שיחה:יזכור

תבנית עריכה

תפילת יזכור לא הומצאה בשביל חללי צה"ל, היא נאמרת כבר מאות שנים (איני יודע בדיוק ממתי) בבתי כנסת בחגים. אגב, את הנוסח החילוני שלה, זה המופיע בערך, "יזכור ישראל ויתברך בזרעו" וגו', חיבר כמדומני ברל כצנלסון, אבל אינני זוכר היכן ראיתי זאת. בקיצור הערך עכשיו מוטעה לגמרי ולכן תבנית העריכה. נתנאל 21:40, 16 אוקטובר 2005 (UTC)

הרחבתי ושיפרתי את הערך, ולכן הסרתי את תבנית השכתוב, אך ברור לי שעדיין הערך זקוק להרחבה, ולכן סימנתי אותו כקצרמר. דוד שי 11:26, 5 נובמבר 2005 (UTC)

הוספה ותיקון הטקסט המקורי של יזכור נכתב במאה ה12 לאחר פרעות במהלך מסע הצלב הראשון ביהודי עמק ריימס, הם אלה שניסחו את הטקסט הראשון, ברל כצנלסון שאל ביטויים ומילים מתוך הטקסט הקדום אך ניסח אותו באופן שונה לחלוטין ובעיקר תוך השמטת שם האלוקים, במקום "יזכרם אלוקינו" הוא כתב "יזכור עם ישראל" הטקסט של כצנלסון הוא כזה:

יזכור עם ישראל את הנשמות הטהורות של בניו ובנותיו - שניאור שפושניק, אהרן שר, דבורה דראכלר, בנימין מונטר, שרף, שרה צ'יזיק, טוקר, יוסף טרומפלדור.

הנאמנים והאמיצים, אנשי העבודה והשלום, אשר הלכו מאחרי המחרשה ויחרפו נפשם על כבוד ישראל ועל אדמת ישראל. יזכור ישראל ויתברך בזרעו ויאבל על זיו-העלומים וחמדת הגבורה וקדושת הרצון ומסירות הנפש אשר נספו במערכה הכבדה. אל ישקוט ואל ינוחם ואל יפוג האבל עד בוא יום בו ישוב ישראל ויגאל אדמתו השדודה. (מתוך דעת - אנציקלופדיה יהודית- באינטרנט http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2728 אני לא מוצאת את הנוסח הקדום, בכל מקרה היזכור השתנה והתפתח אחרי מלחמת העצמאות והמשורר אהרון זאב ואהוביה מלכין הם שהפכו אותו לנוסח שמוכר לנו כיום. עם זאת הנוסח הרגיז מאוד את הרב גורן שכן לא נכלל בו שם שמיים וכיום יש שני נוסחים "יזכור עם ישראל" ויכור אלוקים" האחד מופיע באופן רשמי בספרי היזכור של צה"ל השני בספרי הרבנות הצבאית. עם זאת בטקס הדלקת הנרות בכותל נקרא הנוסח שתוקן ע"י הרב גורן ולא הנוסח הרישמי. בהזדמנות אחרת אני ארחיב עוד...

מחברים

לדעתי כדאי לציין את מחברי התפילות הללו. אני אחפש, אבל כל מי שיודע מוזמן להוסיף. אסף ד 18:55, 25 אפריל 2006 (IDT)

לפי מיטב ידיעתי , וכדאי לבדוק את זה, מחבר היזכור על נופלי תל-חי לא היה ברל כצנלסון, אלא הסופר י.ח. ברנר, שהיה אחראי על הנצחת הנופלים בתל-חי, ואף ארגן את הקמת אנדרטת האריה השואג, ושאחרי הרצחו נקרא הקיבוץ גבעת ברנר על שמו ―62.90.140.90 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אשמח לדעת מהיכן שאבת המידע על מחבר היזכור? יעל 20:34, 21 ביוני 2011 (IDT)

העברה לויקיטקסט

נגד. אני מתנגד להעברה כזו. הערך הוא ייחודי ונחוץ בויקיפדיה, ולא בא כנספח לערך אחר. ערכים כמו יום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מקושרים אליו. אבירם 16:39, 29 אפריל 2006 (IDT)

נגד: מקומו כאן, אך דרושה עוד הרחבה (מי חיבר, ממתי החל הנוהג וכו'). Scarlight 10:55, 2 מאי 2006 (IDT)

מקומו של הערך כאן, אך מקום הטקסט המקורי בויקיטקסט. נדב 10:57, 2 מאי 2006 (IDT)

מסכים עם סקארלייט ונדב - צריך להיות כאן ערך כזה. הערך הנוכחי אמנם דורש עבודה, אך לא את הוצאתו מויקיפדיה. אסף ד 17:55, 2 מאי 2006 (IDT)

