שיחה:תנועת החסידות

ארכיונים

• ארכיון 1
• ארכיון 2

הסטוריה ומחשבה

משתמש:AddMore-III, לעניות דעתי ההסטוריה צריכה לבוא קודם. קודם היו אנשים, אחר כך הם פיתחו הגות. נרו יאיר • שיחה • ז' בסיוון ה'תשע"ו • 12:51, 13 ביוני 2016 (IDT)

נרו יאיר, אני דווקא חושב שקודם צריכה להיות ההגדרה של המושג ורק אחר כך תולדותיו (כך אני עושה תמיד בערכיי). אבל עשה כדעתך. AddMore-III - שיחה 20:28, 13 ביוני 2016 (IDT)

כמובן יש מקום קודם כל להגדרה, בפתיח. אבל כשמתארים את העניין בפירוט, לעניות דעתי האנשים תמיד קדמו להגות. אנחנו לא מדברים כאן (לכאורה) על אידאות מופשטות אלא על רעיונות שאנשים מסוימים יצרו. במיוחד כשאנו מדברים על תנועה רחבה כמו החסידות, שבתוכה הרבה מאוד עמדות שנראות כסותרות זו את זו. המכנה המשותף העיקרי הוא היניקה, ברמה זו אחרת, מהבעש"ט. נרו יאיר • שיחה • ז' בסיוון ה'תשע"ו • 20:39, 13 ביוני 2016 (IDT)

גם אני מסכים צריך לדבר על החסידות ‫2A01:6502:6457:2F6D:D7D:1E3:74FC:750E‬ 13:05, 8 באוקטובר 2024 (IDT)

תמונות לא קשורות

משתמש:AddMore-III, סתם מעניין אותי, מה פשר התמונות של גדולי החסידות בערך על החסידות כשאין כל קשר ביניהם לכתבה? מילא אם זה היה נמצא ליד אזכור בערך, ניחא, אבל סתם, תמונה בשביל הנראות של הערך? מה זה מוסיף לערך? ישראל משה - שיחה 10:05, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

ישראל משה, אין קשר. בשעתו חיפשתי תמונות "קלאסיות" כדי לשבץ בערך, ועתה פשוט לא רציתי למוחקן כי אני מתעצל להחזירן אח"כ. AddMore-III - שיחה 10:13, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

לא, לא הבנתי. ישראל משה - שיחה 10:18, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

אין מה להבין. אם אתה רוצה, מחק את כולן. AddMore-III - שיחה 10:20, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

הועבר משיחת משתמש: AddMore-III

האם אתה באמצע עריכה, או שמישהו כותב מתוך החשבון שלך? עריכה זו מפליאה אותי אם אתה הוא זה שערך אותה:

1. "תור הזהב", זהו ביטוי חדש שלך? חוץ מאהרן סורסקי (שכתיבתו לאו בהכרח אנציקלופדית) לא ראיתי מי שמשתמש בביטוי כזה.
2. מדוע הסרת חלק גדול מהתוכן הקודם?
3. "תבע מיתר הצדיקים להכיר בעליונותו על סמך ייחוסו" - דורש מקור.
4. "אדמו"רים החלו לתאר את עקרון ההורשה כהמשך מתחייב של תורת התנועה" - דורש מקור.
5. "מאחר והצדיק קישר בין רוחניות וגשמיות, היה זה מן ההכרח שתכונותיו היו מצויות גם בגופו ממש ועברו לצאצאיו" - דרוש מקור להסבר.
6. "אין צדיק אלא בן צדיק" - משפט יפה, אך מה מקורו?
7. "העקרון התקבע ב-1813 כשתלמידו הבכיר של בעל התניא, אהרן מסטרשלה, הפסיד לבנו דובער שניאורי במאבק על ראשות חב"ד" - מניין? מה עם רבי אהרן הגדול מקרלין, רבי מנחם נחום טברסקי, רבי יעקב קאפיל, רבי מאיר מפרמישלאן, רבי אברהם המלאך, ועוד? פחות פופולרי או יותר אינו מספיק בשביל לקבוע עובדה מוצקה. חובה לאשש במקור (וייתכן מאוד שיש. אך ייתכן שיש גם מקור חולק).
8. "בתוך דור היו כמעט כל החצרות שושלתיות" - כפי שהבאתי לעיל, הרבה מהם (אם לא רובם) כבר החלו כך באותו דור ולפניו, ואם כדי לחפש רוב גורף, עדיף לכתוב "בתוך דור ושניים".
9. "לימוד התורה שב ותפס את מקומו המרכזי" - זה כבר שייך לשלב המאוחר יותר של החסידות. לקח לחסידים הרבה זמן עד שלימוד התורה חזר למרכז היהדות אצלם. דהיינו, אי אפשר להסמיך את זה לפטירתו של בעל התניא, שכן לקח כמעט כמאה שנה עד שזה חלחל לתוך החסידים באופן רווח. מכל מקום יש לציין בכתיבת המילים "פן אחר של ההשגרה", שזה היה מאוחר יותר.
10. "מותו ב-1810 צויין על ידי חוקרים רבים..." מיהם? (ודאי שיש, אך צריך לציין).
11. מה עם שלב החסידות טרום השואה ולאחריה? זה הושמט בכוונה?
12. כדאי לסדר בכלל את הדברים (עם ההוספות המבוקשות, כנ"ל) בסדר כרונולוגי.

