תבנית:ערך מומלץ 21 ביולי 2024
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית-חברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה. הבעל שם טוב נחשב למחוללה של החסידות. תלמידיו, בראשות המגיד ממזריטש, פיתחו את תורתה והפיצוה. הגותה של החסידות, בפרט בדורותיה הראשונים, הושפעה עמוקות מקבלת האר"י ומדגישה את נוכחות האל ביקום כולו, את הצורך להידבק בו בכל עת ומקום ואת הממד הרוחני הנסתר של המציאות.
החסידים מאוגדים ב"חצרות" שבראש כל אחת מהן ניצב אדמו"ר, המקבל בדרך כלל את תוארו בירושה. במהלך הדורות נוצרו מאות חצרות עצמאיות, גדולות וקטנות, ולכל אחת מסורות ודגשים משלה. החסידים מחויבים להידבק באדמו"ר שבראש החצר שלהם ולציית לו. הוא נחשב לסמכות רוחנית שיש להיעזר בה כדי להתקרב לאל. ההשתייכות לחצר נשמרת בדרך כלל בתוך המשפחה במשך דורות, והחסיד נולד על פי רוב בחצר מסוימת וגדל על מורשתה.
מאז המחצית השנייה של המאה ה-20 מתגוררים מרבית החסידים בישראל, בארצות הברית ובבריטניה. הם מהווים תת-קבוצה בתוך העולם החרדי ונחשבים בדרך כלל לאדוקים ולשמרנים. החסידים משמרים רבות ממסורותיה של יהדות מזרח אירופה. הלבוש הישן והדיבור היומיומי ביידיש נעשו מזוהים עמם כמעט בלעדית. ישנן בעולם כתריסר חצרות גדולות עם אלפי בתי-אב ומאות חצרות קטנות יותר, לעיתים עם קהילה סמלית של בודדים. ב-2016 היו בעולם כ-130,000 בתי-אב חסידיים.