שיחה:שלמה זלמן אוירבך

אויערבאך או אוירבך

ביידיש כותבים אויערבאך, אבל בעברית כותבים אוירבך. לכן מן הראוי אולי לשנות את שם הערך. פטר רחם 07:07, 6 נובמבר 2005 (UTC)

מבחן גוגל מראה שכל ארבע הצורות אוירבך, אויערבך, אוירבאך, אויערבאך מקבלות בערך אותו מספר תוצאות. אני אעביר ל"אוירבך" שהחא הצורה הכי עברית. נתנאל 09:10, 6 נובמבר 2005 (UTC)

אני חושב שהרב נבנצל הוא גם חתנו ―80.178.138.76 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הרב נבנצל נהג בו כרבו המובהק וגם ידוע כתלמידו המובהק שלמד אצלו למעלה מ-40 שנה , אך הוא איננו חתנו. ―89.139.37.51 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מתנגד?

אני חושב שההגדרה "מתנגדים" לא בהחלט תואם את השקפת עולמו של הגרש"ז. ליטאי, אולי (גם זה לא בהחלט ברור, כי הוא לא היה ליטאי טיפוסי).

לדעתי יש להוריד את השיוך "מתנגדים", מה אתם חושבים?

צלפחד 01:46, 24 באוגוסט 2006 (IDT)

די נגד. המושגים ליטאי ומתנגד חופפים בלשון היומיומית וממילא מזמן הגבולות התשטשו, אך זה גם שיוך חברתי. יתכן שפרושים (היישוב הישן) יהיה מדוייק יותר, אך אני לא בטוח. DGtal 01:49, 24 באוגוסט 2006 (IDT)

סלח לי על חוסר הבנתי, אתה "נגד" השיוך או "נגד" להוריד את זה?

צלפחד 02:41, 24 באוגוסט 2006 (IDT)

אני נגד ההורדה כיוון שהוא היה בבירור שייך לצד מסוים בעולם החרדי. לא אתנגד אם הוא יוגדר כ"פרושים" (בהנחה, שאני לא בטוח בה, שזו אכן הגדרה שיוכית מדויקת של הרב זצ"ל). בברכה, DGtal 13:09, 24 באוגוסט 2006 (IDT)

עד כמה שזכור לי, הרי שגדול הדור - למרות שלימד בישיבה של יוצאי גרמניה (וזה ג"כ לא ליטאי), היה עצמו דווקא ממוצא חסידי, והיה מגזע רבי יעקב יוסף מפולנאה, תלמיד הבעש"ט. --בי 00:17, 25 באוגוסט 2006 (IDT)

בי, אתה צודק, ולא זו בלבד אלא שהיה נכדו בן אחר בן.

DGtal, הרשה לי לחלוק על קביעתך "שהוא היה בבירור שייך לצד מסויים בעולם החרדי", אלפים רבים בעולם החרדי, ובפרט בחו"ל, לא מזוהים עם צד זה או אחר, רבי שלמה זלמן היה אחד כזה שלא הזדהה עם אף אחד מהצדדים חסידים או ליטאים, אם כי במישור הלימודי היה קרוב יותר לליטאים בכך שלא היה ידוע כעוסק בתורת ה"נסתר" או ה"חסידות", זה עדיין לא הופך את ההגדרה החריפה (לטעמי) "מתנגדים" ללגיטימי עליו. ברור שההגדרה "פרושים (היישוב הישן) מתאימה יותר, אם כי צריך לברר אם היא נכונה.

ככלל, אני לא בטוח (יותר נכון, בטוח שלא...) שההגדרה "מתנגדים" היא ההגדרה הנכונה על החרדים האשכנזים הלא-חסידיים של היום ברובם הגדול, למיטב ידיעתי רוב רובם של הלא-חסידיים לא יגדירו את עצמם כ"מתנגדים" אלא כ"נייטרלים" (לגבי המחלוקת אם תנועת החסידות סטתה מדרך התורה המקורית או לא) או אפילו כ"מעריצים" או "תומכים" (מבחוץ כמובן). לכן טוב היה אם היינו מוצאים תחליף להגדרה קיצונית (לטעמי) זו. או, לחילופין, ניתן לחלק את היהדות החרדית האשכנזית הלא-חסידית לקבוצות שונות לדוגמא: "מתנגדים", "פרושים", "יקים" (מארצות אירופה המערבית כגרמניה, שווייץ, אוסטריה), "אויברלנדים" (יהודי הונגריה בלתי מזוהים כחסידים או להיפך), "ירושלמים" (ואולי זאת ההגדרה הנכונה על הגרש"ז). ―צלפחד (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. רש"ז בוודאי לא היה "שייך בבירור לצד מסויים בציבור החרדי", ואף לא היה "שייך" רק לעולם החרדי. די לציין כי רבים מתלמידיו מלמדים המוסדות ציוניים וכי הוא עצמו הגדיר את הרב קוק כ"מורנו ורבנו מרא דאתרא דארץ ישראל".

ב. עם זאת, אף שלא הזדהה עם פלג ספציפי בלבד, באופן בסיסי הוא היה חלק מהקבוצה הלא חסידית בציבור החרדי.

ג. אף שכיום היריבות כנגד החסידות נחלשה (הן בשל האיום החיצוני, והן בשל התמסדות החסידות) עדיין מי שאינו חסיד נקרא בדרך כלל "מתנגד", גם אם בפועל זה לא מדוייק. משם לאידיאולוגיה מסויימת זה הפך לכינוי חברתי, שאיננו בהכרח נכון מבחינה אידיאולוגית. אריה א 14:05, 29 באוגוסט 2006 (IDT)

כמו שכתוב לעיל במקור היה הגרש"ז ממשפחה חסידית. אביו התפלל כמובן נוסח "ספרד" הגרש"ז שינה בילדותו את נוסח התפילה שלו ל"אשכנז" מהסיבה הפשוטה שלא היה סידור נוסח ספרד בבית כנסת הגר"א בשערי חסד שבזמנו היה זה בית הכנסת היחידי בשכונה...--95.86.89.41 04:05, 25 במרץ 2012 (IST)

לפי מה שידוע לי הוא שינה את כל הנהגתו למנהגי הפרושים בירושלים, ולא בגלל מחסור בסידור, אלא שבגלל שהתפלל שם זה היה גידולו. למשל לא היה מברך "על מצוות תפילין" כדעת הגר"א (והמחבר) ―213.151.34.103 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כמו"כ הוא למד בילדותו בחרותו ותחילת אברכותו בעץ חיים המעוז הפרושי והישיבתי של ירושלים בשנים האלו. והיה ראש ישיבה ליטאית ובניו למדו במוסדות ליטאים. כנראה (זה אני לא יודע אלא מתרשם)שאביו תלמיד נלהב של הרב קוק היה חסיד כי כך נולד אבל לא היה דחוף לו לחנך את ילדיו כך.

בכל מקרה להגיד שהוא לא משוייך וכו' זה נראה לי עודף התחכמות/ליברליות ויותר נכון עודף רצון של דתייים לאומיים לבטא את המסר (הנכון ביסודו) המודגש ב"תורה המשמחת" שלא היה לו מחיצה בפני כל הציבורים.

אפשר להאריך בזה במקום להתווכח ויכוחים עקרים, ובאמת ראוי להאריך בנקודה בולטת זו באישיותו המפוארת של מרו הגרש"ז. ―31.44.143.138 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה קצרמר?

נהג מרכבה2 20:35, 4 באפריל 2007 (IDT)

אולי זה שריד שלא הורד, אולי זה בא כ"מחאה" על זה שלא כתוב פה כמעט דבר על שיטתו ההלכתית והמחשבתית. DGtal 20:38, 4 באפריל 2007 (IDT)

אז אולי אפשר להוריד את תבנית הקצרמר ולהוסיף את תבנית "דורש עריכה"? נהג מרכבה2 20:45, 4 באפריל 2007 (IDT)

אם כבר, דורש השלמה, מה שנכון לכל ערך במידה מסויימת. יחסית למה שמצפים פה מערך בסיסי יש מספיק מישע, כך שאפשר פשוט להוריד את התבנית. DGtal

קוקימאניה?