לסיום אציין ואבהיר ברורות כי חלק גדול מתוך דרישת המקורות לא בא כמפריך את התוכן, אלא אדרבה, כיון שהוא די נפוץ בספרות (אף) המחקרית, ועשויים להתנגד לו חסידים או מתנגדים, על כן ראוי כאנציקלופדיה לאשש זאת במקורות (שוודאי ישנם). אני משער שוודאי אתה עזבת את הפסקה באמצע עריכה, אך בכל אופן באתי להעיר את דבריי. כל זה הוא כפי הנראה לי, אשמח לשמוע את דעתך ותגובתך. תקן אותי על טעויותיי. תודה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 12:11, 15 בדצמבר 2016 (IST)

ממתין לתגובתך. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 20:15, 18 בדצמבר 2016 (IST)

קובץ על יד, המעבר בין המאוחרת למוקדמת מתוארך לשנות ה-1810 (כמובן שזה היה מהלך מורכב והדרגתי). קיבוע הדגם השושלתי היה גם הוא תהליך ארוך והדרגתי, מברוך ממז'יבוז' ועד לשנות ה-1860 בפולין הקונגרסאית. הופעת החסידות הלמדנית, עם אדמו"רים-פוסקים, היא שוב משהו ממושך שהחל לאטו ונמשך עד לחיים מצאנז. אני לא יכול לדקדק כ"כ בדברים האלה ולפרוש הכל, אלא לציינם בעיקרם. הוספתי כמה מקורות עיקריים, יש עוד, והכתוב הוא שילוב של תולדות התנועה בייוו"א עם מקורות נקודתיים. גם אני חיפשתי מהיכן דוד אסף הביא את המימרה "אין צדיק אלא בן צדיק", אני חושב שזה חידוש של עמנואל אטקס אבל הוא יפה בכ"ז ולכן השתמשתי בו. AddMore-III - שיחה 13:10, 19 בדצמבר 2016 (IST)

תודה על התגובה והעריכה הנשנית והיסודית. כפי שציינת, עדיין המקורות הם לא "אחד על אחד". למשל במאמרו של בראון המצוין לא מצאתי אלא מעט מהמיוחס אליו בערך (את המאמר האחר אין לי). כל אלו שהזכרת כי הם תהליך הדרגתי צריכים להופיע כך גם בערך לכאורה. זאת אומרת אפשר לציין כי במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-19 התקבע הדגם השושלתי החל מכיהונו של רבי ברוך ממז'יבוז' ועד ל... כשבתווך... זה נותן מבט נכון יותר על הדברים, ולא כמו "חתימת הש"ס" המצטיירת כיום אחד שבו נאספו כולם ו"חתמו" את הש"ס עם רבינא ורב אשי... מה שכתבת כאן, תוכל לכתוב בערך עם מעט הרחבה וזה פחות ידרוש מקור מאשר לייחס כל שלב למאורע ספציפי שזה ידרוש מקור של חוקר מובהק הרואה זאת כך (וגם זה הרי ברור שישנם שיחלקו עליו, אז למה להיכנס למחלוקת אם לא מביאים את כל השיטות. אפשר לציין בכלליות את המאורעות המרכזיים שהביאו לשינוי בלי לומר מי היה "הקש" ומי "הגמל"). המשפט "אין צדיק" וכו' אכן יפה, כפי שאמרתי מראש, אך הוא דורש מקור. בפרט אם הוא מוצב בגרשיים. היה כדאי לכאורה שתמצא מיהו המטביע שלו. תודה לך על העריכות האיכותיות והמעשירות. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 13:22, 19 בדצמבר 2016 (IST)

