שיחה:טנק

לערוך את רשימת הדגמים

אני חושב שיש לערוך את רשימת הדגמים העיקריים כדי שתהיה באמת של טנקים חשובים(לא הייתי קורא למטילדה טנק משפיע, או להוצ'קיס). --נחמן 18:41, 21 דצמ' 2004 (UTC)

אין בעיה טכנית לעשות את זה. אפשר לעשות טבלה. לדעתי עדיף לעשות את זה כשתסיים את כתיבת הערכים וכך נראה מה חשוב ומה לא. מצד שני, אפשר לבטל את הרשימה לחלוטין כי הטנקים מופיעים בלאו הכי בקטגוריות. גילגמש 18:43, 21 דצמ' 2004 (UTC)

אוקיי, אסיים את הרשימה ואז כבר נראה מה להוסיף ומה להוריד. --נחמן 18:45, 21 דצמ' 2004 (UTC)

תגידו, אתם לא רוצים תבנית לטנקים? יעשה את העבודה שלכם הרבה יותר קלה... נדב 19:02, 21 דצמ' 2004 (UTC)

עכשיו אתה נזכר? כן, בטח שאנחנו רוצים תבנית כזאת. רק שאני לא בקיא בכל השטיקים והטריקים האלה גילגמש 19:04, 21 דצמ' 2004 (UTC)

לשירותך תמיד :) נדב 19:05, 21 דצמ' 2004 (UTC)

חחח... אם אתה יכול פשוט להעתיק את אחת הטבלאות של הטנקים ולעשות תבנית זה יהיה נחמד. גם תבנית לדגמים כמו סדרת ה-T או הפנצרים יכולות לעזור מאד. גילגמש 19:07, 21 דצמ' 2004 (UTC)

סליחה על הבורות ב ללמה אתם מתכוונין ב"תבנית"?--נחמן 11:28, 22 דצמ' 2004 (UTC)

תבנית זה מה שיש למשל בערך אריה. במקום לכתוב את הטבלה כל פעם מחדש, אפשר לצרף את התבנית לכל הערכים ורק לשנות את המלל. זה יחסוך זמן רב כי כתיבת הטבלה זהו עסק מייגע למדי. גילגמש

זה יהיה מצויין. אני מניח שזה גמיש(כלומר אפשר לעשות שינויים בהרכב הערך למרות התבנית)? אם כן הייתי שמח לדבר כזה, על מנת לעשות סטנרטיזציה לערכים הקיימים(לא את כולם בניתי בצורה זהה). --נחמן 11:44, 22 דצמ' 2004 (UTC)

שינויים זה טיפה בעייתי. תלוי איך מעצבים את התבנית. גילגמש 11:54, 22 דצמ' 2004 (UTC)

כי לא לכל הטנקים ניתן לכתוב על אותם דברים. לדוגמה- לטנק ממלחמת העולם הראשונה לא היו מערכות בקרת אש, חלק מהטנקים לא היו גרסאות. לחלק מהטנקים היסטוריה ידועה של ביצועים בשדה הקרב(T-34 לדוגמא), ולחלק אין(ליאופרד 2A6, לדוגמא)...אתה מבין למה אני מתכוון?--נחמן 11:57, 22 דצמ' 2004 (UTC)

אין בעיה לענות לדרישות השונות. גילגמש 11:59, 22 דצמ' 2004 (UTC)

אני חושב שהגיע הזמן לנסח חלק על בקרת אש שיהיה מובן(היו טענות על מה שכתבתי בזמנו), אבל יותר מקיף ממה שיש תחת אופטיקה. נחמן

טוב, אני הולך להרביץ פה איזשהי עריכה היום בצהריים. אם יהיו השגות נחזיר חזרה למה שיש עכשיו. נחמן.

האומנם?

"פגיעות נעשות כמעט תמיד בפגז הראשון". לכמה מכותבי המאמר יש נסיון בקרבות שב"ש או גישה לנתונים הסטטיסטיים של צה"ל?

