שיחה:קריעת ים סוף

נא להעריך

לדעתי מגיע לה, לקריעת ים סוף, ערך משלה. (מושג מורחב: קריעת ים סוף).

יש ספרים שלמים שנכתבו על כך!

מטאורולוגיה, ארכיאולוגיה (ופסאודו ארכיאולוגיה), ביקורת המקרא, ספרות מדרשית, קבלית וחסידית, פרשנות דתית ופרשנות כללית.

אפילו כותבי הערך יציאת מצרים, חשבו שכדאי להפנות לקריעת ים סוף. אלא שהכדור חוזר אליהם...

המושג משמש גם כמטפורה בספרות התלמודית וממשיכה לשמש את לשוננו גם כיום.
-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ"ד בתמוז ה'תשס"ט • 15:05, 16 ביולי 2009 (IDT)טקסט עם קו תחתי

להשלים

אני כתבתי רק מצד היהדות אך יש גם דיונים גיאוגרפיים והיסטוריים בנושא שכדאי לכתוב עליהם. ישרון - איך אני נוהג? 16:28, 1 באוקטובר 2010 (IST)

קישור חיצוני לאתר ויקישיבה

על פי מדיניות ויקיפדיה, אין לקשר ל"דפים שעיקרם דעות ולא עובדות". נכתב גם "קישור חיצוני יעסוק בהרחבה בנושא הערך כולו, או בנושא הקשור לחלק ניכר מהערך".

בערך מופיע קישור לאתר "ויקישיבה", [1], המרכז מאמרים שעיקרם הגות, מסות ודעות על קריעת ים-סוף ממבט תורני בלבד. אין להם שום ערך מוסף אנציקלופדי. ואני מבקש להסיר את הקישור בהתאם למדיניות.

במקביל אני תוהה - מדוע לקשר לדפי הגות תורניים, ולא לדפי הגות נוצריים, אני בטוח שגם להם יש תכנים רוחניים בנוגע למהות קריעת ים סוף. ובהבלטה של הגות אחת על פני ראותה יש כאן פגיעה בניטרליות המידע. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קישור לאתר "אילה" (ayalla.net)

משתמש דויד שי מחק קישור שהוספתי לאחרונה בטענה ש"אינו ראוי". אשמח לקבל הסבר מה לא ראוי בזה.--Mishehu - שיחה 21:20, 20 ביולי 2011 (IDT)

הקישור ראוי, הוא מביא ממצאים אודות קריעת ים סוף. --בברכה, טישיו - שיחה 21:48, 20 ביולי 2011 (IDT)

כן, אסכים כמו טישיו, הקישור מלא וגדוש בחומר מאד מעניין וראוי--פרץ הכהן • שיחה •הנך מענג שבת בבשר בקר? וודא שהוא גלאטט מחשש גזל• י"ט בתמוז ה'תשע"א • 22:02, 20 ביולי 2011 (IDT)

בהתאם להסכמת המשתמשים, ובהתתחשב בכך שכבר זמן רב דויד שי לא מסביר את עמדתו, החזרתי את הקישור. ואבקש ממנו שאם רצונו למחוק, שקודם כל יציע טענותיו כאן וימתין להסכמת המשתמשים.--Mishehu - שיחה 22:47, 20 ביולי 2011 (IDT)

בדיוק להפך. גם אני מתנגד לקישור, כמו שיכולת לראות מהיסטוריית הגרסאות. הגרסה היציבה היא ללא הקישור, ולכן אין להשיבו מבלי להגיע להסכמה כאן בדף השיחה. לא עלינו להסביר את עמדתנו, אלא עליך (לנסות) לשכנע. אביעדוס • שיחה י"ט בתמוז ה'תשע"א, 05:14, 21 ביולי 2011 (IDT)

אביעדוס היקר, לפי דבריך אני יכול לגשת לאיזה ערך חדש שנכתב לאחרונה, עם חומר חשוב ומושקע, ולמחוק אותו בלי הסברים? הרי זו השחתה ממש! הרי הדברים מדברים בעד עצמם, שכל הרואה את הקישור יראה שיש בו מידע אינפורמטיבי ראוי ומעניין כפי שמעידים גם שאר החברים כאן, ומי שחושב שהחומר אינו ראוי הוא זה שצריך להבהיר איזה פגם מצא בחומר.--Mishehu - שיחה 19:05, 21 ביולי 2011 (IDT)

אביעדוס היקר, בקישור יש מידע מעניין פרטים וממצאים מעניינים אודות קריעת ים סוף, אבקש להסביר מה לא ראוי בו לדעתך. --בברכה, טישיו - שיחה 21:44, 21 ביולי 2011 (IDT)

טישיו, עליך אני מתפלא, הרי המאמר באתר איילה הוא חילול השם גמור. המאמר בא להוכיח לנו שקריעת ים סוף, המתוארת בתורתנו הקדושה, נתמכת בממצאים ארכאולוגיים. במקום שבו ארכאולוגים יכולים לאשש את הכתוב בתורה, הם יכולים ח"ו גם להפריך את הכתוב בה. דוד שי - שיחה 14:01, 22 ביולי 2011 (IDT)

בקיצור אני מבין שאין סיבה ממשית למחיקת הקישור, עובדה שהתגובות הם דברי אירוניה ולא תשובה לגופו של ענין.--Mishehu - שיחה 16:12, 22 ביולי 2011 (IDT)

זה בסדר דוד שי, גם אם הארכאולוגיה תומכת במאורע מהתנ"ך אין איסור להציג זאת והדברים לא מעלים ולא מורידים, אני חושב שכדאי להסביר את הסיבה למחיקת הקישור כדי ששלושת הוויקיפדים שהביעו את התנגדותם יוכלו להבינה. ‏ישרון • שיחה • !!and 19,327 people are justin bieber fan‏ 01:02, 24 ביולי 2011 (IDT)

המאמר מתפרסם באתר בעל אידאולוגיה ברורה, שלא יפרסם מחקר הסותר את האמת כפי שהוא רואה אותה. אין הצדקה לשלוח את הקורא לאתר כזה. וכן, אני עדיין סבור שמאמר מסוג זה הוא חילול השם, ואוי להם לתינוקות שנשבים בו - אין איסור לעסוק בארכאולוגיה, אבל לרמוז שהאמור בתורה זקוק לחיזוק מהארכאולוגיה, זה חילול השם. אין בדברי חידוש גדול - בין המחזירים בתשובה יש השמים את הדת ללעג ולקלס, גם אם תינוקות שנשבו מריעים להם. דוד שי - שיחה 06:42, 24 ביולי 2011 (IDT)