בקשר למאמרו של בראון וייחוס התוכן הנאמר בערך אליו, אני פונה אליך במייל. כן אציין שם למאמרו של סטיבן שארוט. בברכה, קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 14:02, 20 בדצמבר 2016 (IST)

קובץ על יד, איזה בראון? יש באותה הער"ש הפניות לספרים של גלן דיינר ודוד אסף. כל מה שאתה מוצא לוקה או לא מספק, מחק או תקן לפי שיקול דעתך. AddMore-III - שיחה 14:13, 20 בדצמבר 2016 (IST)

כוונתי לבנימין בראון המוזכר שם בהערה (כעת הערה 10). לי קשה לתקן את זה משום שלא קראתי את המאמר(ים). מה שיכלתי לעשות בעצמי, עשיתי. את השאר אזדקק לעזרתך. תודה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 14:17, 20 בדצמבר 2016 (IST)

קובץ על יד, לא התכוונתי שאינני יודע איזה בראון. התכוונתי שיש באותה הער"ש עוד שני מקורות. "אלא בן צדיק" הוא ציטוט מספרו של אסף, שם. AddMore-III - שיחה 14:20, 20 בדצמבר 2016 (IST)

לדעתי צריך לפצל את ההערה ולתת כל ציון במשפט המתאים. את בראון לציין רק לגבי רעיון הרוטיניזציה, ואת "אין צדיק" וכו' לתת מקור לספרו של אסף (אולי גם כדאי לציין שמטבע הלשון הוא שלו. שלא יראה איזה פסוק או ציטוט חז"לי או קבלי). כמעט כל משפט שם הוא טעון ודרוש סימוכין בצמוד. תודה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 14:24, 20 בדצמבר 2016 (IST)

קובץ על יד, מכיר את המאמר של שרוט והשתמשתי בו כסימוכין בוויקיאנגלית. אגב, מי שהתכתבת אתו ירד מיד לסוף דעתי. אני חושב שהגבתי לך כבר. אם זה לא ברור מאליו, אני - בניגוד, אגב, לכל מיני משתמשים אחרים כאן - לא מפריע לך לפצל, למחוק, לשכתב ולעשות בערך כראות עיניך. הערך לא בבעלותי. ההער"ש מכנסת את המקורות שעברתי עליהם הנוגעים לרוטיניזציה כשחיברתי את הערך האנגלי המקביל. קיבצתים כך כי מדובר בשלושה שעוסקים כמעט באותו דבר וחופפים במידה רבה (העיקרי אגב איננו בראון או אסף אלא דיינר), וכדי להפרידם אצטרך לנסח את המשפטים באופן מקוטע להחריד ולהוסיף הער"ש בערך כל חמש מילים. בינתיים הערך כפי שהנו, לאחר המצב הלא מרנין שהיה בו בטרם התחלתי להרחיבו ביולי. אני מתקדם לאט כי הנושא לא מרתקני במיוחד והערך פשוט נזקק לכך. אם יש לך השגות, מצוין, אנא מחק/שכתב כאוות נפשך ועשה מה שאתה רוצה, במקום לבוא ולנהל לי את לוח הזמנים. כמו כן, נזכרתי שדיונים כאלה יש לערוך בדף השיחה והעברתים לשם. AddMore-III - שיחה 10:33, 22 בדצמבר 2016 (IST)