יש הבדל לא קטן בין ירי טנקים במטווח תותחים (ואפילו בתרגיל) לבין ירי מבצעי. מנסיוני ומשיחות שערכתי עם טנקיסטים שהשתתפו בפועל ביוה"כ ובלבנון, הטענה הנ"ל רחוקה מהמציאות. אם "כמעט תמיד" פירושו מעל 90% - אז הנתון פשוט לא נכון. ממה שידוע לי, מדובר באחוזים נמוכים בהרבה.

למי שלא קרא, אני מציע לקרוא תיאור יפה של המצב בתיאום כוונות של חיים סבתו, ולא לחיות באשליות.--עמית אבידן 14:44, 11 אפר' 2005 (UTC)

זה נכון ולא נכון. במלחמת העולם השנייה, למשל, כמעט אף פעם לא פגעו בפגז הראשון. אני לא מכיר את המצב הנוכחי, אך אני מניח שזה השתנה בהרבה. גילגמש • שיחה 14:53, 11 אפר' 2005 (UTC)

כמובן שהמצב כיום אינו "כמעט אף פעם לא". במטווחים - אחוזי הפגיעה בפגז ראשון גבוהים מאוד ללא ספק. במלחמת לבנון - לפעמים פגעו, לפעמים לא. בסוף שנות השמונים בלבנון - נדיר (אל תשכחו שיש עוד סוגי תחמושת חוץ מח"ש-מינעל, הרבה פחות מדויקים). כראיה לכך שאחוזי הפגיעה בפגז ראשון אינם כ"כ גבוהים אביא את העובדה שלפחות בחיל השריון הישראלי נחשבת מהירות העבודה של התותחן (והטען) בהוצאת הפגז השני כמדד האמיתי ליכולתו של הצוות.

אבל למה ללכת רחוק? מה קורה בשנות הלחימה האחרונות נגד הפלסטינאים? האם הטנקים פגעו תמיד מייד ובמי שצריך? אני יודע שלא (וגם שזה קרה בטווחים מגוחכים).--עמית אבידן 15:12, 11 אפר' 2005 (UTC)

בסדר גמור. אם יש השגות, ומכוון שאין לנו נתונים סטטיסטיים, שיניתי את הניסוח ל"לעיתים קרובות". אני מאמין שזה משקף יותר את המציאות. נחמן

כשיריונר ותיק, שנלחם בלבנון במהלך סוף שנות ה- 80' ותחילת ה- 90', וכחולה טנקים מורעל, האמירה "כמעט תמיד" מתאימה נפלא לתיאור המצב. מערכות הבק"ש התקדמו פלאים מאז ימי מלחמת לבנון. רמת הדיוק של הכלים (מג"ח 7 והלאה, אני לא מתייחס למערכות הבק"ש בדגמים מוקדמים יותר, למרות שחלקן עדיין מבצעיות ביח' מילואים), עלתה בהתאם. יהיה נכון לומר, שטנק תקין, שעבר תיאום כוונות נכון, עם תותחן סביר, צריך לפגוע במטרת צריח בפגז ראשון בטווחים של עד 3,000 מ'. נכון- איכות צוות נמדדת בעבודת הצוות דווקא על הפגז השני והלאה, שם נמדדת מהירות העבודה ודיוק עבודת התותחן, אבל הרעיון המרכזי הוא לפגוע ומהר, ולאו דווקא להבליט את איכויות התותחנים של צה"ל.

