שיחה:ספריית גרשם שלום
הוספת נושא![]() |
ערך זה הוצע בעבר כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים
| |
ערך זה הוצע בעבר כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים | |
דיון – תקציר הערך |

- אתר האינטרנט של הספרייה הלאומית, אוספים וארכיונים, יהדות, אוסף גרשם שלום: תיאור כללי של האוסף, תולדות האוסף, תיאור האוסף וחשיבותו.
- מאמרו של ד"ר צבי לשם (ראש צוות אוסף שלום, הספריה הלאומית) גבולות המחקר וגבולות המדף: גרשם שלום כחוקר וכספרן, גיליון ט"ו, מיום 13 בנובמבר 2011, אתר Safranim's Blog, של איגוד ספרני יהדות. המאמר מבוסס על הרצאתו של ד"ר לשם בפני איגוד ספרני היהדות, ירושלים, תשרי תשע"ב (אוקטובר 2011).
- עונג שבת (עונ"ש), הבלוג של פרופ' דוד אסף, זיכרון בספר: הקדשות לגרשם שלום, מיום 18 בינואר, 2012.
הפרק חשיבותה של הספרייה
[עריכת קוד מקור]אין ספק שבהקשר של חקר הקבלה במקצוע מדעי היהדות זו אחת הספריות החשובות ביותר, ובהערת שוליים גם אחת הבודדות. קורא הפיסקה במתכונתה מתרשם שמדובר גם באחת הספריות החשובות בעולם בכלל, אך מדובר לעניות דעתי בהגזמה. רוב העולם לא מתעניין כלל בתחום והוא בעיקר לחם חוקם של אקדמאים ספורים (לא בכדי "מושכת אליה ספרייתו של שלום מדי שנה עשרות חוקרי קבלה ויהדות מכל רחבי העולם" - עשרות, לא מאות ולא אלפים) ושל מעטים אחרים. אני מציע למתן את הפרק הזה ואיזכורים נלהבים אחרים בערך ולשים אותם בפרופורציה המתאימה. DGtal 16:57, 11 באפריל 2011 (IDT)
- נראה לי שהשינוי הקל שערכתי תואם את מה שהצבעת עליו, הנכון לדעתי. הספרייה הזאת היא החשובה בעולם בתחום המיסטיקה היהודית ולא כספרייה בכלל. עצם העובדה שהספרייה מצויה בספרייה הלאומית מגדיל את ערכה משום שלחוקרים יש את כל אוצרות הספרייה להתבסס עליהם ולא רק על האוסף לבדו, דבר ששלום הבין את חשיבותו ולכן תרם את האוסף לספרייה. Haimlevy - שיחה 19:12, 11 באפריל 2011 (IDT)
- תודה חיים, על שינוי הניסוח וההבהרה, לזה למעשה התכוונתי. לDGtal, תודה על הביקורת, אבל הרשה לי לחלוק על דעתך כי מדובר בגזמה, ודווקא מכיוון שכן טרחת וקראת את הערך, נראה לי שתסכים איתי בקשר לדברים הבאים: האוסף הספציפי הוא אחד מאוצרות התרבות של מדינת ישראל (ולא בכדי הוא ממוקם בספריה הלאומית, ולא סתם שם, אלא באוסף מיוחד). יש באוסף זה מכלול חיבורים של גדולי היהדות, והם חלק מהזהות של כל יהודי וישראלי, בין אם נרצה לקבל זאת או לא. העובדה שהתחום איננו פופולרי, איננו עושה אותו פחות חשוב. אם הבנתי נכון את דבריך, צריך לזרוק את כל מה שיש בספרייה היום ולהתחיל להציג שם פרקים של "האח הגדול" בלבד, כי תוכניות הריאליטי הם פופולריות יותר כרגע (אגב, אני לתומי סברתי שתחום הקבלה הוא דווקא די פופולרי כיום). נכון הוא שמדעי היהדות בישראל חווים כרגע משבר קיומי, אבל אין הדבר גורע מחשיבות האוסף. ועוד משהו, "האקדמאים הספורים", שמתעסקים בתחום, הם רובם ככולם, חתני פרס ישראל, מגדולי המוחות שיש לעם היהודי והערבות להמשך קיומו כעם בעל זהות יהודית. אם תרפרף ברשימת החוקרים שהתעסקו התחום זה תגלה שכמעט כל גדולי ישראל כתבו משהו בתחום זה או התייחסו בצורה כזו או אחרת למחקריו של שלום. משהו אחרון, לא אגזים אם אומר ששלום כחוקר השפיע על הדרך בה מסתכלים רבים מאיתנו על היהדות. אף החרדים מודעים למחקריו ולספריית חב"ד למשל יש את כל ספריו (ואף אם חלקם מתנגדים לו, הם עושים זאת בתוך הגבולות שהוא עצמו תיחם).RF - שיחה 20:55, 11 באפריל 2011 (IDT)
- נראה לי עפ"י היכרותי את DGtal, הספרן, שהוא בוודאי לא התכוון לזלזל בספרייה ובאוסף, אלא רק להאיר את חשיבותה באור הנכון, כספריית המחקר החשובה בתחום הקבלה ולא כספרייה החשובה בעולם.