AddMore-III, על לוח הזמנים, אינני דוחק בך מתי ומה לכתוב. רק מעיר את תשומת לבך על מקומות שעלולים להיות בעייתיים. מה שאני יכול לעשות לבד, אני עושה (כך גם בערך זה), אך מה שלא - משום שלא ראיתי את המקור בעצמי - אסור לי לערוך אותו, למרות דבריך שאתה כן ראית. מי שראה הוא העורך, ועליו לערוך כפי שראה, כמידת האפשר. עבודתך בערך אכן הצלה לעומת המצב שהיה לפני כן, ועל כך - תודה גדולה! קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 13:29, 22 בדצמבר 2016 (IST)

קצת בלבול

למה אתם מתארים את תורת חב"ד כמחשבת החסידות כולה? הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2A02:ED0:53AC:6900:296B:82EC:9664:36E3 18:13, 7 ביולי 2017 (IDT)

אין פה "אתם". יש הרבה עורכים חב"דניקים יחסית לחסידויות אחרות והם בחרו לערוך מגמתי לכוונם, לא מאד מומלץ אנציקלופדית אבל זו פרקטיקה נפוצה בקרב קבוצות אתניות בויקיפדיה (והרבה פעמים באופן בלתי מודע). Tshuva - שיחה 09:24, 1 בינואר 2019 (IST)

ניגונים

משתמש:דגש חזק, כיצד התוספת על ניגונים מוגזמת? AddMore-III - שיחה 22:39, 13 בינואר 2019 (IST)

זה לא מדויק. הניגונים הם אבן יסוד במערכת החסידית, לא דווקא בתפילה. כמו"כ, לא כל החסידיות מנגנות בתפילה. ישנן חסידויות שמתפללות בנעימה (כמו אחיהם הליטאים), אך ניגונים זה לא בדיוק. כמו"כ, היא לא מתייחדת בכך. — דגש – שיחה 13:25, 14 בינואר 2019 (IST)

מתייחדת בניגוניה הספציפיים. זה לא מצדיק מחיקה, אלא רק עריכה, של התוספת. AddMore-III - שיחה 18:30, 14 בינואר 2019 (IST)

אדרבה, תציע כאן נוסח. — דגש – שיחה 18:32, 14 בינואר 2019 (IST)

הצעת הוספה למומלצים

דיון

מדובר בערך מקיף ביותר על תנועת החסידות. זהו ערך ותיק ולכן יש לו תורמים רבים. העורך האחרון שהשלים את המלאכה הוא משתמש:AddMore-III. אתייג גם את בעלי הידע ביהדות לדיון זה וכן את משתמש:ביקורת שבקי בתחום. גילגמש • שיחה 07:04, 1 בינואר 2019 (IST)

הערך כתוב יפה. אין לי את הכלים להעריך את היקף ועומק הכיסוי של הנושא. אני יכול להעריך בהשערה גסה, שיש חוסרים. אם AddMore-III יאמר שלדעתו כן מתאים להמלצה, אנסה לבקש מפרופ' דוד אסף שיציץ ויאמר מה חסר לו בערך. ביקורת - שיחה 10:30, 1 בינואר 2019 (IST)

נראה לי מתאים למומלץ. למעט הפסקה על השחיטה החסידית - זה לא נושא מרכזי כל כך (בניגוד ל"חצר" וללבוש). מקסימום משפט או שניים בתוך "החצר". --ריהטא - שיחה 12:53, 1 בינואר 2019 (IST)

הערך חסר פרק "החיים החסידיים", ו"החסידות ותנועות אחרות" צריך להיות מוטמע ב"היסטוריה". אשתדל לטפל בכך. מלבד זאת, הערך טוב למדי ורמתו גבוהה מאוד בתבחינים ויקיפדיים. אין מניעה מיוחדת להתחיל לעבוד על המלצה מעכשיו. AddMore-III - שיחה 15:19, 1 בינואר 2019 (IST)

ממליץ, למרות השפה המעט מסורבלת. (לדעתי השחיטה החסידית דווקא כן נושא מרכזי) אבי84 - שיחה 20:24, 1 בינואר 2019 (IST)