כמובן- יש הבדלים הנובעים מסוג החימוש, הפיזור הטבעי שלה ואופי המטרה. בכתיבתי התייחסתי לסוגי הפגזים המהירים (ח"ש לסוגיו), שמעצם טיבעם מדוייקים בהרבה ממעיך למשל. כמו כן- ירי על מטרה סטטית (טנק בעמדה למשל) מקל על המלאכה. בירי על מטרת אדם (סדרת פלשט), אין מצב המוגדר כ"מטרה", אלא מבוצעת סדרה מלאה בכל מקרה.--212.143.103.115 06:54, 14 אפר' 2005 (UTC) התוס' האחרונה היא שלי, לא יודע למה לא נקלטה החתימה...--אורליאן 06:56, 14 אפר' 2005 (UTC)

כטנקיסט טיפה יותר ותיק ממך, תרשה לי לחלוק עליך: אין לך שום נסיון קרבי בירי פגזים מהירים על מטרות צריח. גם לי אין. מאז 82' אין לאף אחד. מה שכתבת נכון מאוד - במטווחים. אבל טנקים, לצערנו, נועדו למלחמה, ומלחמה זה סיפור לגמרי אחר.

רק לצורך האנקדוטה: בספטמבר 2001 עשיתי מילואים על טנקים בקלקיליה (פעם ראשונה שלבשתי סרבל מאז 89'), ובמסגרת המדיניות הסהרורית, בוצע ירי טנקים "נקמה" על פיגוע על עמדה של המשטרה הפלסטינאית. אמנם היה לילה, אבל לטנק היה אמצעי ראיה שלא אנקוב בשמו אבל אפשר למצוא אותו בשוק לקראת האביב, ומערכת בק"ש שזכתה במדלית זהב אולימפית. ובקיצור: מעיך מטווח 450 מ', ולא פגע. לא מטרת צריח: בותקה של 4X4 לפחות, שלא ניסתה לברוח.--עמית אבידן 10:52, 22 אפר' 2005 (UTC)

תותחנות גרועה (אל תיעלב, אבל במילואים פשוט מחלידים. אני מכיר את התופעה), או תיאום כוונות לא טוב, בשילוב סוג חימוש שנוטה להתפזר (ואגב בירי מעיך על חי"ר סטיה של 50 מ' מהמטרה נרשמת כמטרה, כך שם החטאתם יותר מזה, יש בעיה רצינית בכלי או בתותחן). נפלה בידי הזכות להשתתף בקורס נסיוני בשנת 90' קורס צוות צלף, ושם בחנו את מגבלות הטנק בירי שגרתי וגם בירי לא סטנדרטי (לדעתי הקורס נפסק אחרי פעמיים או שלוש מחוסר תקציב), לטווחים שמעל 4 ק"מ. זה עובד. ביום. בלילה. באור. בחושך. על מטרות נעות. סטאטיות. תותחן טוב וטנק מאופס פשוט פוגע!! בסדיר בלבנון הפעלתי את הכלי הזה, (מג"ח 7), בירי מבצעי, אמנם לא על צריחים, אבל על כלים רכים ברכס עלי טאהר, ובטווחים יפים (חצים וחלולים מעל 1000). זה פוגע. אמנם זה לא יפה לומר, אבל זה כמעט סקסי כמה שזה פוגע... (שיריונר אמיתי יבין את הדימוי). כמו כן לאחרונה, בחומת מגן, ירינו בגזרת שכם על המוקטעה. הצלחנו להשחיל מעיך דרך חלון בטווח כפול ממה שציינת. פגז ראשון (למרות שבמעיך, אני מודה, יש גם לאלילת המזל יד ורגל בדבר). בקיצור- אם מיישמים את כל מה שלמדנו בקורס מקצועות, עושים תיאום כוונות כמו שצריך והטנק תקין- אתה תפגע. ואני מתייחס למערכות של המג"ח הקשיש (7 ו- 7ג').--אורליאן 11:44, 22 אפר' 2005 (UTC)

תשמע. כפי שציינתי למעלה, יצא לי לשוחח הרבה עם חבר'ה שנלחמו בלבנון ב-82 (אחי, אגב, אחד מהם) וכן עם חברה שנלחמו ביוה"כ. לא יעזור לך: מלחמה זה לא מטווח תותחים. נכון, גם בלבנון היו פגיעות מ-7 ק"מ, ואני בהחלט מכיר את החומר של קורס צלף (ואם הפסיקו את הקורס אז מה חבל), וכן - עד היום במילואים יש לנו באמת 90% פגיעות בפגז ראשון (ואפילו מעל 50% בתנועה), אבל כל זה זה לא מלחמה, ואין לך מושג איך זה להיות בתוך טנק כשמולך נמצאים טנקים ונ"טים. אני שולח אותך שוב לקרוא את "תיאום כוונות" (אם עוד לא קראת - תיהנה מאוד מהספר) כדי לקבל שמץ מההרגשה האמיתית של טנקיסט בשדה קרב.

