שיחה:סופרנובה

למה ערן

זה לא מנחם אותך שגורל השמש לא יהיה כזה , לא יהיו לך נכדים ונכדי נכדים...? אולי ינחם אותך שבגלל התיקונצ'יק שלך גרמת למחיקת תוספת קטנה שצריך לחזור עליה...נו מילא יש צרות יותר גדולות , וזה כן מנחם...

הערך מפורט מספיק

כבר אפשר להוריד את הבקשה לעריכה מחדש!

מה הקשר? הערך דורש עריכה; כלומר הגהה, קישורים פנימיים, וכדומה. Pacman 17:02, 10 מאי 2006 (IDT)

תמונה

התמונה של הגלקסיה שמצורפת מטעה, אפילו שהכיתוב מציין שהסופרנובה היא הנקודה הקטנה. קורא עלול לפספס את הפרט הזה ולחשוב שהגלקסיה היא הסופרנובה. 85.178.111.69 19:46, 29 במרץ 2010 (IDT)

אולי הוספת חץ קטן בגוף התמונה תועיל. ‏odedee • שיחה 23:16, 29 במרץ 2010 (IDT)

פסקה לא מדויקת

התפוצצות כוכב סופרנובה יוצרת שינויים בסביבתו. הגז הבין-כוכבי הוא הגז שממנו מתפתחות מערכות שמש ושמשות בכלל, כתוצאה מההדף שיצרה התפוצצות כוכב סופרנובה בקרבתו. הסחרור שנוצר מגל ההדף יצר כך, בין היתר, את השמש. חומר שלא הספיק להתאחד לכוכב מתגבש לכוכבי לכת, ירחים, שביטים וגופים קטנים אחרים.

לא ברור בכלל. לא סופרנובה יוצרת את הגז הבינכוכבי, והמשפט כולו מנוסח בצורה מסובכת מדי. הייתי משנה אבל אני רוצה להיות בטוח קודם מה מזה נכון. למיטב ידיעתי: סופרנובה מתפוצצת, מעיפה לחלל כל מיני יסודות, שמצטרפים לחומר שכבר היה קיים, ומוסיפים לו פלנטות וסחרור. שמשות יכולות להתפתח גם בלי סופרנובה - שהיא בעצמה במקור כוכב גדול למדי. אלעזר - שיחה 01:09, 3 באוקטובר 2010 (IST)

ענק כחול

בערך: ענק כחול מצוין שהם מתפוצצים כסופרנובות מסוג II, האם כול הענקים הכחולים מתפוצצים כסופרנובה מסוג II, או שחלקם מתפוצצים כסופרנובה מסוג I? אם כן, לא כדי לציין את זה, וגם אני לא מבין מה מתפוצץ כסופרנובה מסוג I. אם לא, יש צורך לשנות את הערך ענק כחול.--אפצי1234321 - שיחה 09:13, 21 בפברואר 2021 (IST)
בעלי הידע בחללאילן שמעוני, בורה בורה, אמא של גולן, hagay1000, Funcs, Corvus, Eldad, Tshuva, Avishay, רונאלדיניו המלך, Byc63, Pixie.ca (בנושאים מסוימים) ‏?--אפצי1234321 - שיחה 18:20, 22 בפברואר 2021 (IST)

קצרה ידי מלעזור. בספרים שונים ובהרצאות שונות קיבלתי הסברים שונים לחלוטין על המנגנונים העומדים מאחורי הסוגים השונים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:32, 22 בפברואר 2021 (IST)

מאזן האנרגיה בסופרנובה סוג II

ל CURVUS המשתמש ליאור המליץ לי על שיתוף פעולה איתך. סופרנובה סוג II אינו נושא חדש, אבל מאזן האנרגיה בקריסת ופיצוץ בסופרנובה סוג II מסביר מדוע סופרנובה סוג II נחשבת בעיה פתוחה באסטרופיזיקה, (מה הדבר\ים שאין לו\להם הסבר) וזה ראוי שיוזכר. מראה המקום מ2009 שהזכרתי בהקשר זה הוא של מדען מוכר לך, הנחשב אמין. אם לדעתך כותרת הפיסקה מטעה, אנא הציע כותרת יותר מוצלחת. Netsivi - שיחה 21:35, 10 במאי 2022 (IDT)

