שיחה:י"ג מידות

המידות נאמרו במקור לראשונה ע"י ה'

הערה על הפסקה "מקור במקרא": כתוב שהמידות נאמרו ע"י משה בתפילתו לה' שירחם על חטא העגל. זוהי טעות! לאחר חטא העגל כאשר ה' נעתר לבקשתו של משה "הראני נא את כבודך" ומתגלה אליו בנקרת הצור וכאשר הקב"ה עובר על פני משה - ה' קורא אליו את י"ג מידות! ושתי ראיות לדבר: 1) תגובת משה נאמרת בפסוק לאחר מכן "וימהר משה ויקוד ארצה וישתחו". זה נראה כתגובה לדברי ולגילוי ה'. 2) חלוקת הטעמים על פי המסורה: "ויקרא בשם (מרכא טיפחא), ה'" ולא: "ויקרא, בשם ה'".

אמנם, לאחר חטא המרגלים משה בתפילתו מצטט את 13 המידות שה' גילה לו בסיני לאחר חטא העגל. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
132.69.228.102 20:43, 19 ביוני 2012 (IDT)

הכללה בקטגוריית ימים נוראים

לדעתי אין להכליל, שחזרתי את ההכללה ושוחזרתי. אבקש לקבל הסבר להכללה בדף זה. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 09:39, 19 בספטמבר 2014 (IDT)

הקדמה לאמירתן של י"ג מידות

אנונימי ניסה לשנות את הנוסח (שהוא כמנהג הספרדים) לנוסח אשכנז, האם יש טעם לדבר, זאת אומרת: האם יש הכרעה ברורה מי מהם קדום? לכאורה אין טעם להביא את שתי הנוסחאות. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 11:37, 7 באוקטובר 2016 (IDT)

מדוע לא? בערכים דומים זה נעשה כך. ומה זה משנה מי מהם הקדום? בכל אופן, אין סיבה לביטול העריכה, המצב הקודם אינו יותר טוב מהנוכחי. 82.166.93.193 11:43, 7 באוקטובר 2016 (IDT)

הכלל אומר כי "המוציא מחברו עליו הראיה", כך שאם הערך היה ערוך כך - צריך סיבה כדי לשנות. אם אנחנו כותבים בערך ”ניתן גם לעמוד על חשיבותן של י"ג מידות, מהפיוט הקדום (אולי המאות ה-5-6) שנוהגים לומר כהקדמה לאמירתן”, הרי שהקדום מביניהם הוא האמור להיות מצוטט כאן. ככלל, תמיד חשוב להיצמד לאותנטי (אלא אם כן תאמר שנוסח מנהג הספרדים בטל ועבר מן העולם. וגם אז, עדיין יש מקום לדון בדבר). כך או כך, אפנה את תשומת לבם של הויקיפדים לדיון על ידי ציונו בלוח המודעות. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 13:22, 7 באוקטובר 2016 (IDT)

לדעתי, יש לציין את שני הנוסחים, או את המקומות בהם יש הבדל. ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 08:58, 9 באוקטובר 2016 (IDT)

אתייג את ביקורת, שמזן, גנדלף, נרו יאיר, אגסי, מיכאל משיכון בבלי, מי-נהר, ואחרון חביב: דוד שי. תייגתי רשימה כה ארוכה, כדי לחתוך זאת זריז (בימים אלו יש יותר סיכוי שזה יקבל הכרעה...) ולגוון בדעות שונות. הדבר לא אמור להיגרר אל ויכוח, פשוט כדאי לשמוע את דעתם של המנוסים והנמצאים קרוב לעניין, מי שימצא זמן לחוות את דעתו לכאן או לשם. שאלה זו צצה הרבה פעמים פה ושם, והתשובה כאן יכולה לחדד את הדרך הראויה. תודה מראש לכולם. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 11:09, 9 באוקטובר 2016 (IDT)

זו מחלוקת מובנת, כל אחד בטוח שהנוסח שלו הוא האמיתי. גם לא פשוט לענות עליה, מן הסתם יש יותר משתי נוסחאות. מאחר שההבדלים קטנים - לא נכון להביא את שתיהן במקביל, יש לשים אחת מהן בסוגריים בתוך הראשונה. מי תהיה הראשונה? אולי זו שיש לה עדויות קדומות יותר. אם פער הזמנים לא גדול או לא ברור - נשאיר כטקסט ראשי את מה שכבר היה. נרו יאיר • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז • 11:52, 9 באוקטובר 2016 (IDT)

