שיחה:שותפות (משפט עברי)
הוספת נושאתגובה אחרונה: לפני שנתיים מאת אפרון בנושא ניסוח גרוע
מה היה קשה לר"ן ומה היה קשה לרמב"ן שטרחו לדון בנושא? וינברג - שיחה 18:57, 1 בפברואר 2011 (IST)
מה ההבדל
[עריכת קוד מקור]מה ההבדל בין ערך שותפות המשפט העברי לערך שותפות (הלכה)? ר'ובן - שיחה 21:22, 1 בדצמבר 2011 (IST)
- ההבדל הוא בעיקר שהראשון קיים והשני לא. אם אתה מוצא הבדלים נוספים, ספר לנו. טישיו - שיחה 21:25, 1 בדצמבר 2011 (IST)
- מצחיק מאוד. אני שואל האם יש הבדל בין ההגדרה משפט עברי להלכה שלכן הם שני ערכים נפרדים? ר'ובן - שיחה 21:35, 1 בדצמבר 2011 (IST)
- כן, משפט עברי זה כינוי לחלק חושן משפט שיסודותיו וכלליו שונים בתכלית מחלקי יורה דעה, אבן העזר ואורח חיים בשולחן ערוך. טישיו - שיחה 21:37, 1 בדצמבר 2011 (IST)
- באם אני מבין נכון המשפט העברי הוא הגדרה להלכות שבחושן משפט, א"כ מה ההבדל בין מושגים ממוניים במשפט העברי למושג ממוני בהלכה?ר'ובן - שיחה 21:41, 1 בדצמבר 2011 (IST)
- רבי חיים מבריסק זצוקלה"ה הסביר פעם את ההבדל בין חיובי ממון שבמצוות שבין אדם למ' לחו"מ: בראשונים, יש לי חיוב, בחושן משפט יש לחבר תביעה כלפי, וזה המחייב. טישיו - שיחה 21:43, 1 בדצמבר 2011 (IST)
- כלומר, חושן משפט זה בין אדם לחברו והשאר זה בין אדם למקום? ר'ובן - שיחה 21:46, 1 בדצמבר 2011 (IST)
- נו נו. רק שזו לא ההגדרה המדוייקת. ההגדרה המדוייקת היא, שבניגוד לאו"ח ויו"ד ואה"ע העוסקים בתרי"ג מצוות, עוסקים דיני חו"מ במצווה אחת בלבד, והיא לקבוע את דיני היושר שבין אדם לחבירו, ולקבוע מתי יש לאדם תביעה משפטית על אדם אחר. מסיבה זו, דיני חו"מ מתייחסים גם לגוים, שלא קיבלו את המצוות והם מבקשים לדון בדיני ישראל, או שידינו תקיפה עליהן. טישיו - שיחה 21:49, 1 בדצמבר 2011 (IST)
- נפלא. א"כ מה ההבדל בין המושג שותפות בהלכה לשותפות במשפט העברי? ר'ובן - שיחה 21:51, 1 בדצמבר 2011 (IST)
- ששותפות בהלכה הוא מושג המתאים לדיני שותפין באו"ח ויו"ד למשל אתרוג השותפין, שותפין שנדרו זה מזה, ושותפות במשפט העברי מתייחס לדיני חו"מ שביניהם, דיני מכירה וחלוקה, גוד או איגוד ודומיהן. טישיו - שיחה 21:52, 1 בדצמבר 2011 (IST)
- עכשיו הבהרת את עצמך כראוי, אגרויסע יישר כוח. [אתה מוזמן להמשיך את שיחתינו בשיחה:דבר שלא בא לעולם. ר'ובן - שיחה 21:56, 1 בדצמבר 2011 (IST)
- בקשר לשיחה שם: אין לי אלא לבקש ממך לקרוא את הדברים שנכתבו שם, בעיון רב, שכן כל מה שרק היה לומר ולהסביר על הנושא כבר כתוב שם. טישיו - שיחה 21:58, 1 בדצמבר 2011 (IST)
- עיינתי וקראתי ותאמין לי שאין לי שמץ של מושג מדוע החלטת לקשר בין שני הדברים, הבנתי שיש בהם את אותה בעיה אך אין זה אומר שזה אותו הדבר??? ר'ובן - שיחה 22:01, 1 בדצמבר 2011 (IST)
- זה לא אותו הדבר, יש אותו בעיה, ולכן הגמרא מקשרת ביניהם. טישיו - שיחה 22:02, 1 בדצמבר 2011 (IST)