מראי מקום שלא ציינתי בפיסקה

PODSIASLOWSKI 2012 ניסח הכי טוב, אבל במערך שיעור באוקספורד שנמחק בינתיים ולכן אינו מתאים לציטוט בויקיפדיה. הניסוח שלו מצוטט במאמר שציינתי משנת 2015 שאז עוד לא נמחק

”But... this energy [of the

Energy sources of supernova explosions

outward propagating shock] is quickly consumed; a

prompt shock is always found to stall and is unable

to drive an explosion.” and ”It has remained one of

the most enduring unsolved problems in supernova

physics, how a fraction of the implosion energy can

be deposited just below the accretion shock [during

implosion] and be allowed to accumulate till enough

energy is available to drive an explosion.”

ווסלי ו-הגר 2007 כתבו בז'ורנאל מדעי מכובד שהבעיה היא במאזן האנרגיה, והניסוח שלהם מצוטט במאמרם מ2007 המצוטט גם כן

to this

day, a first-principle model of how the explosion is

energized is lacking.

אני מהנדס מכונות, והתמחותי בין השאר בסיבוב. הוזמנתי כאורח לפיזיקה ע"י פרופ רוזן ז"ל, מייסד המחלקה ושותף למחקרים עם איינשטיין וקרוב ל-30 שנה אני חוקר באסטרופיסיקה ויחסות. כל אחד, גם מהנדס, רשאי לכתוב בויקיפדיה ובודאי לצטט מאמרים REFEREED. להיפך, מומחיותי כמהנדס ובמיוחד בסיבוב נותנת לי נקודות מבט שאין לרוב האנשים כולל פיסיקאים. בין השאר פירסמתי מאמר ב2003 לפיו חישבתי שרוב אנרגית הקוורקים היא של סיבוב, והוא מצוטט במאמר מ2015. את הרעיון הסברתי לפרופ רוזן והוא הבין מייד בלי שחישב. הרעיון שמסת הקוורקים יכולה להיות מקור אנרגיה הוא של הויל 1966 אבל הוא לא התיחס לסיבוב.

המשתמש ליאור שהמליץ לי עליך, הוא שהציע לי שאכתוב בשפה המובנת למי שאינם מדענים, והנה דווקא זה מפריע לך.

הקנוניה שלך עם בורה-בורה להציג אותי כך שלמען ייראו וייראו, אינה פעולה מדעית, בלשון המעטה, וגם אינה מגובה בנוהלי ויקיפדיה ככל הידוע לי, ואם כן מקומי לא בויקיפדיה.

אתה מוזמן לקרוא את מאמריי שנתתי להם קישורי DOI (ואתה אמור ליהנות לקראם) בטרם תנצל נגדי את הסמכויות שיש לך כמנטר וכמפעיל. יש והיו בפקולטה לפיזיקה בכירים שהיו מהנדסים במקור אבל לא חקרת עליהם. ליאור הציע לי אותך כאיש העוזר בויקיפדיה, ולא כמי שמתקיף. להיפך, אני מזמין אותך לשפר את הניסוח שלי כך שיהיה ברור לפי טעמך ונסיונך, הן כפיזיקאי והן כויקיפד. Netsivi - שיחה 00:48, 11 במאי 2022 (IDT)

למשתמש Corvus ראה לעיל Netsivi - שיחה 07:56, 11 במאי 2022 (IDT)

ראשית, ויקידפיה היא אנציקלופדיה ואינה מהווה מקור משל עצמה. ככה דברים חדשים תמיד יתקבלו בחדשות. במיוחד כאשר המפרסם בויקידפיה וכתוב החומר אליו הוא מקשר הוא אותו האדם: אין בזה דבר נגדך אישית. באופן טבעי כאשר רואים טקסט מדעי ישר פונים לבירור מי הכותב ומאיזו קבוצת מחקר הוא מגיע. ניסית לצטט כמקורות עבודת שלך, שתקן אותי אם אני טועה: לא עברו ביקורת עמיתים ולא פורסמו בכתב עת מדעי. וזה לא מתקבל על הדעת כמקורות.

