שיחה:מרדכי הופמן

חשיבות

ראו דיון החשיבות האנציקלופדית המתקיים בשיחה:פסח בורשטיין (ניצול השואה). יש לקיים את הדיון על שני הערכים שם. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 22:44, 6 באוקטובר 2019 (IDT)

בניגוד למה שיואב ר. כתב אין לקיים את הדיון על ערך זה בערך השני. זה לא תקין. לא ניתן לקשור את שני המקרים כל אדם והביוגרפיה שלו. איננו דנים כאן רק על מה מעמדו של ראש רשימה שלא עבר את אחוז החסימה הגם אם יש כאלו שחושבים שזה כל הסיפור בכל אחד מהמקרים. והרוצה לקבוע מדיניות לגבי שאלה ספציפית זו ייגש למזנון. מי-נהר - שיחה 17:10, 10 באוקטובר 2019 (IDT)

הנחתי את תבנית החשיבות על ערך זה בעקבות הדיון שהתקיים על הערך השני, ולכן מוצדק לקיים את הדיון כולו שם. הדיון המאוחד שם איננו מונע העלאת טיעונים ספציפיים לגופו של ערך זה. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 17:13, 10 באוקטובר 2019 (IDT)

לא ניתן לערבב דיונים על אישים. ואין סיבה שלא לקיים לגופו של ענין דיון מסודר כאן בלי לבלבל בין הדמויות ופועלן. בלי לבלבל בין הנתונים, דיוני המשנה וכן בין הטענות והנימוקים של מששתפי הדיונים. מי-נהר - שיחה 17:15, 10 באוקטובר 2019 (IDT)

אפשר, והיו בעבר דיוני חשיבות מאוחדים. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 17:46, 10 באוקטובר 2019 (IDT)

לא טענתי שלא נעשו דיוני חשיבות מאוחדים! זה לא רק אפשרי זה אפילו חובה במצבים שונים. התייסחתי למקרה של ערכים על אישים. ובכל מקרה ובפרט במקרים אלו זה נעשה רק כאשר הייתה הסכמה על כך לאור זאת שקיבלו בהגדרה שהדיון הוא עקרוני בעקבות זהות על בסיס X. וזה לא נעשה. ואם לא היה ברור אז הנה גם הובעה התנגדות לכך כעת ולכן זה לא יכול להתבצע ללא הסכמה. (מיותר לציין שלא כל מה שעושים במיזם עושים ע"פ הסדר הנדרש יש גם טעויות והן אינן ראיה) מי-נהר - שיחה 18:04, 10 באוקטובר 2019 (IDT)

לגופו של ענין אינני יודע בשלב זה את עמדתי לגבי שאלת חשיבותו של נשוא דיון זה מאחר ולא הקדשתי זמן לעיין אפילו 2 דק' במידע עליו (לא זה שמופיע כאן) אלא במציאות. (וגם אתם לא.)

אינני יודע במה וכיצד באה לידי ביטוי פעילותו הפוליטית חברתית.

האם הוא אנונימי שבמקרה נרשם רגע לפני הכנסת הרביעית והחמישית עם רשימה לכנסת ושחרר כתבה וחצי לעיתון

או שהוא היה פעיל לאורך שנים במסגרת עשייה ציבורית לפחות כמו אלכס פרידמן, בין עם זה למען נכים ניצולי שואה ברמה החברתית או ברמה החקיקתית. באיזה היקף ומעורבות.

וכשם שיש לבחון את העשייה כך גם את ההסברה והכתיבה אם יש כזו. ועוד. מי-נהר - שיחה 18:18, 10 באוקטובר 2019 (IDT)

באותו ענין אינני יודע מה הייתה מוערבותו והשפעתו במסגרת החקיקה העיקרית בנושאים הנוגעים לשואה וניצולי השואה בשנות החמישים. מה שאני כן יודע זה מה שכתבה פרופ חנה יבלונקה אני מצטט: "שנות החמישים הצטיינו בריבויה של חקיקה סביב נושאים הקשורים בשואה. על פי סדר כרונולוגי: 1950 – החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, 1952 – הסכם השילומים, 1953– חוק הזיכרון לשואה ולגבורה יד ושם, 1954 – חוק נכי המלחמה בנאצים, 1959 – חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה. חוקרי התקופה הניחו שמרביתם של החוקים מקורם ביזמה של המדינה ובמונופול שזו ביקשה ליטול לעצמה על קשרים שונים של השואה: זיכרון השואה (חוק יום הזיכרון), עיצוב זיכרון זה והנצחתו (חוק יד ושם) וירושת רכושם של הנספים. התיעוד מורה כי לניצולים היה תפקיד מכריע בתהליכים שהובילו למרבית החקיקות הללו. אחת הדוגמאות לכך הוא חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שהיה כולו יוזמתם המשותפת של ארגוני ניצולים. חוק זה מיסד באופן ממלכתי את זיכרון השואה.