גם אני הקטן מסכים- הערך דורש השלמה. מה גם שהוא סובל מקוקימאניה קלה. לא סביר שחצי מהערך יתיחס לקשר שלו לרב קוק. הרב אוירבך היה מספיק גדול מצד עצמו. יואל סגל

יש די מקורות מקרב צאצאיו לכך שכשהיה אומר 'דער רב' [=הרב] כוונתו לרב קוק. זה הגזמה רק בגלל ששכחו לספר לך על זה, משום מה ―יוסף כרמל (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ניתן לשאול את הרב נבנצל (איני זוכר ייתכן ושמעתי בעצמי ממנו). אם איני טועה "הרב" אצל הרב נבנצל הוא רש"ז. דרך - שיחה 02:47, 20 באוקטובר 2010 (IST)

הפסקה הלא נכונה בעליל שבערך בקשר לכאילו עריכת ספריו

בערך מופיע בשם אלמוני המזדהה כ"אמיר משיח", כאילו היה "פסק" של הרב אוירבך בקשר ל"היתר המכירה" להקל והוא צונזר ונערך, ולטענת ה"משיח" התמהוני הנ"ל שמישהו החליט לצטט את הבליו, זה גם הנוהג הרגיל בכל פסקיו. ובכן, הבל הבלים, שטויות שלא ראוי לצטטם בויקיפדיה. אין כל פסק שצונזר או שנערך, יש במהדורה המחודשת "מהדורה תנינא" הוספת תשובות נוספות בכל נדון, מכל שנות חייו, ולא ליקוט של תשובות מסוימות שמצאו חן בעיני המלקט כמו ב"מהדורה קמא", אלא בכל נושא להקיף אותו מכל עבריו. כמובן שלא נערך ולא צונזר שום פסק, שלא היה כמוהו מעולם, הדברים כפי שכתב מופיעים במהדורה, בדיוק כפי שהיתה דעתו להקל בשעת הדחק גדול ומן הראוי להחמיר, וכך זה מופיע המון פעמים במהדורה הישנה ובמהדורה החדשה ללא הבדל, ועיקר הדיון בנושא שהנ"ל הביא לדוגמא בכלל נידונים בארוכה בחלק א' שלא יצא אלא במהדורה אחת מאז ועד עתה. לדוגמא: חלק א' סימן ל"ח ול"ט סי' מ"ד נ"א ס"ב, ובמהדורה תנינא סימן קט"ו קונטרס שלם בנדון מכל הזמנים. ה"אמיר משיח" הנ"ל כתב מה שכתב מהרהורי ליבו ולא מהעובדות, אדרבה במהדורה החדשה הופיעו היקף בכל נושא מכל תשובותיו ולא צומצמו לתשובה אחת בנושא כפי ראות עיני המלקט, כבמהדורה הישנה. מן הראוי לערוך את הפסקה בהתאם. ―Shmuelxq (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה על פנייתך. עלתה טענה של אמיר משיח ונריה גוטל שספרי הרב אוירבך צונזרו. ראה טענות כאן למשל. האם תוכל להגיב להן אחת לאחת?

כמו כן, האם תוכל להסביר למה יצאה מהדורת תניינא?

תודה. עדירל - שיחה 16:08, 23 במרץ 2010 (IST)

אני מבקש למחות על ביזוי תלמידי החכמים של משתמש:Shmuelxq. הרב אמיר משיח הוא רב קהילה, שגם כתב דוקטורט על הגרש"ז. במקום לטעון שהוא תמהוני ולבזות תלמיד חכמים, אולי תקרא את העבודה שלו? אני אשיג ממנו עותק אם תבקש. אגב, אם תרצה לראות צנזורה תשווה בין תשובת מנח"ש ח"ג סימן קנ"ח לחוות בנימין של הרב שאול ישראלי ח"א סי' ב (רמז: הגאון המפורסם מוהר"ר הפך לחסר שם). ‏DGtal‏ 17:37, 23 במרץ 2010 (IST)

ראשית, ה"מחאות" על "ביזוים" כביכול של כותבים ומחברים, כדאי שתשמור לביקורך הבא ב"מאה שערים", ושם תדפיס "פשקווילים" עם מחאות מוזרות מסוג זה. אנו מדברים לגופם של דברים ולא לגופם של אנשים.

לעצם הענין, לא קראתי את מאמרו של אותו אמיר משיח, אני התייחסתי למה שמובא בשמו בערך, כאילו במהדורה החדשה הושמטה תשובתו חלילה של רבי שלמה זלמן בה הוא מתיר את היתר המכירה, וכאילו דבר יסודי להלכה כמו היתר המכירה שונה בשמו, וכך זה מופיע בערך, וזו עלילת דם כפשוטו! במהדורה החדשה כמו הישנה מופיעות רק חלק מתשובותיו הרבות מאד בענין הסבוך הזה, בכולם המסקנה היא לא חד משמעית והיא מרובת גוונים כראות כל מעיין בהם, תשובות החוזרות על עצמם הושמטו פה והושמטו שם, פעם אלו ופעם אלו, זו עלילה כפשוטה לטעון שהושמטו מסקנות שונות או תשובות המובילות למסקנות שונות, פשוט לא נכון בעליל! השינוי הטפשי עליו אתה מצביע אינני בטוח באיזו תשובה היה השינוי, אולם הוא חסר כל משמעות זניח ושטותי לחלוטין, חוץ מלטמבלים עם דיפלומה אין ענין לענות בו, ואינני בטוח באיזה מן המהדורות שונו תוארים לכאן או לכאן...

עדירל, בלינק הנ"ל מובאות שינויים מינוריים ומזעריים לחלוטין של מונחים, ולא חלילה שינויי הלכה. יש הבדל אדיר (!) בין עריכת שינויים בסגנון, לבין עריכת שינויים בפסקי הלכה!

אבל, ותשמע זאת היטיב היטיב, אני בעצמי שמעתי מרבי שלמה זלמן בעצמו שהוא עצמו ישב ושינה דברים רבים, כולל סגנוניים מהסוג שמדובר שם, בתשובותיו מאוחר יותר, עקב שינויים בשפה הרגילה בפי האנשים בחברתם הוא חי במשך השנים. יתכן מאד, אי אפשר לדעת על נכונה, אבל יתכן מאד שהשינויים המינוריים הבלתי משמעותיים בעליל שבלינק שהבאת כל מיני מלהגים תמהוניים (המצויים שם בעיקר במחוזות ההם) מנסים לתת להם משמעויות שיא, ויתכן בהחלט שאלו שינויים שלו בעצמו!

בכל אופן עיקר דברי, ששטות גדולה מזו מאשר מופיעה בערך, כאילו ישנם עריכות ושינויים בספריו, למעט אי אלו שינויי סגנון חסרי משמעות למביני ענין ולא לדקדקדנים טרחניים נודניקים בעליל, זה שטות מוחלטת, להציג זאת כעובדה בערך כה מכובד זו הורדת הרמה של ויקיפדיה כולה!

משתמש : shmuelxq א' דחוה"מ פסח תש"ע 22:05

מתוך תגובתך אני מבין שאתה טוען שני דברים:

1. השינויים המועלים שם הם מינוריים
2. ייתכן שהרב אוירבך שינה בעצמו.

האם תוכל להפנות אותנו לכתבה או מאמר שטוען דברים אלו, או לחילופין להביא דברים בשם אומרם? זה יקל עלינו להביא את שתי הדעות זה ליד זה. בנוסף, אם תוכל לאפיין באופן כללי את הספרים ולהבהיר מי הוציא מה ולמה זה מאוד יעזור. עדירל - שיחה 07:29, 1 באפריל 2010 (IDT)

איך אני יכול להפנות לכתבה או מאמר בעוד שאין לי מושג אם יש כתבה כזו או מאמר כזה?

א.) אני אומר דברים מוכחים, השינויים שמצטט אמיר משיח, כולם עוסקים בדברים תינוקיים כמו קיצורי התוארים של המכותבים וכדומה, דברים שאין בהם משום משמעות הלכתית. קרא את עיקרי דבריו כפי שהובאו בלינק לעיל ותווכח בעצמך.

דבר חשוב מאד, אין מאמר או כתבה שטוענת שמישהו שינה חלילה בפסק הלכה של רבי שלמה זלמן בענין היתר מכירה, כתיבת דבר מופרך כזה בערך על רבי שלמה זלמן זה הורדת רמה של הערך והויקפידיה בכלל! יש בכתבה גיבובי מילים על פרסום רק חלק מהתשובות בנושא, שאגב מסקנת כולם אחת כמו שהארכתי לעיל, וזה מתבקש עקב הכפילות והשילוש והריבוע של דברים דומים בכמה תשובות.

ב.) לגבי הדבר השני, אני שמעתי באוזני מרבי שלמה זלמן בשעה ששוחח עם איש ספר והגות ואמר לו מפורשות שהוא יושב ומתקן דברים רבים כולל סגנונות שהשתנו עם הזמן.

משתמש: shmuelxq

08-04-10 21:00

מבין אני ללבך ואשתדל לראות מה ניתן לעשות. עם זאת, אבקשך שלא להשתמש במילים מתלהמות, דבר שעלול לגרום לכך שלא יתייחסו ברצינות לטענותיך. עדירל - שיחה 21:41, 8 באפריל 2010 (IDT)

בא נתמקד בקישורים הבאים:

בנריה גוטל, ‏ספרים מומלצים: הקרב על "מעדני ארץ", באתר הארץ, 10 ביוני 2009 נטען שבהוצאת כתבי מעדני ארץ היתה כוונה מכוונת להשמיט את הצדדים הנוטים לקבל את היתר המכירה מהספר. האם תוכל להבהיר על סמך השוואה של הספרים (למקורי יש קישור בערך, את החדש לא ראיתי) מה הושמט ולהסביר למה אחרת מדברי הרב גוטל?