ולעניין הטכני: תחום המחקר של סופרנובות כבר עבר מזמן לדיון בפיזיקת חלקיקים. ככה שלתאר את הבעיה במונחים של אנרגיה קינטית ופוטנליאלית מבלי להזכיר לכידת אלקטרון, חומר מנוון (Degenerate matter), שטף נייטרינו וכוחות גרעיניים נשמע כמו התעלמות ממרבית המחקר שנעשה במאה ה-21. אם אתה מעוניין לתרום לנושא, אתה מוזן לתרגם את הערך האנגלי (Type II supernova) ובאחת הפסקאות אפשר להזכיר את עבדותו של גיורא שביב ושל נתן רוזן בנושא.

ודבר אחרון: לא חייבים להיות איש סגל בפיזיקה בשביל לפרסם מאמר כמובן, אבל הסיכוי לכתוב מאמר שעבור ביקורת עמיתים ללא הנחיה צמודה שואף לאפס. זה גם עניין פוליטי בין היתר (השתייכות לקבוצת מחקר) וגם עניין של הכרות עם עבדות שחייבים לצטט. אז אם תרצה לפרסם את המחקר שלך בכתב עת סטייל APJ או mnras - אני אפנה אפנה אותך למספר חוקרים ישראלים: חגי פרץ (Hagai Perets) בטכניון, נועם סוקר בטכניון, יאיר הרכבי (Iair Arcavi) באוניברסיטת תל אביב או דן מעוז (Dan Maoz) באוניברסיטת תל אביב. כל אחד מהאישים הללו הוא חוקר פעיל שעוסק בין היתר בתחום הסופרנובה. אפשר גם להתייעץ עם דינה פריאלניק, שעסקה בעבר גם בסופרנובה (סוג I). Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:38, 11 במאי 2022 (IDT)

המאמרים שכתבתי עברו בדיקת עמיתים. אם תקרא את המאמר תראה שהוא ארוך ויסודי. לא מחקתי דבר בערך סופרנובה שמייצג את כל מה שמצאו אחרים, אבל בפיסקה שכתבתי אינני צריך לחזור שוב על מה שעשו אחרים. ולמרות מה שחקרו אחרים, בעיית האנרגיה בסופרנובה נשארה לא פתורה, והיא מופיעה בויקיפדיה בין הבעיות הלא פתורות באסטרופיזיקה, בין השאר כי רוב החוקרים לא נתנו את דעתם לשאלה הנכונה של קצה החוט, ויש רק 3 חוץ ממני, אחד לא פירסם בנושא, אחד ציטטתי בפיסקה (שביב), ושניים במאמר משותף שרק כתב שהבעיה באנרגיה ומצוטט במאמר שלי, והשניים מצוטטים לעיל. ואני מסיק שלא קראת את המאמר שכתבתי ושאני מצטט אותו. לו הסתרתי את שמי כמוך לא היית שם לב לשמי. אגב, אף שהסתרת את שמך, הוא לא נסתר ממני, אבל זה לא לעניין. בדקתי בויקיפדיה. לצטט את עצמי זו לא עבירה. מותר בהחלט לעשות זאת, אבל לא מומלץ. אלו לא המלים שלי. בדיון הרלבנטי אלו המלים של הויקיפד הותיק דוד שי. Netsivi - שיחה 15:42, 11 במאי 2022 (IDT)