בעיות בערך

הערך מבלבל בין שני מושגים עיקריים: תפילת יזכור ותפילת אשכבה. יזכור הינה סוג של תפילת אשכבה המוכר רק ליהודים האשכנזים, בעיקר ליוצאי מזרח אירופה ומדובר בתפילת אשכבה הנאמרת בין קריאת התורה לתפילת מוסף בחלק מן החגים (בארצות מערב אירופה המנהג מוכר פחות, שלא לדבר על שאר העדות: ספרדים [לסוגיהם השונים], תימנים, איטלקים וכו'). ישנם סוגים אחרים של תפילות אשכבה, כל עדה לפי מנהגה ("המרחם על כל בריותיו" אצל הספרדים במזרח, "מנוחה נכונה" אצל הספרדים במערב, התימנים והאיטלקים). כך גם התפילה לזכר חללי השואה היא סוג של תפילת אשכבה אך איננה "יזכור". נכון הוא שבדורות האחרונים הנהיגו בבתי כנסיות של האשכנזים בארץ לומר אותה לאחר תפילת יזכור, אך אין זה הופך אותה לכזאת. אסי אלקיים 22:44, 24 בספטמבר 2006 (IDT)

נוסח לחללי צה"ל

יש עוד נוסח לחללי צה"ל:

יזכור א-לוהים את נשמות חילי צבא הגנה לישראל שמסרו נפשם על קדושת השם ונפלו גיבורים במערכות ישראל למען ארצנו הקדושה, עיר האלוהים ומקום המקדש. מנשרים קלו ומאריות גברו בצאתם להנחיל ניצחון עולם לישראל. זכר עקדתם ומעשי-גבורתם לא ייסופו מאתנו לעולמים ונפשותיהם תהיינה צרורות בצרור החיים עם נשמות אברהם, יצחק ויעקב ועם נשמות שאר גיבורי ישראל וקדושיו שבגן עדן ונאמר אמן.

— מקבץ קטעים לטכס יום הזיכרון לחללי צה"ל מאת גלי שמר (אבל הטקסט עצמו מסורתי)

ויש גם את נוסח הזה:

יִזְכֹּר אֱ-לֹהִים אֶת נִשְמוֹת בָּנָיו-גִּבּוֹרָיו, חַיָּלֵי צְבָא הֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנָּפְלוּ בְּמִלְחֲמוֹת יִשְׂרָאֵל, בִּפְעֻלּוֹת הֲגַנָּה, תַּגְמוּל וּבִטָּחוֹן וּבְעֵת מִלּוּי תַּפְקִידָם, וְנִשְׁמוֹת כָּל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתֶּרֶת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים בְּמַעַרְכוֹת הָעָם, שֶׁחֵרְפוּ נַפְשָׁם לָמוּת עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, וּבְעֶזְרַת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל הֵבִיאוּ לִתְקוּמַת הָאֻמָּה וְהַמְּדִינָה וְלִגְאֻלַּת הָאָרֶץ וְעִיר הָאֱלֹהִים. מִנְּשָׁרִים קַלּוּ וּמֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ, בְּהֵחָלְצָם לְעֶזְרַת הָעָם וְהִרְווּ בְּדָמָם הַטָּהוֹר אֶת רִגְבֵי אַדְמַת קָדְשֵׁנוּ. זֵכֶר עֲקֵדָתָם וּמַעֲשֵׂה גְבוּרָתָם לֹא יָסוּפוּ מֵאִתָּנוּ לְעוֹלָמִים. תִּהְיֶינָה נִשְׁמוֹתֵיהֶם צְרוּרוֹת בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמוֹת אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְעִם שְׁאָר גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל וּקְדוֹשָׁיו שֶׁבְּגַן עֵדֶן עַד עוֹלָם. אָמֵן.

— אתר "יזכור" (טקסט מסורתי)

SuperJew - שיחה 21:13, 1 במאי 2008 (IDT)

מצאתי נוסח של יזכור לחללי האצ"ל:

יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו חיילי הארגון הצבאי הלאומי ומפקדיו המתנדבים אמיצי-הלב ועזי-הרוח שמסרו נפשם למען חרות האומה ושחרור המולדת יזכור עם ישראל את גבוריו וקדושיו אשר עלו לגרדום נפלו בהגנה נגד פורעי ערב ובהתקפה עליהם מתו בשבי אויב ובשבי זרים נהרגו על הכנת חמרי מלחמה, ובמילוי תפקידם נפלו במערכה נגד המשמיד הגרמני ובעלי בריתו נרצחו בידי קין נפלו במלחמת השחרור נגד המשעבד הבריטי נפלו במלחמת המגן נגד צבאות הפלישה נעדרו בשדות הקרב יזכור עם ישראל את חלוצי מלחמת השחרור אשר קמו לעמם ביום-פקודה הביסו צר ואויב ובדמם הנחילו נצחון לישראל - חידשו את עצמאותו, את ראשית גאולתו. חייהם - מלחמה; מותם - גבורה; קרבנם - קדושה; זכרם - נצח.