AddMore-III, הערה ראשונית שקיבלתי מפרופ' אסף, ואני מצטטה כמעט בלשונו: שחשוב מאוד – כבר בהגדרה בהתחלה – לעשות הבחנה בין שתי תקופות יסוד בתולדות החסידות: 'החסידות המוקדמת' ו'החסידות המאוחרת', כשתקופת המעבר היא שלהי המאה ה-18 - ראשית המאה ה-19 וסימנה המובהק הוא היווצרות השושלות והחצרות, תו היכר מכריע שמאפיין מאז ועד היום את החסידות (ולא היה בה כמובן בראשיתה). - לתשומת לבך. ביקורת - שיחה 14:13, 2 בינואר 2019 (IST)

יש הבחנה מסוימת כבר עכשיו, אני לא בטוח שיש צורך לעסוק בכך במודגש כבר בפתיח. הפתיח עוסק בחסידות כפי שהיא היום, לא כפי שהייתה ב-1790. כידוע, ההתמקדות דווקא ב"שלושת הדורות הראשונים" לכאורה הייתה אבן נגף במחקר עד לדור האחרון ממש. AddMore-III - שיחה 17:00, 2 בינואר 2019 (IST)

אכן, והוא צריך לעסוק בקליפת אגוז גם בתנועה (כשהייתה עדיין בתנועה...), כדאי להוסיף את ההבחנה הזו. ביקורת - שיחה 20:07, 2 בינואר 2019 (IST)

אני מניח שמשפט לא יזיק. אגב, כידוע, התנועה המשיכה להתנועע גם אחרי 1810 בניגוד לתפישות רומנטיות עבשות (ע"ע סוף "הבחנות"). הבעיה האמיתית בערך היא "החיים החסידיים". אני תוהה כיצד ומה להרחיב שם, כדי לא להיגרר לטריוויה ולשמור על מאפיינים משותפים לכל החצרות. AddMore-III - שיחה 22:41, 2 בינואר 2019 (IST)

יש רעיונות? דרישות? AddMore-III - שיחה 22:32, 6 בינואר 2019 (IST)

האשמות על הימלטות האדמו"רים מבעלז וסאטמאר

ערב טוב לכולם,

שיניתי קצת את הגירסה, כי לדעתי הגירסה הקודמת הייתה מוטה קצת, ואסביר:

1. המילים 'האשמות קשות' ניתן לומר במקרה שהאשמה הוכחה. כל עוד הדבר לא נבדק בידי גורם צדדי מוסמך, והטענה מתבססת על פרשנות שנויה במחלוקת הסובבת נאום שנישא (ראה ערך מורחב בויקיפדיה "יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה") - אין מקום להאשמה, אם כי יש מקום לשאלה ותמיהה. 2. המילים "הפקרת קהלם" הן מילים בוטות לכל מי שיש לו רדאר ספרותי רגיש. המונח 'הפקר' מתאר פעולה של סילוק רשות (ראה בויקיפדיה ערך 'הפקר'). האדמו"ר מבעלז לא עשה שום פעולה להפקיר. הוא השאיר את הקהל שם.

מהי דעתכם? 77.109.101.170 23:50, 2 במאי 2019 (IDT)

ההימלטות שלהם עוררה "תמיהות" אולי בקרב נאמניהם. מבחוץ, הם הואשמו על הפקרת חסידיהם. מנחם קרן-קרץ, למשל, בכתביו האחרונים על דער יואליש (מצפה לביוגרפיה), לא "תמה", אלא תוקף אותו בבוטות כמוג לב וחדל אישים. כך גם מי שתקפו את הבעלזער על הדרשה בבודפשט. AddMore-III - שיחה 23:12, 4 במאי 2019 (IDT)

כל הסיפור עם האשמות הקשות מוזר לי, דאם היו כאלה האשמות קשות איך אחרי המלחמה רוב רובו של הציבור שלהם [שנשארו] חזרו אליהם בלב חפיצה וביותר קשר מקודם [ידוע לי כן מרוב רובו של הציבור של היום וגם מהמשפחה שלי שנצלו שהיו בבעלזא או בסאטמר שכולם הם גם היום או בעלזא או סאטמר ולאף אחד מהם לא היה טענות כאלה, חוץ מאלה שנשברו בכללות וירדו מהדרך]

נראה לי יותר שטענות האלה מגיע מהחוגים החילוניים והציוניים שרצו להחליש את מעמדם ואת המעמד הרבני כולו.