- לא נראה מדבריו שהוא זלזל באוסף ואני גם בטוח שהוא לא התכוון לזלזל באוסף, לא על כך המחלוקת, ובגלל זה טרחתי ועניתי לו. אינני נוהג בדר"כ לפאר משהו שאיננו ראוי לכך (וגם לא אשחית את זמני הפנוי ביצירת ערכים או הרחבתם שאינם ראויים לו), אבל במקרה זה, אני סבור באמת ובתמים שמדובר בספרייה חשובה וייחודית, ולא רק בתחום הקבלה, שראויה לכל הסופרלטיבים האפשריים. די אם אזכיר שמות בודדים של חוקרים כגון יוסף דן ואליעזר שביד, אשר הקדישו מזמנם לכך, בכדי להבין שאינני מגזים. RF - שיחה 22:07, 11 באפריל 2011 (IDT)
- הערכים שלך על האוסף ועל גרשום שלום הם מצוינים וראויים לאוסף ולאדם. האוסף חשוב לי גם כמי שגם עובד בו פעם בשבוע וגם כמי שלמד קבלה במשך כמה שנים אצל טובי החוקרים באוניברסיטאות ירושלים ותל אביב ואין כמו האוסף הזה שמשרת את החוקרים שמגיעים מכל מקום אליו בדבקות ובנאמנות. Haimlevy - שיחה 23:19, 11 באפריל 2011 (IDT)
- לא נראה מדבריו שהוא זלזל באוסף ואני גם בטוח שהוא לא התכוון לזלזל באוסף, לא על כך המחלוקת, ובגלל זה טרחתי ועניתי לו. אינני נוהג בדר"כ לפאר משהו שאיננו ראוי לכך (וגם לא אשחית את זמני הפנוי ביצירת ערכים או הרחבתם שאינם ראויים לו), אבל במקרה זה, אני סבור באמת ובתמים שמדובר בספרייה חשובה וייחודית, ולא רק בתחום הקבלה, שראויה לכל הסופרלטיבים האפשריים. די אם אזכיר שמות בודדים של חוקרים כגון יוסף דן ואליעזר שביד, אשר הקדישו מזמנם לכך, בכדי להבין שאינני מגזים. RF - שיחה 22:07, 11 באפריל 2011 (IDT)
- נראה לי עפ"י היכרותי את DGtal, הספרן, שהוא בוודאי לא התכוון לזלזל בספרייה ובאוסף, אלא רק להאיר את חשיבותה באור הנכון, כספריית המחקר החשובה בתחום הקבלה ולא כספרייה החשובה בעולם.