— "זכרם נצח - ספר יזכור לגבורי הארגון הצבאי הלאומי" בהוצאת של"ח תשי"ט 1959

―62.90.140.90 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

"נרצחו בידי קין" - זה מנשר פוליטי ולא תפילת "יזכור". דוד שי - שיחה 07:44, 23 ביוני 2011 (IDT)

תמונה מיותרת

הסרתי מהערך תמונה שבה נאמר "הרב אביחי רונצקי נושא תפילת יזכור בטקס אזכרה ממלכתי". אני משוכנע שהכיתוב אמיתי, אך התמונה אינה תורמת דבר לערך. באותה צורה בדיוק יכול הרב רונצקי לשאת כל תפילה אחרת, או להקריא כל טקסט אחר, כולל טקסט חילוני. דוד שי - שיחה 20:10, 8 בדצמבר 2009 (IST)

מנגינה

ישנה מנגינה שמתנגנת תמיד עם קריאת היזכור. בדרך כלל על ידי חצוצרה. מישהו יודע מה מה שמה? מה מקורה? נעה - שיחה 21:50, 20 בפברואר 2010 (IST)

פיצול הערך

יש פה שני דברים שונים שהוכנסו שלא בטובתם לערך אחד.

יש (כפי שגיליתי בערך) תפילה (כנראה לא כל כך חשובה, אם היא נאמרת רק בעדות מסויימות).

ויש את הטקסט (שהוא לא תפילה!) שמוקרא בטקבי הזכרון, שמתבסס על היזכור שכתב ברל כצנלסון על הרוגי תל חי. הוא אומנם קשור לתפילה, אבל הוא משהו אחר לחלוטין. ופה הוא נדחק לשולי הערך, למרות שנראה לי שעבור רוב האנשים זו המשמעות הראשית.

לכן אני מציע להעביר את החלק על התפילה לערך תפילת יזכור (ולעשות את זאת טכנית כשינוי שם הערך, שכן רוב התוכן הקיים מתייחס אליה), ולייחד את הערך "יזכור" ליזכור הלחללי מערכות ישראל על גילגוליו השונים, וגם לתקן ולהרחיב לפי מה שמופיע במאמר המעניין הזה. eman • שיחה • ♥ 12:52, 16 ביוני 2011 (IDT)

לאור המחלוקת האקטואלית יש צורך בפיצול משולש: תפילת יזכור, יזכור (עם ישראל), יזכור (אלוהים). דניאל ב. • תרמו ערך 13:00, 16 ביוני 2011 (IDT)

אוי ואבוי מה גורם ערך רע. אין ספק שתפילת שמונה עשרה היא תפילה חשובה ושתפילת יזכור היא תפילה לא חשובה, במשקל השווי האובייקטיבי. אבל יש גם משקל סובייקטיבי שערך זה כשל באופן מוחלט מלהביאו ועל כן עמיתי למעלה חושבים לחתוך את הערך על התפילה לשניים. איני יודע אם ניתן במילים להבהיר מה פירוש המילה "יזכור" (במלעיל) ליהודי. כיצד אנשים שאינם מגיעים לבית הכנסת ביום יום מגיעים באדיקות ארבע ימים בשנה לבית הכנסת לתפילת יזכור. כיצד לוחות המודעות מודיעות את שעת יזכור כדי שאלו שמגיעים לתפילת יזכור יוכלו להגיע בזמן וכיצד בית הכנסת מתרוקן אחרי התפילה. האם ניתן להעביר במילים או במדד חשיבות את כמות הדמעות שנשפכו כמים מפי מליוני יהודים בעת אמירת יזכור? איני יודע.

אולם זאת אדע. הטקסט של ברל הוא חסר כל משמעות וכל חשיבות אנציקלופדית אם נוטלים ממנו את המילה יזכור ושמים במקומה נניח את "זכור" (שאולי אף נכון יותר דקדוקית) או "נעלה על ליבנו את ...".

הערך הזה דורש תיקון יסודי ויש למצוא מקורות (אולי בפרוייקט בן יהודה) שיבהירו מה משמעות "יזכור" לדורות של יהודים, אבל הוא לא זקוק לחלוקה מלאכותית. עדירל - שיחה 13:12, 16 ביוני 2011 (IDT)

לומר שהטקסט שנאמר כל שנה בטקסי יום הזכרון ושכל ישראלי מכיר (אגב, זה לא הטקסט של ברל, אלא מבוסס עליו), ושבימים אלה יש סערה לא קטנה בדעת הקהל בגללו הוא "חסר כל חשיבות אנציקלופדית" זו הפגנה של ניתוק מהמציאות.

ואני מאמין שעבור יהודי דתי (אשכנזי) התפילה היא בעלת ערך רגשי חשוב. בטוח שברל כצנלסון ידע זאת והשתמש בזה. אבל עבור היהודי החילוני הממוצע היום המצב הוא לא כך כלל וכלל. eman • שיחה • ♥ 13:18, 16 ביוני 2011 (IDT)

השאלה היא האם יש כאן שתי ישויות נפרדות או ישות אחת שמתגלגלת בצורות שונות ומהותה אחת - תפילה מרגשת לאזכור המתים. אני סובר שאחת היא ויש לתאר את גלגוליה בערך אחד. יסברו אחרים אחרת לא אמות מזה. עדירל - שיחה 13:53, 16 ביוני 2011 (IDT)

אה, אבל את הערך יזכור יש לשמור למונח הדתי. לקטע הקריאה של חללי צה"ל אפשר לקרוא: יזכור (קטע קריאה) או יזכור (חללי צה"ל) או מה שאתם רוצים. עדירל - שיחה 13:55, 16 ביוני 2011 (IDT)

