שיחה:מנהג פולין

מנהג פולין בפולין וליטא

מישהו יודע עד כמה מנהג פולין המקורי באמת קשור לפולין וליטא? לכאורה החסידות שינתה את פולין, והישיבות והגר"א שינו את ליטא ומנהג פולין האמיתי נשאר רק בצפון גרמניה ומכונה מנהג אשכנז המזרחי. אליש קלרמן • שיחה 19:10, 19 באוקטובר 2024 (IDT)

בעלי הידע ביהדות , תודה --David.r.1929 • שיחה 20:02, 19 באוקטובר 2024 (IDT)

מכיוון שמנהג פולין משתקף בין השאר גם בסליחות לימי התשובה שאותן אומרים יוצאי פולין (בעיקר החסידים) בשונה ממנהג אשכנז המערבי (שכמעט ונשתקע בימינו) ומנהג ליטא (הנהוג בעיקר אצל תלמידי הישיבות וההולכים בעקבות הגר"א ותלמידיו), הרי שמן הדין להמשיך ולקרוא לו "מנהג פולין" כשמו המקורי. העובדה שיוצאי פולין חדלו לאחר הופעת החסידות לומר את רוב הפיוטים לשבתות ולמועדי השנה שבמנהג זה והם נותרו נחלתם של יוצאי אשכנז המזרחי אינה מצדיקה לענ"ד את שינוי השם ל"אשכנז המזרחי" בערך שעוסק במנהג באופן כללי, זאת בניגוד לערכים העוסקים בפיוטים בלבד במידה וישנם ערכים כאלו. בברכה, Nahum • שיחה 23:11, 19 באוקטובר 2024 (IDT)

קצת סדר: "מנהג פולין" ו"מנהג אשכנז המזרחי" הם שני שמות לאותו הדבר. מאז המאה ה-13 התפצל מנהג אשכנז לשני ענפים עיקריים, ופיצול זה נותר במידת מה עד ימינו אנו, אלא שהשמות של כל אחד מן הענפים השתנו. בספרות הראשונים מכנים את שני הענפים "מנהג ריינוס" ו"מנהג אוסטרייך" או בשמות דומים, בספרות האחרונים מקובלים המושגים "מנהג אשכנז" (כש'אשכנז' כאן היא גרמניה רבתי) ו"מנהג פולין" (על שם הריכוז היהודי העיקרי שנהג בו, אף שהיו עוד). במחקר המודרני, מעדיפים להשתמש במושגים "מנהג אשכנז המערבי" ו"מנהג אשכנז המזרחי". השמות הללו לא קשורים למזרח גרמניה ולמערב גרמניה דוקא. בהקשר זה, אין הכוונה ב'אשכנז' לגרמניה דוקא, אלא למשמעות המודרנית של המושג, המתייחסת לכלל מרחב של יהדות מרכז ומזרח אירופה (יהדות אשכנז), שמתחלק בתוכו בין החלק המערבי והמזרחי. לכן, אני לא בטוח שאני מבין למה בדיוק התכוון אליש קלרמן בשאלה על היחס בין המושגים.

לגבי מה שנכתב על שיניים במנהג: ברור שהיו וישנם שינויים במנהג פולין ובכל המנהגים, לאורך כל התקופות. המנהג המשתקף במהרי"א טירנא אינו זהה למנהג המשתקף בלבוש, שאינו זהה עם המנהג המשתקף בלוח ווילנא וכו'. גם במנהג המערבי היו שינויים (אם כי כנראה קלים יותר). נכון שאם נסתכל על תחום נוסח התפילה, בפולין, אוקראינה והונגריה קהילות רבות עברו לנוסח ספרד, וגם בתחום הפיוט היה צמצום רב של הפיוטים, אבל "מנהג פולין" הוא מושג רחב יותר – הפיצול בין אשכנז לפולין (או בין המנהג המערבי למזרחי) קיין גם בנוסח הכתובה, במנהגי תפילה שאינם נוסח, במנהגי אבלות ובחגים. גם החסידים בד"כ משתמשים עד היום בכתובה כמנהג פולין, אומרים סדר אבינו מלכנו כמנהג פולין, מתחילים את תפילת יו"ט מהאל בתעצומות, וגם כאשר אומרים פיוטים, אומרים את אלה של מנהג פולין. ראוי גם לציין שבפולין גופא, עד השואה, נוסח ספרד התקבל בשטיבלעך ובקלויזים של החסידים, אבל בבתי הכנסת הגדולים וה'רשמיים' התפללו כמובן נוסח אשכנז. בליטא המצב אפילו ברור יותר. הנהגות הגר"א לא התקבלו כמעט מחוץ לבית מדרשו שלו, ואולי חלקית בעירו וילנא. רוב יהודי ליטא התפללו בבתי כנסת בערים ובעיירות שנהגו מנהג אשכנז המזרחי הרגיל (כמובן בשינויים קלים שתמיד מתרחשים). גם בישיבות, נעשו אמנם שינויים כאלה ואחרים, בעיקר השמטת פיוטים, אבל באופן בסיסי המנהג שהישיבות הולכות אחריו הוא מנהג אשכנז המזרחי-פולין-ליטא. בן עדריאל • שיחה • כ"ו בתשרי ה'תשפ"ה 21:42, 27 באוקטובר 2024 (IST)

אני מסכים עם הדברים, אך צריך לזכור שבראשונים, כשנוזכר מנהג אוסטרייך, או כ"שסידור עבודת ישראל כמנהג פולין", אין לכך הרבה שייכות ליהדות מזרח אירופה בדור שלפני השואה. (מכיון שהיום האשכנזים הרגילים כבר אינם נוהגים כפסקי הרמ"א במקומות רבים ואינם אומרים את רוב הפיוטים שכן נשמרו בצפון גרמניה). כלומר, כשנכד ליהודי מוורשה או סתם יהודי כיום אומר "מנהג פולין" הכוונה למנהג מזרח אירופה הקלאסי, אבל בספרות התורנית מלפני 300 שנה ומעלה- לא יודע אם לומר שאין קשר, אבל אפילו מנהג אשכנז של הייקים יותר קרוב, כמובן לצערנו הרב. מאז כתיבת הגהות הרמ"א עשרות פוסקים באשכנז היו צריכים להצטדק למה הם כמנהג אשכנז ולא כמוהו, ואילו היום למרבה האירוניה, הייקים הרבה יותר קרובים לרמ"א מאשר האשכנזים. לכן גם לענ"ד צריך להבהיר בויקיפדיה שיש את מנהג פולין הקדום, ש(כמעט) איננו עוד, ויש את גלגוליו המאוחרים שהשתלטו על נוסח אשכנז, ולכן כשאני ערכתי את הערך הצגתי אותו משהו שנכחד, מלבד בסדר הפיוטים. אליש קלרמן • שיחה 09:58, 29 באוקטובר 2024 (IST)