אגב, בדיון הרלבנטי מסבירים שההמלצה היא לא לצטט מאמר של עצמי, אבל אין המלצה לא לצטט ספר של עצמי ואני מצטט גם את פרק 15 בספר של עצמי, ומי שלא נחה דעתו ממאמר של עצמי החופשי לקריאה באינטרנט, יכול בקלות לקרוא בספריה. Netsivi - שיחה 15:51, 11 במאי 2022 (IDT)

הצעת פיסקה מתוקנת על מאזן האנרגיה בסופרנובה מסוג II

משתמש:corvus

סופרנובה סוג II נחשבת תעלומה לא פתורה באסטרופיסיקה. הצעתי להוסיף פיסקה המתיחסת לכך. הפיסקה נמחקה בשיחזור. אחת הטענות של המשחזר היא שלא היה פירוט מספיק. להלן פיסקה יותר מפורטת. לפני הפיסקה תשובות להערות של המשחזר. בסוף שיחה זו אני מציע ניסוח להוספה בגירסה מתוקנת לפי הערות המשחזר משתמש:Corvus. תודה למשחזר על ההערות שלפיהן תיקנתי.

טענה : ולעניין הטכני: תחום המחקר של סופרנובות כבר עבר מזמן לדיון בפיזיקת חלקיקים. ככה שלתאר את הבעיה במונחים של אנרגיה קינטית ופוטנציאלית מבלי להזכיר לכידת אלקטרון, חומר מנוון (Degenerate matter), שטף נייטרינו וכוחות גרעיניים נשמע כמו התעלמות ממרבית המחקר שנעשה במאה ה-21.

תשובה - אלו דברים ידועים כדבריך, ובפיסקה קטנה אין מקום וצורך לחזור עליהם. הוספתי איזכור לנייטרינו ועוד. אני מוסיף את מאזן האנרגיה כי הוא זה שמציג את הנקודות הלא ידועות ולא מובנות שגורמות לסופרנובה סוג II להיות בעיה לא פתורה באסטרופיזיקה. הטענה היא שחסרה אנרגיה למאזן. פליטת הנייטרינו והשאר לא תורמים אנרגיה לאיזון החסר, אלא להיפך, גוזלים עוד הרבה אנרגיה שגם עבורה יש למצוא מקור אנרגיה, ובכך מגדילים את תעלומת הסופרנובה.

טענה - II supernova type זה נושא עם מחקר ותיק

תשובה - סופרנובה סוג II אינו נושא חדש, אבל מאזן האנרגיה בקריסה ופיצוץ בסופרנובה סוג II מסביר מדוע סופרנובה סוג II נחשבת בעיה פתוחה באסטרופיזיקה, (מה הדבר\ים שאין לו\להם הסבר) וזה ראוי שיוזכר. הוספתי מראי מקום.

טענה – השוואה לקפיץ.

תשובה - המשתמש ליאור שהמליץ לי על המשחזר, הוא שהציע לי שאכתוב בשפה המובנת למי שאינם מדענים, (השוואה לקפיץ) והנה דווקא זה מפריע למשחזר.

למשחזר אין סמכות לקבוע שחוקי השימור מיושנים או מתעלמים ממשהו או לא מקצועיים. אדרבא, חוקי השימור בהנדסה זהים לחוקי השימור בפיזיקה, ונותנים נקודת מבט טובה. המשחזר וכל אחד בעולם כולו רשאים להשתמש או לא להשתמש בחוקי השימור, אבל חייבים לא לסתור אותם ולא להתעלם מהם.

טענה – אינני שייך לקבוצת מחקר במוסד אקדמי.

