שיחה:סח'נין
הוספת נושאסחנין או סכנין? עפ"י הערך שתי הצורות מקובלות, אך בגוגל יש עדיפות ברורה ל"סכנין". בעיר אף פעולת מכללה הנקראת מכללת סכנין וקבוצת כדורגל בשם בני סכנין. אני מציע להעביר. עמרי • שיחה 11:32, 13 ביולי 2009 (IDT)
אריאל שרון ושנות השבעים
[עריכת קוד מקור]"שנות ה-70 היו שנים של התפתחות מואצת באזור, כאשר התפתחה העיר כרמיאל ותוכננה הקמתם של יישובי גוש שגב, בתוכנית אשר הגה אריאל שרון ונשאה את השם "סוף-סוף ייהוד הגליל". "
בשנות השבעים, עד שנת שבעים ושש, שרון היה בצבא, באופוזיציה ויועץ לענייני ביטחון אצל ראש הממשלה. יש להסביר באילו מתפקידים אלה הגה שרון את התכנית "סוף-סוף ייהוד הגליל".
עריכה שהיא גם הבל וגם מפירה זכויות יוצרים
[עריכת קוד מקור]העריכה הזאת [1] היא דברי הבל. סכנין לא מוזכרת בשירת האזינו (דברים ל"ב) בספר דברים. נוסף היא מפירה זכויות יוצרים של המקום הזה [2]. ברור שהועתק משם בלי בדיקה. Dangling Reference - שיחה 17:55, 30 בספטמבר 2010 (IST)
- אין להחזיר את המקור [3] ולהטעות את הקורא. המאמר מאוד לא מדויק וניתן להבין ממנו שסכנין מוזכרת במקרא. Dangling Reference - שיחה 11:05, 2 באוקטובר 2010 (IST)
- דבר נוסף: התקופה ההלניסטית בארץ ישראל קודמת לתקופת המשנה. Dangling Reference - שיחה 11:58, 2 באוקטובר 2010 (IST)
- אין חפיפה בין הביזנטית לתלמודית. האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ד בתשרי ה'תשע"א • 12:08, 2 באוקטובר 2010 (IST)
- כל הכבוד על התגלית! איך עלית על זה? Dangling Reference - שיחה 12:12, 2 באוקטובר 2010 (IST)
- מי קבע שהמקור שלך עדיף על שלי? האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תשע"א • 20:18, 2 באוקטובר 2010 (IST)
- מדריך ישראל הוא אנציקלופדיה מפורטת למדי בה יש ערך באורך שני עמודים על סכנין המפרט לא מעט ממצאים. לא להזכיר את התקופה ההלניסטית יהיה מטעה. Dangling Reference - שיחה 23:47, 2 באוקטובר 2010 (IST)
- זו לא סיבה למחוק את דעתו של המקור שלי: "סח'נין היתה עיר יהודית בימי המשנה והתלמוד אשר סח'נין (הכפר) בנוייה על חורבותיה". האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תשע"א • 06:25, 3 באוקטובר 2010 (IST)
- אני סבור שבמקרה זה, צודק האנציקלופדיסט. המקור סביר ונכתב על ידי אדם שאמור להבין בצורה סבירה בתקופה. כמו כן, הרעיון הכללי של המאמר שמדובר בעיר עתיקה נראה לי סביר. ארץ ישראל נודעה בעריה העתיקות ואין סיבה מיוחדת לפסול טענה זו. למען הסר ספק, אני מתייחס להודעתו האחרונה של האנציקלופדיסט: 06:25, 3 באוקטובר 2010 ותומך בנאמר בה. גילגמש • שיחה 06:37, 3 באוקטובר 2010 (IST)
- לא הבנת כנראה על מה הדיון: השאלה היא אם לכתוב תקופת המשנה והתלמוד או התקופה ההלניסטית עד היזנטית. מדריך ישראל מציין את התחום השני ומזכיר ממצאים מתקופת בית שני. לכן זה עדיף על הניסוח השני. Dangling Reference - שיחה 07:16, 3 באוקטובר 2010 (IST)