במאמר של הרב פרופסור נריה גוטל ב"מקור ראשון", גליון שבת פרשת כי תשא האחרון 13.3.09 טוען הרב גוטל:

1) סדרת תשובות חשובות המתייחסות לעניין השמיטה ו"היתר מכירה" הועלמו ממנחת שלמה תניינא

2) במנחת שלמה תניינא נערכו שינויים צנזוריאליים

3) המילים מלכות ישראל הושמטו במכוון ממנחת שלמה ב, ג

אני מבין מדבריך שתשובות הוסרו בגלל כפילות. זוהי טענה שניתן בקלות לאשרה או להפריכה. אם בתניינא נותרה תשובה לגבי היתר המכירה הדומה במסקנתה לתשובות שהושמטו, ייתכן שהסיבה היא מניעת כפילות. אם לאו, לא ניתן להסביר את העלמת כל התשובות במניעת כפילות. ומכאן זה רק נייתי ספר ונחזי.

לגבי 2 ו 3 נראה מדבריך שאתה מסכים שהמשפחה שינתה את הלשון וביטלה את מלכות ישראל, אבל עשתה זאת מכיוון שמן הסתם כך היה עושה הרב עצמו לאור שינויי הזמנים. אני נוטה להסכים שאת הנקודה הזאת יש לשקף בערך בשיטת יש אומרים ויש אומרים והקורא ישפוט שפוט. עדירל - שיחה 22:23, 8 באפריל 2010 (IDT)

לא לא לא.

יש כאן ערבוב של כמה דברים ונהיה כאן צ'ולנט שלם. אז אחת לאחת.

א.) בערך לא מדובר על ההבדלים בין הספר "מעדני ארץ" שמודפס כרגיל כמו שהיה תמיד, לבין ספר שונה לחלוטין שבשם דומה "כתבי מעדני ארץ", שעל זה מדבר הרב גוטל במאמר הראשון שהפנית אליו.

מה הקשר בין זה לנושא שאנו מדברים עליו? אינני מבין. בערך מופיע שכאילו הושמטו תשובות במהדורה אחרת מהספר "מנחת שלמה" כדי להשמיט את דעתו בענין היתר המכירה, כאילו וכאילו במהדורה הראשונה הופיע שמותר ובשניה שאסור. זה מה שמופיע בערך, וזה שקר גמור.

אז מה אתה עושה? אתה מפנה אותי למאמר לא חכם במיוחד של הרב גוטל שציפה שבספר שבו מופיעים רק עיקרי הספר מעדני ארץ פלוס חידושים שחידש הרב אוירבך לאחר כתיבת הספר, אז הוא רצה שיופיע בו גם המבוא וזה לא קרה כרצונו ועל כך הוא מתאונן. כמובן שבלשונו הפיוטית הוא מתאר זאת כעוולה גדולה, זה בעיה שלו, והקורא הנבון ישפוט. זו בעיה קבועה של אנשים מסוגו של הרב גוטל שמייחסים חשיבות קריטית למילים בהקדמות ובמבוא וכו', וחושבים שכל העולם חייב להתיישר לפי חשבונותיהם ולכתוב בספריהם מה שהם רוצים. כמובן וברור ש"מעדני ארץ" מודפס ומופץ עד היום כמתכונתו ללא כל שינוי, והספר ההוא שיצא 0בקושי חצי מהדורה) נקרא בשם אחר לאמר אין בו כל הספר ההוא אלא חלקים ממנו שהעורכים ראו בהם חשיבות לשינון ע"י המון העם. אין לכך קשר לצנזורה אלא במוחם הפורה כרגיל של הוזים למיניהם.

בכל אופן, מה בין זה למה שכתוב בערך כאילו מישהו שינה חלילה פסק הלכה של הרב? באמת אינך רואה הבדל בין הדברים?

ב.) המאמר השני של הרב גוטל איננו שונה ממה שנאמר בערך, הוא סתם כותב באופן כללי ש"יש לחשוד בספר" וכו', וכן מתאונן על השמטת תשובות בענין היתר המכירה, אבל אפילו הוא לא מעיז לומר ששונה משהו בענין ההלכתי בין המהדורות.

כבר הסברתי שהושמטו תשובות חוזרות על עצמם בשתי המהדורות, המסקנה שתיהם זהה.

בסוף דבריו הוא מתאונן על השמטת מילים מסוימות שלדעתו יש להם משמעות בענין יו"ט שני באילת, וזה שינוי שלטענת בני המשפחה עשה הרב אוירבך בעצמו. וכבר כתבתי שבאוזני שמעתי ממנו שיש דברים שהוא משנה, אין לי מושג אם גם דבר שולי זה שהרב גוטל עושה ממנו ענין גדול ביניהם או לא, הקורא יאמין למי שהוא רוצה, בכל אופן בני משפחתו טוענים בתוקף שזה שינוי שלו עצמו שרשם קו על מילים מסוימות.

ג.) איך שלא יהיה אין לכך קשר לענינינו. בערך מופיע כאילו הרב אוירבך כתב תשובה המתירה את היתר המכירה והיא פורסמה בהוצאה הראשונה, וכאילו בהוצאה השניה שונתה התשובה כך שהדין יהא לאסור את היתר המכירה. עד כאן כתוב שם. או קיי? זה שקר! ועלבון לויקיפדיה, לעניות דעתי.

shmuelxq - כ"ז ניסן תש"ע 23:00

ערכתי כמיטב הבנתי. תוכל להעיר על הגרסה החדשה ונראה אם לא הרגזנו מאן דהו מהצד השני. עדירל - שיחה 00:20, 12 באפריל 2010 (IDT)

עכשיו יותר טוב, למרות שעדיין טענות בדבר שינוי המשפיע על הפסק בענין היתר המכירה הם פשוט לא נכונות. shmuelxq כ"ח ניסן תש"ע 09:20

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

א. לא כתוב ששינו את הפסק אלא שמעלימים אותו.

ב. אם יש תשובה לגבי ההיתר באחד הספרים אומ שניהם אמור לי ואציין זאת בערך עם מספר הפסק ויסתמו טענות המלעיזים. עדירל - שיחה 16:11, 12 באפריל 2010 (IDT)

חלק א' מלא מזה (בתוך תשובות ל"ח ל"ט מ"ד ונ"א), ובכרך החדש בסימן קט"ו יש מזה עוד, הגם שהדברים חוזרים על עצמם, במסקנא אחת של צדדים לפה ולפה ויש מקום לכאן ולכאן. Shmuelxq - שיחה 00:33, 23 ביוני 2010 (IDT)

רשימת תלמידים

לא מובן הצורך וההחשיבות האנציקלופדית ברשימה טרחנית ארוכה של כל מי שאי פעם שמע אצלו שיעורים ונהיה אחר כך רב מפורסם. אם אין מי שיכול לנמק או להביא סימוכין לכל תלמיד, יש למחוק את הפסקה ולהסתפק בתלמידים המובהקים שמצויינים כבר בתבנית. Jys - שיחה 22:54, 16 בספטמבר 2010 (IST)

כך מקובל בערכי רבנים, והרשימה כאן לא ארוכה כל כך יחסית. נרו יאיר • שיחה • ח' בתשרי ה'תשע"א • 23:02, 16 בספטמבר 2010 (IST)

אכן מקובל לרשום תלמידים מובהקים. האם לדעתך כל מי שעבר בישיבת קול תורה בתקופתו והתפרסם אחר כך יש לציין זאת בערך? --Jys - שיחה 23:11, 16 בספטמבר 2010 (IST)

המושג תלמיד מובהק הוא בעייתי. אני סבור שאם תבדוק ערכים דומים תראה שהמקובל הוא לציין בעיקר את התלמידים הבולטים ביותר, מובהקים יותר או פחות. נרו יאיר • שיחה • ט' בתשרי ה'תשע"א • 00:56, 17 בספטמבר 2010 (IST)

לא ברור מה בעייתי במושג תלמיד מובהק. זה מביך שחצי מהערך עוסק ברשימות שמיות טפלות ולא באישיות הנדירה ובמורשתו. אם בערכים נוספים מוזכרים תלמידים רק לפי מדד "הבליטות" והסלבריטי שלהם יש לדעתי להסירם גם משם. --Jys - שיחה 13:08, 17 בספטמבר 2010 (IST)

בעייתי לקבוע מי מובהק ומי לא. רבים מחשיבים עצמם תלמידים מובהקים. מה לעשות, בולטות היא עניין רב משמעות באנציקלופדיה, מי שלא בולט ספק אם בכלל יהיה לו ערך. כאמור, הרשימה כאן קצרה יחסית, ולכן הפתרון הראוי לבעיית הפרופורציה שאתה מעלה הוא להוסיף תוכן משמעותי בחלקים החשובים יותר. נרו יאיר • שיחה • י"א בתשרי ה'תשע"א • 22:41, 19 בספטמבר 2010 (IST)

1. מצד אחד אתה כותב שקשה לקבוע מי מובהק ומצד שני שבולטות זה מספיק גם בלי מובהקות. כלומר כל מי שעבר בישיבת קול תורה במשך עשרות שנים בהם הרב מסר שם שיעור, והתפרסם אחר כך, ראוי להיכנס בערך על הרב? ברור שלא. העניין שיש לוויקיפדיה ב"בולטות" הוא רק אם הוא מוזכר בהקשר הנכון ולא העיקר לזרוק שמות מפורסמים באוויר. 2. המאפיינים של תלמיד מובהק לא קשים בכלל לזיהוי. למשל: מי שנוהג בשיטת רבו, בילה איתו שעות לימוד יותר מתלמיד ממוצע וכו'. 3. לאור הדברים אני מסיר את הרשימה המיותרת הזו ומבקש שנסתפק בתלמידים שמופיעים כבר בתבנית. --Jys - שיחה 17:27, 22 בספטמבר 2010 (IST)