אתה יודע מה זה מזכיר לי? פעם דיברתי עם טיס אחד שהשתתף בקורס בארה"ב על ה"נצחונות" של הטייסים הישראלים בתרגילים המשותפים עם האמריקאים. תקציר דבריו היה "טיפה תיחמנו פה, טסנו נמוך שם, וכו' וכו'". שאלתי אותו :נו, ומה אם זה היה מצב אמת? ותשובתו היתה: במצב אמת הם היו מרימים לאוויר F14 וגומרים אותנו ממאה מייל. בנת? לבנון של שנות ה-90 זה לא מלחמה. גם חומת מגן לא. ואל תזלזל במילואים: הם פוגעים יותר טוב מסדירים.--עמית אבידן 14:26, 22 אפר' 2005 (UTC)

אמת, מעולם לא ביצעתי ירי תחת אש משמעותית (ירי נק"ל, כשאתה בתוך טנק אמנם מקפיץ את הדופק, אך משמעותי בערך כמו יתוש), אבל אתה מתעלם מהשיפור הטכנולוגי העצום שחל בתחום הבק"ש מאז 73'. הטנקים של כיפור השתמשו במט"א. ב- 82' המערכת המבצעית המתקדמת ביותר היתה הדור הראשון של מערכות הבק"ש הקיימות במג"ח הנוכחי. מאז נוספו לנו מערכות מתקדמות בהרבה, שמקטינות את ההשפעה שיש למצבו הנפשי של הצוות היורה על הירי עצמו. הכלים מדוייקים הרבה יותר, החימוש יעיל יותר (החצים לעומת ח"ש מנעל נותב המיתולוגי), הטווח המוזן למערכת אינו תלוי ביציבות פרק ידו של המט"ק אלא מתקבלת באמצעות מט"ל, המערכות יודעות לפצות על בלאי קנה, סטיית חימוש, שפ"צ וכו', מה שלא היה ב- 73'. המערכות לומדות (וזה משפר את ביצועי המערכת, על אף פיקפוק הטנקיסטים), ומצליחות לשפר את עצמן ולהביא את הכלי לירי מדוייק יותר, תוך שהן מפצות על סטיית טווח מובנית אם קיימת (ולכן חשוב להשתמש דווקא בתאח"א ולא בתיקוני צפ"ע). מכאן ברור שביצועי הכלים חייבים להשתפר. ברור שצוות בשנת 2005 אפילו בכלי מוגבל כמו המג"ח 7 (קל וחומר עם מערכת בק"ש של המרכבה 4), ייצר תוצאות משופרות באותן סיטואציות מצוות של שנת 73' או 82', כיוון שההשפעה שיש היום לגורם האנושי על התוצאה הסופית קטנה מאשר לפני 20 ו- 30 שנה. המערכות האלקטרוניות והמכאניות, שהיום השפעתן על תוצאות הירי גדולה יותר, לא מבחינות בין קרב ואימונים, ותוצרת שלהן תהיה זהה.