אין שום צורך בפיצול. תפילת יזכור שנאמרת בעדות אשכנז על ההורים ויזכור שנאמר על חללי השואה וחללי מערכות ישראל זה אותו דבר רק הנוסח שונה. זה כמו שיהיה ערך לתפילת שמונה עשרה של ראש השנה ותפילת שמונה עשרה של שלושת הרגלים. מי שאומר שיזכור הנאמר בטקסים (ויש גם בתי כנסת שאומרים זאת) זו לא תפילה, זה כמו שיגיד שקדיש הנאמר בטקסים זו לא תפילה. -יונה בנדלאק - שיחה 18:51, 16 ביוני 2011 (IDT)

אני מסכים עם יונה בנדלאק. דוד שי - שיחה 19:57, 16 ביוני 2011 (IDT)

אני לא מסכים. "יזכור" הנאמר בטקסים הוא בשום פנים ואופן לא תפילה. קולנואני - שיחה 21:54, 16 ביוני 2011 (IDT)

בדיוק. הערך נפתח במשפט: "יזכור היא תפילה הנאמרת בחגים בבתי הכנסת האשכנזיים על ידי מי שנפטרו הוריו או אחד מהם". זה ממש לא מתאר את היזכור שנאמר בטקסים. eman • שיחה • ♥ 00:34, 17 ביוני 2011 (IDT)

אני תומך בפיצול ס123 - ביידיש יש ופה אין?! - שיחה 01:13, 17 ביוני 2011 (IDT)

את הבעיה שמתאר eman קל לתקן באמצעות הרחבת משפט הפתיחה, כך שיתאר גם את הניואנסים. דוד שי - שיחה 13:02, 17 ביוני 2011 (IDT)

קולנואני וגם השאר, למה היזכור שנאמר בטקסים אינו תפילה? ראו הגדרה בערך תפילה וכן תפילה (יהדות) ותסבירו למה היזכור הזה אינו תפילה. תפילה היא לא רק משהו שנתקן בתקופת בית שני אלא גם קטעים שחוברו מאוחר יותר. לדעתי היזכור שבטקסים עומד בקריטריונים של תפילה כמו היזכור שנאמר על פטירת ההורים. -יונה בנדלאק - שיחה 23:16, 18 ביוני 2011 (IDT)

הערך תפילה נפתח במילים:

"תפילה היא פניה אל כוח על-טבעי (אל או אחר)".

בנוסח "יזכור עם ישראל" אין שום פניה אל כוח על טבעי (בניגוד למה שהרבנות הצבאית והרמטכ"ל שכפוף לה מנסים לעשות). eman • שיחה • ♥ 23:26, 18 ביוני 2011 (IDT)

הבעיה העיקרית היא שאנחנו מאחדים באופן מלאכותי שני דברים קשורים אבל שונים לערך אחד. זה כמו שנאחד את הערכים גוודלחרה (ספרד) וגוודלחרה (מקסיקו), או את סונאטת קרויצר (יצירה מוזיקלית) עם סונטת קרויצר, או הסערה עם הסערה (צ'ייקובסקי). eman • שיחה • ♥ 23:23, 18 ביוני 2011 (IDT)

הדומה בנושאים שבהם עוסק ערך זה גדול במידה רבה מהשונה, והמשלים שהבאת דומים לנמשל כמו שגבינה דומה לדחפור. דוד שי - שיחה 00:33, 19 ביוני 2011 (IDT)

אני לא מסכים שהדומה גדול מהשונה.

באשר לדוגמאות, הן בהחלט רלוונטיות. בכולם יש משמעות ששמה נגזר מהמשמעות הראשונה. בכוונה הבאתי 3 דוגמאות שבהן יש 3 אפשרויות של מה קיבל את המשמעות הראשית. הערך על הדבר המקורי, הערך דווקא על הדבר שקרוי על שמו, ואף אחד מהם.

ולסיפא של דבריך, הייתי מצפה שמישהו כמוך ידע להתבטא בנושא רגיש כזה ביתר עדינות וכבוד. eman • שיחה • ♥ 01:18, 19 ביוני 2011 (IDT)

הייתי 7 שנים בצבא ומה שאני זוכר מהטקסים זה "יזכור אלוקים..." ולא "יזכור עם ישראל...". אם תקרא את הכתבה בהארץ שהתחיל את כל הסיפור אתה תראה כי הנוסח המקורי בצה"ל הוא יזכור אלוקים וזה יזכור עם ישראל שהיה שינוי רק בטקס בחיל האויר שהתקבל על ידי מפקד המחנה בעקבות פניה של אב שקול. אבל הנוסח התיקני וזה שתמיד אמרו היה אלוקים, היחידי ששינה היה כצנלסון וזה נעשה בגלל אמונתו (או אי-אמונתו), אבל עדין המקור שלו נלקח מתפילה יזכור ולכן אין סיבה לפצל את הערך. -יונה בנדלאק - שיחה 10:44, 19 ביוני 2011 (IDT)

