם נירוונה, בודהא, שאנטי, וכולי. כמובן שגם כאן צריך אחידות, אבל זה ענין של החלטה על פי דין הרוב, ולא על פי דין הדיוק.

בקיצור הייתי מציע את הכללים הבאים. להשתמש בניקוד כדי לדייק במיוחד בתנועות קצרות וארוכות. להשתמש בדגש כדי להכפיל. להתעלם מההבדל בין בין ṭha לבין tha אלא אם כן יש דרך לתעתק את זה בצורה סבירה. לצרף תעתיקים משפות אחרות בסוגריים אם הם מבהירים משהו שחסר בעברית. כשאין ניקוד להתמקד בהגייה. ליצור רשימת מילים נפוצות ולהחליט על התעתיק המוסכם שלהן במקרים השונים למען הדורות הבאים, או עד שתחליטו לשנות. מקווה שמישהו יכול לעשות מהסמטוחה שהבאתי משהו ברור וקל ליישום! (סמטוחה, אגב, זה תעתיק של Samāṭṭhohaḥ). להתראות, אסף Asaf Federman - שיחה 13:06, 24 בספטמבר 2010 (IST)

אסף, בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: . הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף, ולכן חשוב להקפיד עליה..

שים לב, בבקשה, להערתי לדבריו של אגני לעיל. הצורך בניקוד מלא בכל אחת מן המילים מסנסקריט עלול לסבך. ייתכן שלא יהיה מנוס מכך, אבל צריך לבחון את הענין היטב, ולראות מה יהיה הפתרון המיטבי. אלדד • שיחה 23:35, 23 בספטמבר 2010 (IST)

הצעה משופרת: כל המופעים יהיו לא מנוקדים ובכתיב מלא (אותיות אהו"י) כדי לאפשר קריאות והגייה קרובה ככל האפשר למקור. בדף הערך המופע הראשון יהיה גם הוא לא מנוקד, אבל אחריו בסוגריים תעתיק מדויק ומנוקד ממנו אפשר לשחזר את האיות המקורי עם דגש על הבדל בין תנועות קצרות וארוכות, וסימן דגש לציון עיצורים מוכפלים. שאר המופעים והכותרת לא מנוקדים ובכתיב מלא.

דוגמא: " כתבי האופנישד (אֻפַּנִשַד) הם חלק מכתבי הקודש ההודים. "

דוגמא2: " המילה בודהה (בֻּדְּהַה) מציינת אדם שהתעורר מבחינה רוחנית. "

אלטרנטיבה אפשרית היא לציין בסוגריים את התעתיק הלטיני המקובל שמשתמש בסימנים מיוחדים. למשל, " כתבי האופנישד (upaniṣad) הם חלק מכתבי הקודש ההודים. " הבעייה היא שחלק מהאותיות הלטיניות לא נראות היטב בדפדפנים מסויימים. Asaf Federman - שיחה 13:06, 24 בספטמבר 2010 (IST)

שלום אסף, אני מודה לך על שנעתרת להזמנתי להצטרף לדיון. אגיב לנקודות שציינת:

• ראוי שיהיו כללי תעתיק אחידים בוויקיפדיה.
• אין תעתיק מושלם.

-- אוקיי.

• אתם מתרכזים בהגייה, אבל זה לא הכל. בעיני, לא פחות מההגייה, חשוב שהתעתיק ישקף את המקור ויידע להבדיל בין מילים שונות. לכן הבאתי אז את הדוגמה של קמה וקאמה.

-- מצוין, רק שמילים אלו אינן בסנסקריט.

• בלי ניקוד אפשר אולי לכוון לאיך שהמילה נשמעת לקורא עברית, אבל אז יידרש דיון ארוך יותר על כל מקרה, כי מדובר במוסכמה ולא בכלל. אפשר להתווכח עד מחר אם אומרים ויפשיינה, ויפאשיינה, או ויפשיינא. בהתעלם מזה, אם רוצים להשאר קרובים יותר למקור, כדאי למשל לנקד תנועת i ארוכה עם י' וקצרה בלי. במקרה הזה התעתיק הוא וִפַּשְיַנַה אבל בלי ניקוד זה ייראה מוזר מאוד ופשינה (קורא הדיוט יקרא vapeshina).

-- קלעת להכרחיות הניקוד. על הצעתך בהמשך.

• יש מתח נוסף בין ההגייה לאיות המקורי, כי קוראי עברית לא יכולים להגות חלק מהצלילים של הסנסקריט ולא יוכלו להבין את ההבדל בין ṭha לבין tha אפילו אם נמצא דרך להעביר את זה בעברית. אבל לפעמים זה חשוב לציין את ההבדל כדי להבדיל בין מילים שונות.

-- זה חשוב בכל פעם שמשמעות המילה שונה (כלומר, ברובם המכריע של המקרים). לא ייתכן שערך אנציקלופדי יתייחס ל"קריאה" (paṭha) ו"נתיב" (patha) באותו האופן.