1. אני מסכים למשל שמי שלמד פחות משנה ושקשה להראות את מרכזיות הרש"ז בעולמו אינו מתאים לרשימה. עם זאת, ברשימות דומות בערכים אחרים בהחלט יש גם "שמות מפורסמים". 2. אני עדיין סבור שהקריטריונים שאתה מציע קשים להוכחה. כיצד נידע למשל אם רב פלוני שהה עם רש"ז יותר מתלמיד ממוצע? 3. לא, אין להסיר מידע ללא הסכמה. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בתשרי ה'תשע"א • 21:52, 23 בספטמבר 2010 (IST)

אמנם הדיון כאן ישן. אך דיון דומה נערך כעת בשיחה:דב צבי קרלנשטיין וכמדומני שכאן הוא רלוונטי כמו בעוד ערכי רבנים. רשימת תלמידים בערכי רבנים - פעמים שעושה עוול. רשימת תלמידים מגדירה לקורא - במידה מסוימת - את דמות הרב. תלמיד ברשימה כזו חייב להיות הדדי, כלומר: שהתלמיד רואה את נשוא הערך כרבו, והרב רואה אותו כתלמידו. אין מקום ברשימת תלמידים למי שאינו מתפקד כרב (או קרוב לזה) בעצמו. קל וחומר עסקנים, חברי כנסת וכו' שחשיבותם איננה בגלל לימוד דף היומי שלהם אלא בשל עסקנותם - אין מקומם ברשימה כזו, מקסימום ברשימת בוגרים במוסדות בהם למדו (וגם במידה... לא תמצאו את אדם שוב ברשימת בוגרי ישיבת אור ישראל - ואלי כן...?) יוני קרלי - שיחה 16:57, 25 ביולי 2017 (IDT)

"מנגד נטען"

בערך הובאו טענות מנומקות ומלוות במקורות ביחס לכך שעורכי ספר של הרש"ז שינו בו דברים. על כך נוסף: "מנגד, נטען שהעריכה הייתה בהתאם לדרכו של הרב עצמו אשר שינה אחרי שנים סגנונות לשון אשר עבר זמנם". אם בר סמכא כלשהו, בפרט העורכים עצמם, טען כך - יש להביא את דבריו בליווי מקור. אחרת, אין חולק על כך שמישהו טען כך (לכל הפחות - מי שכתב מילים אלה בערך) - אבל אין לכך ערך אנציקלופדי. אחרת - יכול כל אדם לכתוב ככל העולה על רוחו לאחר שיקדים את המילים "נטען כי". לא מספיק שזה נטען, משנה מאוד מי טען. נרו יאיר • שיחה • ל' בתשרי ה'תשע"א • 15:54, 8 באוקטובר 2010 (IST)

לשם כך יש תבנית בקשת מקור. בדברים פנימיים כאלה, בפרט בציבור שאינו מנהל את ויכוחיו והגיגיו על גבי הרשת ויש קושי במציאת מקורות כתובים, יש לדעתי להשאיר מידע מועיל שהוכנס לערך ולהמתין למקור. למידע מחוק לא יובא כנראה מקור אף פעם. Jys - שיחה 03:54, 11 באוקטובר 2010 (IST)

אם איני טועה מקובל להמתין כמה חודשים. אחר כך ניתן במקרה הצורך להעביר את המידע לכאן. דרך - שיחה 04:02, 11 באוקטובר 2010 (IST)

כפי שנדון בהרחבה למעלה הובאו שתי טענות: האחת על הסתרת תשובות בנוגע להיתר המכירה והשנייה על כך שנמחקו מילים. לגבי הראשונה, יש לגשת ולראות האם הספר המקורי של מעדני ארץ עדיין נמכר ואם כן יש לציין זאת. כן יש לבדוק האם אכן התשובות על היתר המכירה הוסרו בגלל כפילות והושארו חלק מהתשובות על היתר המכירה. אם יתברר שאכן זה המצב יש ככל הנראה למחוק את הביקורת שהופכת להיות לא רלוונטית. לצערי, ההוצאה לא שלחה לי את הספרים ואיני יכול לבדוק בעצמי.

הנקודה השנייה היא העריכה של דברי הרב והשמטת עניין מלכות ישראל. יש למעלה אדם, אנונימי, המעיד שהרב עצמו אמר לו שהוא שינה דברים. אותה טענה או דומה לה מופיעה בבחדרי חרדים. לטעמי זה מספיק. אי אפשר להעלות טענות בלא להביא תגובה. זה לא אתי. תפקידינו לשרת את הקורא ולא להטות ערכים בעזרת טענות פורמליות במיוחד כשהמאמרים החרדיים כמעט אינם ברשת. עדירל - שיחה 11:08, 11 באוקטובר 2010 (IST)

טענה של אנונימיים כאן ובפורומים כלשהם לא יכולה להיות מקור אנציקלופדי. אחרת - אני מארגן לך תוך דקות ספורות מקור לכל דבר שתרצה. נרו יאיר • שיחה • ג' בחשוון ה'תשע"א • 12:00, 11 באוקטובר 2010 (IST)

מכיוון שהדברים סבירים ולא ניתן להשאיר את הערך בלעדיהם, הרי שנצטרך להסתפק במה שיש. להביא את הטענות בלא להביא תגובה, זו בדיוק הצנזורה כנגדה מתלונן הרב גוטל. עדירל - שיחה 12:05, 11 באוקטובר 2010 (IST)

אני חולק על ה"מכיוון". מה שכביכול "נטען" הוא דחייה בקש. אי אפשר לצנזר מה שאינו קיים. נרו יאיר • שיחה • ג' בחשוון ה'תשע"א • 12:07, 11 באוקטובר 2010 (IST)

קודם כל, ניתי ספר ונחזי. האם יש תשובות על היתר מכירה בשני הספרים אם לאו. אין טעם שנמשיך הלאה לפני שנראה האם ההשמטה מטעם כפילות היא טענה סבירה או לא. אם היא סבירה, הרי שאנו בעצמינו חייבים לציין זאת, או פשוט למחוק את הדברים של הרב גוטל. אם הדברים הם אכן דחייה בקש יוכל כל קורא להחליט בעצמו. אם בירור האמת נגד עיניך, אני מציע שתפנה לרב זלמן נחמיה גולדברג ותשאל אותו מה הוא אומר בעניין. עדירל - שיחה 12:14, 11 באוקטובר 2010 (IST)

אני מתייחס לטענה השנייה בדבריך למעלה (של השמטת מילים). איני חוקר כרגע את הסוגיה, אני עוסק במה שיש לכתוב באנציקלופדיה לאור הנתונים הקיימים. נרו יאיר • שיחה • ג' בחשוון ה'תשע"א • 12:16, 11 באוקטובר 2010 (IST)

לא ניתן לכתוב באנציקלופדיה את הטענה של הרב גוטל מבלי להביא את טענות הלהד"ם שאנו יודעים שקיימים. מה צריך לעשות? איני יודע. פנייה לרב גולדברג אולי תתן הכחשה שתספק את הרוצים סימוכין. עדירל - שיחה 13:00, 11 באוקטובר 2010 (IST)

שוב: אני עוסק בטענת השמטת מילים. אין כנגדה שום טענת להד"ם, הדברים מוכחים במסמכים. לכל היותר ניתן לטעון שהרב היה רוצה שכך יעשו. אבל אין שום משמעות לטענה כזאת ללא הבהרה מי טוען אותה. כאמור, את המילים "כנגד נטען" אפשר להצמיד לכל אמירה אפשרית, וטכנית זה גם יהיה נכון (עובדה, הכותב טוען כך). נרו יאיר • שיחה • ד' בחשוון ה'תשע"א • 15:50, 12 באוקטובר 2010 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

זהו בדיוק שיש כנגדה שלוש טענות: 1) ייתכן שהרב תיקן מחיים, 2) ייתכן שבני ביתו סברו שכך הוא רצה, 3) מדובר על תיקוני ניסוח קלים. אתה יודע היטב שדברים אלו נטענו. הם נטענו פה למעלה בדף זה על ידי אדם שטוען שכך שמע מבני ביתו. אז הבעיה היא שיש צורך לכותבם בויקיפדיה אבל אין לנו את הדרך הנכונה לעשות זאת. במצב זה יש שלוש אפשרויות: 1) להשמיט את כל הנושא, 2) להציג את הטענה החמורה מבלי להציג את ההגנה, דבר מאוד לא ראוי, 3) להתגמש עם הכללים, 4) לחקור עוד ולהביא תגובה ממוסמכת של בני ביתו. אני חושב שאם לא ניתן את 4) אז יש לפעול על פי 3). אני חושב עכשיו שיש לפנות לרב נריה גוטל ולבקש ממנו שהוא יביא את תגובת המביא לבית הדפוס כמנהג בית הלל שהשמיעו דברי אחרים לפני דבריהם. עדירל - שיחה 21:01, 12 באוקטובר 2010 (IST)