- תודה חיים, על שינוי הניסוח וההבהרה, לזה למעשה התכוונתי. לDGtal, תודה על הביקורת, אבל הרשה לי לחלוק על דעתך כי מדובר בגזמה, ודווקא מכיוון שכן טרחת וקראת את הערך, נראה לי שתסכים איתי בקשר לדברים הבאים: האוסף הספציפי הוא אחד מאוצרות התרבות של מדינת ישראל (ולא בכדי הוא ממוקם בספריה הלאומית, ולא סתם שם, אלא באוסף מיוחד). יש באוסף זה מכלול חיבורים של גדולי היהדות, והם חלק מהזהות של כל יהודי וישראלי, בין אם נרצה לקבל זאת או לא. העובדה שהתחום איננו פופולרי, איננו עושה אותו פחות חשוב. אם הבנתי נכון את דבריך, צריך לזרוק את כל מה שיש בספרייה היום ולהתחיל להציג שם פרקים של "האח הגדול" בלבד, כי תוכניות הריאליטי הם פופולריות יותר כרגע (אגב, אני לתומי סברתי שתחום הקבלה הוא דווקא די פופולרי כיום). נכון הוא שמדעי היהדות בישראל חווים כרגע משבר קיומי, אבל אין הדבר גורע מחשיבות האוסף. ועוד משהו, "האקדמאים הספורים", שמתעסקים בתחום, הם רובם ככולם, חתני פרס ישראל, מגדולי המוחות שיש לעם היהודי והערבות להמשך קיומו כעם בעל זהות יהודית. אם תרפרף ברשימת החוקרים שהתעסקו התחום זה תגלה שכמעט כל גדולי ישראל כתבו משהו בתחום זה או התייחסו בצורה כזו או אחרת למחקריו של שלום. משהו אחרון, לא אגזים אם אומר ששלום כחוקר השפיע על הדרך בה מסתכלים רבים מאיתנו על היהדות. אף החרדים מודעים למחקריו ולספריית חב"ד למשל יש את כל ספריו (ואף אם חלקם מתנגדים לו, הם עושים זאת בתוך הגבולות שהוא עצמו תיחם).RF - שיחה 20:55, 11 באפריל 2011 (IDT)
- ערכתי את הערך, ובין השאר ניסיתי למתן פרק זה. תומר - שיחה 22:29, 12 באפריל 2011 (IDT)
קטע מיותר
[עריכת קוד מקור]לטעמי הקטע הבא:
- מעבר לידע ביבליוגרפי נרחב, סייעו לשלום באיתור הספרים החסרים בספרייתו גם תכונותיו האישיות, כגון עין חדה וזיכרון לפרטים. לפי פרופ' זאב גריס, כאשר ביקר עם אברהם שפירא בביתו של הסופר יהודה יערי, סיפר לו יהודה בגאווה, על ביקורו של שלום בביתו וכיצד בעת שבחן את ספרייתו, צדה עינו ספר קבלה, שהיה חסר באוספו. בעודו אוחז בספר, הסביר שלום ליהודה מדוע נועד הספר להיות בספרייתו, "מששת ימי בראשית".
גולש לטריוויה ולפרטים מיותרים וסופרלטיביים. לפיכך הסרתי אותו. תומר - שיחה 15:17, 12 באפריל 2011 (IDT)
- מסכים. DGtal 15:20, 12 באפריל 2011 (IDT)
- נאלץ להסכים. האמת שהתלבטתי הרבה האם לכלול מידע זה, והחלטתי לבסוף להכניסו רק בגלל שמות האנשים המעורבים בסיפור. RF - שיחה 16:56, 12 באפריל 2011 (IDT)
העברת המידע מפרק "תכולתה של הספרייה" לפרק "לאחר מותו"
[עריכת קוד מקור]אומנם סברתי תחילה כי המידע לעניין האוספים שנתווספו לספריה צריך להיות בפרק "תכולתה של הספרייה", אבל במחשבה שנייה נראה לי שהתוכן מתאים יותר לפרק "לאחר מותו", מכיוון שהפרק "תכולתה של הספרייה", מדבר על התכולה באופן כללי והפרק "לאחר מותו" מדבר על כל מה שהיה בספרייה בעת מותו ומה שנתווסף לאחר מכן.RF - שיחה 20:16, 17 באפריל 2011 (IDT)