חוץ מזה מה הם היו צריכים לעשות בימים הנוראים האלה, אם הם היו נשארים שמה כמו שידוע ברב מגלאנטא וכד' האם זה היה עוזר לציבור שלהם שהוכחדו דלאבוננו בין כה ובין כה. ‫93.172.106.245‬ 18:57, 15 בפברואר 2024 (IST)

"העלתה האשמות", הוא ביטוי עדין שגם מתאר את המציאות (יש אכן מאשימים..). יש לך ניסוח אחר להציע? ידך-הגדושה - שיחה 09:12, 16 בפברואר 2024 (IST)

פרשנות אישית בתוך עבודה אנציקלופדית

שלום רב,

מחקתי שורה בה נכתב (בערך) ש"חגיגות וחתונות משמשים הזדמנות לכנס את הציבור ולהפגין את מספר החסידים". לא נראה לי שהשורה הזו נובעת מאובייקטיביות.

זה בערך כמו לכתוב שורה כזו: "טקס הדלקת המשואות מהווה הזדמנות לכנס את הציבור ולהפגין את מספר המשתתפים מכל רחבי הארץ".

אפילו אם זה נכון בהסתכלות פנימית, זה בטח לא הסיבה הרשמית. ולדעתי, וויקיפדיה, בינתיים, אינה מתיימרת להגיד מה אנשים חושבים ורוצים, אלא הוא מספר עובדות.

תודה!

77.109.101.170 00:07, 3 במאי 2019 (IDT)

בטקס הדלקת המשואות דווקא מגבילים את המספר ורבים לא מצליחים להיכנס. אם אתה מסכים שזה נכון (רק לא רשמי) איני מבין את הבעיה. אנסה לעדן מעט את הניסוח. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בניסן ה'תשע"ט • 14:47, 3 במאי 2019 (IDT)

עדיין משתמע כאילו אחת המטרות בחגיגות וחתונות של אדמורי"ם היא הפגנת עוצמת החצר. וזו טענה שדורשת מקור. יחיאל - שיחה 15:17, 3 במאי 2019 (IDT)

בניסוח שלי כתוב בסך הכול שכך "מופגנת עוצמתה של החצר", וזה נכון לכל הדעות. עם זאת, גם אם מישהו יבין שזו אחת המטרות הוא לא יטעה. משקיעים בזה הרבה משאבים שהיה אפשר להשקיע למשל בחלוקה לנזקקים. מדברי האלמוני משמע שהוא מודה בזה (רק שזו לא הסיבה הרשמית), וגם אתה לא חלקת בינתיים. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בניסן ה'תשע"ט • 21:56, 4 במאי 2019 (IDT)

אירועים המוניים בחצרות הם מפגן כח, זה מובן מאליו. זו גם איננה פרשנות אישית כלל. שמואל היילמן, Defenders of the Faith: Inside Ultra-Orthodox Jewry, עמ' 45:‏ There are many occasions during which a group will have a chance to display its social proportions. Among the most common for the Hasidim are gatherings at the traditional Sabbath or holy day meal... A wedding, often an alliance across groups, allows each of the clans in question to display their size before the other and before the eyes of the world. AddMore-III - שיחה 23:21, 4 במאי 2019 (IDT)

לא הבנתי מה ההוכחה מכך ששמואל היימן סבור כך. הוא לא מציין מקורות, הוא כותב תחושות.

אני דווקא אהבתי את הניסוח המעודן של נרו יאיר: בכך מופגנת עוצמתה של החצר. זה נראה לי אובייקטיבי מאוד, ומאשר את שתי העובדות: 1. החגיגות לא נעשות לשם מטרה זו. 2. המציאות היא שבכך מופגנת עוצמתה של החצר.