כמובן שהדברים נטענו לכל הפחות בידי מי שטען אותם פה, מזה התחלתי. אבל בשיטה שלך כל מי שרוצה יוכל להכניס את טענותיו לוויקיפדיה, וזה לא ייתכן. נרו יאיר • שיחה • ה' בחשוון ה'תשע"א • 10:34, 13 באוקטובר 2010 (IST)

לא הגבת לדברי. אי אפשר להחזיק בערך אחד מקודש ולטעון שלא ניתן להפר אותו תוך התעלמות מהבעיות באפשרויות האחרות. עדירל - שיחה 10:45, 13 באוקטובר 2010 (IST)

אני פשוט לא מבין את הבעיה. אם לא פורסמה ברבים תגובה מסודרת לטענות של משיח ושל הרב פרופ' גוטל, הרי שזוהי החלטתם של העורכים, שלא להגיב. אנחנו צריכים לדאוג להם יותר ממה שהם דואגים בעצמם ולהביא טענות אנונימיות?! נרו יאיר • שיחה • ה' בחשוון ה'תשע"א • 11:01, 13 באוקטובר 2010 (IST)

כן. אתה צריך לנסות להשיג את תגובתם. עדירל - שיחה 11:49, 13 באוקטובר 2010 (IST)

לא נשמע כאן כדבר הזה. כמדומני שזה הזמן לשמוע דעות נוספות. נרו יאיר • שיחה • ה' בחשוון ה'תשע"א • 11:51, 13 באוקטובר 2010 (IST)

פעולות חסד

מפתיע שהערך לא כולל את פעילויותיו המיוחדות בתחומי החסד השונים כפי שהתבטאו בכל הספרים שחוברו אודותיו. ―95.86.72.14 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נו, אז תוסיף, בסגנון המקובל כאן. נרו יאיר • שיחה • י"ז באדר א' ה'תשע"א • 09:03, 21 בפברואר 2011 (IST)

ההלוויה הגדולה בתולדות עם ישראל בעת החדשה

האמנם? לא מוזכר כלום בערך על ייחודה של ההלוויה. אם למישהו יש מידע מבוסס על כך, אשמח אם יציין זאת כאן, ומכאן - לערך. כל טוב. יזהר ברק • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ב • 20:38, 14 בפברואר 2012 (IST)

מחקר קטן מגלה שמעריב טענו שהלוויתו של רבין הייתה יותר גדולה. זה לא מוזכר בערך המיותר על ההלוויה.יזהר ברק • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ב • 20:51, 14 בפברואר 2012 (IST)

לוויית רבין כמובן הייתה מאוד מתוקשרת והיו בה אח"מים רבים - אך לא הייתה גדולה במיוחד במספר האנשים הכולל. נרו יאיר • שיחה • כ"א בשבט ה'תשע"ב • 21:42, 14 בפברואר 2012 (IST)

הלוויתו של רבין הייתה טכנית קטנה - רק מאות איש להערכתי הורשו להיכנס למתחם הר הרצל. בחוץ היו עוד אלפים, אולי עשרת אלפים. בהלוויה של הרב אוירבך היו מאות אלפי אנשים ללא הגזמה. המקור שלי - הייתי בשניהם. ‏DGtal‏ 09:11, 17 בפברואר 2012 (IST)

אני ממשיך את הדיון: גרש, גם אם הספר אינו מקור אובייקטיבי, תמונות כותרות העיתונים המופיעות בו הן ככל הנראה כן אובייקטיביות. פרט המידע זו הייתה ההלוויה הגדולה ביותר נראה לי רלוונטי וחשוב ביותר. את אמיתותו נראה לי אפשר לברר בקלות יחסית (שכן הלוויות גדולות במיוחד זוכות לפרסום, גם ברמה ההיסטורית), ולכל הפחות ניתן לומר שזו ההלוויה הגדולה ביותר מקום המדינה.יזהר ברק • שיחה • ט' בניסן ה'תשע"ב • 23:36, 31 במרץ 2012 (IDT)

אנא פרט את המקורות, כולל העיתונים. נרו יאיר • שיחה • ח' בניסן ה'תשע"ב • 23:37, 31 במרץ 2012 (IDT)

שם, בעמ' 343: כותרת ראשית: "ירושלים לבשה שחור". כותרת משנה: "כ-300 אלף בני אדם ליוו אתמול למנוחות את הרב שלמה זלמן אויערבך", "גדול פוסקי הדור" שנפטר בגיל 85. שני מסוקים חגו מעל לאזור ועזרו למאות השוטרים לנתב את מסע ההלוויה." כותרת נוספת: "למעלה מ-300 אלף בהלוויתו של מרן". לא ניתן לראות מהם שמות העיתונים, אבל הראשון נראה כמו מעריב או ידיעות. אם למישהו יש ספר "כותרת ראשית" או משהו כזה, אפשר לאמת את המידע. יזהר ברק • שיחה • ט' בניסן ה'תשע"ב • 23:48, 31 במרץ 2012 (IDT)

משפט כמו "ההלוויה הגדולה ביותר בישראל" הוא סופרלטיב, וכדי שסופרלטיב יהיה אנציקלופדי צריך שהנתון הזה יהיה רשמי וחד-משמעי, ממש כמו כל עובדה ביוגרפית אחרת. כל עוד זה לא המצב - לא כדאי להיכנס לזה. גרש - שיחה 23:54, 31 במרץ 2012 (IDT)

בהחלט. אבל אם מדובר בשני עיתונים שונים אפשר לכתוב שעל פי ההערכות השתתפו בהלוויה כ-300 אלף איש. נרו יאיר • שיחה • ח' בניסן ה'תשע"ב • 23:55, 31 במרץ 2012 (IDT)

רבותיו

לדעתי מומלץ להוסיף פיסקה שכותרתה "רבותיו", היות והרב שלמה זלמן התאפיין במיוחד במספר רב של רבנים מקשת רחבה מאוד של סגנונות שבצעירותו למד מהם (לא סתם פגש). בין השאר יש לציין כמובן את הרב קוק מחד, ואת הרב דוד בהר"ן מאידך (הנחשב לאחד מגדולי הקנאים), כשבתווך ישנם רבים נוספים כדוגמת הרב איסר זלמן מלצר הרב מטשיבין ועוד. אם יש צורך אשמח לשלוח מקורות לכל הנ"ל. בברכה  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
--11:51, 27 במרץ 2012 (IST)95.86.89.41

יש להבחין בין רמות שונות של רבנים. לא כל מי שכיבד או אפילו למד אצלו מעט הופך להיות "רבו" באותה רמה. נרו יאיר • שיחה • ד' בניסן ה'תשע"ב • 12:21, 27 במרץ 2012 (IST)

נכון, אך בשונה מהרבה רבנים שהיו מזוהים כתלמידים של רב אחד או שנים הרב אוירבך היה מזוהה עם יותר ובכל אופן עם חלקם הגדול זה היה ממש כתלמיד לרב כך כדוגמא את קונטרס לאפרושי מאיסורא שכתב בצעירותו לגבי רבו רבי דוד בהר"ן ועוד. חשבתי שלעורך הערך יש את כל המקרות אשמח לשלוח מקור לכל דבר. בברכה --95.86.89.41 12:34, 27 במרץ 2012 (IST)

אין עורך אחד, זוהי אנציקלופדיה שיתופית. אם זה חשוב לך אולי תפרט כאן את המקורות ונחשוב יחד (עם כל מי שירצה להשתתף בדיון) מיהם רבותיו הבולטים. נרו יאיר • שיחה • ד' בניסן ה'תשע"ב • 12:45, 27 במרץ 2012 (IST)

אוקי. א. הרב אברהם יצחק קוק, רבה של ירושלים, היה רבו מובהק, לכל הפחות בעניני הלכה. בתור מקור מספיק העובדה שהסכים על ספרו מאורי אש? האם זה מקובל? ב. הרב איסר זלמן מלצר. למד אצלו בעץ חיים. ההתכתבויות בינהם מודפסות בספריו הרבים, ומהסגנון ברור שהחשיב אותו כרבו. מוסכם? ג.הרב מטעפליק. מובא בגוף הערך, ובהלכות נידה מפורסם שהרב אוירבך החשיבו לרבו ופסק ע"פ שיטתו במראות דמים. מוסכם? ד. הרב מטשיבין, ג"כ מובא בגוף הערך. ידוע שהחשיבו כרבו. משהו יכול להביא לזה מקור? או לחלוק? ד. הרב דוד ברה"ן (ויספיש). דרוש מקור אבל כנ"ל ידוע. יש עוד אשמח אם תעזרו לי. בברכה --95.86.96.210 16:10, 27 במרץ 2012 (IST)

לגבי ארבעת הראשונים אני סבור שאתה צודק. לגבי הרב בהר"ן - איני יודע. נרו יאיר • שיחה • ד' בניסן ה'תשע"ב • 16:25, 27 במרץ 2012 (IST)