גם לעניות דעתי נראה כדעתו של Ovedc, ולהציג את כל הנוסחים המוכרים. אגב גם המספור של י"ג המידות שנעשה כאן כמדומני כמו שרגיל כיום וע"פ דעת האריז"ל, הוא דעה אחת מבין רבות, שראויות גם הן לאיזכור בערך. כל טוב ובשורות טובות, שזכות י"ג המידות תגן בעדנו ובעד עמו ישראל ובעד ירושלים... מיכאל משיכון בבלי • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז • 14:14, 9 באוקטובר 2016 (IDT)

כאמור, מאחר שהנוסחים דומים מאוד, הקורא יצטרך לעמול כדי להבין מהם ההבדלים אם שניהם יפורטו במלואם. אולי אפשר להציג זה לצד זה תוך הדגשת ההבדלים, אבל אני מעדיף את הצעתי לעיל. נרו יאיר • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז • 14:26, 9 באוקטובר 2016 (IDT)

אני תומך בהצעתו של נ"י. שמזן#שיחה • ערכי בראבו • 17:16, 9 באוקטובר 2016 (IDT)

אם הנוסחים דומים מאוד, ניתן להציג נוסח אחד, ואת ההבדלים לסמן בתבנית:מונחון. דוגמה: "שלום רב שובך". דוד שי - שיחה 18:25, 9 באוקטובר 2016 (IDT)

גם ההצעה שלי מדברת על נוסח עיקרי ונוסח משני, אבל מן הראוי לתת למשני מעט יותר נוכחות, גם ללא הצבעה עם העכבר, שהרי כאמור שניהם חשובים. נרו יאיר • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז • 20:34, 9 באוקטובר 2016 (IDT)

תבנית:מונחון תפוסה כבר (מעריכתי עכשיו...) ל"לעניו מקדם". שם זה הרבה יותר הולם. מצטרף גם לדברי נ"י שמונחון פחות מתאים כאן, ואם כבר, אז עדיף באופן בולט יותר. הצגת שני הנוסחאות נראית בעיני מיותרת ומסובכת. הערך לא עוסק ישירות בפיוט זה. איך כן להציג - אינני יודע. הנוסח העתיק המופיע בסידור רב סעדיה גאון אינו דומה כל כך לא לנוסח הספרדים ולא לנוסח האשכנזים. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 00:42, 10 באוקטובר 2016 (IDT)

אגב, כדאי לזכור שלא קיימים רק שני נוסחים - אשכנזי וספרדי; קיים גם נוסח תימני, ואם מציגים הבדלים בין הנוסחים כדאי להציגו גם כן. שמזן#שיחה • ערכי בראבו • 20:39, 12 באוקטובר 2016 (IDT)

בנוסף ברצונטי להזכיר שישנו גם פיוט נוסף הנאמר כהקדמה לי"ג מידות - א-ל ארך אפים. בן עדריאל • שיחה • ט"ז בתשרי ה'תשע"ז 22:54, 17 באוקטובר 2016 (IDT)

שינוי שם

שלש עשרה מידות, שלוש עשרה מידות או י"ג מידות? יוניון ג'ק - שיחה 01:13, 2 בינואר 2017 (IST)

אם יש בזה בשביל להכריע, במבדק קצר שערכתי בספרות היהודית (למעלה מ-3,000 אזכורים), כ-83% מהאזכורים הם "י"ג מידות", והשאר שלוש עשרה מידות או שלש עשרה מידות (כתיב מלא 2% וכתיב חסר 15%. אך אין בזה בשביל הכרעה, כיוון שבספרות המסורתית היה נהוג לכתוב פעמים רבות בכתיב חסר, כפי ש"מידות" לרוב נכתב "מדות"). קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 01:49, 2 בינואר 2017 (IST)

אני לא כל כך אוהב שימוש בכתיב חסר בשמות של ערכים. אנחנו כותבים אנציקלופדיה, לא ספרות מסורתית. יוניון ג'ק - שיחה 12:56, 2 בינואר 2017 (IST)

זה בדיוק מה שאמרתי: אין סיבה להיכנס לכמות האזכורים של "מידות" לעומת "מדות", ושל "שלש עשרה" לעומת "שלוש עשרה" משום שאנחנו צריכים לבחור בכתיב המלא. מה שכן, "י"ג" על פני "שלוש עשרה" עשוי להיות שיקול מבחינת מספר האזכורים (שהגם כי בספרות המסורתית נהגו לקצר ולכתוב בראשי תיבות, עדיין הכמות מספרת משהו...). קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 13:17, 2 בינואר 2017 (IST)

י"ג מידות • חיים 7 • שיחה • 02:36, 4 בינואר 2017 (IST)

דרך אגב, למה לא "י"ג מידות הרחמים"? ואביטה - שיחה 07:09, 6 ביולי 2023 (IDT)