תקרא בבקשה את מה שכתבתי בערך, ואת הקישור שהוספתי. במשך שנים רבות זה היה "יזכור עם ישראל". החל מברל כצנלסון, דרך הנוסח שחובר במלחמת העצמאות והיה תקף בצה"ל עשרות שנים, וכובן עד לטקס הדלקת המשואות. אפשר להתווכח מה צריך להיות, אבל אי אפשר להתעלם מההיסטוריה. eman • שיחה • ♥ 11:24, 19 ביוני 2011 (IDT)

שתי הערות אחרונות, 1. מעניין למה כצנלסון בחר להשתמש דווקא ביזכור אני לא מכיר הרבה טקסטים שנכתבו והתחילו בציווי בצורה כזו. לדעתי ולדעת רבים אחרים בין השאר גם באתר ההנצחה ואני מצטט: "ברל שינה את התפילה והעניק לנוסח המחודש משמעות חילונית, אותה אופפת הילה של קדושה. "יזכור עם ישראל את הנשמות הטהורות של בניו ובנותיו הנאמנים והאמיצים...." ז"א שגם המקור שלו היה בתפילת יזכור. 2. בכל האתרים כתוב כי הנוסח יזכור עם ישראל והנוסח יזכור אלוקים היו זה לצד זה אחר ממלחמת ששת הימים, למה שינו את הנוסח או לא שינו במקום כזה או אחר, זו כבר פרשנות. עובדתית הנוסח הצה"לי המקובל הוא יזכור אלוקים (טקס הדלקת המשואות הוא לא טקס צבאי אלא ממלכתי/ממשלתי, בניגוד לטקסי יום הזכרון בבתי העלמין ובבסיסי צה"ל). כך שבמשך שנים הנוסח בטקס הדלקת המשואות הוא יזכור עם ישראל ובבסיסי צה"ל ובתי העלמין (וגם בכותל) הנוסח הוא יזכור אלוקים, אכן אי אפשר להתעלם מההיסטוריה אבל גם אי אפשר להביא לה פרשנויות, כצנלסון כתב קטע שמבוסס על תפילה בשינויים שהוא הכניס, תקרא לזה תפילה או לא זה עדין אותו הדבר ולא צריך ערך נפרד. -יונה בנדלאק - שיחה 16:56, 19 ביוני 2011 (IDT)

זה לא ציווי. צורת הציווי היא "זכור", כמו ב"זכור את יום השבת לקדשו". "יזכור" הוא בגוף שלישי - שבו אין, ולא יכולה להיות, צורת ציווי. 79.179.208.167 19:31, 19 ביוני 2011 (IDT)

לא ציווי, אבל המשפט עדין נכון. -יונה בנדלאק - שיחה 11:05, 20 ביוני 2011 (IDT)

מסכים שלא צריך לפצל. הערך צריך לכלול את מלוא המידע. ALC • כ' בסיוון ה'תשע"א • 06:13, 22 ביוני 2011 (IDT)

הוספתי לערך את הסעיף "שילוב תפילות יזכור", המביא את דברי הרב שי פירון, המתייחסים לכל שלושת הנוסחים יחד. סעיף זה מחזק את הצורך בהשארת הערך כיחידה אחת. דוד שי - שיחה 07:50, 22 ביוני 2011 (IDT)

מה שמצאת רק מראה שהממסד הדתי מנסה להפוך את היזכור לחללי צה"ל למשהו דתי, ולנכס אותו. אבל את זה אנחנו כבר יודעים.

מעבר לזה, לא ברור לי עד כמה מה שמצאת באמת מייצג ולא אנקדוטלי. eman • שיחה • ♥ 10:30, 22 ביוני 2011 (IDT)

הרב פירון נמצא במרכז הציונות הדתית, ולכן דבריו אינם אנקדוטליים (אם כי אינני יודע עד כמה הם מייצגים, אני מקווה שפתיחת הסעיף תביא להרחבתו).

אינני מסכים לדבריך "שהממסד הדתי מנסה להפוך את היזכור לחללי צה"ל למשהו דתי, ולנכס אותו". דבריו של הרב פירון ניתנו כהנחיה למתפללים בבית הכנסת, אלה שעוסקים בפעילות דתית מרצונם, וחפצים לשלב בתפילה את ה"יזכור" לחללי צה"ל. דברי הרב כלל לא מתייחסים לעולמו של החילוני, ואינם נוטלים דבר מהחילוני. דוד שי - שיחה 12:51, 22 ביוני 2011 (IDT)

אני יודע היטב מיהו הרב פירון. אני לא בטוח שהוא נמצא במרכז הציונות הדתית. הוא נמצא במרכז פלג מסוים בה, שיותר קרוב לציבור החילוני, ולכן יותר מוכר לנו. ועדיין, עם כל הכבוד לו אני לא בטוח שדוגמה שמה הוא ממליץ לעשות בבית הכנסת שלו זה משהו מספיק בשביל להזכיר בערך. הייתי שמח אם יש דוגמאות שזה דבר נפוץ לפחות בחלק מבתי הכנסת של הציבור הדתי-לאומי.