- אני סבור שבמקרה זה, צודק האנציקלופדיסט. המקור סביר ונכתב על ידי אדם שאמור להבין בצורה סבירה בתקופה. כמו כן, הרעיון הכללי של המאמר שמדובר בעיר עתיקה נראה לי סביר. ארץ ישראל נודעה בעריה העתיקות ואין סיבה מיוחדת לפסול טענה זו. למען הסר ספק, אני מתייחס להודעתו האחרונה של האנציקלופדיסט: 06:25, 3 באוקטובר 2010 ותומך בנאמר בה. גילגמש • שיחה 06:37, 3 באוקטובר 2010 (IST)
- זו לא סיבה למחוק את דעתו של המקור שלי: "סח'נין היתה עיר יהודית בימי המשנה והתלמוד אשר סח'נין (הכפר) בנוייה על חורבותיה". האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תשע"א • 06:25, 3 באוקטובר 2010 (IST)
- מדריך ישראל הוא אנציקלופדיה מפורטת למדי בה יש ערך באורך שני עמודים על סכנין המפרט לא מעט ממצאים. לא להזכיר את התקופה ההלניסטית יהיה מטעה. Dangling Reference - שיחה 23:47, 2 באוקטובר 2010 (IST)
- מי קבע שהמקור שלך עדיף על שלי? האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תשע"א • 20:18, 2 באוקטובר 2010 (IST)
- כל הכבוד על התגלית! איך עלית על זה? Dangling Reference - שיחה 12:12, 2 באוקטובר 2010 (IST)
- אין חפיפה בין הביזנטית לתלמודית. האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ד בתשרי ה'תשע"א • 12:08, 2 באוקטובר 2010 (IST)
- דבר נוסף: התקופה ההלניסטית בארץ ישראל קודמת לתקופת המשנה. Dangling Reference - שיחה 11:58, 2 באוקטובר 2010 (IST)
אין לי מושג על איזה צילום משתמש:האנציקלופדיסט מדבר אבל מולי הכרך משנת 1978 עם השם "גליל תחתון וארץ כנרות". הוא הגזים לחלוטין עם האינפורמציה המועית שהוא מכניס לערך הזה וצריך להחסם. Dangling Reference - שיחה 07:25, 3 באוקטובר 2010 (IST)
- מבלי להיכנס לוויכוח - נסה לבדוק בגוגל את שני השמות לכרך המדובר. דרך - שיחה 07:28, 3 באוקטובר 2010 (IST)
- עזוב גוגל. דרך - שיחה 07:32, 3 באוקטובר 2010 (IST)
- בשביל מה? אני ציטטתי ממדריך ישראל משנת 1978 וזה היה שם הכרך. במדריך ישראל החדש השם שונה. מה ייתן גוגל? Dangling Reference - שיחה 07:34, 3 באוקטובר 2010 (IST)
- בדקתי בגוגל ואחר כך ראיתי את הערך בויקיפדיה. מדובר בשתי מהדורות. דרך - שיחה 07:38, 3 באוקטובר 2010 (IST)
- אני לא רואה סיבה להשמיט את התקופה ההלניסטית. גילגמש • שיחה 07:50, 3 באוקטובר 2010 (IST)
- בדקתי בגוגל ואחר כך ראיתי את הערך בויקיפדיה. מדובר בשתי מהדורות. דרך - שיחה 07:38, 3 באוקטובר 2010 (IST)
- בשביל מה? אני ציטטתי ממדריך ישראל משנת 1978 וזה היה שם הכרך. במדריך ישראל החדש השם שונה. מה ייתן גוגל? Dangling Reference - שיחה 07:34, 3 באוקטובר 2010 (IST)
- עזוב גוגל. דרך - שיחה 07:32, 3 באוקטובר 2010 (IST)
הבעיה היא שתוך כדי דיונים על התקופה ההלניסטית הוא שב ומוחק את גרסתי הממוסמכת: סח'נין היתה עיר יהודית בימי המשנה והתלמוד אשר סח'נין (הכפר) בנוייה על חורבותיה[1].