הערה קטנה ממש
[עריכת קוד מקור]"שמות שימושים" - לא ברור מה זה. שמות שימושיים? שמות של שימושים? ובכל אחד מהפירושים לא ברורה משמעותו. תומר - שיחה 18:55, 23 בספטמבר 2011 (IDT)
- קודם כל תודה רבה. אשר ל"שמות שימושים", בטעות נשמט הפסיק המבדיל בין המילים, ומה שצריך היה להיות הוא: "...שמות, שימושים..." (כבר תוקן). ב"שמות, שימושים" הכוונה למהדורות "ספר שמוש תהילים", ספרי גימטריה וכדו'. הנושאים שבתוכן העניינים הם על-פי הקטלוג עצמו (ראו עמ' י' לחלק א' של הקטלוג ועמ' 936 לחלק ב' של הקטלוג), ואני משער שבחירת שמות הנושאים לתוכן העניינים היא של פרופ' יוסף דן. RF - שיחה 23:12, 23 בספטמבר 2011 (IDT)
- תודה. אפשר אולי לכתוב ערך שמבהיר למה הכוונה, אליו ניתן יהיה לקשר? תומר - שיחה 00:51, 24 בספטמבר 2011 (IDT)
- קישרתי לערך: שימוש תהלים. ממילא בקטלוג, החלק "שימוש", כולל את מהדורות ספר שימוש תהלים בלבד, והחלק השני ("שמות") כולל: ספרי גימטריה, ציורי אותיות הא"ב וכו', ועוד ספר אחד בשם "ספר השמות", ולכן קישרתי את "שמות" לגימטריה בקבלה. RF - שיחה 02:24, 24 בספטמבר 2011 (IDT)
- תודה. אפשר אולי לכתוב ערך שמבהיר למה הכוונה, אליו ניתן יהיה לקשר? תומר - שיחה 00:51, 24 בספטמבר 2011 (IDT)
מרשימת ההמתנה
[עריכת קוד מקור]ערך מקיף וכתוב היטב. תומר - שיחה 18:55, 23 בספטמבר 2011 (IDT)
- מדובר בערך מצוין, אך שולי יחסית. אני מציע במקום לשקול את ההמלצה על הערך אודות גרשום שלום עצמו. לדעתי, זה יהיה טוב יותר. גילגמש • שיחה 16:34, 24 בספטמבר 2011 (IDT)
- מסכים עם גילגמש. Amir37 - שיחה 18:17, 24 בספטמבר 2011 (IDT)
בעד כמי שנזקקת לספריה ולמכמניה לא מעט שנים, מצאתי את הערך מקיף, ממצה ומאיר עיניים. יעל י 10:32, 25 בספטמבר 2011 (IDT)
- בעיקרון
בעד. אני לא מסכים להערת גילגמש - מדובר בספרייה שכבר עומדת בפני עצמה, ודיון על שולם עצמו הוא דיון עצמאי. שוליות מעולם לא הייתה קריריון להמלצה וטוב שכך. למרות תמיכתי העקרונית יש לי שתי הסתייגויות טכניות: השימוש בקיצורים בהערות שוליים בעייתי מעצם מהותו ועדיף "להכפיל" רישום של ספר ולהימנע מ"להלן" המקובלים בדפוס. השנייה היא הקריטריון "קריא" - יש לי רקע בספרות יהודית ובספרנות, אך אני בכלל לא בטוח ש"עמך" יבינו את כל הערך. DGtal 00:25, 2 באוקטובר 2011 (IDT)
- שלום DGtal. אני מרשה לעצמי לענות כיוצר הערך. ראשית, תודה רבה על התמיכה וההערות. לגופו של עניין, בקשר להערות השוליים, אין לי בעייה לשנות את צורת כתיבתן ככל שהדבר תואם למדיניות כתיבת הערות שוליים בוויקיפדיה (יחד עם זאת, האם לא כדאי שנאמץ כאן צורת כתיבה אקדמית המקובלת בדפוס?) אשר לקריטריון "קריא", אני לא בטוח שהבנתי. האם התכוונת שהערך כתוב בשפה גבוהה? בשפה לא ברורה? בשפה מקצועית? אודה על הבהרת הדברים. RF - שיחה 04:30, 2 באוקטובר 2011 (IST)