אין לי טענות כמובן אל הרב פירון. אני רק אומר שזה לא מוסיף לדיון שלנו, כי הוא רק מבטא דבר שכבר ידוע בו. eman • שיחה • ♥ 13:41, 22 ביוני 2011 (IDT)

אני מתלבט אבל נראה לי שאני בעד פיצול, גם אם היזכור לחללי צהל הוא תפילה הוא בוודאי תפילה אחרת, אפשר להשתמש בהפניה לערך מורחב מפה. יש מספיק מה לפרט על היזכור לחללי צה"ל בשביל להחזיק ערך עצמאי. כמו שאפשר לראות כאן מלבד שתי המילים הראשונות אין שום קשר בין היזכורים. ‏ישרון • שיחה • !!and 19,327 people are justin bieber fan‏ 13:43, 22 ביוני 2011 (IDT)

מתנגדת לפיצול, מדובר על אותו נושא בגלגוליו המרתקים בתרבות העברית לדורותיה.

אשמח אם יכתבו הערכים יזכור (תל חי), יזכור (ספר) (שכתבו בן-גוריון ובן-צבי) ועוד כמה כאלה. כאשר יכתב הערך יזכור - תל חי, אפשר יהיה להזכירו כאפשרות מורחבת בערך יזכור. יעל 13:48, 22 ביוני 2011 (IDT)

נגד פיצול. יש קשר חזק בין הדברים. הקורא יוצא נשכר מהערך המאוחד, במיוחד על רקע הפולמוס הציבורי הנוכחי בנושא.--גמדקנאי - שיחה 09:54, 13 ביולי 2011 (IDT)

האם העולם נברא עם הקמת הציונות?

עריכתו של Eman יצרה ערך מעוות לפיו נוסח "יזכור" שחיבר ברל כצנלסון צמח בחלל הריק, כאילו לפני ראשית הציונות לא היה דבר, וברל ברא עולם יש מאין. אין זו המציאות, ולכן תיקנתי את הערך, כך שיציג את המציאות בסדר כרונולוגי. דוד שי - שיחה 08:26, 19 ביוני 2011 (IDT)

העריכה הזאת ממחישה את הצורך בפיצול הערך. עידו • שיחה 09:22, 19 ביוני 2011 (IDT)

סידור כרונולוגי הוא לא תמיד הפתרון. בשביל רוב הקוראים (חילונים וגם דתיים לא אשכנזים) המשמעות העיקרית היא היזכור לחללי מערכות ישראל. לדחות את זה עד אחרי כל דיקדוקי ההלכות של מה כתוב בספר "כרם שלמה" חוטא לקוראינו. אם הערך יפוצל לא תהיה בעיה של מי קודם, וכמובן יהיה מקום לשים ב"ראו גם" קישורים הדדיים.

כמו כן בהחלט יהיה כדאי להזכיר במפורש את השימוש שברל עשה בטקסט התפילה. אבל זה צריך להיעשות בזהירות בשביל שנכתוב עובדות ולא ספקולציות, בגלל זה העדפתי לא לעשות זאת בינתיים בעצמי. eman • שיחה • ♥ 11:31, 19 ביוני 2011 (IDT)

אני לא אתחיל במלחמת עריכה בערך כזה, לכן השארתי את הסדר הכרונולוגי. אבל אני עדיין דורש שאם הערך לא יפוצל, הסדר ישונה.

מה שכן, תיקנתי גם כמה טעויות שהוכנסו לפתיח, וגם דאגתי להבהיר שהוא אינו תפילה, ולא חלק ממה שמדובר עליו בתחילת הפתיח. eman • שיחה • ♥ 12:03, 19 ביוני 2011 (IDT)

הנה קטע ממאמרה של שמיר, שבו עשה שימוש eman, כנראה באופן סלקטיבי:
ה"יזכור" שנאמר בטקסים ממלכתיים אלה, שמקורו חילוני, הוא מעין תפילה. "מעין", כי הוא אינו מצוי כלשונו במקורותינו, אבל צירופי מילים וביטויים שבו נשענים על המקורות... ברל, מאבות תנועת העבודה, אמר כי אין עם זורק אל פח האשפה את מורשת עברו. ב"יזכור" שלו הוא שאל ביטויים מתפילת "יזכור"...".
אציין שגם "הבעלות" על "החילוניים ויהודים שאינם אשכנזיים" אינה במקומה. דרך - שיחה 19:13, 19 ביוני 2011 (IDT)

אני מסכים עם דרך. אוסיף שהזיקה הברורה בין הטקסט של ברל לתפילה מחייבת את הסדר הכרונולוגי, ומצדיקה השארת הערך בשלמותו - מדובר בווריאציות על אותו נושא. למען מי שרוצה להגיע ישירות ליזכור לחללי מערכות ישראל, ולא מעניין אותו מידע חשוב על הרקע ההיסטורי, יש תוכן עניינים בראש הערך. דוד שי - שיחה 19:46, 19 ביוני 2011 (IDT)

שי בישראל המודרנית הרבה דברים ששאבו את שמם או צורתם מדברים קדומים. כך השקל חדש והשקל ישן ששאבו את שמם מהשקל העתיק. ועדיין אנחנו מייחדים לכל אחד מהם ערך עצמאי.

הכנסת שאבה את שמה מכנסת הגדולה, כמו גם כנסת ישראל ועדיין אנחנומייחדים לכל אחד מהם ערך נפרד.