לגבי אידאולוגיה: המדיניות של ויקיפדיה אינה תואמת למדיניות של כבודו, כפי שביררתי וכפי שביארתי בדף שיחה לערך "יציאת מצרים בביקורת המקרא"(ואפשר לומר בצורה ברורה, שלפי המדיניות שלכם צריכים למחוק כמעט מחצית מהקישורים שבויקפדיה, וכגון קישורים לאתרים שמאלנים, ימניים, דתיים, אנטי-דתיים, וכו' וכו'. באופן כללי, כל אתר שיש לו דיעה על "האמת כפי שהוא רואה אותה" כפי הלשון של כבודו, בוודאי לא יפרסם מאמר נגד דעתו, ורק אתרים בלי שום דיעה יפרסמו פעם כך ופעם כך, וויקפידה מלאה קישורים לאתרים מכל הסוגים). ולגבי עמדתך (האמיתית או לא) בענין "חילול ה'", אין הדבר נוגע לעריכת ויקפדיה. לסיכומו של דבר: יש לכבודו הרבה דיעות אישיות, והוא זכותכם, אבל מכאן ועד למחוק קישורים (וביניהם קישורים מ"הגירסה היציבה" - בערכים "יציאת מצרים בביקורת המקרא" ו"יציאת מצרים") הדרך רחוקה.--Mishehu - שיחה 19:38, 24 ביולי 2011 (IDT)

נסיונותיך להכניס תעמולת החזרה בתשובה לוויקיפדיה לא יצליחו. דוד שי - שיחה 06:42, 25 ביולי 2011 (IDT)

אין שום הגבלה להכניס מידע בויקפדיה.--Mishehu - שיחה 09:47, 25 ביולי 2011 (IDT)

שום אזכור על נחשון בן עמינדב?

אני מתפלא לראות ערך שעוסק בקריעת ים סוף, והמקור במקרא. אך אין שום זכר לסיפור הידוע על נחשון בן עמינדב משבט יהודה שקפץ למים... כמו כן ישנו המדרש הידוע שהתחלקו לארבעה כתות... אינני יודע לערוף כאן ולהוסיף, אך אשמח לתועלת כולם, אם מישהו יעשה זאת.

הוספתי. כמו רבים מהערכים העוסקים בסיפורי התנ"ך, גם ערך זה זקוק לשיפור. דוד שי - שיחה 07:40, 22 בינואר 2012 (IST)

קפאו תהומות בלב ים

"וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם" (שמות טו ט)

מתוך שירת הים.

במדרש מסוים של חז"ל, אני לא יודע איפה, כתוב שקריעת ים סוף אינה מה שרובנו רגילים לחשוב: קיר מים מצד אחד ומהצד השני. אלא 12 מנהרות של קרח - אחת לכל שבט. והקרח נפל על ראש המצרים וכך הם נהרגו על פי "הרג" (או סקילה?) ולא על פי "חנק", כראוי, כי הם התעסקו עם "אשת איש" (עם ישראל "מאורסת" לקדוש ברוך הוא).

עוד ראיה:

תהילים קיד א-ח (כלומר *כל* תהילים קיד):

בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז : הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו : הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר : הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן : מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר ? הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן ? מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב ? הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם :

כלומר, הים והירדן (המלאכים הממונים עליהם, יותר נכון) ידעו שעונש המצרים הוא "הרג", אבל ים מסוגל באופן טבעי רק ל"חנק". אבל ההרים יודעים שהם מתאימים להרג (או סקילה?). אז המשורר הגדול שואל למה שיעשו ככה? הרי האדון שחולל - שיצר, את הארץ, הוא יכול להפוך מוצק לנוזל, ונוזל למוצק.

כל טוב, והמשך ערב נעים.

בברכה, יוסף.

העשרת הדף הראשי

למה שלא יהיה מישהו בעל מרץ ואכפתיות כדוגמת דויד שי, שיעלה את כל מה שהוסיפו פה בהערות- לתוך הדף הראשי? יש כאן די הרבה חומר שיכול ממש להעשיר!!

כמו כן, יש לשים לב כי ישנה תזה חדשה מכמה עשרות השנים האחרונות ממש, הטוענת כי קריעת ים סוף הייתה גאות ושפל שנגרמה ממהלך הירח. אין לי עניין להחזיר בתשובה דווקא כאן, מי שמעוניין- הדרך סלולה לו בדרכים אפקטיביות ונוחות הרבה יותר, אבל גם מי שמחפש אסמכתא לכך, יכול למצוא אותה בקלות בעתיקות המצריות. (הכתבות שאינן כתובות בעברית יכולות להיות מדויקות יותר, אז תשימו לב..)ממיימ - שיחה 03:57, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

דיווח שאורכב ב-31 בדצמבר 2018

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

לא כתוב מתי התרחש קריעת ים סוף. תתקנו בבקשה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קצת קשה לתארך אירוע עליו דווח רק במקרא. אלעדב. - שיחה 09:12, 30 בדצמבר 2018 (IST)

גאות ושפל

אין לי כוח למלחמות עריכה דתיות, אבל הניסיון לייחס את בקיעת הים לגאות ושפל מופיע כבר בכתבי אוסביוס מקיסריה וחיוי הבלכי. מי שכתב את העניין, כתב זאת בלוויית {{מקור}} (וזה מוזר, כי התבנית נועדה לשימוש אחר, אבל מילא). מצחיקה אותי מלחמת העריכה הזו שמנהל משתמש:Tshuva, אבל היות שאין לי כרגע זמן למצוא את המיקומים המדויקים שבהם הם כתבו את ההשערה הזו (אולי משתמש:ראובן מ. יוכל להביא), אשמור זאת לזמן מאוחר יותר (כנראה מחר). בינתיים אומר שזה דבר ידוע ומפורסם לכל מתעניין בביקורת המקרא, והעריכה של Tshuva לא מעידה על מומחיות בתחום. דגש — 21:04, 12 במאי 2019 (IDT)

העיקר שמצחיק אותך דגשי, זה מחמם לנו את הלב שאתה ככה זורם ומשתף. Tshuva - שיחה 22:34, 12 במאי 2019 (IDT)

זה לא מצחיק בכלל. אתה עורך בתחומים שאין לך מושג בהם, ומפנה לספרים בלי לציין אפילו מספרי עמודים. מי אמור בדיוק לחפש בכל הפרק החמישי כדי למצוא את דברי הרב להמן בעניין?! דגש — 13:46, 13 במאי 2019 (IDT)