אני מניח שהדיון הזה יסתיים באי הסכמה, ואני מאחל לשנינו שלא נגלה אף פעם מי צדק באמת. (אבל בחייך- פיספסתם בודקה מ- 450 מ'???).--אורליאן 14:53, 22 אפר' 2005 (UTC)

פלוגה ב' (אני ב-ג', וצפיתי להם אש :-))--עמית אבידן 15:08, 22 אפר' 2005 (UTC)

שאלות

• לא הבנתי את המשפט: "השריון הטוב ביותר הוא זה של טנק המערכה."
• "הישג משמעותי ראשון נרשם עם פיתוחו של מד-טווח אופטי ששולב בו מחשב בליסטי. השימוש בכלי זה החל בשנות החמישים." גם בתחילת שנות השישים מחשב היה גדול מכדי להכניסו לטנק. למה הכוונה בביטוי "מחשב בליסטי"? אולי זה מחשב אנלוגי ייעודי. דוד שי 18:17, 20 אפר' 2005 (UTC)

1. הכוונה היא שזהו השריון הטוב ביותר מבין הטנקים השונים. הכוונה לקלים, בינונים, כבדים, טנקי שיוט, סיור אמפיביים וכו'
2. לתשובה לשאלה זו כדאי להמתין לנחמן. גילגמש • שיחה

מדובר במע' מכאנית, המתרגמת את נתוני הטווח, סוג הפגז ונתוני שטח שונים, לזווית ההגבהה המתאימה ולהיסטים במערכת האופטיקה. מערכות מיחשוב דיגיטליות הופיעו הרבה אחר כך.--אורליאן 19:02, 20 אפר' 2005 (UTC)

פיצול הערך

אני מציע לפצל את הערך למספר ערכי משנה עם ערך מרכזי אחד שיאגד את המידע. כבר עכשיו גודלו של המאמר הוא מעל 50K מה שמקשה על עריכה. הפיצול יתרום לגידול מאמרי המשנה ובסוף נגיע למאמר ראשי בן 30K בקירוב ועוד כמה מאמרי משנה בגודל זה. הפיצול שאני מציע הוא: "היסטוריה", "מבנה הטנק" "סוגי הטנקים" והמאמר הראשי. גילגמש • שיחה 07:50, 22 אפר' 2005 (UTC)

זה יכול להיות רעיון טוב, רק יש לדאוג שפסקאות התקציר לפני כל הפנייה יהיו טובות. MathKnight 09:18, 22 אפר' 2005 (UTC)

מן הסתם. גילגמש • שיחה

בהחלט בעד.--עמית אבידן 10:58, 22 אפר' 2005 (UTC)

אני מעדיף שלא לפצל. ערך זה עוסק בנושא מצומצם יחסית, ולמעשה הההיסטוריה של הטנק פזורה לכל אורך הערך, גם בסעיף "מבנה הטנק" ובסעיף "סוגי טנקים". יש אינטראקציה חזקה בין חלקיו השונים, והפיצול עלול להפריע לקורא. הגודל הנוכחי אינו מהווה בעיה. בערך עצמו יש קישורים רבים, שמאפשרים להרחיב בכל אחד מהם. דוד שי 11:11, 22 אפר' 2005 (UTC)

הגודל מהווה בעיה רצינית כי זה לא הגודל הסופי. אני יכול לכתוב עוד 50K רק על טנקי מלחמת העולם השנייה. גילגמש • שיחה 13:43, 22 אפר' 2005 (UTC)

אולי זה לא היה ברור. אני לא רוצה סתם לרוקן את הערך מתוכן, ישאר מידע רב בערך הראשי גם אחרי הפיצול. אני מזמין את כולם לעיין בערך שריון לפני ואחרי הפיצול. גילגמש • שיחה 13:52, 22 אפר' 2005 (UTC)

אשמח מאוד לקרוא את הערך טנקים במלחמת העולם השנייה, וכנראה שניתן לכתוב ערכים נוספים כהרחבה של ערך זה. אני מציע שלאחר כתיבת ערך שמהווה הרחבה מהותית של נושא בערך זה, נשקול מה יש לצמצם כאן. דוד שי 16:17, 22 אפר' 2005 (UTC)

למה לצמצם? חלילה לצמצם. הפיצול רק יעזור לגדילה. אף פעם לא ניסיתי לצמצם מאמר על נושא צבאי! גילגמש • שיחה 16:18, 22 אפר' 2005 (UTC)