- לזה חתרתי, אמנם הגמרא מקשרת ביניהם אך זה לא אותו הדבר א"כ הדוגמה של הבית לא קשורה לערך דבר שלא בא לעולם אלא לדבר שאינו שלו [למרות שהבעיה ביניהם שווה]. ר'ובן - שיחה 22:07, 1 בדצמבר 2011 (IST)
- זה לא אותו הדבר, יש אותו בעיה, ולכן הגמרא מקשרת ביניהם. טישיו - שיחה 22:02, 1 בדצמבר 2011 (IST)
- עיינתי וקראתי ותאמין לי שאין לי שמץ של מושג מדוע החלטת לקשר בין שני הדברים, הבנתי שיש בהם את אותה בעיה אך אין זה אומר שזה אותו הדבר??? ר'ובן - שיחה 22:01, 1 בדצמבר 2011 (IST)
- בקשר לשיחה שם: אין לי אלא לבקש ממך לקרוא את הדברים שנכתבו שם, בעיון רב, שכן כל מה שרק היה לומר ולהסביר על הנושא כבר כתוב שם. טישיו - שיחה 21:58, 1 בדצמבר 2011 (IST)
- עכשיו הבהרת את עצמך כראוי, אגרויסע יישר כוח. [אתה מוזמן להמשיך את שיחתינו בשיחה:דבר שלא בא לעולם. ר'ובן - שיחה 21:56, 1 בדצמבר 2011 (IST)
- ששותפות בהלכה הוא מושג המתאים לדיני שותפין באו"ח ויו"ד למשל אתרוג השותפין, שותפין שנדרו זה מזה, ושותפות במשפט העברי מתייחס לדיני חו"מ שביניהם, דיני מכירה וחלוקה, גוד או איגוד ודומיהן. טישיו - שיחה 21:52, 1 בדצמבר 2011 (IST)
- נפלא. א"כ מה ההבדל בין המושג שותפות בהלכה לשותפות במשפט העברי? ר'ובן - שיחה 21:51, 1 בדצמבר 2011 (IST)
- נו נו. רק שזו לא ההגדרה המדוייקת. ההגדרה המדוייקת היא, שבניגוד לאו"ח ויו"ד ואה"ע העוסקים בתרי"ג מצוות, עוסקים דיני חו"מ במצווה אחת בלבד, והיא לקבוע את דיני היושר שבין אדם לחבירו, ולקבוע מתי יש לאדם תביעה משפטית על אדם אחר. מסיבה זו, דיני חו"מ מתייחסים גם לגוים, שלא קיבלו את המצוות והם מבקשים לדון בדיני ישראל, או שידינו תקיפה עליהן. טישיו - שיחה 21:49, 1 בדצמבר 2011 (IST)
- כלומר, חושן משפט זה בין אדם לחברו והשאר זה בין אדם למקום? ר'ובן - שיחה 21:46, 1 בדצמבר 2011 (IST)
- רבי חיים מבריסק זצוקלה"ה הסביר פעם את ההבדל בין חיובי ממון שבמצוות שבין אדם למ' לחו"מ: בראשונים, יש לי חיוב, בחושן משפט יש לחבר תביעה כלפי, וזה המחייב. טישיו - שיחה 21:43, 1 בדצמבר 2011 (IST)
- באם אני מבין נכון המשפט העברי הוא הגדרה להלכות שבחושן משפט, א"כ מה ההבדל בין מושגים ממוניים במשפט העברי למושג ממוני בהלכה?ר'ובן - שיחה 21:41, 1 בדצמבר 2011 (IST)
- כן, משפט עברי זה כינוי לחלק חושן משפט שיסודותיו וכלליו שונים בתכלית מחלקי יורה דעה, אבן העזר ואורח חיים בשולחן ערוך. טישיו - שיחה 21:37, 1 בדצמבר 2011 (IST)
- מצחיק מאוד. אני שואל האם יש הבדל בין ההגדרה משפט עברי להלכה שלכן הם שני ערכים נפרדים? ר'ובן - שיחה 21:35, 1 בדצמבר 2011 (IST)
דיווח על טעות
[עריכת קוד מקור]פרטי הדיווח
[עריכת קוד מקור]תחת הכותרת אופן השותפות רשום: שכאשר חצר אין בה דין חלוקה אין ניתן לחלוק שאין דין גוד או איגוד... וכמובן שזו טעות גוד או איגוד זה ההיפך מחלוקה ואת זה מבצעים בדיוק במקרה הזה שאין בו דין חלוקה.
מקור:ב"ב יג. ובשו"ע חו"מ סימן קע"א סי"ג, וסימן קע"ג ס"א דווח על ידי: אופיר שירה 176.13.235.47 21:30, 8 באוגוסט 2016 (IDT)
- משתמש:נרו יאיר יש לך תשובה?