מישהו מתנדב להוסיף?--37.60.45.77 12:30, 28 במרץ 2012 (IST)

הסכמה מהווה ראיה שהיה רבו? צריך ראיות יותר טובות. ―93.172.37.23 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

צודק, ההסכמה היא עניין זניח לעומת עובדות משמעותיות יותר: סתם "הרב" אצלו היה הרב קוק, ושהרב קוק סידר את חופתו והוזמן להיות הסנדק של בנו. נרו יאיר • שיחה • ב' בשבט ה'תשע"ד • 10:55, 3 בינואר 2014 (IST)

רבו פירושו שהוא למד אצלו. איני חושב שחצי מהציבור החרדי הם תלמידי הרב חיים קנייבסקי כיוון שהוא היה סנדק בברית של בניהם, או שכל אנשי העדה החרדית הם תלמידי הרב טוביה וייס כיוון שהם קוראים לו "הרב" סתם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אך אני מציע לפתוח קטגוריה "מעריצי הרב קוק" בה נכניס את הרב אוירבך, את הבריסקער רב, את הרש"א אלפנדרי, את החזו"א, את הח"ח, ועוד עשרות רבנים שוויקיפדיה טורחת להרחיב כמה הם אחזו מהרב קוק. ―109.186.82.26 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

נרו, קשה לי להאמין שהדברים יצאו ממקלדתך. לאורך כל הדרך אנחנו מנסים לשמור על קו ברור וקפדני ש'תלמיד' ו'רב' יהיו רק כאלה שאכן עונים על ההגדרה הזאת: 'תלמיד' הוא מי שלמד את תורתו אצל 'רבו' באופן מובהק. והנה אני מגלה משהו חדש: לדידך, די בהערצה של פלוני לרב מסוים (הכוללת ביטויי הערצה, הזמנה לסנדקאות ולסידור קידושין) כדי להפוך אותו ל'תלמיד' של אותו 'רב'. אגב, גם הרב אלישיב באומרו 'הרב' הייתה כוונתו לרב קוק, האם זה הופך אותו ל'תלמידו'? השאלה הניצבת לפנינו היא פשוטה: האם הם ישבו לפניו כתלמידים לפני רבם ולמדו ממנו תורה. אם כן - הם תלמידיו, אם לא - לא. גרש - שיחה 14:39, 3 בינואר 2014 (IST)

הוא שמע בקביעות את הרב קוק בסעודה שלישית. אולי יותר מזה, איני בטוח. הרב נבנצל מונה את הרב קוק כאחד הרבנים ששימש הרב שלמה זלמן (התורה המשמחת, עמ' 48). לענייננו די בכל האמור. נרו יאיר • שיחה • ג' בשבט ה'תשע"ד • 22:28, 4 בינואר 2014 (IST)

אם כך, קודם כל עליך 'למחוק' את דבריך הקודמים על סידור קידושין וסנדקאות כתנאי מספיק להגדרת 'תלמיד'. ולגבי דבריך האחרונים: אתה עצמך דורש, ובצדק, אמות מידה מובהקות להגדרת תלמיד לרב, ופשיטא כי לא כל מי ששומע דברי תורה מרב בסעודה שלישית הופך לתלמידו. אם אמנם שימש את הרב קוק כתלמיד לרב - זה משהו אחר. גרש - שיחה 10:52, 5 בינואר 2014 (IST)

אני חשבתי שגם בלי דברי הרב נבנצל המכלול (לא חלק מהפרטים) מספיק, אבל אני יכול להבין מי שיחשוב אחרת. דברי הרב נבנצל מייתרים את הדיון. נרו יאיר • שיחה • ד' בשבט ה'תשע"ד • 11:08, 5 בינואר 2014 (IST)

זה מקור ברור אך הוא ממש תמוה (בא נגיד כך, נרו יאיר פוסל מקורות על סמך פקפוקים מעין אלו, כמו למשל בגדליה נדל שכעת מופיעה בו הטעייה כאילו יש סתירה במקורות שעה שהמקורות אומרים במפורש אותו דבר). האם הגרש"ז מצטט פסקי הלכה מהרב קוק? אני מכיר הנהגה אחת שהוא נהג כמו הרב קוק (הוספתי אותה בערך מזמור שיר חנוכת הבית), אך מלבדה לא שמעתי.

כעת נ"י מחק מידע מועד הישיבות בטענה שהוא אינו מבין אותו. חד וחלק. ―109.186.118.164 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני סבור שזו טענה קנטרנית. לא פירטת מה תמוה במקור שלי, פשוט לא נוח לך עם האמת. אדם יכול להיות תלמיד של רב בלי לנהוג כמותו להלכה (תנסה לתרגל את זה למשל עם ראשי ישיבות שעיקר עניינם אינו פסקים הלכתיים, וגם מהרב קוק התפרסמו מספר קטן יחסית של תשובות ורק חלק מהספרים יצאו לפני שכתב הרש"ז את תשובותיו). הרש"ז מזכיר במנחת שלמה את הרב קוק כעשרים פעמים לפחות (חפש גם את הספרים שבת הארץ ומשפט כהן), וזה הרבה יחסית. מאידך - מצאתי רק שלושה אזכורים של הרב מטפליק. האם תילחם עכשיו להוריד גם אותו, כי הוא לא עומד בסטנדרטים, או שאצלו זה פשוט מסתדר מסברה? בערך ועד הישיבות לא מדובר בתמיהה, וגם לא ב"מידע". מדובר במה שהוספת אתה לאחרונה ופשוט לא מובן לי מה אתה אומר, שלא לדבר על כך שאין מקור. כל אחד יכול למחוק תוספת חדשה כי אינו מבין מה כתוב בה, גם אתה עושה את זה (ואילו הייתי קטנוני הייתי יכול להציג גם אני מחלוקות שלי עליך בעבר, רק שאיני מבין כיצד זה רלוונטי). נרו יאיר • שיחה • ד' בשבט ה'תשע"ד • 19:16, 5 בינואר 2014 (IST)

אם כדבריך אני חוזר בי. הדוגמאות שהבאתי היו להראות שכשאתה חולק על מקורות אתה לא מקבל אותן. במקרה של ועד הישיבות לא הבאתי מקורות, אך פשוט הערך כעת מצחיק. הוא מספר על ארגון קיים, ולא מספר מה פעילותו. כתבתי מה פעילותו, אך כיוון שאינך מבין אותה, מחקת. כמובן שיש לך את האפשרות להניח תבנית מקור או לשחזר לגירסא יציבה, אך זה לא המצב. עשית זאת כי אינך מבין (אני לא חושב שאינך מאמין לי). ואגב, לגבי הרב מטפליק, זהו שימוש במראות. ―109.186.118.164 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה לעשות שלא הצלחתי להבין ממך מה עושה עכשיו הוועד, וזה כאמור אפילו בלי להיכנס לבעיה של חוסר מקור. אם תרצה אפשר להמשיך את הדיון לגבי ועד הישיבות, אבל כדאי שתסביר קודם כל לעצמך מה בדיוק הם עושים. כמובן שלגבי הרב מטפליק מדובר בשימוש במראות. הדגמתי לך שגם לדעתך מספר האזכורים בספר אינו חזות הכול. נרו יאיר • שיחה • ד' בשבט ה'תשע"ד • 23:31, 5 בינואר 2014 (IST)

כרגיל, מים שאין להם סוף. אם אינך מאמין לי, לא יעזרו הסברים. אם אתה מאמין לי, אין צורך בהסברים. זה מה שהם עושים, גם אם לך זה לא מתאים. אני יכול להסביר לך אבל הנקודה היא שזה ממש לא אמור להיות מובן לך אם זו האמת. ―109.186.118.164 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אנסה להסביר שוב: לא הגענו עדיין לשאלת האמת, עוד לא ברור מה אתה אומר. זה כמעט כמו שתכתוב שהם עושים שףכלשחףכח ותצפה שזה יוכנס לערך. אם עוד לא השתכנעת - אני שוב מבקש שנמשיך את הדיון במקום המתאים. נרו יאיר • שיחה • ה' בשבט ה'תשע"ד • 11:19, 6 בינואר 2014 (IST)

הסכמה על סיפרו הראשון לא מספיק מקור שהרב קוק היה רבו? --213.151.45.129 14:20, 24 ביולי 2016 (IDT)

כמובן שלא. בפרט כשמדובר ברב בסדר גודל של הרב קוק. ביקורת - שיחה 17:25, 24 ביולי 2016 (IDT)

משוב מ-3 בינואר 2016

אם זכור לי נכון מהקדמת התורה המשמחת הרב אביו של הרב אוירבאך לא עמד בראש ישיבת שער השמיים אלא הקים אותה אבל אולי אני טועה והוא כן היה ראש ישיבת שער השמיים הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.86.103.191 20:37, 3 בינואר 2016 (IST)

טעות

הרב ברוך חייט - ראש ישיבת מערבא לא נכון שהוא תלמידו. גם בערך על הרב חייט לא מוזכר שהרב אורבך היה רבו. לדעתי צריך למחוק עד שהטוען על כך יביא מקור הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
--213.151.45.129 15:39, 24 בנובמבר 2016 (IST)

