שיחה:ישיבת תומכי תמימים בלובביץ'

רשימת בוגרים

Shannen, לפי מיטב זיכרוני, הרשימה הזאת אינה תואמת את ההחלטה במזנון והפתרון שניתן הוא שיוך הבוגרים בקטגוריה. תוכל להתייחס? תודה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 03:23, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

בעיקרון דובר שם על בתי ספר. Shannen - שיחה 06:34, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

Shannen, ומה ההבדל בין ישיבה לבית ספר? חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 14:12, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

בעיניי אין הבדל. הדתיים שבתוכנו טענו בדיון שיש הבדל ולכן העניין מוגבל לבתי-ספר. זה מקרה קיצוני כי באמת אין כלום חוץ מרשימה. Shannen - שיחה 14:36, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

למעשה הוחלט על הסרת הרשימה (אולי תוך השארת שמות ספורים), הן בבתי ספר והן בישיבות. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בחשוון ה'תשע"ח • 00:41, 12 בנובמבר 2017 (IST)

עבודה, השכלה, קבלת עול

אני מבקש שיובא מקור לכך שמושגים אלה קשורים לתומכי תמימים, ולא לעבודה הרוחנית של כלל חסידי חב"ד. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בחשוון ה'תשע"ח • 00:41, 12 בנובמבר 2017 (IST)

הם היו קשורים בעיקר לתומכי תמימים. ניתן לראות בקונטרסים שכתב הרש"ב כמתווה דרכה של הישיבה, בספר "ליובאוויטש וחייליה" ובמכתבי הריי"ץ והרש"ב העוסקים בישיבה. Ruven.b • שיחה • לָמָה מְחוֹק? • כ"ג בחשוון ה'תשע"ח 00:51, 12 בנובמבר 2017 (IST)

תן לי בבקשה מראי מקום מדויקים. אין צורך בכל הרשימה שכתבת, אנא בחר את הכי טובים מבחינתך. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בחשוון ה'תשע"ח • 00:57, 12 בנובמבר 2017 (IST)

ראה כאן Ruven.b • שיחה • לָמָה מְחוֹק? • כ"ג בחשוון ה'תשע"ח 01:20, 12 בנובמבר 2017 (IST)

קראתי ואני לא רואה את זה שם. תוכל להעתיק את המשפט הרלוונטי? נרו יאיר • שיחה • כ"ג בחשוון ה'תשע"ח • 01:26, 12 בנובמבר 2017 (IST)

”...תורף הטיעון היה זה: צא וראה שדורנו אינו שייך כלל לסוג העבודה של התמימים בליובאוויטש. מהבחורים דהיום אי אפשר לדרוש את אותם הדרישות, ובמיוחד נוכח העובדה הים דורשים מהבחורים עניינים אחרים (של הפצת המעיינות וכו').

כשהייתי ביחידות אצל כ"ק אדמו"ר, העליתי בפני הקודש שאלה זו שנשאלתי בעניין זה, וכך אמר לי הרבי:

"כמבואר בקונטרסים, תומכי תמימים ללא עבודה פנימית אינה יכולה להיות. אם זה [עבודת התפילה] מפריע, צריך לראות שזה לא יפריע. זאת אומרת, יש את שבת ויום טוב, ערב שבת וערב יום טוב, בין הזמנים, ויומי דפגרא, וגם שני וחמישי. ובכלל כל זמן שמרגישים" – שאז תלמידי התמימים יתפללו באריכות.

דעתו של הרבי היא אפוא ברורה – תעודתה של ישיבת תומכי תמימים בישראל לא נשתנתה כמלוא נימה, וייעודו, תפקידו ודרכו של תמים – סלולה היא באותה הדרך. "כמבואר בקונטרסים, תומכי תמימים ללא עבודה פנימית אינה יכולה להיות". ...

אמר הרבי: "חלק מהיום יהיה מוקדש ללימוד החסידות, ושאופן הלימוד יהיה 'כלימוד הסוגיות בגליא שבתורה' – בהבנה וההעמקה וכו', וגם דרשו מהתלמידים השתדלות ויגיעה בעבודת התפילה, ואריכות התפילה. ואף הנהיגו שכמה שבועות בשנה יקדישו התלמידים להרבצת התורה והיהדות, ושימשכו בזה, במדה מסוימת בזמנים שמחוץ לסדרי הישיבה, וגם במשך השנה". (לקו"ש, חי"ד, עמ' 318). ...