- שוב התיוג לא עבד. המדווח צודק (אם כי המקור המדויק בשו"ע הוא קעא סעיף ו'). אני לא בטוח מה אומר הר"ן, אבל כאמור נכון שדווקא כאשר אין דין חלוקה (כי הנכס קטן מדי) יכול כל שותף לומר גוד או איגוד. נרו יאיר • שיחה • ו' באב ה'תשע"ו • 12:09, 10 באוגוסט 2016 (IDT)
- תודה. ראה בבקשה מה ערכתי, והאם לא כדאי למחוק את כל הערך ולכתוב אותו מחדש? Nachum - שיחה 15:10, 10 באוגוסט 2016 (IDT)
- כאמור, אני לא בטוח מה אומר הר"ן, עם או בלי המילה "לא". צריך לעיין בו בפנים. אני לא יודע אם צריך למחוק הכול, אבל אכן כדאי שמישהו שמצוי בסוגיה יערוך אותו טוב יותר. נרו יאיר • שיחה • ו' באב ה'תשע"ו • 22:55, 10 באוגוסט 2016 (IDT)
- מי האיש? Nachum - שיחה 09:24, 11 באוגוסט 2016 (IDT)
- אולי למשתמש:ביקורת יש רעיון. נרו יאיר • שיחה • ז' באב ה'תשע"ו • 09:30, 11 באוגוסט 2016 (IDT)
- אין לי כח עכשיו, אבל הערך הזה יכול לשמש דוגמה מצוינת להבדל בין מאמר לערך אנציקלופדי. באנציקלופדיה אידיאלית לא היה מופיע משפט כמו "מישהו שאל שאלה בהנחה שכך וכך", אמורה להופיע השורה התחתונה של הר"ן ושל החולקים עם מראה מקום להמשך עיון. ביקורת - שיחה 10:44, 11 באוגוסט 2016 (IDT)
- שיניתי קצת את מבנה הערך, הוא חסר ממש בכל פרמטר. ניתן להתרשם מעבודתו של קויפמן. ביקורת - שיחה 10:57, 11 באוגוסט 2016 (IDT)
- נרו יאיר גוד או איגוד טופל. אפרון - שיחה 20:58, 6 באפריל 2022 (IDT)
- שיניתי קצת את מבנה הערך, הוא חסר ממש בכל פרמטר. ניתן להתרשם מעבודתו של קויפמן. ביקורת - שיחה 10:57, 11 באוגוסט 2016 (IDT)
- אין לי כח עכשיו, אבל הערך הזה יכול לשמש דוגמה מצוינת להבדל בין מאמר לערך אנציקלופדי. באנציקלופדיה אידיאלית לא היה מופיע משפט כמו "מישהו שאל שאלה בהנחה שכך וכך", אמורה להופיע השורה התחתונה של הר"ן ושל החולקים עם מראה מקום להמשך עיון. ביקורת - שיחה 10:44, 11 באוגוסט 2016 (IDT)
- אולי למשתמש:ביקורת יש רעיון. נרו יאיר • שיחה • ז' באב ה'תשע"ו • 09:30, 11 באוגוסט 2016 (IDT)
- מי האיש? Nachum - שיחה 09:24, 11 באוגוסט 2016 (IDT)
- כאמור, אני לא בטוח מה אומר הר"ן, עם או בלי המילה "לא". צריך לעיין בו בפנים. אני לא יודע אם צריך למחוק הכול, אבל אכן כדאי שמישהו שמצוי בסוגיה יערוך אותו טוב יותר. נרו יאיר • שיחה • ו' באב ה'תשע"ו • 22:55, 10 באוגוסט 2016 (IDT)
- תודה. ראה בבקשה מה ערכתי, והאם לא כדאי למחוק את כל הערך ולכתוב אותו מחדש? Nachum - שיחה 15:10, 10 באוגוסט 2016 (IDT)
- שוב התיוג לא עבד. המדווח צודק (אם כי המקור המדויק בשו"ע הוא קעא סעיף ו'). אני לא בטוח מה אומר הר"ן, אבל כאמור נכון שדווקא כאשר אין דין חלוקה (כי הנכס קטן מדי) יכול כל שותף לומר גוד או איגוד. נרו יאיר • שיחה • ו' באב ה'תשע"ו • 12:09, 10 באוגוסט 2016 (IDT)
ניסוח גרוע
[עריכת קוד מקור]הערך מנוסח ממש לא טוב, לא קריא, וממש לא אנציקלופדי, מבנה לא ברור (מי שואל? על מה? וכו') ועוד אפרון - שיחה 03:37, 7 באוקטובר 2022 (IDT)