אבקש הגנת הקהילה להשבת גרסתי זו הממוסמכת לערך מבלי שתמחק בפעם המי יודע כמה. שלא להזכיר את הערך בעיית הפליטים הפלסטינים שם כבר שבוע אינו מתייחס לטענותי בדף השיחה אלא מאשים, מסית, ומשחזר ללא הוכחות. האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תשע"א • 08:03, 3 באוקטובר 2010 (IST)
- הניסוח שאתה מציע "עיר יהודית בימי המשנה והתלמוד" הוא בעייתי. גילגמש • שיחה 16:32, 3 באוקטובר 2010 (IST)
- לא אני מציע אותו. כך כתוב במקור שצרפתי. מה בעייתי בו? האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תשע"א • 16:47, 3 באוקטובר 2010 (IST)
- המונחים "תקופת המשנה" ו"תקופת התלמוד" לא נפוצים במחקר. נהוג לדבר על בית ראשון שני, או תקופות לפי השליטים. למשל התקופה ההלניסטית, הפרסית וכך הלאה. גילגמש • שיחה 16:51, 3 באוקטובר 2010 (IST)
- בוויקיפדיה העברית ראוי לספור לפי מנייננו ולא לפי מניינם. האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"א • 19:31, 3 באוקטובר 2010 (IST)
- אני לא יודע מי זה "מניינם". זה הטרמינלוגיה המקובלת בספרות המחקרית העברית המודרנית. גילגמש • שיחה 19:42, 3 באוקטובר 2010 (IST)
- תקופת המשנה ותקופת התלמוד אף זכו לערכים בוויקיפדיה ומכאן שלגיטימי לעשות בהם שימוש. האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"א • 19:50, 3 באוקטובר 2010 (IST)
- תסתכל שוב. מדובר בהפניות לערכים אחרים. אחד מפנה לתקופה הרומית השני מפנה לאמוראים. גילגמש • שיחה 19:57, 3 באוקטובר 2010 (IST)
- נו, אז הוויקיפדיה פתרה לנו את הבעיה. ערכי הוויקיפדיה העברית נהנים ומשתבחים במניין התקופות היהודי ומי שנזקק למניינם אינו חסר. זה נהנה וזה אינו חסר. האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"א • 06:43, 4 באוקטובר 2010 (IST)
- אתה אדם אטום באופן מיוחד. גילגמש • שיחה 06:45, 4 באוקטובר 2010 (IST)
- אה, זה לא יפה לפתוח ככה את הבוקר. האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"א • 06:46, 4 באוקטובר 2010 (IST)
- מתי תבין כבר שאתה פוגע בעיקר בעצמך עם ההערות האלה שלך. ההתעקשות המיותרת שלך, השימוש במילים נבובות בדפי שיחה וההתנהגות הכללית שלך גורמת עוול לעניין שאתה מנסה לקדם. רבים אמרו לך, אך אתה בשלך. תמשיך, תמשיך. שום דבר טוב לא יצא מזה. גילגמש • שיחה 06:48, 4 באוקטובר 2010 (IST)
- להיפך, מי שפוגע בי עם 'ההערות האלה', זה אתה. האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"א • 06:59, 4 באוקטובר 2010 (IST)
- מתי תבין כבר שאתה פוגע בעיקר בעצמך עם ההערות האלה שלך. ההתעקשות המיותרת שלך, השימוש במילים נבובות בדפי שיחה וההתנהגות הכללית שלך גורמת עוול לעניין שאתה מנסה לקדם. רבים אמרו לך, אך אתה בשלך. תמשיך, תמשיך. שום דבר טוב לא יצא מזה. גילגמש • שיחה 06:48, 4 באוקטובר 2010 (IST)
- אה, זה לא יפה לפתוח ככה את הבוקר. האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"א • 06:46, 4 באוקטובר 2010 (IST)