שבוע מוצלח לכולכם. 77.109.101.170 12:53, 5 במאי 2019 (IDT)

כאמור, איני בטוח שהחסידים ממש לא רוצים להפגין את עוצמת החצר. כמובן מתחתנים כי צריך להתחתן, אבל משקיעים בזה הרבה משאבים כדי להפגין עוצמה, ולא נראה לי שחסיד בעל כנות יכחיש את זה. נרו יאיר • שיחה • ל' בניסן ה'תשע"ט • 20:38, 5 במאי 2019 (IDT)

שמואל אבא הורודצקי לא מאוזכר כמקור

איך זה שלא מוזכר שמואל אבא הורודצקי כמקור, אחד מחשובי הכותבים והחוקרים של הקבלה והחסידות, נצר לבעש"ט ולאדמור מצ'רנוביל, שבבית משפחתו בגולה שמרו את בגדו של מייסד החסידות כחפץ קדוש? איש ספר שזכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל בתש"ח, שהיה מקושר לרבים והיה בעל ידע בלתי אמצעי והשכלה רחבה ומקיפה? הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
217.132.46.188 22:58, 4 בדצמבר 2019 (IST)

הורודצקי היה חשוב בתור ספק מקורות ראשוניים, לא כחוקר אובייקטיבי של התנועה. הוא מוזכר בערך בעקיפין בקטעים העוסקים בנאו-חסידות כמסלפת את החסידות האמיתית, שכן היה אחד מעמיתיו החשובים של בובר. ב-Hasidism: A New History (עמ' 568-569) מבואר שהיה רומנטיקן וסנטימנליסט הנוטה לאפולוגטיקה, כולל המצאת טיעונים חסרי ביסוס כדי לשוות לחסידות צביון מושך יותר בעיני קוראיו המערביים. AddMore-III - שיחה 08:12, 5 בדצמבר 2019 (IST)

אני לא מוצא את שמו כלל. אין מקום לציין אותו, ולו באופן שהזכרת? אולי תכתוב פרק על מחקר החסידות? נרו יאיר • שיחה • ז' בכסלו ה'תש"ף • 10:22, 5 בדצמבר 2019 (IST)

נרו יאיר, טוב, הבאתי אותו כדוגמא בוטה במיוחד לנאו-חסידות במחקר. לא יודע עם פרק נפרד מתאים לערך כרגע. אגב, צפית בדוקומנטרי הזה? העברתי אותו למטה בקש"ח, אך הוא כלל לא נראה לי מתאים לערך. מטריד אותי שהשוטים שביימו אותו מצטטים את ההגדרה הוויקיפדית כמעט מילה במילה בפתיח שלהם. הם לא מסוגלים לפתוח ספר? AddMore-III - שיחה 14:54, 8 בדצמבר 2019 (IST)

שווה להשקיע בזה זמן? נרו יאיר • שיחה • י' בכסלו ה'תש"ף • 14:56, 8 בדצמבר 2019 (IST)

לא, אף אני רק רפרפתי. נראה איום, אבל שמתי לב להגדרה בהתחלה. AddMore-III - שיחה 15:30, 8 בדצמבר 2019 (IST)

חוסר דיוק

"חסידי מזרח גליציה, בעלזא במיוחד, גורבים גרביים שחורים בימות החול ולבנים בשבתות וחגים". חסידי בעלזא הולכים אף בשבת בגרביים שחורים, בניגוד לשאר החסידויותשמיה רבה • שיחה • י"ד באב ה'תש"ף • 11:39, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

הסרתי את בעלזא, ובפעם הבאה גם אתה יכול לעשות זאת. לכל היותר תשוחזר ואז תוכל לפתוח דיון בדף השיחה. נרו יאיר • שיחה • י"ד באב ה'תש"ף • 15:02, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

סיבת תפוצת החסידות

כאנצליקופדיה אוניברסלית המחוייבת להביא את מגוון הדעות תמוה מאוד למה בשאלה הדנה בסיבת תפוצתו הרחבה של תנועת החסידות לא מוזכר בכלל את העובדה שהחסידות התיימרה לפנות על ההמון עם, ולפשוטי עם. הספרות החסידית טוענת שהבעש"ט עורר את ההמון היהודי בכפרים הפזורים על פני אירופה לשמור את היהדות בעיקר בלב, וכך הונחלה היהדות גם ליהודים שהתקשו בשמירתה המלאה.