• היינו רוצים לבנות את המקור על פי התעתיק. זה כמעט בלתי אפשרי בלי ניקוד. למשל תעתיק המילה ittham הוא אטטהם, אבל משלמים את מחיר הקריאות כי קורא הדיוט ייקרא etateham. לכן, צריך לנקד את הא' בחיריק, ואפשר להדגיש את הט' עם סימן דגש: אִטּהַם. אלא שאז צריך יהיה לנקד את כל המופעים. למען הקריאות, אם בוחרים לא לנקד מופע מסויים, הייתי דווקא כותב איטהם, כלומר משתמש בכללי הכתיב במתאימים.

-- הנקודה של בניית המקור על פי התעתיק היא אכן משמעותית.

• יש מילים שהתאזרחו ואז הייתי משתמש במילים שונות לפי ההקשר (ומסביר את הכפילות). לדעתי המילה ויפסנה היא מילה כזו. ישראלים מכירים אותה בכל מני צורות, בלי להתייחס למקור ההודי. ככה גם נירוונה, בודהא, שאנטי, וכולי. כמובן שגם כאן צריך אחידות, אבל זה ענין של החלטה על פי דין הרוב, ולא על פי דין הדיוק.

-- מסכים איתך על נקודה זו לחלוטין -- מילים ש"התאזרחו" צריכות להישאר בצורתן הנפוצה, בתוספת ציון המקור.

בקיצור הייתי מציע את הכללים הבאים. להשתמש בניקוד כדי לדייק במיוחד בתנועות קצרות וארוכות.

-- מסכים איתך.

להשתמש בדגש כדי להכפיל.

-- אתה מדבר על פּאלי או סנסקריט?

להתעלם מההבדל בין בין ṭha לבין tha אלא אם כן יש דרך לתעתק את זה בצורה סבירה.

-- יש בהחלט, מובא בסוף.

לצרף תעתיקים משפות אחרות בסוגריים אם הם מבהירים משהו שחסר בעברית.

-- מסכים איתך, נראה לי פתרון הגיוני.

כשאין ניקוד להתמקד בהגייה. ליצור רשימת מילים נפוצות ולהחליט על התעתיק המוסכם שלהן במקרים השונים למען הדורות הבאים, או עד שתחליטו לשנות. מקווה שמישהו יכול לעשות מהסמטוחה שהבאתי משהו ברור וקל ליישום! (סמטוחה, אגב, זה תעתיק של Samāṭṭhohaḥ). להתראות, אסף Asaf Federman - שיחה 13:06, 24 בספטמבר 2010 (IST)

לבסוף, מובאת כאן ההצעה המשופרת של אסף, ובסיומה שיפור. אני מאמין, או לפחות מקווה, שההצעה תהיה מוסכמת על כולם (או לפחות תהווה צעד קדימה לקראת הסכמה).

אסף: כל המופעים יהיו לא מנוקדים ובכתיב מלא (אותיות אהו"י) כדי לאפשר קריאות והגייה קרובה ככל האפשר למקור. בדף הערך המופע הראשון יהיה גם הוא לא מנוקד, אבל אחריו בסוגריים תעתיק מדויק ומנוקד ממנו אפשר לשחזר את האיות המקורי עם דגש על הבדל בין תנועות קצרות וארוכות, וסימן דגש לציון עיצורים מוכפלים. שאר המופעים והכותרת לא מנוקדים ובכתיב מלא.

במקום כתיב מלא (דאואנאגארי וכיו"ב) אני מציע ליישם את כללי האקדמיה לתעתיק, כלומר, דוונאגרי. כל המופעים יישמו את כללי האקדמיה ולא יהיו מנוקדים. לאחר המופע הראשון יופיע בסוגריים תעתיק מדויק ומנוקד ממנו אפשר לשחזר את האיות המקורי עם דגש על ההבדל בין תנועות קצרות וארוכות. שאר המופעים והכותרת לא מנוקדים ובכתיב מלא.

אני מציע ליישם דגש לציון עיצורים מוכפלים בתעתיקי פרקריט (כ-פּאלי) ולא בתעתיק סנסקריט, ובאופן כללי להבדיל בין עיצורים כפולים (sattva) לבין עיצורים מוכפלים (Sanskrit: dharma, Pāli: dhamma וכו'). ההצעה שלי לתעתיק עיצורים כפולים ניתנת בסוף המסמך.

אלטרנטיבה אפשרית היא לציין בסוגריים את התעתיק הלטיני המקובל שמשתמש בסימנים מיוחדים. למשל, " כתבי האופנישד (upaniṣad) הם חלק מכתבי הקודש ההודים. " הבעייה היא שחלק מהאותיות הלטיניות לא נראות היטב בדפדפנים מסויימים.