כותרת: לימוד חסידות ועבודת התפילה היא בסיס לכל ענייני התמימים.

והנה, בנוגע לישיבת תומכי תמימים אמר מייסד הישיבה הרבי מוהרש"ב (הוספות לשמח תשמח תרנ"ז, עמ' 119): "יסוד אגודתינו אינו להגדיל ולהרחיב עסק תורה הנגלית, כי אם זאת היא תכלית יסוד אגודתינו: אשר הבחורים העוסקים בתורה הנגלית יהיו יהודים יראים ושלמים עם ה' ותורתו… לנטוע בהם איזה הרגש פנימי ביראת ה' ואהבת ה'…". ומדייק הרבי, "שזאת אומרת, שתלמידי תומכי תמימים אין להם להסתפק בלימוד הנגלה לחוד, כי אם צריכים גם ללמוד פנימיות התורה – תורת החסידות ולהתעסק בעבודת התפילה, 'בכדי לשהריש בלבם שרשי האמונה והיראה', שיהיה בהם 'הרגש פנימי ביראת ה' ואהבת ה'".

פשוט הדבר וגם ברור, שהדרך היחידה להגיע באמת לעבודת ה' אמיתית ופנימית, הא על ידי לימוד חסידות מתוך התבוננות אליבא דנפשיה. אולם אי אפשר להבין ולחוש את תורת החסידות מבלי לעסוק בעבודת התפילה. כאשר למדים חסידות בלא 'עבודה', הרי לימוד יכול להיות, חלילה, לימוד 'אקדמאי'. רק כאשר מתפללים לפי ערך ב'עבודה' – כלומר: מילה במילה, במתינות, עם פירוש המילות ולאט לאט גם לחשוב מביאורי החסידות על תיבות התפילה, אזי לימוד תורת החסידות הוא לימוד אמיתי.

ולכן דייקו רבותינו נשיאנו, שהחידוש של ישיבת תומכי תמימים הוא לימוד חסידות ועבודת התפילה בסדר מסודר, במסגרת ישיבתית, והדבר אמור גם בימינו. בכדי להגיע אל כל המטרות השונות והפרטים השונים שרוצים שהישיבה, ישיבת תומכי תמימים, תניב אצל התמים – חייבים ללמוד חסידות, ובשביל ללמוד חסידות באמת מוכרח להתפלל ב'עבודה' לפי ערך. ...” Ruven.b • שיחה • לָמָה מְחוֹק? • כ"ג בחשוון ה'תשע"ח 01:35, 12 בנובמבר 2017 (IST)

כשאתה מעתיק כל כך הרבה מהמקור הכי טוב שמצאת (ומשום מה אינו ברשימה הארוכה שהבאת לעיל, ללא ציוני עמודים) זה מחזק את הרושם שפשוט אין לך מקור. קראתי שוב. רואים שם, אם זה לא מובן מאליו, שיש חשיבות לעבודה פנימית בתומכי תמימים. לא מצאתי שהמושגים "עובד" ו"משכיל" קשורים לתומכי תמימים דווקא. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בחשוון ה'תשע"ח • 10:31, 12 בנובמבר 2017 (IST)

אני לא מבין, אם כתוב שהמטרה של תומכי תמימים זה לימוד חסידות ועבודה, אתה צריך עוד מקור שיהיה כתוב בו את המילים "המושגים עובד ומשכיל קשורים לתומכי תמימים"? זה דבר כל כך פשוט שכל חסיד חב"ד יודע וחבל שאתה סתם מתעקש עליו.