ועוד דוגמה להפרדה שאנחנו עושים: תפילת מוסף היא גלגול של קורבן מוסף. וגם פה הפרדנו, ולא עשינו איחוד מלאכותי לערך אחד.

אז למה דווקא בזה מתעקשים? eman • שיחה • ♥ 02:40, 20 ביוני 2011 (IDT)

"מעין תפילה" זה לא תפילה. זה ניסיון ציוני למצוא תחליף לתפילה. לכן הניסיון הדתי לעשות מזה תפילה הוא סתירת לחי למה שברל ובני דורו עשו במהפכה הציונית. eman • שיחה • ♥ 02:32, 20 ביוני 2011 (IDT)

אתה מנסה להגשים את "עולם ישן עד היסוד נחריבה" אבל זה לא יעזור לך: את הקבורה לא הציונות המציאה (גם אם תקרא לה "קבורה חילונית"), את העלייה לקבר המת לא הציונות המציאה, וגם את "יזכור" לא הציונות המציאה. דוד שי - שיחה 07:55, 20 ביוני 2011 (IDT)

מתי שונה הנוסח בפקודות מטכ"ל?

אין מידע שאומר זאת. כנראה אחרי 1995, לפי שמיר, אבל לא ברור. Dangling Reference - שיחה 20:23, 19 ביוני 2011 (IDT)

סטירת לחי למשפחות שכולות חילוניות

יהודית ביאלר, שבנה יורם נפל במלחמת ההתשה, פתחה עצומה בנושא, שבניגוד לרוב העצומות האלה שנשארות נידחות, תוך 4 ימים חתמו עליה כבר למעלה מ 30 אלף איש. בעצומה היא כותבת: "חשוב לי לדעת שהעם אליו הוא שייך ואותו אהב, יזכור אותו. לא לי ולא ליורם קשרים עם אלוהים".

ועוד יותר חשוב לעיניינינו פה, זה מה שהיא אמרה בראיון לynet (ההדגשה שלי):

"למשפחות חילוניות שכולות אין תפילה כמו תפילת 'אל מלא רחמים', שיש למשפחות הדתיות", לנו יש טקס, ואני לא מוכנה שאף אחד ינכס לעצמו את הזיכרון. אני לא יודעת אם אלוהים זוכר, וזה גם לא ענייני".

כלומר היא לא רואה את הטקסט הזה כתפילה, ובצדק.

גם אם "תפילת יזכור" שימשה השראה לברל כצנלסון, והוא שאל ממנה ביטויים, ה"יזכור" שהוא כתב אינו תפילה. זה תחליף חילוני לתפילה. לטעון שה"יזכור" לחללי מערכות ישראל הוא תפילה, ולשים אותו כסרח עודף לערך שמדבר על תפילה, זו סטירת לחי ליהודית ביאלר, ולעור משפחות שכולות רבות. eman • שיחה • ♥ 13:30, 20 ביוני 2011 (IDT)

אני מציע שתעשה סקר בין כל המשפחות השכולות, ותביא אלינו את תוצאותיו. דוד שי - שיחה 07:02, 21 ביוני 2011 (IDT)

ענייני מנהל תקין

• הערך אומר: "לא ברור מתי שונתה פקודת מטכ"ל הקובעת את הנוסח ל"יזכור אלוהים"", ואני שואל: האם הברדק בצבא גדול כל כך שאי אפשר לדעת מתי שונה נוסח של פקודת מטכ"ל, או שרק אנחנו לא יודעים זאת?
• פקודות מטכ"ל מחייבות את הצבא. טקסי יום הזיכרון נערכים על ידי משרד הביטחון. מי במשרד הביטחון החליט לציית לפקודת מטכ"ל זו? דוד שי - שיחה 08:20, 21 ביוני 2011 (IDT)

ע"פ הידוע לי זה נקבע ב'67, אך אין לי מקור לכך. 109.65.27.86 09:34, 21 ביוני 2011 (IDT)

לפי דעתי הגוף המדוייק הוא ה"היחידה להנצחת החייל", למרות שבאתר שלהם [1] אני דווקא לא מוצא את נושא ארגון הטקסים.

אבל הנקודה היא נכונה. כשכותבים "הנוסח המחייב" זה מדבר על צה"ל, בטקסים שנערכים ביחידותיו. אבל הטקסים בבתי הקברות הם טקסים אזרחים שמארגן משרד הביטחון.

ואחרי שאמרנו את כל זה, בותאר "יזכור" שאחראית לו היחידה להנצחת החייל מופיע נוסח היזכור בגרסה "יזכור אלוהים" [2] (ולא אלוקים, כמו שענו מלשכת המטכ"ל).

eman • שיחה • ♥ 10:40, 21 ביוני 2011 (IDT)

הפתיח

בפתיח חשוב לציין את ההבדל המהותי שבין תפילת "יזכור" האישית, שאומר אדם לזכר קרובי משפחתו, לבין הטקסט הכללי לזכר חללי מערכות ישראל והתפילה לזכר נספי השואה, שהם קבוצתיים. למעבר מהאישי לקבוצתי חשיבות רבה.