- לא כדאי לאמץ כלשונם את כללי הכתיבה האקדמית במדעי היהדות. יש לנו כללים משלנו (ויקיפדיה:ביבליוגרפיה) ובאופן כללי הפורמט האלקטרוני שונה מהמודפס, ולו מהטעם שאפשר בלחיצת כפתור לקפוץ הלוך וחזור בטקסט, ושמחר בויקי מישהו יחליף בין פרק 1 עם פרק 3 בלחיצת כפתור והלהלן יהפוך ללעיל. לעניין הקריאות - הכוונה היא אכן לשפה מקצועית. צריך שמישהו לא מקצועי יקרא את הערך ויאמר אם הוא מבין את הכל. DGtal 10:56, 2 באוקטובר 2011 (IST)
- תודה. אשר להערות, מקבל את הגיון הדברים, ואשנה אותן לנוסח שהוצע על ידך. אני די מסוקרן לדעת איך תראה התוצאה הסופית (האמת היא שבדרך זו כתבתי את כל הערכים שיצרתי, חבל שלא העירו לי על כך מוקדם יותר). אשר לשפה, אני מאד מקווה שכתבתי אותו באופן ברור. בכל אופן אני מזמין קוראים לקרוא את הערך (בשל כך הוא ב"רשימת ההמתנה") ולכתוב הערותיהם, בין השאר, בקשר לניסוח ולמידת בהירותו. RF - שיחה 11:24, 2 באוקטובר 2011 (IST)
- המרת הערות שוליים
בוצע RF - שיחה 12:23, 2 באוקטובר 2011 (IST)
- אין לי רקע בתחום, ומצאתי את הערך מובן. כאשר היה שימוש במושגים שלא הכרתי (כמו "שימוש") ביקשתי הבהרה בדף השיחה, ונוספו קישורים לערכים המסבירים את המושג. תומר - שיחה 15:10, 2 באוקטובר 2011 (IST)
- המרת הערות שוליים
- תודה. אשר להערות, מקבל את הגיון הדברים, ואשנה אותן לנוסח שהוצע על ידך. אני די מסוקרן לדעת איך תראה התוצאה הסופית (האמת היא שבדרך זו כתבתי את כל הערכים שיצרתי, חבל שלא העירו לי על כך מוקדם יותר). אשר לשפה, אני מאד מקווה שכתבתי אותו באופן ברור. בכל אופן אני מזמין קוראים לקרוא את הערך (בשל כך הוא ב"רשימת ההמתנה") ולכתוב הערותיהם, בין השאר, בקשר לניסוח ולמידת בהירותו. RF - שיחה 11:24, 2 באוקטובר 2011 (IST)
- לא כדאי לאמץ כלשונם את כללי הכתיבה האקדמית במדעי היהדות. יש לנו כללים משלנו (ויקיפדיה:ביבליוגרפיה) ובאופן כללי הפורמט האלקטרוני שונה מהמודפס, ולו מהטעם שאפשר בלחיצת כפתור לקפוץ הלוך וחזור בטקסט, ושמחר בויקי מישהו יחליף בין פרק 1 עם פרק 3 בלחיצת כפתור והלהלן יהפוך ללעיל. לעניין הקריאות - הכוונה היא אכן לשפה מקצועית. צריך שמישהו לא מקצועי יקרא את הערך ויאמר אם הוא מבין את הכל. DGtal 10:56, 2 באוקטובר 2011 (IST)
- שלום DGtal. אני מרשה לעצמי לענות כיוצר הערך. ראשית, תודה רבה על התמיכה וההערות. לגופו של עניין, בקשר להערות השוליים, אין לי בעייה לשנות את צורת כתיבתן ככל שהדבר תואם למדיניות כתיבת הערות שוליים בוויקיפדיה (יחד עם זאת, האם לא כדאי שנאמץ כאן צורת כתיבה אקדמית המקובלת בדפוס?) אשר לקריטריון "קריא", אני לא בטוח שהבנתי. האם התכוונת שהערך כתוב בשפה גבוהה? בשפה לא ברורה? בשפה מקצועית? אודה על הבהרת הדברים. RF - שיחה 04:30, 2 באוקטובר 2011 (IST)
בעד קראתי עכשיו שוב את הערך והוא נראה לי בהיר ומובן לגמרי גם, לדעתי, למי שאינו ספרן. ערך כתוב היטב ברמה שכל ישראלי משכיל רגיל אליה. בהחלט ערך מומלץ Haimlevy - שיחה 12:49, 2 באוקטובר 2011 (IST)
בעד ערך מושקע, מעמיק ובנוי היטב. --Jys - שיחה 07:24, 16 באוקטובר 2011 (IST)