אני הוספתי את הספר של הרב להמן, (בכל אופן זה פרק ה על משנה ד), שם הוא מביא שכך טענו המשכילים בזמנו, וכוונתו לספר יין לבנון, אולם אחרי עיון בספר נראה שהוא לא ממש טוען כך כפי שהבין הרב להמן ולכן לא הוספתי את הספר יין לבנון בתור מקור. ראה כאן. ושם ציטוט מיין לבנון אבי84 - שיחה 14:00, 13 במאי 2019 (IDT)

מחילה, היה נראה לי שתשובה הוסיף את זה. חשוב להקפיד על מראה מקום מסודר כדי שיהיה אפשר לעיין בו. (גם ההפניה ל"פרק ה' משנה ד' לא מספיקה, הקטע הזה די ארוך וניתן לשוטט גם בו). אני לא מבין מדוע אתה טורח לחפש מקור למי שטוען זאת, בעוד שהבאתי מקור ברור כבר מהמאה הרביעית והתשיעית לספירה. דגש — 14:09, 13 במאי 2019 (IDT)

אתה צודק, אני חושב שהטענה הזו אפילו שהיא ישנה מאד בכל אופן היה חשוב לי דווקא המקור של תנועת ההשכלה שהשתמשה בטענה זו או ביקורת המקרא. אבי84 - שיחה 14:12, 13 במאי 2019 (IDT)

עובדה או סיפור מקראי

העריכה הבאה של עמית אבידן טוענת שיציאת מצריים היא עובדה ולא סיפור מקראי. כמו כן הוא מציין שיש הוכחות ארכאולוגיות בלי לציין שום מקור מדעי אמין. איני בקיא בחוקי ויקיפידיה אבל די בטוח שהעריכה לא לגיטימית ולכן מחקתי אותה. מתנצל על חוסר הפרמוט של ההודעה. לא הסתדרתי עם ממשק ה- mobile. אשמח שמישהו יסדר.

העריכה שלו נמצאת כאן:מיוחד:הבדלים/26093816 ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בקריעת ים סוף שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10882 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20220414130823/https://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10882 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 05:19, 23 בנובמבר 2022 (IST)

הגנה בהולה על הדף

ב 09:24, 9 באפריל 2023‏, עורך ויקיפדיה ⟨ תוכן הוסתר ⟩ ביקורת מקרא ⟨ תוכן הוסתר ⟩ למקור בעייתי ולא אינציקלופדי (במקום, למשל, לבקש מקורות נוספים). אבקש להוסיף הגנה נוספת על הדף ולאפשר שינויים בו רק לאחר הסכמה בדף השיחה. ⟨ תוכן הוסתר ⟩ Amir Segev Sarusi - שיחה 11:54, 9 באפריל 2023 (IDT)

@Amir Segev Sarusi: הגיע הזמן להפסיק לומר על עריכות של אחרים שהן השחתות בתואנות שווא כאשר מדובר בהתנגדות מנומקת לעריכה לא יציבה. הנוהג לסווגן במילים אלה הוא פסול. אם אתה סבור שהנימוקים שגויים, יש לדון בדף השיחה עם @המתנגד לעריכה לגופם של דברים. – מקף ෴‏‏ 12:02, 9 באפריל 2023 (IDT)

הגיע הזמן להפסיק לסנגר על משחיתים שכופים אג'נדות על הויקיפדיה. ראש כרוב כבוש - שיחה 12:12, 9 באפריל 2023 (IDT)

המחיקה נעשתה מפסבדו נימוק של היעדר מקורות. ניתן לעיין ב"הנמקה":

"מחיקת פרק שאינו במקומו. מקומו בערכים על פרשנות סיפורי המקרא ולא על הסיפור עצמו. אין מקורות סבירים למעט להרצאה להמונים בת מעל לחצי שעה בלא מפנה למיקום מדוייק המצדיק הכנסה לערך רלוונטי אחר. ההרצאה בת פחות מחודש כך שהיא ודאי לא בגרסה היציבה."

"מקורו בערכים על פרשנות סיפורי המקרא ולא על הסיפור עצמו" - ניתן עוד לקרוא לכך 'הנמקה' ⟨ תוכן הוסתר ⟩ (וכי מה בערך הזה אינו "פרשנות" הסיפור, וממתי נהוגה הפרדה מעין זו?)

"אין מקורות סבירים למעט הרצאה להמונים" - ניסיון בוטה לזלזל בעמדה מנומקת של חוקר מקרא בעל שם עולמי, זוכה פרס ישראל, פרופ' יאיר זקוביץ, שכמובן ביסס את דבריו על ממצאי המחקר. לא למותר לציין כי כאשר בהרצאות מעין אלה מדובר בהשערות רחוקותו לא מבוססות, חוקרי המקרא נוהגים לציין זאת במפורש. וראו למשל הסתייגותו של פרופ' אביגדור שנאן בהרצאה כאן. Amir Segev Sarusi - שיחה 12:15, 9 באפריל 2023 (IDT)

ההנמקה בתקציר העריכה היא בהגדרתה מינימלית ואין לצפות שתהא מספקת לבדה בהכרח. לליבונה יש לדון בדף השיחה, ואז לא יהיה עוד צורך בהאשמות על כפיית אג'נדה, שהרי תדונו פה בשיתופיות. החזרת העריכות על ידך כעת, על אף ההתנגדות, היא פתיחה במלחמת עריכה. – מקף ෴‏‏ 12:55, 9 באפריל 2023 (IDT)

מחרב הויקיפדיה הנ"ל אינו מעוניין כלל בהתדיינות, שכן הוא מתנה אותה בכך שאדון איתו "כבן תרבות". בהנחה המסתברת שאני לא מאשים אותו בכפיית אג'נדה סתם, אלא כך אני מאמין שהוא פועל, לא אוכל לחזור בי מהתבטאויותיי, וממילא, לא ניתן לדון. ⟨ תוכן הוסתר ⟩ כמו-כן, דרישתו כי אדון איתו "כבן תרבות", אינה אלא יופמיזם לבקשה שלא אכנה את דבריו כמות שהם: כפיית אג'נדה בלתי אינציקלופדית בנימוקי סרק משתמש:Yyy774 Amir Segev Sarusi - שיחה 13:10, 9 באפריל 2023 (IDT)

אם הצד השני לא מצטרף לדיון בדף השיחה ניתן להחזיר עריכה שבוטלה עם נימוק מינימלי שלא הורחב בדיון, נכון. – מקף ෴‏‏ 13:16, 9 באפריל 2023 (IDT)

@Amir Segev Sarusi, האם @ראש בטטה, משתמש דל עריכות ביותר שהשאיר לי אזהרה בדף השיחה שלי, הוא בובת קש שלך? Yyy774 - שיחה 13:14, 9 באפריל 2023 (IDT)

@Amir Segev Sarusi, ביקשתי לדון בדף השיחה כבני תרבות, זה לא היה תנאי למענה.