תשובה – אין חובה להיות שייך לקבוצת מחקר במוסד אקדמי. את הדוקטורט קיבלתי בטכניון לאחר שגם פירסמתי חלק ממנו בActa Mechanica ובעקבות זאת הוזמנתי לפקולטה לפיזיקה ע"י פרופסור רוזן, מייסד הפקולטה ושותפו למחקר של איינשטיין ובה למדתי 5 קורסים באסטרופיזיקה ושניים בתורת היחסות. למרות זאת לא צורפתי לקבוצת מחקר בפקולטה לפיזיקה בטכניון כי: 1. אף קבוצה אינה עוסקת ביחסות, סיבוב וגרביטציה ביחד. 2. בטכניון יש דרישה מחמירה ל"הספק" פירסומים publish or perish וההספק שלי לא עומד בדרישה. 3. לא נעניתי להצעות להצטרף למוסדות אחרים, בהם יש תנאי שאהיה כפוף לחוקר אחר ואחקור מה שמעניין לו.

4. הכרתי מדענים אחרים שלא השתייכו למוסד ופירסמו בז'ורנאלים יוקרתיים עם peer review. הבעיה אינה בחוסר השתייכות לקבוצה, אלא בדרישה לתשלום עבור "הוצאות הpeer review", שזמינה במוסדות אקדמאים כתקציבי מחקר, ולא זמינה לבודדים, החייבים לפתור את בעיית המימון הזו בדרך כלשהי. לעניות דעתי, טוב עושה ויקיפדיה שאינה דורשת שייכות למוסד, דרישה שאם תונהג תשחק לידי תאוות הבצע של ההוצאות לאור של הז'ורנאלים.

5. אכן, קשה מאוד לפרסם בז'ורנאל מדעי עם ביקורת עמיתים ללא כתובת של מוסד אקדמי. לכן מאמר שפורסם בז'ורנאל מדעי עם ביקורת עמיתים ללא כתובת של מוסד אקדמי, חזקה עליו שפורסם כי העמיתים המבקרים לא יכלו להתעלם מערכו המדעי הבולט. במשך 30+ שנים פירסמתי עד עתה 10 מאמרים מדעיים בז'ורנאלים עם ביקורת עמיתים וללא כתובת של מוסד אקדמי, מהם 8 על אסטרופיזיקה ויחסות, שבקטע שאני מציע להוסיף אני מצטט כמה מהם, יחד עם הצהרות peer review של הז'ורנאל המאשרת שעבר בהצלחה peer review. תודה על מחמאתך שפירסום עם ביקורת עמיתים ללא כתובת של מוסד אקדמי הוא בלתי אפשרי.

6. טענה - עבודות שצריך לצטט

תשובה - המאמרים בהערות השוליים כוללים עשרות מראי מקום בכיוונים הרלבנטים בכל אחד מהמאמרים.

טענה - אם אתה מעוניין לתרום לנושא, אתה מוזן לתרגם את הערך האנגלי (Type II supernova) ובאחת הפסקאות אפשר להזכיר את עבדותו של גיורא שביב ושל נתן רוזן בנושא.

תשובה - נתן רוזן לא פעל בנושא סופרנובה. הצגתי לו את מנגנון ייצור האנרגיה והוא הבין מייד ואישר.

תודה על ההצעה המכובדת לתרגם ערך לסופרנובה.

אני מציע לערך הקיים את הפיסקה מפורטת יותר כולל הנקודות עליהן כתבת. אם וכאשר יבוא מי שיתרגם את הערך הנוסף מאנגלית, יוכל להעתיק את הפיסקה מכאן, או שאני אעתיק.

טענה - אני אפנה אפנה אותך למספר חוקרים ישראלים...

תשובה – אני בקשר עם אחד מהם. קשה לו להבין את חיבור היחסות עם סיבוב. לאחרים יהיה יותר קשה. הצעתך הייתה מועילה מאוד לו הייתי סטודנט מתחיל. תודה.

טענה - טענה לא נכונה של המשחזר וללא הוכחה היא שהפיסקה השניה מסתמכת על מראה מקום שלא עבר ביקורת עמיתים.

תשובה - צרפתי למראה המקום שהמשחזר חשד בו את הקישור למראה המקום של ה Peer review declaration המראה שהמאמר עבר ביקורת עמיתים. https://iopscience.iop.org/article/10.1088/1742-6596/615/1/011002/pdf הז'ורנאל הזה ידוע, ויש עליו ערך בויקיפדיה, הפותח במלים: "Journal of Physics: Conference Series (JPCS) is a peer-reviewed, open-access publication" ויש בויקיפדיה העברית ערכים המסתמכים על מראי מקום מהז'ורנאל הזה.