- אתה אדם אטום באופן מיוחד. גילגמש • שיחה 06:45, 4 באוקטובר 2010 (IST)
- נו, אז הוויקיפדיה פתרה לנו את הבעיה. ערכי הוויקיפדיה העברית נהנים ומשתבחים במניין התקופות היהודי ומי שנזקק למניינם אינו חסר. זה נהנה וזה אינו חסר. האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"א • 06:43, 4 באוקטובר 2010 (IST)
- תסתכל שוב. מדובר בהפניות לערכים אחרים. אחד מפנה לתקופה הרומית השני מפנה לאמוראים. גילגמש • שיחה 19:57, 3 באוקטובר 2010 (IST)
- תקופת המשנה ותקופת התלמוד אף זכו לערכים בוויקיפדיה ומכאן שלגיטימי לעשות בהם שימוש. האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"א • 19:50, 3 באוקטובר 2010 (IST)
- אני לא יודע מי זה "מניינם". זה הטרמינלוגיה המקובלת בספרות המחקרית העברית המודרנית. גילגמש • שיחה 19:42, 3 באוקטובר 2010 (IST)
- בוויקיפדיה העברית ראוי לספור לפי מנייננו ולא לפי מניינם. האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"א • 19:31, 3 באוקטובר 2010 (IST)
- המונחים "תקופת המשנה" ו"תקופת התלמוד" לא נפוצים במחקר. נהוג לדבר על בית ראשון שני, או תקופות לפי השליטים. למשל התקופה ההלניסטית, הפרסית וכך הלאה. גילגמש • שיחה 16:51, 3 באוקטובר 2010 (IST)
- לא אני מציע אותו. כך כתוב במקור שצרפתי. מה בעייתי בו? האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תשע"א • 16:47, 3 באוקטובר 2010 (IST)
פיצול הערך
[עריכת קוד מקור]- למה לא לפתוח ערך נפרד על סכנין הקדומה, בשונה מסח'נין המודרנית? הלל • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תשע"א •
- פתרון מצוין. גילגמש • שיחה 16:36, 3 באוקטובר 2010 (IST)
- כך נהגנו במקרים אחדים. השאלה היא האם היה רצף של יישוב במשך כל השנים (כמו יפו וירושלים), שאז נהוג שלא לפצל בין היישוב הקדום לנוכחי, או שהיישוב הקדום חרב וננטש, שאז בוודאי ראוי לפצל לשני ערכים. דוד שי - שיחה 19:44, 4 באוקטובר 2010 (IST)
- נראה לי שאין רצף ממשי וידוע. הלל • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשע"א • 19:47, 4 באוקטובר 2010 (IST)
- אני בטוח שלא היה רצף כזה כי לא נתקלתי באזכורים על יישוב יהודי גדול במקום זה בתקופות מאוחרות יותר. גילגמש • שיחה 19:48, 4 באוקטובר 2010 (IST)
- יישוב יהודי - ודאי שלא. סביר שהוא ננטש יחד עם נטישת שאר הערים היהודיות בגליל, בתקופה הביזנטית. השאלה היא אם היה רצף יישובי בכלל. הלל • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשע"א • 19:57, 4 באוקטובר 2010 (IST)
- אני בטוח שלא היה רצף כזה כי לא נתקלתי באזכורים על יישוב יהודי גדול במקום זה בתקופות מאוחרות יותר. גילגמש • שיחה 19:48, 4 באוקטובר 2010 (IST)
- נראה לי שאין רצף ממשי וידוע. הלל • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשע"א • 19:47, 4 באוקטובר 2010 (IST)