מדוע יש חשיבות לגישה הספציפית הזו בביקורת המקרא להופיע בערך הזה?

מה עוד שהיא עוסקת באופן רופף ביותר בהשוואות לסיפור ההסטורי ולא לגופו של הסיפור. Yyy774 - שיחה 13:20, 9 באפריל 2023 (IDT)

דה מיתולוגיזציה היא קריטית בהבנת סיפורים מקראיים (וראה למשל בערך על סיפור הבריאה). מדובר בקביעה מקובלת בעליל, הרלוונטית להבנת הסיפור ומשמעו. למעשה, ככל שמקבלים את ההסבר הזה, הניסיונות ל"הסבר מדעי" נראים בלתי נדרשים.

התמיהה שאתה מפנה כלפי העריכה - אינה מחודדת. אנא הסבר, כתנאי מקדים להעלאת התמיהה, מדוע היא רלוונטית לעריכה שלי, אבל לא לקיומו של פרק שלם על "ניסיונות להסבר מדעי" או ביחס לדברים הבאים המופיעים בערך?

"

• במכילתא הובאה האמירה בשם רבי אליעזר ש"ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי".
• המשנה במסכת אבות אומרת שעשרה נסים נעשו לבני ישראל על הים.
• בהגדה של פסח נכתב כי המכה שהכה אלוהים את המצרים בקריעת ים סוף שקולה פי חמישה מעשר המכות שהוכו במצרים, שכן על עשר המכות נכתב "ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלוהים היא" ואילו על קריעת ים סוף נכתב "וירא ישראל את היד הגדולה"."

Amir Segev Sarusi - שיחה 13:34, 9 באפריל 2023 (IDT)

@Amir Segev Sarusi, לך היא קריטית כי היא השיטה החביבה עליך כנראה מדף המשתמש שלך. לא ברור מה החשיבות שלה ביחס למאות או אלפי הפירושים האחרים.

כשאסיים את העריכה נראה אם השאלות המשוות שלך ישארו רלוונטיות.

זמני מצומצם ואתה לוקח הרבה ממנו על פרט קטן בערך. Yyy774 - שיחה 14:10, 9 באפריל 2023 (IDT)

טיעון "זמני מצומצם" עובד לשני הכיוונים אדוני. הערך אינו שלך בטאבו, ומדובר בעניין מרכזי הרבה יותר ממרבית המידע בערך. לא הצלחת להביא אפילו ראשית טעם להסביר מדוע הוא נופל ברלוונטיות משאר העניינים. Amir Segev Sarusi - שיחה 14:19, 9 באפריל 2023 (IDT)

לא. אתה מוזמן לבקש ממנו להזדהות. אני אפילו לא יודע איך כותבים את האזהרה שהוא השאיר לך. Amir Segev Sarusi - שיחה 13:20, 9 באפריל 2023 (IDT)

תסלחו לי, אבל כשקראתי את המשפט "במחקר מקובל לזהות את מיתוס הבריאה הכנעני כמקביל לקריעת ים סוף" פשוט צחקתי בקול.

יש פה כנראה אי הבנה. מיתוס הבריאה הכנעני לא ידוע לנו, היהדות מחזיקה במיתוס בריאה ממקור בבלי (כנראה, עם יסודות נוספים), ובאוגרית אין עדות לכך. אנחנו יודעים מעט מאוד מסכניתן ומכך שלכנענים (וגם ליהודי בית ראשון, בתור עם כנעני לשונית, תרבותית וגאוגרפית) היה אל בשם "אל קונה (בורא) ארץ". כנראה הכוונה ב"גובר האל בעל על כוחות הים, ומייבש אותו" לחלק מהמסופר בעלילות בעל וענת, אך אני לא מכיר מקור אחד שמקביל זאת למיתוס קריעת הים מבין הגדולים כגון קאסוטו, גורדון, רין, אולברייט... נוהגים להקביל מיתוס כנעני זה למיתוס המבול התנ"כי והבבלי, וכן לאזכורים רבים נוספים בתנ"ך בהם יהוה מכניע את הים ו/או עוזריו. דעתי על יוטיוב כמקור אקדמי ידועה. אמנם אני מתנגד מאוד לנימוק "מקומו בערכים על פרשנות סיפורי המקרא ולא על הסיפור עצמו" (אם כך, תסירו את כל הפרשנויות החז"ליות מכל הערכים על סיפורי המקרא – אין להן יותר ערך אנציקלופדי מאשר לפרשנויות המחקריות, גם אם אתם ממש מאמינים שהן נכונות), אני נגד הכנסת הפסקה הספציפית הזאת. פעמי-עליון - שיחה 17:35, 9 באפריל 2023 (IDT)

נוספו מקורות נוספים. על יוטיוב. Amir Segev Sarusi - שיחה 17:45, 9 באפריל 2023 (IDT)

משתמש:פעמי-עליון

מקורות:

• זקוביץ יאיר, "יציאת מצרים - המפץ הגדול, עיון בתהילים קי"ד", "ספר מיכאל", אבן יהודה 2007, עמ' 81 - 96, בעמ' 82, 84 ו-88.
• heb.hartman.org.il/didactic-articles-psalms-114 דוקטור רוני מגידוב תהילים קי"ד באתר מהון שלום הרטמן

thebibleisinmyblood.wordpress.com/2018/09/27/the-exodus-as-a-creation-story

גורדון לינדסי, יציאת מצרים כסיפור בריאה (the exodus as a creation story)

• R. Dalman 1990 The Theology of Israel's Sea Crossing, pages 178-179, avaliable at https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=https://scholar.csl.edu/cgi/viewcontent.cgi%3Farticle%3D1110%26context%3Dthd&ved=2ahUKEwj80ujYvJ3-AhVTP-wKHcchD7gQFnoECBIQAQ&usg=AOvVaw0V-SN8iXaGMGHO70tqwXpS

PKK Cho, 2014

The Sea in the Hebrew Bible: Myth, Metaphor, and Muthos - Harvard DASH

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=https://dash.harvard.edu/bitstream/handle/1/12269820/Cho_gsas.harvard_0084L_11462.pdf%3Fsequence%3D4%26isAllowed%3Dy&ved=2ahUKEwjYzInwvJ3-AhUJ66QKHbU_C7YQFnoECBoQAQ&usg=AOvVaw2g1R17I8-bBUEddg4CY_bg

וכמובן, הסרטון עצמו ב22:50 (ממש לא "סרטון להמונים" אלא הרצאה מלומדת שאינה בפורמט שאלות תשובות אפילו). Amir Segev Sarusi - שיחה 21:58, 9 באפריל 2023 (IDT)

@Amir Segev Sarusi, לא פתחתי את כל המקורות. בית אבי חי הוא מוסד להמונים בלתי מומחים וכך הרצאותיו. לא בושה.