...שני חוקים, עם זאת, נגעו ישירות לחייהם של הניצולים כאן בארץ. היו אלה החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, וחוק נכי המלחמה. ...חשובה מכל לעניינינו היא העובדה ששני החוקים מקורם בלחץ מלמטה של שארית הפליטה כאן בארץ.

...דוגמא מובהקת שלישית שמקורה בלחץ של הניצולים יכול לשמש חוק נכי המלחמה בנאצים שעבר בכנסת בקריאה שלישית ב- 1954 .חוק זה היה כולו פרי יוזמתו של ארגון נכי המלחמה בנאצים (הדגשה שלי מ"נ). אמנם היה זה מאבק הקשור בעניינים חומריים אך בהחלט לא רק זה. לא פחות משמעותי היה אופיו ההיסטורי של מאבק זה. למען האמת, החוקר הניצב בפני התיעוד מתקשה לא רק להכריע איזה יסוד במאבק היה חשוב ממישנהו. היטיבה לתאר זאת חברת הכנסת יהודית שימחונית בדיוני ועדת העבודה, שעליה הוטל לטפל בעיצוב החוק, ב- 13 במאי 1953" :..." (כדאי לקרוא את ההמשך שם כמו גם את המאמר כולו).

מאחר והיו כמה וכמה ארגונים כמובע מכך שהיה להם ייצוג כולל יחד, לכן איני יודע ללא בדיקה לומר אם הארגון שהדגשתי במקור כאן זה אותו ארגון המוזכר בערך כאן. אולי משתמש:Zyakov או משתמש:רמי נוידרפר יודעים.

לענייננו אם לנידון כאן במסגרת ארגונו ופעולותיו היה חלק מרכזי במה שצוין לעיל אזי ההשפעה התרבותית סוציולוגית היסטורית בישראל שיש לדברים מקנה לו חשיבות ויש לחוות דיעה על כך לאישור או שלילה רק על סמך הכרת המציאות. מי-נהר - שיחה 21:51, 10 באוקטובר 2019 (IDT)

לשאלתך, הארגון שהדגשת מפנה לערך ארגון חיילים ופרטיזנים נכי המלחמה בנאצים. אם שאלת על ארגון נכי הנאצים בישראל שמופיע כאן, בערך הזה, אז לא. זה ארגון אחר לגמרי. יש בעיה עקרונית של חסר במיפוי וכיסוי כל אותם אירגונים, והזכרתי זאת בשיחה בדף של בורשטיין.

האמת היא שאני לא מכיר ארגון כזה - ארגון נכי הנאצים בישראל ולדעתי זה שיבוש שכנראה נובע משיבוש בכתבה בעיתון (זה קורה הרבה) [מעריב 29/10/1959]. אבל בכתבה שהופיעה בבחירות שלאחר מכן, [מעריב 16/6/1961] נאמר שהופמן עובד בארגון נכי השואה. הוא גם תולה את האשמה בכשלונו בבחירות בארגון מתחרה בשם ארגון נכי רדיפות הנאצים שהאשים את תנועתו של הופמן שהיא באה לשרת מפלגה מסוימת. דווקא הארגון הזה קיים עד היום.

ב-1974 נרשם הופמן כיושב ראש אגודת נכים ניצולי רדיפות הנאצים [דבר 25/6/74]. ב-77 הם שוב רצים לכנסת. אז טוען מעריב כי בארגון יש 800 חברים [מעריב 10/4/77]. בסופו של דבר, הרשימה נפסלה והם הצטרפו לסיעת אחדות בליכוד [מעריב 7 במאי 1977].

מידת (אי) שיתוף הפעולה בין הארגונים הוא נושא בפני עצמו שמחוץ לדיון הזה.

Zyakov - שיחה 00:51, 11 באוקטובר 2019 (IDT)

אינני יודע אם היתה להופמן במישרין או דרך ארגונו מעורבות בחקיקה, וזה מבקש בדיקה, אבל אם כן, היא נוגעת ל חוק נכי רדיפות הנאצים שנדמה לי שנחקק ב-1957. Zyakov - שיחה 00:55, 11 באוקטובר 2019 (IDT)

ההתמודדות ב-77 אני חושב שאינה לכנסת אלא משהו במסגרת ההסתדרות הלא כן ?

כך או כך יש עליו מידע בכתבות על מעורבות בהפגנות ציבוריות לפחות מ-58 מי-נהר - שיחה 01:50, 11 באוקטובר 2019 (IDT)

אין לי מושג

--רמי נוידרפר - שיחה 12:27, 20 בנובמבר 2019 (IST)

תאריך לידה ופטירה

מצאתי תמונה של מצבה באתר billiongraves שאני מניח שהיא של מרדכי הופמן הזה, גם בגלל התאריכים שמסתדרים וגם בגלל שכתוב במפורש שהיה ניצול שואה ונלחם למען ניצולי שואה. אם הערך ישרוד את דיון החשיבות, אפשר אולי לרשום את התאריכים הנ"ל בערך. אמירו • שיחה 09:45, 7 באוקטובר 2019 (IDT)