טענה - טענה לא נכונה נוספת היא שויקיפדיה אוסרת לצטט מאמר של הכותב בה.

תשובה – לא נכון. ויקיפדיה ממליצה לא לצטט מאמר של הכותב בה, כדי למנוע פירסום למוצרים בויקיפדיה. המלצה ולא איסור גורף, כדי למנוע אובדן יידע ע"י כלל עיוור.

"החוקים אינם מטרת קיומה של הקהילה, אלא אמצעים לניהולה היעיל. המטרה היא כתיבת אנציקלופדיה. יש לנהוג על פי רוח החוק כשלשון החוק אינה מקדמת את המיזם. פתרון מחלוקות צריך להתרחש בדרך של דיון והסכמה רחבה ככל האפשר, ולא על ידי היצמדות ללשון החוק."

" הכלל שמקור ראשוני עדיף על מקור משני הוא כלל בסיסי, דוד שי - שיחה 13:47, 9 בפברואר 2020 (IST)"

בהמשך הקטע המתוקן המוצע.

מאזן האנרגיה בסופרנובה סוג II

סופרנובה סוג II (בכוכבים עם מסה של 8 מסות שמש ויותר) נחשבת בעיה לא פתורה באסטרופיזיקה.

זיהוי הבעיה הלא פתורה

בשנים האחרונות הוסבר שהבעיה היא מקור האנרגיה.

לפי פירסום מ-2007 ההסבר החסר הוא איך מתקבלת האנרגיה הדרושה לפיצוץ.

לפי פירסום מ-2009 כאשר קריסת הכוכב מתחילה, הבעיה היא איך הנפילה של השכבות החיצוניות פנימה אל מרכז הכוכב הופכת להיות פיצוץ המשליך את השכבות החיצוניות של הכוכב החוצה במהירויות של אלפי ואף רבבות קמ"ש.

ב-2012 פודסיאסלובסקי ניסח שחסר הסבר איך אנרגית הקריסה נאספת בדיוק מתחת להלם הקריסה, ומצטברת עד שיש מספיק אנרגיה להניע את הפיצוץ. הוא לא פירסם זאת והניסוח שלו צוטט בפירסומים הבאים.

פירסומים מ-2015 ומ-2017 ומ-2022 מפרטים את הבעיה מבחינת מאזן האנרגיה:

בקריסה פנימה אנרגיה פוטנציאלית גרביטציונית הופכת לאנרגיה קינטית של תנועה מהירה פנימה. ליד מרכז הכוכב התנועה פנימה נעצרת לרגע ובאותו רגע אין לשכבות אנרגיה קינטית, ולפי חוק שימור האנרגיה, האנרגיה אצורה אז כאנרגיה פוטנציאלית (בדומה לקפיץ דרוך), ומיד האנרגיה הפוטנציאלית הופכת להיות אנרגיה קינטית, של תנועה מהירה החוצה. חלק מהאנרגיה אובד כפליטת חלקיקי נייטרינו אנרגטיים ועוד. ככל שהשכבות מתרחקות החוצה, הן מאבדות אנרגיה קינטית של תנועה לטובת אנרגיה פוטנציאלית גרביטציוניות עד שכשהן מגיעות לשפת הכוכב כפי שהייתה לפני תחילת קריסתו פנימה, לפי חוק שימור האנרגיה רק חלק מהאנרגיה חוזרת להיות פוטנציאלית כי חלק נפלט כנייטרינו ועוד, ולא נותרת מספיק אנרגיה קינטית של תנועה החוצה. למרות זאת אלפי התצפיות בסופרנובה סוג II מראות עודף גדול של אנרגיה קינטית והחומר מושלך אל מחוץ לכוכב במהירות של אלפי ואף רבבות קמ"ש וממשיך בתנועתו החוצה רבבות שנים.