לא לצייר אותו כיותר מכך. Yyy774 - שיחה 23:32, 9 באפריל 2023 (IDT)

@מקף, אני זקוק לעזרה. לא יכול להתקדם בעריכה תוך כדי ש@Amir Segev Sarusi משנה אותה תוך כדי. אני עובד על ניסוח וסדר והוא גורר אותי למלחמות.

הערך הזה זקוק לעריכה דחופה.

מה עושים? Yyy774 - שיחה 23:59, 9 באפריל 2023 (IDT)

(מעדיף שלא להטריד בחג את המפעילים). Yyy774 - שיחה 00:01, 10 באפריל 2023 (IDT)

אפשר מבחינתי להוסיף:

מספר חוקרים מזהים את עלילות בעל וענת (חלקם אף מזהים אותו כמיתוס בריאה או מיתוס עם יסודות בריאה) הכנעניים כמקביל לקריעת ים סוף, במסגרתם גובר בעל על כוחות הים, ומייבש אותו. לפי השירה האוגריתית מהמאה ה־13 לפנה"ס, האל בעל הביס את האל ים ואת עוזריו התנין, לוויתן נחש בריח ולוויתן נחש עקלתון. מיתוס זה רווח בקרב עמי האזור בגרסאות שונות, ובתוך כך ניתן להזכיר גם את מיתוס הבריאה הבבלי, אנומה אליש, במסגרתו מרדוך, ראש הפנתיאון, גובר על האלה תיאמת (תהומות באכדית), היא התהום המהווה פרסונפיקציה של כאוס מימי, מבתר את גופה לשניים, ומתוכה בורא שמים וארץ. עם זאת, זיהוי זה איננו קונצנזוס, וחוקרים רבים אחרים מזהים את עלילות בעל וענת עם סיפור המבול או עם מיתוס מאבק בין אלוהי ישראל לים שהיה מוכר לכותבי המקרא אך לא נכנס אליו.
מקובל, גם בקרב חוקרים שאינם מזהים את עלילות בעל וענת עם קריעת ים סוף, כי סיפור הבריאה הכנעני היה מוכר למחבר המקראי, ובמקורות אחרים ישנם הדים לסיפור הבריאה של המיתולוגיה הכנעני. כך, למשל, ישעיה, נ"א, ט'–י"א, וכן ישעיה, כ"ז, א', וספר תהילים, פרק ע"ד. דה מיתולוגיזציה נוספת לסיפור הבריאה הכנעני מופיעה בבראשית פרק א', שם בורא האל את התנינים הגדולים (במקור יצורים מיתולוגיים שבכוחם להיאבק בכוחות האל - אך על-פי סיפור הבריאה התנ"כי אינם אלא ברייה ברואה ככל הבריות).

לא הוספתי את עבודות הדוקטורט כמקורות, הן לא טובות לכתיבת אנציקלופדיה (וכך מקובל אצלנו), וגם לא את הבלוג. אמיר, אני כן מציע שתמצא מקורות נוספים (באחד האתרים מפורטים גליל ג' (עורך ומרכז), תהלים ב' (סדרת עולם התנ"ך), תל אביב 1995; וייס מאיר, מקראות ככוונתם, ירושלים תשמ"ח, עמ' 252 – 262; Berlin Adele, "The message of Psalm 114", Chaim Cohen [et al.eds], Birkat Shalom I, Winona Lake 2008, pp. 347-363; חכם ע', ספר תהלים כרך ב' (סדרת דעת מקרא), ירושלים תשמ"א; את רובם תוכל למצוא בספריות עירוניות, בדוק אותם והאם הם מכילים את המידע המדובר) ותוסיף, כדי לפרט יותר טוב ולחזק את הטענה (משום שאני, כאמור, ממש לא מכיר אותן).

Yyy774, אשמח להסבר על הטיעון כי "מקומו (של הפירוש המחקרי) בערכים על פרשנות סיפורי המקרא ולא על הסיפור עצמו" – למה לפרשנות חז"ל יש מקום בערך זה ובערכים אחרים אך לפרשנות מסורתית אין? אני מקווה שלא הבנתי אותך נכון, אינני פוסל אפשרות זאת.

פעמי-עליון - שיחה 00:03, 10 באפריל 2023 (IDT)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: אפשר לפנות אליהם, ואם אין תגובה גם לתייג. בכל מקרה מקווה שלא נפריע להם בחג ושהם ימשיכו להתעלם אם הם לא יכולים לענות כתוצאה ממנו. חבל שאי אפשר להגיע למצב שבו דנים ברוגע בדף השיחה. – מקף ෴‏‏ 00:04, 10 באפריל 2023 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: פניתי למפעילים@Corvus, DGtal, DMY, Eldad, Politheory1983, PurpleBuffalo, Geagea, HiyoriX, Lostam, MathKnight, Neriah, Funcs, Ili Kaufmann, איתי פ., אלעדב., ביקורת, גארפילד, דגש, דוד שי, דולב, היידן, התו השמיני, יונה בנדלאק, לאן, לבלוב, ערן, שמזן, דזרט, ו־מקף: מזמן. לצערי עד כה אף אחד לא הספיק לענות, אז אני מתייג אותם פה. – מקף ෴‏‏ 00:02, 10 באפריל 2023 (IDT)

@מקף, שים לב שפניתי אליך בפרטי מתוך הבנה שאתה המתווך המוסכם על שני הצדדים כאן. אודה לתשובתך שם. תאו הארגמן - שיחה 00:17, 10 באפריל 2023 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ תקלה מעצבנת במערכת התגובות מאלצת אותי לעבור לקוד מקור. לא תופעל הגנה על הערך בשלב זה. אבקש מהצדדים להגיע להסכמות בדף השיחה. עד אז הערך יישאר בגרסתו היציבה. אציין שהעובדה שמדובר בהרצאה לקהל הרחב אינה מורידה מחוזקם של המקורות שעליהם היא מתבססת. אנא נסו להגיע להסכמה רחבה כאן, ללא הצבעות מיותרות. אני משוכנע שניתן לעשות זאת בדיון תרבותי כאן. תאו הארגמן - שיחה 00:32, 10 באפריל 2023 (IDT)

@PurpleBuffalo, תוכל להסביר לי את העריכה של @Amir Segev Sarusi באופן סביר?