כך למשל בס' "ליובאוויטש וחייליה" עמ' 68 הוא מביא את ה"עובדים" בתוך הפרק על תומכי תמימים כחלק מהווי הישיבה. Ruven.b • שיחה • לָמָה מְחוֹק? • כ"ג בחשוון ה'תשע"ח 13:12, 12 בנובמבר 2017 (IST)

לא ברור לי אם קראת מה שכתבתי מלכתחילה. לא ביקשתי מקור לכך שיש קשר בין תומכי תמימים ובין המושגים האלה. בערך כתוב: "הישיבה חידשה מושגים שונים ואבני יסוד שעליה נשענה השקפת ההנהלה, אשר מהווים מושגי בסיס לכל ישיבות חב"ד בדורות הבאים". הדגש שלי. אני מבקש מקורות לכך שזה חידוש של הישיבה ולא חלק מעבודת השם בחב"ד בכלל, גם בלי קשר לישיבה. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בחשוון ה'תשע"ח • 14:57, 12 בנובמבר 2017 (IST)

כמובן שזה חלק מעבודת ה' בחב"ד, אבל הדגש הוא על תומכי תמימים. שם זה היה מקווי היסוד. וכפי שניתן לראות במקור שציטטתי ובמקור מליובאוויטש וחייליה. הכוונה "חידשה" היא ביחס לישיבות שהיו קיימות לפניה, לא ביחס לחסידי חב"ד בדורות הראשונים. Ruven.b • שיחה • לָמָה מְחוֹק? • כ"ג בחשוון ה'תשע"ח 15:07, 12 בנובמבר 2017 (IST)

באותה מידה ניתן לומר שהיא חידשה לימוד בתניא וכך הלאה, כי קודם לא למדו תניא בישיבות. מובן מאליו שבישיבה של חסידות חב"ד ישנה עבודה בדרך חב"ד. זה לא חידוש של הישיבה, זה חידוש של חסידות חב"ד. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בחשוון ה'תשע"ח • 15:11, 12 בנובמבר 2017 (IST)

זה בהחלט חידוש, לפני זה גם בקרב חסידי חב"ד לא התקיימו מוסדות כאלו. היא אכן חידשה את לימוד התניא ולא רק תניא אלא לימוד חסידות בכלל, בשונה משאר הישיבות בהם למדו גמרא בלבד ואולי מעט הלכה ומוסר. הוא אשר כתבתי בפתיח שהיא הייתה המוסד הראשון שהנהיג בו לימודי חסידות; ומשום מה מחקת את זה Ruven.b • שיחה • לָמָה מְחוֹק? • כ"ד בחשוון ה'תשע"ח 20:13, 12 בנובמבר 2017 (IST)

לפי זה גם בערך שלוחי חב"ד צריך לכתוב שהם חידוש את העובד ומשכיל, כי לפני השליח הראשון לא היה אף שליח בעולם שעשה את זה, נכון? אותו דבר לגבי הטנקים וכך הלאה. מובן מאליו שכל מוסד ראשון מסוגו של חב"ד הוא הראשון שבו מיישמים את תורת חב"ד באופן של אותו מוסד. אלה הן אמירות כה מובנות מאליהן עד שהן חסרות משמעות. מה שנקרא טאוטולוגיה. אשמח לשמוע את דעתם של משתמש:ביקורת, משתמש:AddMore-III. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בחשוון ה'תשע"ח • 20:51, 12 בנובמבר 2017 (IST)

למיטב זכרוני ואם אינני טועה הישיבה הראשונה בה למדו (גם) חסידות הייתה של באבוב בווישניצה. מלבד זאת, הוויכוח נסתם במקצת כי אינני רואה מענה ברור על השאלה מה חידשה 'תומכי תמימים' במובהק, להבדיל מלהמשיך לאמץ מושגים חב"דיים מוכרים. AddMore-III - שיחה 22:30, 14 בנובמבר 2017 (IST)

שינוי שם

בוצע. בדף זה התנהל דיון בו הוצע לשנות את שמו של הדף.