כמו כן, אין לכרוך יחד את חללי מערכות ישראל ונספי השואה, לא רק משום שכל אחת מקבוצות אלה ראויה להתייחסות עצמאית, אלא בעיקר משום שביחס לנספי השואה אין כל ויכוח שמדובר בתפילה, ואילו ביחס לחללי מערכות ישראל יש ויכוח. דוד שי - שיחה 07:21, 22 ביוני 2011 (IDT)

שילוב תפילות היזכור בבתי הכנסת

להצעתו של הרב שי פירון אין משמעות מיוחדת בהקשר זה. אמירת שלוש התפילות נהוגה עוד לפני שכתב את תשובתו המתייחסת רק לבעייתיות של מנהג היציאה מבית הכנסת. הערה נוספת - במחזורי רינת ישראל נוסח תפילת היזכור לנספי השואה ולחללי צה"ל שונה מהנוסח המופיע בערך (הן לשואה והן לחללי צה"ל). דרך - שיחה 01:09, 24 ביוני 2011 (IDT)

ציון מקורות לשתי תפילות

הערך מצויין ועשוי היטב, אך יש בו שני נוסחים של תפילות לזכר קורבנות השואה אשר מחסירות מקור. הן נמצאות כאן - יזכור#"יזכור" לקורבנות השואה, ושאמח אם מישהו יוכל לסייע בעניין. Shalom11111 - שיחה 05:59, 11 באפריל 2013 (IDT)

היזכור של קיבוץ נירים

היזכור של קיבוץ נירים- משנת 1948 עד היום : נזכור את חברינו, מיטב בני קיבוצנו, אשר הרוו בדמם את אדמתו הצחיחה של הנגב. יד זדונית התנכלה למעט אשר בנינו, אשר נטענו וזרענו. היא לא יכלה לנו,כי עמדו מולה פניהם וזרועותיהם של בוני הנגב, משחררי ירושלים, לוחמים אמיצים, אשר נדרו לאמר: "לא תדרוך כף רגלם על אדמתנו".

נזכור את:

דוד אלון יוסף לב רבקה זלצמן אפרים אורי בצלאל איתן גיורא אלתר צבי לייזר יצחק פרידלנדר יעקב ברכה צבי לוסטיג יהודה צפתי נתנאל קוטלר חיים שפרוני אבינעם שמשוני אמיר אבני יעקב ז'יטומירסקי אמנון רוזנברג זאביק עציון שחר מלמד

כמות שהיו, צעירים ורעננים, מלאי בטחון וכוח. נזכרם על שמות החיבה והחן, על שעות הנחת והכאב שחיו עמנו. כי בכל אשר נבנה ונקים, עוד יעלה ויזכר שמם. בלא מילים - ביסוד של בניה, בכל דונם אדמה שנזרע – כי זאת היתה משאת נפשם, בחייהם ובמותם. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
37.142.120.90 20:29, 23 בנובמבר 2016 (IST)

תיקון לנוסח תפילת יזכור, יד ושם 2019

בשנת 2019 נעשתה פניה לארגון "יד ושם" מאחר שנוסח תפילת יזכור התייחס לקורבנות יהדות אירופה ולא לקורבנות השואה מארצות נוספות ובפרט ארצות צפון אפריקה. הפנייה נעשתה על ידי ד"ר מיכל שתקאי, חברת התנועה למען זכרון נקיה, בשם התנועה ובעקבות תגובתה של נערה תושבת זכרון יעקב, יעל רובינסון, שסבה היה ניצול שואה מלוב, לנוסח התפילה. הפנייה נענתה והנוסח שונה. הנוסח החדש נמצא ב: https://www.yadvashem.org/he/education/educational-materials/ceremonies/tehilim.html ועתה פותח במילים : "יִזְכּוֹר אֱ לוֹהִים אֶת כָּל הַנְשׁמוֹת שׁל כָּל קְהִלּוֹת בֵּית יִשׂרָאֵל בַּגּוֹלַה שׁהוּעֲלוּ עַל מוֹקֵד בִּשְׁנוֹת הַשׁוֹאָה"

https://livluv.org.il/%D7%A8%D7%92%D7%A2-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%A6%D7%93%D7%A7-%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9F/

 https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.7482003

https://ladaat.co/archives/29667 https://www.facebook.com/309425756279787/photos/a.309447772944252/437066356849059/?type=3&theater ―85.64.181.71 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה על העדכון שביצעת, הוספתי עכשיו את ההפנייה. Shalom11111 - שיחה 01:34, 5 בינואר 2021 (IST)

נזכור את חללי השבת השחורה תשפ"ד ונאמץ אל ליבנו את החיים I מכון שיטים

הוספתי את הנוסח של מכון שיטים.

Archipeleg - שיחה 19:26, 6 בנובמבר 2023 (IST)

https://www.mako.co.il/tvbee-tv-news/Article-2d603d60fc3ab81027.htm

אברי גלעד מקריא.

https://www.youtube.com/watch?v=9duFagtZf9A

דרור קרן מקריא Archipeleg - שיחה 19:29, 6 בנובמבר 2023 (IST)

מתוך ידיעות אחרונות: יואל רפל, הגיבורים, החללים והחטופים: נוסחים חדשים ל"יזכור" לטבח שמחת תורה