למה לשים בראש תמונה באיכות גרועה כאשר שמתי תמונה טובה יותר? למה להשאיר תמונה מטעה?

הסרתי והוא החזיר ללא כל נימוק. אין לי זמן למלחמת חפירות על הערך הזה. ללא עזרה אנטוש אותו. Yyy774 - שיחה 07:21, 10 באפריל 2023 (IDT)

קראתי את רשימת המקורות שAmir Segev Sarusi נתן. אני מתקשה למצוא מקור אחד שעונה לדרישות האנציקלופדיות של ויקיפדיה. מקורות ראויים מבחינתי הם מאמרים שפורסמו בכתבי עת מקצועיים - למשל - ארכיאולוגיים, חקר המקרא וכדומה. הרצאה ביוטיוב פסולה כמקור ואין להתייחס אליה ככזה. --‏Yoavd‏ • שיחה 09:30, 10 באפריל 2023 (IDT)

משתמש:Yoavd כיצד מקורות אלה אינם אינציקלופדיים?

• R. Dalman 1990 The Theology of Israel's Sea Crossing, pages 178-179, avaliable at https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=https://scholar.csl.edu/cgi/viewcontent.cgi%3Farticle%3D1110%26context%3Dthd&ved=2ahUKEwj80ujYvJ3-AhVTP-wKHcchD7gQFnoECBIQAQ&usg=AOvVaw0V-SN8iXaGMGHO70tqwXpS

  PKK Cho, 2014

  The Sea in the Hebrew Bible: Myth, Metaphor, and Muthos - Harvard DASH

  https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=https://dash.harvard.edu/bitstream/handle/1/12269820/Cho_gsas.harvard_0084L_11462.pdf%3Fsequence%3D4%26isAllowed%3Dy&ved=2ahUKEwjYzInwvJ3-AhUJ66QKHbU_C7YQFnoECBoQAQ&usg=AOvVaw2g1R17I8-bBUEddg4CY_bg

  Atlas, George. "The Creation of Israel: The Cosmic Proportions of the Exodus Event." Exploring Exodus: Literary, Theological and Contemporary Approaches (2008): 30-59.‏

  APA (זמין לקריאה באתר academia)

משה דוד קאסוטו, ספרות מקראית וספרות כנענית כרך א' (תשל"ב) וכרך ב' (תשל"ט), מאגנס

זקוביץ יאיר, "יציאת מצרים – המפץ גדול, עיון בתהילים קי"ד", ספר מיכאל, אבן יהודה 2007, עמ' 81 – 96, בעמ' 82, 84 ו-88 Amir Segev Sarusi - שיחה 11:03, 10 באפריל 2023 (IDT)

לגבי התמונות - הייתי מציע להעביר את כולן לפסקה - קריעת ים סוף באמנות ולפתוח שם גלריה של תמונות. --‏Yoavd‏ • שיחה 09:33, 10 באפריל 2023 (IDT)

ולגבי סגנון דיבור - "השחית ביקורת מקרא שלא נעמה לו בתואנת שווא למקור בעייתי ולא אינציקלופדי" , "מחרב הויקיפדיה הנ"ל אינו מעוניין כלל בהתדיינות, שכן הוא מתנה אותה בכך שאדון איתו "כבן תרבות"." "ההשחתה הנבזית שלו תבוטל." הדברים שכתב Amir Segev Sarusi מזכים אותו לפי דעתי בחסימה על התבטאויות לא ראויות. --‏Yoavd‏ • שיחה 09:37, 10 באפריל 2023 (IDT)

מוזמן לחסום. אינני מתנצל כהוא זה. Amir Segev Sarusi - שיחה 09:55, 10 באפריל 2023 (IDT)

משתמש:Yoavd בטרם תקבל את החלטתך, אפנה אותך לT.M. Scanlon, "Freedom of Expression and Categories of Expression", p. 160. סקנלון מסביר כי אין מקום להגביל ביטוי לביטויים מעונבים ומנומסים, והגבלה כזו חותרת תחת חקר האמת. לדידו, מעמדו של חופש הביטוי מחייב מתן רשות להפיץ מסריםופרסומים אף לקהל שבוי. ההנחה היא שקהל אשר אינו רוצה להיחשף למסר, דווקא הוא קהל היעד המרכזי שאליו מיועד המסר. סקנלון מתייחס לטענת הנגד, כאילו יש לדרוש מהמעוניינים לקדם את רעיונתיהם באופן "מכבד" ו"לא פוגע", על-ידי מאמרים ומנשרים מנומקים, אולם מסביר כי מסגרת שכזו מגבילה למדי, ומייחסת רציונליות מוגזמת לאופן שבו אנשים מאמצים ומשנים עמדות. הטלת מגבלה על אופני ביטוי עשויה לחתור תחת היכולת לבטא עמדות. פעמים רבות, כדי להעביר מסרים באופן יעיל, יש צורך בביטוי מזעזע. כך למשל, הפגנה נגד מלחמה יכולה להיות מלווה בדגמים של ארונות, מצבות או שלדים. דווקא האלמנט הפוגעני שבביטוי, הוא זה שמעביר את המסר ביעילות מעבר למגננות הבלתי רציונליות. בענייננו, טענת הח"מ הייתה ועודנה שהמשתמש ענד כסות של הנמקה ויקיפדית, אך פעולתו איננה כזו. בניגוד לפעולתו של פעמי עליון למשל, שביקורתו הייתה אינציקלופדית והתעסקה באופי ואיכות המקורות, המשתמש שביטל את העריכות ביצע פעולת השתקה פסבדו-אינציקלופדית, וזה כלל לא מעניין אותו אם זה האמור נכון ואם לאו, מבחינתו זה לא רלוונטי לערך. Amir Segev Sarusi - שיחה 10:15, 10 באפריל 2023 (IDT)

Amir Segev Sarusi - זה לא דיון אקדמי. יש צורת התבטאות ראויה בויקיפדיה, ויש את הגישה שלך. --‏Yoavd‏ • שיחה 10:25, 10 באפריל 2023 (IDT)