- כך נהגנו במקרים אחדים. השאלה היא האם היה רצף של יישוב במשך כל השנים (כמו יפו וירושלים), שאז נהוג שלא לפצל בין היישוב הקדום לנוכחי, או שהיישוב הקדום חרב וננטש, שאז בוודאי ראוי לפצל לשני ערכים. דוד שי - שיחה 19:44, 4 באוקטובר 2010 (IST)
- פתרון מצוין. גילגמש • שיחה 16:36, 3 באוקטובר 2010 (IST)
- למה לא לפתוח ערך נפרד על סכנין הקדומה, בשונה מסח'נין המודרנית? הלל • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תשע"א •
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור]- ^ ברוך שראל (עריכה), כל מקום ואתר, משרד הבטחון-ההוצאה לאור,כרטא, עמוד 349
סח'נין היתה עיר יהודית בתקופת המשנה ובתקופת התלמוד אשר סח'נין (הכפר) בנוייה על חורבותיה
[עריכת קוד מקור]סח'נין היתה עיר יהודית בתקופת המשנה ובתקופת התלמוד אשר סח'נין (הכפר) בנוייה על חורבותיה.[1]
האם זהו משפט לגיטימי בערך? האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשע"א • 18:54, 4 באוקטובר 2010 (IST)
- יש להוכיח שהוא נכון. דוד שי - שיחה 20:43, 4 באוקטובר 2010 (IST)
- מה ללכת לבצע חפירות? אני מצטט מקור, אין מדובר במחקר אישי. האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשע"א • 20:56, 4 באוקטובר 2010 (IST)
- זו עובדה מפורסמת שאין עליה ויכוח. הלל • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשע"א • 20:57, 4 באוקטובר 2010 (IST)
- כאשר יישוב א נהרס לשם הקמתו של יישוב ב, סביר לכתוב "ב נבנה על חורבותיו של א". כאשר יישוב א חרב, וכעבור 300 שנה הוקם באותו אזור יישוב ב, המשפט "ב נבנה על חורבותיו של א" אינו סביר, ועדיף לכתוב "ב נבנה במקום שבו שכן א". כעת ספרו לי מה הנכון לגבי סחנין. דוד שי - שיחה 21:06, 4 באוקטובר 2010 (IST)
- "נבנה על חורבותיו של" נכון באותה מידה גם במקרה השני, אם מדובר על בנייה על אותן חורבות. אם מדובר על בנייה במקום קרוב, כי אז המשפט אינו נכון. הלל • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשע"א • 21:07, 4 באוקטובר 2010 (IST)
- באנציקלופדיה אריאל עמוד 5470 נכתב "סכנין עיירה קדומה בתקופת המשנה והתלמוד בימי שלטון רומא וביזנטיון. בימנו הכפר הערבי סח'נין" Hanay • שיחה 21:18, 4 באוקטובר 2010 (IST)
- "נבנה על חורבותיו של" נכון באותה מידה גם במקרה השני, אם מדובר על בנייה על אותן חורבות. אם מדובר על בנייה במקום קרוב, כי אז המשפט אינו נכון. הלל • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשע"א • 21:07, 4 באוקטובר 2010 (IST)
- כאשר יישוב א נהרס לשם הקמתו של יישוב ב, סביר לכתוב "ב נבנה על חורבותיו של א". כאשר יישוב א חרב, וכעבור 300 שנה הוקם באותו אזור יישוב ב, המשפט "ב נבנה על חורבותיו של א" אינו סביר, ועדיף לכתוב "ב נבנה במקום שבו שכן א". כעת ספרו לי מה הנכון לגבי סחנין. דוד שי - שיחה 21:06, 4 באוקטובר 2010 (IST)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור]- ^ ברוך שראל (עריכה), כל מקום ואתר, משרד הבטחון-ההוצאה לאור,כרטא, עמוד 349.