סימנים דיאקריטים נצפים היטב בדפדפנים המובילים. saṃskṛtam

סיכום: בעקבות מה שנכתב כאן, ההמלצה שלי היא ליישם את כללי האקדמיה לתעתיק, כלומר, דוונאגרי. כל המופעים יישמו את כללי האקדמיה ולא יהיו מנוקדים. לאחר המופע הראשון יופיע בסוגריים תעתיק מדויק ומנוקד ממנו אפשר לשחזר את האיות המקורי, עם דגש על ההבדל בין תנועות קצרות וארוכות. שאר המופעים והכותרת יהיו גם כן לא מנוקדים ובכתיב מלא.

דוגמא 1: "האופנישדות (סנסקריט: upaniṣad ,उपनिषद्, אוּפַּנִישַד) הן חלק מכתבי הקודש ההודים (הוודות). "

דוגמא 2: "המילה בודהה (סנסקריט: buddha ,बुद्ध, בּוּדְהַה) מציינת אדם שהתעורר מבחינה רוחנית. "

אם מה שנכתב עד כאן מקובל עליכם, אעלה את כללי התעתיק המוצע ביתר פירוט וגם אסביר את השימוש באותיות אהו"י עם תנועות קצרות. אגני - שיחה 14:56, 24 בספטמבר 2010 (IST)

אני חושב שכדאי שתעלה את הכללים, על פי מה שנאמר לעיל. אלדד • שיחה 16:24, 26 בספטמבר 2010 (IST)

גם אני חושב שכדאי, בהתחשב בדיון למטה - שזה באמת כללים לתעתוק סנסקריט ולא משהו אחר (למרות שרוח הדברים יישימה לשפות אחרות כמובן). יישר כח. Asaf Federman - שיחה 16:31, 27 באוקטובר 2010 (IST)

תעתיק מסנסקריט

עוד לא קראתי את כל הדף אז אולי אני קופץ סתם. לי ממש מציק שאנחנו מדברים פה על תעתיק מדוונאגרי (או דבנגרי, או דבאנאגרי או...) שהוא כתב ולא על תעתיק משפה. הרי זה מגוחך לדבר על תעתיק אחיד מאלפבית לטיני שיתאים גם לאנגלית, גם לצרפתית וגם לטורקית.
כל הדיון הזה נראה לי כנסוב על עניין לא נכון. הרי יש סימנים שנהגים באופן שונה משפה לשפה, בעיקר התנועות. לדוג' כל הסיפור הזה של תנועות ארוכות בכלל לא קיים בהינדי/אורדו, שם התנועות עצמן שונות. נניח מה שהיה תנועת /a/ בסנסקריט - פה מתלבטים אם לתעתק את ההבדל בין ארוכה לקצרה בהוספת א או לא, כשבהינדי זה בכלל לא משנה כי /a/ קצרה הפכה ל-/ə/ ו-/a/ ארוכה נהייתה סתם /a/.
בקיצור, כדאי לשנות את כותרת הדף ל"כללים לתעתיק מסנסקריט" ולשנות את הדיון בהתאם. סתם עומר • שיחה 03:04, 26 בספטמבר 2010 (IST)

עומר, אני לא חושב שאתה "קופץ סתם". אמרת דברים של טעם, ואני מצטרף. אלדד • שיחה 16:22, 26 בספטמבר 2010 (IST)

עומר, לתשומת ליבך -- חטיבת השיחה המקורית שיצרתי נקראה תעתיק סנסקריט-עברית. אלדד, שכעת מצטרף לדבריך, העביר אותה לדף שיחה:דוונאגרי, ואביעדוס יצר את השם: כללים לתעתיק מדוונאגרי. שמו של הדיון אכן דורש שחזור -- הדיון מתייחס לתעתיק מסנסקריט, והמילה דוונאגרי משמשת בו כדוגמה לתעתיק המוצע.

על הבדלי התעתיק בין סנסקריט להינדית התרעתי לפני כן, אתה מוזמן לקרוא את השיחה במלואה. אגני - שיחה 21:33, 28 בספטמבר 2010 (IST)

לפני שנעביר לשיחת ויקיפדיה:כללים לתעתיק מסנסקריט: האם הכוונה היא להתייחס בדף זה לסנסקריט בלבד, ולא לפאלי? אביעדוס • כ"א בתשרי ה'תשע"א, 16:34, 29 בספטמבר 2010 (IST)

הדיון התיאורטי יכול להיות רלוונטי (ייצוג מנושפות ואורך תנועות) אם כי הוא יכול להיות גם להרבה שפות שממש לא קשורות להודו. אבל בכל מקרה נצטרך דף הנחיות נפרד כי היא בכלל לא כתובה בדבנאגרי, בעבר פאלי נכתבה בכתב בראהמי והיום משתמשים באלפבית לטיני. סתם עומר • שיחה 16:58, 29 בספטמבר 2010 (IST)

טוב, העברתי ל"סנסקריט"; לפאלי נדאג בנפרד. אביעדוס • שיחה י"ט בחשוון ה'תשע"א, 16:55, 27 באוקטובר 2010 (IST)