אני מבין שאתה מעוניין לחסום אותי, אבל אנא שמור לי את כבשת הרש שלי - הלא היא זכותי לטעון את טיעוני לעניין החסימה שלי כרצוני וכהבנתי. Amir Segev Sarusi - שיחה 10:41, 10 באפריל 2023 (IDT)

ועוד מקור:

The Creation of Israel: The Cosmic Proportions of the Exodus Event

מראה מקום:

Atlas, George. "The Creation of Israel: The Cosmic Proportions of the Exodus Event." Exploring Exodus: Literary, Theological and Contemporary Approaches (2008): 30-59.‏

APA

אולי אחרי 100 מקורות הדיון יסתיים? Amir Segev Sarusi - שיחה 10:53, 10 באפריל 2023 (IDT)

Amir, שים לב שקאסוטו, שהכללת אותו בין המקורות התומכים בהקבלת עלילות בעל וענת למיתוס קריעת ים סוף, איננו מקבל הקבלה זאת. ראה את המקור בהקשר בו צרפתי אותו בהצעתי. פעמי-עליון - שיחה 12:50, 10 באפריל 2023 (IDT)

עמיר או אמיר? - אל תדאג, אי אפשר לחסום אותך בלי לבקש זאת מהמפעילים בדף מיוחד זה ולאחר שהזהירו אותך בדף השיחה שלך. אולי ניסו להפחיד אותך, אבל אני שמח לראות שלא הצליחו. עם זאת, כדאי שתכיר את הדף הזה ותלמד לא להטיח האשמות מסוג אלה שהטחת ב-yyy - זה לא קולגיאלי, ועליך להניח תמיד שמי שמבטל אותך בטענה שהמקורות לא מספיק טובים, באמת חושב שהמקורות לא מספיק טובים - אפילו אם זו תפיסה אמונית יותר מאשר מדעית-רציונלית. אני ממליץ לכולנו לעבור על דירוג המקורות שלנו, לפיה הרצאות ביוטיוב הן אמנם מקור קביל אך בעדיפות נמוכה. אמנם זו לא סיבה להסיר את המידע, אבל זו בהחלט סיבה לבקש מקורות חזקים יותר (כפי שאכן הבאת בהמשך). בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 20:43, 10 באפריל 2023 (IDT)

משתמש:איתמראשפר תודה על תגובתך. אשוב ואדגיש כי ניכר שלא מעניין אותו טיב המקורות - מבחינתו אין לזה מקום בערך (ראה עמדתו בהנמקה כאן וכן בנימוק שהוסיף בצמוד לעריכתו). Amir Segev Sarusi - שיחה 23:10, 10 באפריל 2023 (IDT)

איתמר אשפר, קצת מוזר שבאת בתגובתך ללמד כביכול איך לכתוב באופן קולגיאלי, אבל לא שכחת בתוך התגובה לעקוץ (יש מילה אחרת?) את העורך YY7 שהעריכות שלו נובעות כביכול מתפיסות אמוניות יותר מאשר מדעיות-רציונליות. ידך-הגדושה - שיחה 00:40, 11 באפריל 2023 (IDT)

אולי במקום לדון בקולגיאליות שלי שמישהו יאשר את נוסח הפשרה של פעמי עליון? Amir Segev Sarusi - שיחה 13:32, 11 באפריל 2023 (IDT)

@פעמי-עליון, אני לא מוצא קשר סביר בין סיפור הבריאה לקריאת ים סוף. זה רופף מדי לערך זה.

יש איזה גבול כמה אפשר להתרחב בכל ערך להשוואות.

בנוסף, יש לבחון היטב האם הגישה הספציפית חשובה, משמעותית ומקובלת כדי להיכנס מתוך פירושים לאין מספר על קריעת ים סוף. האם זה זרם חשוב בפרשנות ביקורת המקרא? Yyy774 - שיחה 17:55, 11 באפריל 2023 (IDT)

Yyy774, זה שאתה לא מוצא קשר סביר או זה שאני חושב שזה מטופש להשוות את עלילות בעל וענת לקריעת ים סוף ולפרש אותן כסיפור בריאה לא רלוונטי לפה. מה שחשוב הוא שיש מספיק מקורות איכותיים שאומרים זאת. הצגתי בפסקה גם את הצד השני בחקר המקרא שלא תומך בהשוואה הזאת וזה מספיק, אין שום הצדקה לא לקבל את המידע כשמדובר בחוקרים מוכרים ובמקורות באיכות גבוהה. לא מדובר בזרם בביקורת המקרא אלא במספר חוקרי מקרא שרואים קשר בין סיפור כנעני מסוים לסיפור מקראי מסוים. גם אם קאסוטו בכבודו ובעצמו היה בא וכותב לנו פה שאין קשר בין הסיפורים, זה לא היה מצדיק להשמיט את דעת החוקרים שחושבים שיש קשר בין הסיפורים, אלא רק מאפשר לנו לציין שקאסוטו לא תומך בהשוואה זאת. פעמי-עליון - שיחה 18:29, 11 באפריל 2023 (IDT)

@פעמי-עליון, אשתדל להגיב לאחר החג. גם בדף השיחה שלי. איני רוצה לגרום למישהו לחלל את החג.

חג שמח! Yyy774 - שיחה 18:37, 11 באפריל 2023 (IDT)

בסדר, אתייג אותך פה כדי שיישאר התיוג עד אחרי החג. חג שמח! פעמי-עליון - שיחה 19:07, 11 באפריל 2023 (IDT)

@פעמי-עליון, הצעתך מצוינת ואני כמובן בעדה. @Amir Segev Sarusi, על מה יצא קצפך? מדברים ודנים מנמקים ומתייעצים, זהו מהלך הדברים בויקיפדיה. אני בעד הוספת דעתם של החוקרים הקושרים (ו/או משווים) בין סיפור הבריאה הכנעני לקריעת ים סוף ואני מודה לאמיר שלימד אותי דבר במחקר שלא הייתי מודע לקיומו. פעמי עליון אנא חדל להתקוטט עם יוטיוב הוא בחור טוב ומועיל לסביבה ואשמח לנסות לשכנע אותך בעניין במייל. (כך לא נלאה את הקהילה בדיונים שלנו). Asaf M - שיחה 09:06, 13 באפריל 2023 (IDT)

אני כבר מנוע מלהתייחס לאור אזהרה מפני חסימה. תוכל לעיין בשרשור בעמדתי לעניין ההבדל בין הדיון שהתקיים מול שאר הויקיפדים לבין פעולות העריכה של המשתמש עליו יצא קצפי. Amir Segev Sarusi - שיחה 09:23, 13 באפריל 2023 (IDT)

Asaf, אתה מוזמן למייל או לדף השיחה שלי :) אני חושב שיוטיוב הרסני לויקיפדיה, ולכן אמשיך להילחם בו, אך אני כן סבור שנוכל להגיע לאיזשהו איזון (סתם רעיון: לדרג ערוצים לפי בעליהם, כלומר אוניברסיטאות למעלה, חוקרים מומחים תחתיהן, ולמטה ערוצים של אנשים פרטיים).