סוף העברה. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 20:33, 22 באוקטובר 2011 (IST)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור]החזרתי את מאמרו של גריס לפרק "קישורים החיצוניים", אף שהוא מצוטט בהערות השוליים, לאור חשיבותו לערך הנדון. RF - שיחה 16:41, 25 בדצמבר 2011 (IST)
קישור שבור
[עריכת קוד מקור]במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
- http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/library/services/lib-departments/Audience-Services/Reading-rooms-and-colections/Pages/Scholem-Collection.aspx
- In ספריית גרשם שלום on 2013-05-05 08:29:51, 404 Not Found
- In ספריית גרשם שלום on 2013-05-15 20:47:49, 404 Not Found
--Matanyabot - שיחה 23:48, 15 במאי 2013 (IDT)
- תוקן. RF - שיחה 06:08, 17 במאי 2013 (IDT)
קישור שבור 2
[עריכת קוד מקור]במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
- http://www.queensu.ca/jewishstudies/kabbalah23.pdf
- In הנצחתו של גרשם שלום on 2013-05-05 03:06:51, 404 Not Found
- In יוסף דן on 2013-05-05 05:03:02, 404 Not Found
- In ספריית גרשם שלום on 2013-05-05 08:29:51, 404 Not Found
- In הנצחתו של גרשם שלום on 2013-05-14 17:51:55, 404 Not Found
- In יוסף דן on 2013-05-15 01:33:37, 404 Not Found
- In ספריית גרשם שלום on 2013-05-15 20:47:58, 404 Not Found
--Matanyabot - שיחה 23:48, 15 במאי 2013 (IDT)
- תוקן/הוחלף. RF - שיחה 06:08, 17 במאי 2013 (IDT)
קישור שבור 3
[עריכת קוד מקור]במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
- http://www.queensu.ca/jewishstudies/kabbalah21.pdf
- In הנצחתו של גרשם שלום on 2013-05-05 03:06:51, 404 Not Found
- In ספריית גרשם שלום on 2013-05-05 08:29:51, 404 Not Found
- In הנצחתו של גרשם שלום on 2013-05-14 17:52:05, 404 Not Found
- In ספריית גרשם שלום on 2013-05-15 20:48:09, 404 Not Found
--Matanyabot - שיחה 23:48, 15 במאי 2013 (IDT)
- תוקן/הוחלף. RF - שיחה 06:08, 17 במאי 2013 (IDT)
קישור שבור 4
[עריכת קוד מקור]במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
- http://www.queensu.ca/jewishstudies/kabbalah11.pdf
- In הנצחתו של גרשם שלום on 2013-05-05 03:06:51, 404 Not Found
- In ספריית גרשם שלום on 2013-05-05 08:29:51, 404 Not Found
- In הנצחתו של גרשם שלום on 2013-05-14 17:51:50, 404 Not Found
- In ספריית גרשם שלום on 2013-05-15 20:48:19, 404 Not Found
--Matanyabot - שיחה 23:48, 15 במאי 2013 (IDT)
- תוקן/הוחלף. RF - שיחה 06:08, 17 במאי 2013 (IDT)
הערות
[עריכת קוד מקור]לא להכנסה לערך:
בספרייה תלוי פתק שזהו תוכנו:
בבית אלוהים נהלך ברגש ואין ברגש אלא ר"ת בספרי רבי גרשום שלום
— דב סדן
האדמו"ר מסדיגורה ביקר במקום בחופשה הקודמת. המאו"ר - שיחה 10:41, 15 באוקטובר 2021 (IDT)