בהתאם לכך, הבעיות הנחשבות לא פתורות הן איך אגורה האנרגיה הפוטנציאלית ברגע עצירת התנועה בסביבת מרכז הכוכב (מהו מצבר האנרגיה) , ובאיזה תהליך נוצר ונוסף אז עודף האנרגיה המשליך לאחר מכן את שכבות הכוכב החוצה במהירות של אלפי עד רבבות קילומטרים לשניה.

הצעת פתרון למשבר האנרגיה בסופרנובה מסוג II

הפירסומים מ-2015 ומ-2017 ומ-2022 גם מציעים תשובות לבעיות אלו ומפרטים שתי אפשרויות למצבר האנרגיה הפוטנציאלית ליד מרכז הכוכב ואפשרות שלישית לייצור האנרגיה:

1. הקריסה הסופית מהירה, מסדר גודל של אלפית שניה, ואין לאלקטרונים את הזמן הדרוש מסדר גודל של רבע שעה להילכד בפרוטון. במקום זאת הם מאכלסים קבוצת מסלולים חדשה בקרבה יתירה לפרוטון, שם מהירותם מתקרבת למהירות האור, ובתנועתם המהירה סביב הפרוטון צבורה אנרגיה רבה.

2. בהמשך השדה הגרביטציוני נדחס ומהווה גם כן מצבר אנרגיה.

3. מפורט גם תהליך נוסף ליצירת אנרגיה בו חלק קטן מהקווארקים של החומר הופך לאנרגיה לפי משוואת תורת היחסות E=mc² כאשר הקווארקים נדחסים זה אל זה ונמעכים בלחץ הגבוה עד שהסיבוב שלהם נעצר. אנרגית הסיבוב היא יותר מ-99% ממסת הקווארק. עודף אנרגיה זה הוא הגורם להשלכת חומר אל מחוץ לכוכב בפיצוץ הסופרנובה במהירויות של אלפי קמ"ש. לדוגמה, הפיכה לאנרגיה של חצי אחוז ממסת הכוכב הקורס מספיקה להעיף את כל מסת הכוכב בעשירית ממהירות האור.

Netsivi - שיחה 15:04, 23 ביוני 2022 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בסופרנובה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.noao.edu/outreach/press/pr03/pr0304.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20030402121341/http://www.noao.edu/outreach/press/pr03/pr0304.html לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 11:11, 13 באוקטובר 2022 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מרץ 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בסופרנובה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://astroclub.tau.ac.il/video_h.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20070912002145/http://astroclub.tau.ac.il/video_h.html לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 22:46, 14 במרץ 2023 (IST)

דיווח שאורכב ב-01 באפריל 2023

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

ציטוט מהויקיפדיה על סופרנובה: "יסודות כימיים כבדים יותר מברזל, שיצירה שלהם על ידי היתוך גרעיני דורשת השקעת אנרגיה, מופצים בחלל אך ורק על ידי סופרנובה; רק בסופרנובה ניתן גם לספק את האנרגיה הדרושה לשם יצירתם, וגם להפיץ אותם בחלל לאחר מכן". ציטוט מהויקיפדיה על קילונובה: "מהגילויים האחרונים נראה כי הקילונובה היא האחראית הבלעדית לקיומם של מתכות כבדות יותר מברזל, כמו אורניום, זהב ופלטינה".

נראה כי יש סטירה בין השניים ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא חושב שיש סתירה. קילונובה היא סוג של סופרנובה. עם זאת, המשפט בערך קילונובה דורש מקור. פוליתיאורי - שיחה 22:44, 27 במרץ 2023 (IDT)

מינימום 1.2 מסות שמש

אנטוניאדיס בהערה מביא כמה דוגמאות של כוכבי נויטרונים עם 1.2 מסות שמש. Greenantilope - שיחה 13:36, 18 ביולי 2023 (IDT)