Amir, אינך מנוע מלהמשיך להתייחס פה, כל עוד מדובר לגופה של עריכה (גם אם תקציר העריכה היה בעייתי, גם בעיניי) ולא לגופו של עורך ודעותיו, ולשמור על שיח מכבד ועל כללי הקהילה (הקישורים לכללים נמצאים בדף שיחתך). הסיבה שהוזהרת ולא נחסמת אף שעברת על כללי הקהילה היא שמובן לכולםשאף אחד לא נולד עם כללי הקהילה טבועים בהתנהגותו, ולכן מאפשרים למי שעבר עליהם לחזור בו, ללמוד אותם ולהמשיך בפעילות באין מפריע. זכור שכללי הקהילה מיטיבים עם כולם, גם איתך! פעמי-עליון - שיחה 13:50, 13 באפריל 2023 (IDT)

@פעמי-עליון, הרעיון שלך לגבי יו טיוב ובכלל הרצאות שכאלה הוא רעיון מבורך ואני בוודאי בעדו. @Amir Segev Sarusi, שלחתי לך מייל Asaf M - שיחה 15:04, 13 באפריל 2023 (IDT)

יש התנגדות להצעה של פעמי עליון? Amir Segev Sarusi - שיחה 12:48, 14 באפריל 2023 (IDT)

@פעמי-עליון, כשאנו באים לבחון הוספת מידע לויקיפדיה יש לבחון כמה דברים.

גם אם המידע נכון ומאומת יש לבחון האם הוא רלוונטי והאם הוא משמעותי.

נניח שיש לרב פרופ' משה כהן (שם בדוי) פרשנות על קריעת ים סוף, וכמוהו גם ל-150 אנשים נכבדים אחרים. מה הקריטריון להכניס את דעתו?

במקרה של ההשוואה לכנענים מדובר בהשוואה רחוקה שהסיפור לא יחסר דבר בהעדרה כי הקשר רופף. ובנוסף לא ברור לי מדוע יש חשיבות לדעתו של חוקר המקרא הספציפי. Yyy774 - שיחה 21:55, 18 באפריל 2023 (IDT)

דה מיתולוגיזציה היא קריטית בהבנת סיפורים מקראיים (וראה למשל בערך על סיפור הבריאה). מדובר בקביעה מקובלת בעליל, הרלוונטית להבנת הסיפור ומשמעו. למעשה, ככל שמקבלים את ההסבר הזה, הניסיונות ל"הסבר מדעי" נראים בלתי נדרשים.

התמיהה שאתה מפנה כלפי העריכה - אינה מחודדת. אנא הסבר, כתנאי מקדים להעלאת התמיהה, מדוע היא רלוונטית לעריכה שלי, אבל לא לקיומו של פרק שלם על "ניסיונות להסבר מדעי" או ביחס לדברים הבאים המופיעים בערך?

"

• במכילתא הובאה האמירה בשם רבי אליעזר ש"ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי".
• המשנה במסכת אבות אומרת שעשרה נסים נעשו לבני ישראל על הים.
• בהגדה של פסח נכתב כי המכה שהכה אלוהים את המצרים בקריעת ים סוף שקולה פי חמישה מעשר המכות שהוכו במצרים, שכן על עשר המכות נכתב "ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלוהים היא" ואילו על קריעת ים סוף נכתב "וירא ישראל את היד הגדולה"."

Amir Segev Sarusi - שיחה 17:36, 19 באפריל 2023 (IDT)

Yyy774, לפי כמות המקורות (וביניהם חוקרים בולטים – לא כמות עצומה, אך כן בלתי־מבוטלת) מדובר בהשוואה מוכרת במחקר, לא שולית ולא נישתית. מכיוון שאיננה בקונצנזוס, הצעתי ניסוח שידגיש את המחלוקת בנושא. אני מסכים עם אמיר שאם השוואה בין שפחה על הים ליחזקאל (בלי לזלזל בהשוואה זאת) נכנסה לערך, אין ספק שההשוואה שנכתבו עליה עשרות ומאות עמודים צריכה גם היא לקבל פסקה או שתיים. פעמי-עליון - שיחה 01:20, 20 באפריל 2023 (IDT)

לא זלזלתי. Amir Segev Sarusi - שיחה 15:28, 20 באפריל 2023 (IDT)

משוב מ-1 בינואר 2024

שלמות- חסרים המקורות מהמשנה, מסכת אבות פרק ה' משנה ד'. תיאור רחב ומקיף על כל הניסים שהיו בנוסף לקריעת הים עצמו, מלבד 12 השבילים לכל שבט ושבט, החול שהתקשה לעם ישראל ולמצרים נשאר יבש, מדובר בתעלה (הים מעליהם המשיך להתנהל כשורה) "קירות הים" היו כאין לבנים מסודרות, היכולת להושיט יד ולאכול מהים שנאמר "מי נוזלים" שיירי המזון שחזרו חזרה לים ועוד ניסים מגוונים, בנוסף גם ל10 מכות נוספות שהמצרים קיבלו (רמה בים, טובעו בים סוף, תהומות יכסומו,ירדו במצולות כמו אבן...) ניסים מרתקים שמומלץ להרחיב את האופקים של הציבור הכללי בחשיפה אליהם. מקורות: פירוש רבי עובדיה מברטנורא+ משנת אליעזר. אשמח אם תוכלו לברר את הפרטים אני זמין לכל שאלה

054-3219899 דרור טל הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
 2.52.195.33‏ 11:54, 1 בינואר 2024 (IST)

מיושן, וצר דעת

אין שום התייחסות לממצאים ארכיאולוגיים ידועים שנמצאו מאותה תקופה ממש, ולכן אנחנו נאלצים לקרוא השערות מגוחכות עד טירוף הדעת לגבי קריעת ים סוף. מגוחך. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
‫2A01:6502:A97:3A2F:440:1D91:E62C:5255‬ 00:08, 30 באפריל 2024 (IDT)