אשמח אם למישהו יש הסבר למה זו לא סיבה מספיק טובה, והאם עדיין יש מקום לפתיחה התמוהה "שעדיין לא ברור מה גרם לחסידות להיות כל כך נפוצה", או לפחות לאזכר את הנקודה הזאת. שר צב"י - שיחה 18:05, 29 בנובמבר 2021 (IST)

השגיאה הבולטת ביותר בדבריך הינה האמרה ש"הבעש"ט עורר את ההמון היהודי", הוא בוודאי לא היה כל כך ידוע, וספק אם בכלל שמעו עליו חוג מצומצם של אנשים. ברור שספרות החסידות אינה יכולה להוות מקור אמין לגבי סיבת התפשטותה של התנועה. דרדק • שיחה • כ"ו בכסלו ה'תשפ"ב • 18:46, 29 בנובמבר 2021 (IST)

לא מצאתי בתוך הערך את המילים "שעדיין לא ברור מה גרם לחסידות להיות כל כך נפוצה". כן מצאתי כתוב ש-"הסיבות להצלחת תלמידיהם של ממשיכי הבעש"ט והמגיד ממזריטש ולקליטת דרכם בחברה היהודית הסובבת טרם הובהרו כל צורכן". ובהמשך מובאים "הנסיבות האובייקטיביות לצמיחתה ולהתפשטותה של התנועה החדשה" ובהן: "הופץ במנשרים ועלונים להמוני העם" "על אף הפופוליזם שנקטו בו כלפי ההמונים". הווי אומר כי הפעילות עם המון העם כסיבה להתפשטות החסידות כבר כתובה כיום בערך (בתוך נסיבות אובייקטיביות נוספות), ומאידך יש הסתייגות שהסיבות טרם הובהרו כל צרכן. ידך-הגדושה - שיחה 01:47, 1 בדצמבר 2021 (IST)

הערה בעניין חסידות ברסלב

לרבי נחמן מברסלב לא נמצא יורש מוסכם לאחר מותו ב-1810, ותלמידיו המשיכו כחבורות קטנות שהתקבצו סביב מורים שנצמדו לשיטתו. היא הייתה חסידות קטנה ונרדפת במשך כמאה וחמישים שנה, אך העניין המחודש שעוררו חוקרים כמרטין בובר במשנתה הוביל אליה חוזרים בתשובה רבים ועשה אותה פופולרית.[40 עם כל הכבוד לבנימין בראון, הייתי שמח לדעת מי גילה לו רז זה ומה מקורו לקביעה ההזויה הזו שמרטין בובר הוא העומד מאחורי תחייתה ופריחתה של חסידות ברסלב. פשוט מעורר גיחוך. הדעה המקובלת יותר אומרת כי משנתו העכשווית מדברת אל מחפשי דורנו. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2A01:6500:A042:90EB:8751:9395:2B7:F980 18:56, 27 בדצמבר 2021 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יולי 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בתנועת החסידות שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://tau-primo.hosted.exlibrisgroup.com/primo-explore/collectionDiscovery?vid=TAU&collectionId=81264597260004146&lang=iw_IL נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20200621134243/https://tau-primo.hosted.exlibrisgroup.com/primo-explore/collectionDiscovery?vid=TAU&collectionId=81264597260004146&lang=iw_IL לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 01:08, 21 ביולי 2023 (IDT)

גאוגרפיה

@AddMore-III, אם תוכל לדייק את הגיאוגרפיה בפרק "התבססות". צ'רנוביל היא לא מעבר לדנייפר, ודומני שברדיצ'ב ואניפולי נחשבות על ווהלין ולא על פודוליה ופולין. אגב, ליז'נסק היא גם בגליציה. תודה. אי״ש / שו״ת, ט"ו בכסלו ה'תשפ"ה ; 03:11, 16 בדצמבר 2024 (IST)

כדבריך. AddMore-III • שיחה 13:55, 19 בדצמבר 2024 (IST)