אכן לא ברור מתי למד אצלו. הורדתי. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בחשוון ה'תשע"ז • 20:56, 24 בנובמבר 2016 (IST)

ב"אורו של עולם" מובאים שלושה סיפורים בשמו. נראה שהיו לו קשר אליו ושהתייעץ עמו מדי פעם. אך לא ברור אם ניתן להגדירו כ"תלמיד". יזהר ברק • שיחה • כ"ח בחשוון ה'תשע"ז • 19:07, 28 בנובמבר 2016 (IST)

באופן שהגדרת את זה - זה רחוק מתלמיד. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בחשוון ה'תשע"ז • 19:58, 28 בנובמבר 2016 (IST)

אויערבאך ואוירבך

אני סבור שיש לשנות את השם לצורתו ביידיש. על קברו השם מופיע ביידיש ואין שום טעם לסטות מכתיבתו של נושא השם. וזאת על אף שישנם, מסבותיהם שלהם, הסבורים שצריך לעברת ולשכתב את ההיסטורה היהודית. Physicist5777 - שיחה 09:25, 9 באפריל 2017 (IDT)

זוהי ויקיפדיה העברית ומקובל כאן להשתמש בכתיב העברי, כפי שבויקיפדיה האנגלית משתמשים בכתיב האנגלי וכך הלאה. אין טעם להפוך את זה למין מלחמת תרבות מקודשת של בני אור בבני חושך. נרו יאיר • שיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ז • 09:32, 9 באפריל 2017 (IDT)

זהו לא "כתיב ביידיש" אלא מתכונת של כתיב עברי מיושן אם אותיות אהו"י אחרות ששימשו לתעתיק מלועזית לצורך נוחות. האליטה הרבנית שנשוא הערך נמנה עליה השתמשה דווקא ותמיד בעברית. הניב היהודי-אשכנזי שימש כמעט רק בעל-פה וכמעט רק את עמי הארץ. AddMore-III - שיחה 11:27, 9 באפריל 2017 (IDT)

זה בדיוק הכתיב ביידיש, אתה אומר שאין קשר? גם את סוף דבריך לא הבנתי. הוא לא דיבר יידיש עם משפחתו?! לא חתם על ספריו אויערבאך? נרו יאיר • שיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ז • 11:32, 9 באפריל 2017 (IDT)

"טוט אזוי, פאר וואס" וכדומה הן מילים ב"יידיש". "אויעבראך" וכו' הוא סתם סגנון תעתיק מתקופת הביניים של העברית שהשתמר כשהחלו לנסות לתקנן את היידית וליצור לה כללי איות ודקדוק אחידים וכולי. התכוונתי כמובן שלצרכי כתיבה השתמשו כמעט רק בעברית, ורק נשים או עמי ארצות נדרשו לספרים בניב העממי. עד העת החדשה השפה הגבוהה והכתובה הייתה עברית, והמוני העם דיברו בניב האשכנזי וידעו עברית אך בקושי. שימוש בלעדי בכל אחד מן המרכיבים הלשוניים החל רק במאה ה-19. AddMore-III - שיחה 11:56, 9 באפריל 2017 (IDT)

איך פארשטיי וואס שרייבסטו, אבל לא את הקשר. מניין שזה לא כתיב יידי? מי כתב כך בעברית נטו? אתה צודק כמובן לגבי השפה הגבוהה, אבל הוא, ומן הסתם גם אחרים במשפחה, מאיית את שמו אויערבאך גם בספרים שכתב, כפי שהסברת יפה, בעברית צחה. נרו יאיר • שיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ז • 14:41, 9 באפריל 2017 (IDT)

איך פארשטיי וואס דו שרייבסט. כי סגנון התעתיק הזה קיים הרבה לפני שמישהו חשב לתקנן את השפה היידית, כשם שהתעתיקים הספונטניים לכל אורך הספרות הרבנית אינם מעידים על הניבים בהם דיברו ההמונים היהודיים בארצות אלו. כך, לדוגמא, ברונא, קרומינוי, אייבשיץ ועוד שמות מקומות אינם תעתיקים ל"יידיש" אלא, אם כבר, לעברית רבנית. בערך כשם ששמות מקומות שתועתקו לספרות בשיא ימי הביניים אינם בשפות המקומיות (שנחשבו עדיין לניבים וולגריים של פשוטי העם ולא ללשון תקנית), אלא בלטינית, כי זו הייתה השפה התקנית היחידה. AddMore-III - שיחה 17:05, 9 באפריל 2017 (IDT)

תומך בכתיב "אויערבאך", הוא הרבה יותר מקובל, תמיד שאני רואה את הכתיב כמו שהוא עכשיו זה צורם לי בעין, אני חושב שויכוח דומה היה בערך מצוות עשה שהזמן גרמן ודון מינה ואוקי באתרה.העורך היהודי • שיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ז • ה' הוא הא-להים

אדמור, יש על זה מידע אצלנו? בנושא השני אני מניח שאתה מסכים. העורך, אולי זה מקובל יותר במקורות שאתה קורא. מצוות עשה שהזמן גרמן זו לשון חז"ל, דון מינה ביטוי בארמית, לא רלוונטי לענייננו. נרו יאיר • שיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ז • 17:20, 9 באפריל 2017 (IDT)

לא הבנת, כתבתי "שויכוח דומה היה בערך" - לשון יחיד, תעיין שם בדף השיחה ותדון משם לכאן (לא התכוונתי לציין לערך דון מינה ואוקי באתרה, אלא למשמעות הביטוי). זהו הנוסח המקובל ברוב המקומות.העורך היהודי • שיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ז • ה' הוא הא-להים

א. הדיון שם עסק בשאלות אחרות. ב. יפה שחזרת על טענתך בעניין "רוב המקומות", נותר לך רק להביא ביסוס כלשהו לטענה החד משמעית הזאת. נרו יאיר • שיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ז • 17:27, 9 באפריל 2017 (IDT)

א.אלו אותן שאלות. ב. כוונתי היתה לאפוקי מדבריך שזה רק "במקורות שאתה קורא". ראיה?! פתח את הס]ר הקרוב אליך בו מביאים את הרב, ותראה איך מכנים אותו. העורך היהודי • שיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ז • ה' הוא הא-להים

לא כתבתי שזה "רק במקורות שאתה קורא", אתה נוטה לעגל פינות לפי המבוקש. נרו יאיר • שיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ז • 18:31, 9 באפריל 2017 (IDT)

למיטב הבנתי ויקיפדיה.he נכתבת בעברית מודרנית (אני עדיין צריך לכוון שלא להוציא הולכין במקום הולכים וכד'). בכתיב אויערבאך העי"ן והאל"ף משמשות במקום צירי ופתח, שימוש שאיננו מקובל בעברית המודרנית, ובמקרה הזה לא מדובר בהעתקה ישירה של לשון חז"ל אלא בסתם תעתיק. באתר הרי נכתב לא זאנענפעלד אלא זוננפלד, לא דושינסקיא אלא דושינסקי וכן הלאה. AddMore-III - שיחה 19:13, 9 באפריל 2017 (IDT)

משוב מ-14 בנובמבר 2017

הערת שוליים 2. לא מפנה לאתר HebrewBooks אלא לערך HebrewBooks בויקיפדיה. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
75.149.126.37 18:26, 14 בנובמבר 2017 (IST)

אתה לא לוחץ במקום הנכון. תלחץ על המילים "מאורי אש" ו...הפלא ופלא. יוני - שיחה 18:28, 14 בנובמבר 2017 (IST)

תלמידיו

לא מובן מדוע הרב בנימין בצרי מוזכר כתלמידו בתבנית ואילו תלמידים מפורסמים ממנו לא נמצאים שם? מחנה ישראל - שיחה 18:29, 25 בפברואר 2018 (IST)

קברי חיילים

הסיפור אודות התלמיד שאמר לו ללכת להתפלל בה הרצל לא מאומת, ואין עדות על כך שהסיפור אכן היה. בני משפחתו ומקורביו מכחישים את הסיפור, שלא מתאים לדעותיו של הרב, אף שלא השמיע אותם ברבים. חבל שסיפור כזה מופיע בתור עובדה, ללא שקיימת עדות ברורה או מקור אמין לסיפור הזה. מרוב ניפוח היה כבר מי שסיפר שהרב בעצמו היה עוצר בהר הרצל [1], דבר שלדעת תלמידיו ודאי לא היה. ―sraelor (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: . הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף, ולכן חשוב להקפיד עליה.. ב. במחילה, בערך הובאו מקורות לעניין, ואילו אתה מסתפק בכך שמינית את עצמך לדוברם של תלמידיו. אם תביא מקור פומבי אמין ורלוונטי שחולק על הטענה (לא דברים שאתה אומר ששמעת בעל פה) נכניס גם אותו לערך. נרו יאיר • שיחה • י"ב באדר ה'תשע"ח • 11:53, 27 בפברואר 2018 (IST)

אין צורך להפריך, או להביא מקורות שהפריכו את זה, הסיפור הוא כל כך הזוי ומופרך עד שפשוט צריך להיות בור או טיפש להאמין לזה.