תאריך כיבוש הכפר שגוי
[עריכת קוד מקור]סח'נין לא נכבש במבצע דקל. זו טעות גסה! ב-18 ליולי (לפי אטלס כרטא) או ב-15 ביולי (לפי מקורות אחרים) אמנם נערכה מתקפה על הכפר, והוא נכבש לזמן קצר, אך שוחרר במהרה. הכפר נכבש (כמצוין גם בערך באנגלית) רק בסוף אוקטובר במסגרת מבצע "חירם". לא הצלחתי לגלות באיזה תאריך - והרי בשביל זה יש ויקיפדיה! לטיפולכם...87.68.151.212 00:49, 18 בפברואר 2013 (IST)
- סליחה על האיחור בתיקון. תיקנתי עכשיו עם מקור. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 21:15, 13 בנובמבר 2013 (IST)
שם הערך
[עריכת קוד מקור]יש מקום לשנות את השם ל"סכניו", ולו כי זו הצורה המקובלת יותר והתעתיק מערבית נעשה מטעמים פוליטיים בלבד. 5.102.210.178 14:37, 13 בנובמבר 2013 (IST)
- אני מניחה שהתכוונתי ל"סכנין". שם העיר הוא סח'נין. יש ערך נפרד על היישוב העתיק סכנין (יישוב עתיק) בתעתיק עם כ'. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 21:15, 13 בנובמבר 2013 (IST)
גם לדעתי ההפרדה מוזרה. באיזו שפה זה "סח'נין"? זה אותו יישוב ובעברית כותבים סכנין. אני לא מכיר מילה בעברית עם -ח'- בתוכה. ישרון • שיחה 13:32, 12 באפריל 2016 (IDT)
- היה יישוב עברי קדום ששמו היה סכנין. בהמשך שמו "השתנה" ל־سخنين (כלומר: נהגה בערבית). בערבית אין כ רפויה, אך יש ח' (לא גרונית) שזהה לה בצלילה. מה הכתיב במקומות רשמיים? באתר של העיריה כתוב "סח'נין". Tzafrir - שיחה 14:50, 12 באפריל 2016 (IDT)
- אמרת מצויין - "השתנה" כלומר נהגה בערבית. לכן בוויקיפדיה בערבית צריך לכתוב איך שאומרים אותו בערבית ובעברית אפשר להשאיר סכנין. בעברית הוא לא השתנה בטח שלא שינוי משמעותי. כמו יריחו אפשר להמשיך לכתוב בעברית את השם העברי. כאילו אומרים שיש שני יישובים שונים. זה אותו יישוב וזה השם שלו בעברית ואנחנו כאן בוויקיפדיה העברית לכן צריך לקחת את השם העברי ולא להיות נאמנים לתעתיק של ההיגוי הערבי שאינו המקור אלא נשען על העברי, והוא אפילו לא באמת השתנה אלא מדובר בעניין קל של הגייה של אות. ישרון • שיחה 21:35, 12 באפריל 2016 (IDT)
- יש להפריד בין היישוב העברי העתיק ליישוב הערבי הנוכחי, ואין לכפות על היישוב הערבי את הכתיב העברי. דוד שי - שיחה 23:24, 12 באפריל 2016 (IDT)
- מסכים בהחלט. לכן נניח לערבים לכתוב בכתיב הערבי سخنين ורק אלו שמעדיפים לכתוב עברית יכתבו סכנין. זה ש"הערבים רוצים" זה לא שיקול מספק לענייני עברית. גם לחסידות שמגדירה את עצמה כחסידות בעלזא קראנו חסידות בעלז. ישרון • שיחה 19:45, 13 באפריל 2016 (IDT)
- העירייה בחרה ראו סח'נין באתר העירייה. אפשר לחפש ברשומות הממשלתיות מהו התעתיק הנהוג חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 19:52, 13 באפריל 2016 (IDT)
- והנה קישור בשירות התעסוקה הממשלתי. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 19:54, 13 באפריל 2016 (IDT)
- בשלטי דרכים שונים באזור כתוב „ס'חנין״. אני בעד. Tzafrir - שיחה 11:44, 14 באפריל 2016 (IDT)
- והנה קישור בשירות התעסוקה הממשלתי. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 19:54, 13 באפריל 2016 (IDT)
- העירייה בחרה ראו סח'נין באתר העירייה. אפשר לחפש ברשומות הממשלתיות מהו התעתיק הנהוג חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 19:52, 13 באפריל 2016 (IDT)