אולי לשנות את השם של הערך למשהו בסגנון של ישיבת תומכי תמימים ההיסטורית בלובביץ' או ישיבת תומכי תמימים ההיסטורית או משהו כזה. וכדי להבין מה קורה. יש לעיין ב:ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ולהבין שמדובר בכמה ערכים עם שמות דומים. ואפשר להתבלבל מאוד אבגד - שיחה 23:05, 18 בפברואר 2021 (IST)

אולי משהו בסגנון ישיבת תומכי תמימים (בלובביץ' רוסיה). אבגד - שיחה 23:28, 18 בפברואר 2021 (IST)

במחשבה נוספת אני חושב שהערך ישיבת תומכי תמימים צריך להשתנות לישיבת תומכי תמימים (לובביץ', האימפריה הרוסית). היות שזה היה שם רוסיה כשהישיבה הייתה בעיירה לובביץ', היא עברה מהעיירה לובביץ' בדיוק בתקופת המהפכה, כל זמן שנות קיומה בעיירה לובביץ' (תרנ"ז-תרע"ח) שם רוסיה היה האמפרייה הרוסית (מלבד שנה אחת אבל אנחנו הלוכים לפי הרוב המחוץ), וכך אנחנו פותרים את העניין הזה.
הרחבת הסבר: זה טוב כך כדי לזהות עם מקום וזמן; מקום - לובביץ' העיירה, הבעיה שהמילה לובביץ' מופיעה בהגייה אידישיאת בכל שאר הערכים מכיוון שכך השמות של הישיבות אז צריך להזכיר את רוסיה, כדי לזהות איפה היה הישיבה ועל מה מדובר, וכשמזכירים רוסיה יש להזכיר את רוסיה כפי שהייתה מכונה בתקופה ההיא שזה האמפרייה הרוסית (לפני כן הצארית ואחרי כן הסובייטית) וכך גם כן מוזכר הזמן וזיהוי על מתי מדובר (במקום 'ההיסטורית') וכך הכל בא על מקומו בשלום

(לערך הכללי של רשת הישיבות (ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש) יש לדעתי להוסיף את המילה רשת כך שיצא רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש - אבל זה דיון בפני עצמו ופתחתי שם בדף השיחה דיון נפרד) אבגד - שיחה 22:30, 24 בפברואר 2021 (IST)

או לחלופין ישיבת תומכי תמימים בעיירה לובביץ'. [בכל מקרה את ערך זה עצמו נהפוך לדף פירושונים (להעביר את הדף הפירושונים הקיים ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש לדף זה]. אבגד - שיחה 21:01, 25 בפברואר 2021 (IST)

או ישיבת תומכי תמימים בלובביץ' אבגד - שיחה 08:05, 2 במרץ 2021 (IST)

למעשה אני חושב שהכי טוב זה האופציה האחרון אבגד - שיחה 18:10, 2 במרץ 2021 (IST)

בוצע אבגד - שיחה 18:14, 2 במרץ 2021 (IST)

אני עובד על תיקון קישורים. כשאסיים. כמו שנכתב הדף הקודם יהפוך לדף פירושונים. כמו כן את כל האפציות האחרות הפוך לקישור לערך. אבגד - שיחה 18:39, 2 במרץ 2021 (IST)

👍. הצורב - שיחה 18:56, 2 במרץ 2021 (IST)

בוצע והועבר. אבגד - שיחה 00:31, 3 במרץ 2021 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מרץ 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בישיבת תומכי תמימים בלובביץ' שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.tmimim.ru/%D7%94%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%9D/?lang=he נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20170920075415/http://www.tmimim.ru/%D7%94%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%9D/?lang=he לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 16:35, 8 במרץ 2023 (IST)

תוכן הקישור נמצא ב"כרם חב"ד" שב"לקריאה נוספת", ועל כן נמחק. אי"ש / שו"ת, ט"ו באדר ה'תשפ"ג ; 17:12, 8 במרץ 2023 (IST)

האמנם הישיבה החסידית הראשונה? תשובה: לא, אבל ישיבה קודמת של חב"ד - כן

בראשית הערך כתוב, על פי כתבה מכיכר השבת, שישיבת לובביץ' שנוסדה ב-1897 הייתה הישיבה החסידית הראשונה. לפי האמור בערך אברהם בורנשטיין, הישיבה שלו בסוכטשוב (שקיימת בגלגולים שונים עד היום) הייתה קיימת יותר משנת 1883 (בלי להתייחס לישיבה שהקים בצעירותו, בטרם היה אדמו"ר, שאני לא יודע אם אפשר להגדירה "ישיבה חסידית". בכל אופן, הישיבה בסוכושוב היא שישיבה בבירור). האמנם נוכל להגדיר את תות"ל כישיבה החסידית הראשונה? Biegel • תייגו אותי במענה לדברי • שיחה 19:33, 16 בספטמבר 2024 (IDT)