הוא אמר שבמקום להתפלל אצל קבר רשב"י במירון, הוא הולך להתפלל במקום יותר קרוב, ולא בקבר רחל או שמעון הצדיק, אלא בקברם של חיילים חילונים... האם זה לא נשמע מופרך? ולשיטתך, אולי תביא ציעוד איך הוא משתטח על קברי חיילם, הרי אמר שהוא הולך?יעקלי - שיחה 19:38, 7 במרץ 2018 (IST)

בוויקיפדיה המקורות הם אלה שקובעים ולא טענתו של פלוני שהדבר "הזוי" ו"מופרך". גילגמש • שיחה 19:55, 7 במרץ 2018 (IST)

יעקלי, הקודם לפחות דיבר בשם "בני משפחתו ומקורביו" האנונימיים. בשיטה שלך נצטרך למחוק חצי מויקיפדיה העברית, פשוט כי אצלך זה ס'פאסט נישט. נרו יאיר • שיחה • כ"א באדר ה'תשע"ח • 00:07, 8 במרץ 2018 (IST)

הראשון בא עם הכחשה מבני משפחתו, על זה אתה טוען שאין לו מקור פומבי, למרות שאני גם לא שמעתי מבני משפחתו שהם מכחישים את זאת, אני מאמין שהם אכן מכחישים את זאת, אני גם יכול לבא מכח "טענינן" לר' שמואל להכחיש את המאמר לאביו... אבל ברור שגם אם הם מכחשים, הוא רק בגלל שזה פשוט לא יתכן שיאמר דבר כזאת.

יש דברים שהם פשוט לא מתקבלים, ה"מזרח'ניקעס" כנראה לא מבינים את זה, אבל הגרש"ז לא היה מהם, ואצל החרדים זה פשוט מופרך, אפילו הרב הכי לאומני לא יאמר משפט כזה ותכוין לזה, והרי הוא העצמו לא הלך אף פעם להר הרצל, זאת פשוט לא עולה על הדעת, ואם אתה מביא מקורות, אז או המקור פשוט לא אמין, או שלא הביא כל הסיפור (כמו שכתב הרמב"ם שאם מביאים חצי פסוק נוכל להוכיח מהתורה שפילו מצווה לעבוד ע"ז ח"ו, "וסרתם ועבדתם אלהים אחרים"...), אולי אמר את זה בבת צחוק, ועל כגון דא נאמר "אין למדין הלכה מפי מעשה".יעקלי - שיחה 16:39, 11 במרץ 2018 (IST)

אני חושש שגם אם יביאו סרט כמו זה שדרשת אתה תטען שזה זיוף, פשוט כי התחנכת אחרת. על כל פנים, אין טעם לדיון ללא מקורות. נרו יאיר • שיחה • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 11:40, 15 במרץ 2018 (IST)

הסיפור כנראה היה, אבל בשורה התחתונה אני חושב שאם מביאים את הסיפור הזה, צריך להביא אותו עם כל המורכבות, כפי שמתוארת בספר אורו של עולם עמ' 379-380. ואם זה מפורט מדי - אז פשוט לא להביא. היה ראוי לצטט כאן את הכל, אבל אין לי כוח ופנאי להקליד, אז אצטט קטעים נבחרים: ”שמעתי סיפור זה בעת כתיבת "התורה המשמחת", אך לא כללתיו בו, משום שאותו נהג שאל את הרב אם יוכל לספר שראהו קורא "תהלים" למרגלות החלקה הצבאית שבהר-הרצל, והרב השיב: "בשביל מה? אתה רוצה שתתעורר מחלוקת...?"”; נכד הרב, ר' אהרן גולברג: ”א) הרי אני - וכן רבים אחרים - נסענו עם סבא ליד הר הרצל, מאות פעמים. מדוע לא אירע מעולם שביקש לעצור של לאמירת "תהלים"? ב)...מתי קרה שסבא הלך לומר "תהלים" על קברי צדיק *כלשהו*?...” ומתוך סיכומו של המחבר: ”היינו: גם אם מעשה זה אירע... נראה שלא היה זה "נוהג קבוע" של הרב. יתכן מאוד (כפי שנוכחתי במקרים אחרים) שהיה לסיפור רקע שאינו ידוע לנו...”. נראה לי שמוסכם גם על נרו יאיר שהרב יוסף אליהו אינו חשוד בסילוף האמת למען ההשקפה. ודאי לא השקפה שהוא עצמו אינו מחזיק בה. יזהר ברק • שיחה • כ"ט באדר ה'תשע"ח • 01:13, 16 במרץ 2018 (IST)

הדברים מובאים בערך בשם שני מקורות מפי הרב לאו, שכך אמר הרש"ז. זה מספיק טוב, גם אם גורם לחלק מהחרדים לנוע על מקומם באי נוחות. נהג המונית מוסיף שהרש"ז גם עשה זאת בעצמו, אבל לא רצה שידעו. זה מסביר למה הנכד ואחרים לא ידעו, כי הוא לא רצה שידעו. הוא ידע איך זה יתקבל כשיקראו את זה בויקיפדיה. אכן נראה שזה לא היה נוהג קבוע, וגם לא כתוב בערך שהיה נוהג קבוע. נרו יאיר • שיחה • י' בניסן ה'תשע"ח • 14:09, 26 במרץ 2018 (IDT)

צריך להוסיף פה שבנו מכייש הסיפור. מדבר שקר2 - שיחה 16:51, 22 באפריל 2021 (IDT)

בנו לא יכול להכחיש את הסיפור, מפני שהמעשה לא היה עמו. הוא יכול לטעון שזה תמוה, מוקשה, לא מסתבר וכו'. צור החלמיש - שיחה 16:59, 22 באפריל 2021 (IDT)

הבן אפילו לא טרח לפרסם הכחשה. באתר חרדי הובאה הקלטה של שיחה פרטית ובה הוא אומר (בהנחה שזה אכן הוא) שאביו לא אמר את זה. זה אינו מקור של ממש. אם זה חשוב לו שיפרסם הכחשה מסודרת ואז לדעתי יהיה מקום לציין שהבן מכחיש. נרו יאיר • שיחה • י' באייר ה'תשפ"א • 17:42, 22 באפריל 2021 (IDT)

"בנו לא יכול להכחיש את הסיפור, מפני שהמעשה לא היה עמו." ומי יכול לברר הסיפור? אין לנו שם של אותו שהיה עמו או ששמע את זה מפי הרב! אף הרב עצמו לא כתב את זה בשום מקום? הסיפור אין מקור אמיתי. אז זה רק נכון להביא פה שבניו לא מאימנים שזה אמת. זה לא חשוב שהבן "לא טרח לפרסם" דעתו בזה. רק צריך מקור ממקום w:WP:NEWSORG. מדבר שקר - שיחה 16:51, 27 באפריל 2021 (IDT)

בדקת במקורות המצוינים בהערה? מעריך שיש שם שמות, כולל של הנהג המוזכר כאן למעלה, ואם לא - תוכל לשאול את הרב לאו. כלל המקורות המוזכרים מספיק אמינים. נרו יאיר • שיחה • ט"ז באייר ה'תשפ"א • 01:04, 28 באפריל 2021 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

הערך מופיע תחת השם אוירבך וכן בערך כתוב נכתב גם אויערבאך, למעשה אין זה נכון כי השם נכתב רק אויערבאך ואף-פעם לא נכתב אוירבך, וכך גם בשאר המקומות שמופיע בערך. אוכל לערוך אם תרצה השאר לי הודעה בדף-שיחה.

מקור: ספריו, מצבתו, כל המסמכים של ישיבת קול-תורה, שבה אני גם לומד.

דווח על ידי: M.Antarctica 2A01:6500:A045:A1A9:844E:C8F2:310E:58AD 13:22, 28 באפריל 2020 (IDT)

הנושא כבר נידון פעמים רבות. זו שאלה כללית, מעבר לדף השיחה הנוכחי. נרו יאיר • שיחה • ד' באייר ה'תש"ף • 13:25, 28 באפריל 2020 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בשלמה זלמן אוירבך שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://asif.co.il/download/kitvey-et/alon%20shevut/alonshevut143-144/143hesped2.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20190506090027/http://asif.co.il/download/kitvey-et/alon%20shevut/alonshevut143-144/143hesped2.html לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 08:52, 24 בנובמבר 2022 (IST)

תוקן בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 18:05, יום חמישי בשבת, ל' בחשוון ה'תשפ"ג (IST).

דיווח שאורכב ב-03 באוקטובר 2023

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

להרב שלמה זלמן אוירבך יש בן נוסף הרב מאיר שמחה אוירבך שמשמש כרב בביתר עילית ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מופיע בפרק "משפחתו". בתבנית שבפתיח לא מופיעים כל ילדיו (אני לא בטוח מה בדיוק הקריטריון, אבל על מאיר שמחה אין ערך בויקיפדיה בפני עצמו, ולא פריט ויקינתונים). ‏E L Yekutiel‏ - שיחה 12:52, 1 באוקטובר 2023 (IDT)