- מסכים בהחלט. לכן נניח לערבים לכתוב בכתיב הערבי سخنين ורק אלו שמעדיפים לכתוב עברית יכתבו סכנין. זה ש"הערבים רוצים" זה לא שיקול מספק לענייני עברית. גם לחסידות שמגדירה את עצמה כחסידות בעלזא קראנו חסידות בעלז. ישרון • שיחה 19:45, 13 באפריל 2016 (IDT)
- יש להפריד בין היישוב העברי העתיק ליישוב הערבי הנוכחי, ואין לכפות על היישוב הערבי את הכתיב העברי. דוד שי - שיחה 23:24, 12 באפריל 2016 (IDT)
- אמרת מצויין - "השתנה" כלומר נהגה בערבית. לכן בוויקיפדיה בערבית צריך לכתוב איך שאומרים אותו בערבית ובעברית אפשר להשאיר סכנין. בעברית הוא לא השתנה בטח שלא שינוי משמעותי. כמו יריחו אפשר להמשיך לכתוב בעברית את השם העברי. כאילו אומרים שיש שני יישובים שונים. זה אותו יישוב וזה השם שלו בעברית ואנחנו כאן בוויקיפדיה העברית לכן צריך לקחת את השם העברי ולא להיות נאמנים לתעתיק של ההיגוי הערבי שאינו המקור אלא נשען על העברי, והוא אפילו לא באמת השתנה אלא מדובר בעניין קל של הגייה של אות. ישרון • שיחה 21:35, 12 באפריל 2016 (IDT)
- יש גם מכללת סכנין ובני סכנין. בכל מקרה זה לא מספיק בשביל לקבוע כיון שהעיר סכנין והשם סכנין קיימים הרבה לפני עיריית סכנין וכאמור לדעתי כיון שמדובר באותו יישוב כמו היישוב היהודי צריך (בוויקיפדיה בעברית) לכתוב בצורה נכונה בעברית ולא בצורה נכונה בערבית. וסתם אני תוהה מה אמור לעשות הקורא העברי עם הסימן ח' באמצע מילה שהוא לא עיצור שלמדתי בבית הספר בשיעורי עברית (תהייה שתקפה גם לכל מיני ערכים שמתחילים במילה 'ח'ליל'). ישרון • שיחה 23:50, 13 באפריל 2016 (IDT)
- באנציקלופדיה אריאל של זאב וילנאי שם הערך הוא סח'נין. בעת העתיקה במקורות היהודים התעתיק היה סכנין. זה שמכללת סכנין ומכבי סכנין בחרו בתעתיק הזה, אינו אומר שהוא הנכון, אולי זה מה שמצאו באינטרנט וכתבו כך. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 18:07, 14 באפריל 2016 (IDT)
- העובדות ברורות: מדובר ביישיוב עברי עם שם עברי, ובכל זאת בוחרים להנציח את שיבושי ההגייה הערבית כאילו יש בזה איזה משהו יותר מדויק או נכון. מדוע? כי דוברי הערבית מעדיפים את זה. למה? אני לא יודע בברור ולא חקרתי. כנראה לא בגלל שיקולים עבריים נעלים. אולי להפך - כדי להדגיש את הערביות של המקום, אולי מסיבות פוליטיות אולי אחרות, אבל הדגשות כאלה הן לא מעניינינו. השאלה מה השם של המקום בעברית של המקום ו"סכנין" נראה לי כמו התשובה המדויקת ביותר. אולי אפשר לכתוב את השם הערבי ולהוסיף בסוגריים נהגה "סח'נין".
- בכל מקרה אני מודע לזה שאני בדעת מיעוט וכנראה לא יקשיבו לי ואין לי כוונה ללכת להצבעה כשאני אחד מול שלושה (ועוד אנונימי שאיתי).אבל נראה לי שזו דעה שראויה להישמע. אם יום אחד יהיה עוד מישהו שיחשוב ככה שיידע שהוא לא היחיד. ישרון • שיחה 23:03, 14 באפריל 2016 (IDT)
- יש הבדל בהגיה בין כ רפויה ל־خ (ח')? Tzafrir - שיחה 17:05, 16 באפריל 2016 (IDT)
- באנציקלופדיה אריאל של זאב וילנאי שם הערך הוא סח'נין. בעת העתיקה במקורות היהודים התעתיק היה סכנין. זה שמכללת סכנין ומכבי סכנין בחרו בתעתיק הזה, אינו אומר שהוא הנכון, אולי זה מה שמצאו באינטרנט וכתבו כך. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 18:07, 14 באפריל 2016 (IDT)
קישור לא תקין
[עריכת קוד מקור]קישור לא תקין של מכללת סח'נין הקישור מוביל לדף שלא נמצא (404) ―אנונימי לא חתם
- הסרתי את הקישור. אבל אפשר להוסיף פרק על החינוך בעיר שיזכיר גם את המכללה. Tzafrir - שיחה 04:22, 22 באוקטובר 2019 (IDT)