בעלי הידע בחסידות . Biegel • תייגו אותי במענה לדברי • שיחה 19:39, 16 בספטמבר 2024 (IDT)

ר' גם ישיבת עץ חיים (באבוב). בברכה, גיברס - שיחה 19:45, 16 בספטמבר 2024 (IDT)

למעשה כבר בנשלסק כבר ניהל ישיבה לשם עבר ב-1876, והיה אומר שעורים לתלמידים לפחות פעמים ביום שנמשכו 4 שעות. ראה מראה הדשא עמ' פ.קאצק • שיחה 12:39, 17 בספטמבר 2024 (IDT)

ברומברג כותב כי עוד בקרושנוביץ לשם ב-ה'תרכ"ז 1866 ניהל ישיבה. "התחיל לנהל ישיבה גדולה ובחורים רבים ואברכים באו ללמוד תורה מפיו והוא היה בעצמו יגע ללמדם והיה מחזיק את הישיבה במסירות נפש למעלה מגדר כחו". מגדולי התורה והחסידות כרך ה עמ' מו.קאצק • שיחה 12:59, 17 בספטמבר 2024 (IDT)

לאור הממצאים העולים כאן, מציע לנסח בערך זה אחרת: "הייתה הישיבה החסידית הראשונה שהונהגו בה סדרי לימוד רשמיים של תורת החסידות". זה בעצם מה שזלמן וישצקי אומר בכתבה בכיכר השבת. הניסוח המוצע הוא בכפוף לכך שהוא אכן עומד במבחן ההיסטוריה. מתייג גם את בעלי הידע בחב"דלחיים 2 sbl770 אבגד דוב מגדיאל קער א וועלט הצורב יאללה בלגן ידך-הגדושה שיע.ק השקפה MOSHE AMOZIGH איש הישראלי חב"דפדיה Йосеф Бен Меламед ‏ . ידך-הגדושה • שיחה 13:09, 17 בספטמבר 2024 (IDT)

בעד. כך שמובן ראשונה חסידית במובן העניני. שכנראה זה הכוונה ואכן תמיד בטח יש לדייק אל האמת בלבד אבגד - שיחה 17:06, 17 בספטמבר 2024 (IDT)

@קאצק אין הכי נמי, אם תקרא את הערתי תראה שכתבתי שהוא עמד בראשות ישיבה עוד לפני כן, אבל אפשרות לטעון שזקיתה לחסידות בתקופה הזו הייתה רופפת ולכן נקטתי דווקא את הישיבה בסוכצ'ב, שאז כבר היה אדמו"ר מן המניין. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי • שיחה 19:37, 17 בספטמבר 2024 (IDT)

אני מסכים לניסוח של @ידך-הגדושה, שכנראה מתאים יותר. אבל הישיבה החסידית הראשונה אכן הייתה בקרושנוביץ, בתרכ"ז, שםהאבני נזר כבר היה אדמו"ר והתלמידים שבאו היו חסידים בעיקר חסידי האדמו"ר מסוכטשוב (שהיו נקראים אז "קרעשנוביצער חסידים"), וכפי שכבר כתבו @Biegel ו @קאצק מ-ב-צ • שיחה 23:01, 17 בספטמבר 2024 (IDT)

תודה @מ-ב-צ. יצא לנו משהו חיובי נוסף מהדיון החשוב ש@Biegel פתח: מתברר מהי הישיבה החסידית הראשונה, היכן היא נפתחה ומתי: הישיבה של ה-"אבני נזר" בקרושנוביץ בשנת תרכ"ז-1866. ידך-הגדושה • שיחה 23:11, 17 בספטמבר 2024 (IDT)

@ידך-הגדושה טוב לראות תמיד רק את החיובי... :) מ-ב-צ • שיחה 23:13, 17 בספטמבר 2024 (IDT)

אביא ציטוט מספר מראה הדשא, שכתב בנו של השם משמואל, ”"גם עם התלמידים שהתאספו לשמוע לקחו - אף שקשה להניח שניהל אז ישיבה במתכונת המקובלת כיום, וודאי הייתה בלי פנימייה ודאגה למצבם החומרי - לא גרע מנת חלקם, והיה מקדיש להם חלק גדול מסדר יומו העמוס, לרבות הלילות. ואמנם יצאו מבית מדרשו בקראשנעוויטץ אישים גדולי תורה ידועי שם"”

ובהערה שם מביא בשם ברומברג ספר ה עמ' מח שהאבני נזר דאג גם למזונותיהם של התלמידים.

הישיבה בנאשעלסק הייתה מאוחר יותר, בסביבות תרל"ו-1876,.

בישיבה בסוכטשוב, מאוחר יותר, (כנראה בסוף תרמ"ב או תחילת תרמ"ג-1883) שם הדגיש גם את דרך החסידות בסוכטשוב (לימוד בשמחה ובהתלהבות והתרוממות הרוח, וכריכת תורת הנגלה והחסידות.) אך הבחורים לא התעסקו בזה, אלא רק בלימוד נגלה עד אחרי החתונה. ודרשו את הברכה כן יכנס לתורה, לחופה, ורק אח"כ - למעשים טובים. (=ציטוטים מהספר הנ"ל.) ואכמ"ל יותר מ-ב-צ • שיחה 23:34, 17 בספטמבר 2024 (IDT)

מצאתי עכשיו מקור נוסף. על פי מקור זה, הישיבה הראשונה של חב"ד הוקמה על ידי הצמח צדק : הסופר אז"ר שהיה בן התקופה, כותב בעיתון האסיף: "הרמ"מ יסד ישיבה בליובאוויטש". על פי זה, יהיה נכון גם להשמיט את מה שנכתב שהישיבה שייסד הרבי הרש"ב הייתה הראשונה שהכניסה את לימוד החסידות. אין הוכחה לכך. ייתכן שכך נהג גם הצמח צדק. ידך-הגדושה • שיחה 12:05, 20 בספטמבר 2024 (IDT)

לפי זה הישיבה החסידית הראשונה הייתה של חב"ד (רק שזה לא היה תומכי תמימים) וזה קם לפני הישיבה של האבני נזר אבגד - שיחה 14:29, 20 בספטמבר 2024 (IDT)

@אבגד, אכן. יהיה נכון לעדכן בערך ישיבה. ידך-הגדושה • שיחה 18:10, 20 בספטמבר 2024 (IDT)

תוכל להביא מקורות ברורים מה שראית ונכניס שם. תודה רבה אבגד - שיחה 15:51, 23 בספטמבר 2024 (IDT)

@אבגד @ידך-הגדושה בסוף הספר דרך מצותיך יש תולדות הרבי הצמח צדק שנכתבו ע"י הרבי האחרון, ושם מופיע שיסד ישיבה בליובאוויטש, ואף מסר שיעור לעיתים לאברכים מצטיינים מתלמידי הישיבה. כך שלכאורה המשמעות היא שהוא יסד מה שנקרא כיום "כולל אברכים" ולא ישיבה. לתשומת לב העורכים. מ-ב-צ • שיחה 22:52, 5 באוקטובר 2024 (IDT)

לדעתי אין סתירה. בדומה להרבה ישיבות גדולות, הייתה גם ישיבה גדולה זו מיועדת גם לאברכים. ידך-הגדושה • שיחה 00:01, 15 בדצמבר 2024 (IST)

הוספת תמונת בנין הישיבה

מישהו יודע איך להעלות תמונה של בנין הישיבה? יש תמונה טובה המופיעה כאן, אבל ייתכן שיש עליה זכויות יוצרים. ידך-הגדושה • שיחה 01:18, 2 באוקטובר 2024 (IDT)

יש זכויות יוצרים. צריך לבקש מהם לוותר על זה ולשלוח ישיר אבגד - שיחה 16:07, 2 באוקטובר 2024 (IDT)

אפשר גם לנסוע ללובביץ' ולצלם... אי״ש / שו״ת, כ"ט באלול ה'תשפ"ד ; 16:25, 2 באוקטובר 2024 (IDT)