לדעתי גילגמש צודק. יש יותר סיכוי להרחבה של ערך מפוצל, גם כי זה קל יותר טכנית, וגם כי זה נותן לכותבים מיקוד.--עמית אבידן 16:24, 22 אפר' 2005 (UTC)

אחרי הפיצול עדיין ישאר כאן מאמר יפה בגודל של כ-30K. גילגמש • שיחה 16:25, 22 אפר' 2005 (UTC)

אני מפסיק להפריע. בהצלחה! דוד שי 16:28, 22 אפר' 2005 (UTC)

טוב, נמתין לנחמן ונפעל אחרי שהוא ישתתף בדיון כי הוא הכותב המקורי של רב ערכי הטנקים בוויקיפדיה. גילגמש • שיחה

מבחינתי ניתן לפצל, כאשר האופטיקה, החימוש, ההנעה, וכן הלאה נמצאות בדף אחר. בקשר ל"סוגי הטנקים", אינני יודע אם מקומו פה או בדף נפרד. אני בעד פיצול שכן הערך הפך למפלצתי למדי....--נחמן 09:53, 27 אפר' 2005 (UTC)

תבנית טנקים

בקשה לעורכים, בכל מאמר הקשור לסדרה זו נא הוסיפו את התבנית "טנקים" ע"י הקלדת {{טנקים}}. תודה. MathKnight 22:56, 29 אפר' 2005 (UTC)

תבנית טנקים

אמנם לא מקובל לשים תבנית בראש הדף או פעמיים, אך לטעמי, הוספת התבנית בראש הדף היא בעל ערך אסתטי מאוד חזק, שהופכת את המאמר למעין פורטלון בנושא טנקים ואת התבנית לכותרת בולטת + תוכן עניינים וסרגל ניווט. בשל כך, הצבתי את התבנית בראש העמוד, אפילו שזה לא הנוהג. לטעמי, זה נראה יותר טוב ויותר נוח לקורא, ולכן יותר נאות. MathKnight 14:55, 7 מאי 2005 (UTC)

להיפך. התבנית בולטת מדי בצורתה הנוכחית. בראש מאמר מקובל אצלנו לשים תבניות אנכיות (ראה למשל במאמרים העוסקים בהיסטוריה של לבנון). גם המלה "טנק" המודגשת בגופן גדול יותר צורמת בעיני. אני לא רואה סיבה טובה לחרוג במקרה הזה מהמקובל. ערןב 15:01, 7 מאי 2005 (UTC)

אני מסכים עם ערן ב. גילגמש • שיחה

"כשהוכיחו שקו ביצורים נייח דוגמת קו מז'ינו אינו יכול להם"

המתקפה של גרמניה על צרפת נערכה דרך הארדנים, אזור שנחשב בלתי עביר לשריון, ולכן גם לא מוגן כראוי. אזור זה לא היה חלק מקו מז'ינו.

ראוי שהמשפט שבכותרת ישונה או ייעלם.

                                   אריאל דר

זה לא נכון.גילגמש • שיחה 20:09, 19 דצמבר 2005 (UTC)

מרכבה סימן 4

האם ידוע למישהו מכם מהו עובי שריונו של הטנק "מרכבה סימן 4" ? אם כן, אנא ספקו מידע זה. אם לא, אנא אמרו, היכן ניתן להשיג מידע זה. בתודה מראש, קסניה שיינרמן, כיתה ז', עולה חדשה מרוסיה, 11:05, 26 במאי, שנת 2006 (IDT).

עובי והרכב השריון של טנקים בכלל ושל המרכבה 4 בפרט, הוא אחד הסודות השמורים ביותר בחיל השריון הישראלי. אין שום דרך לקבל מידע אמין ומדויק בנושא, בהנחה שאת לא בעיסקי הריגול. DGtal 11:11, 26 מאי 2006 (IDT)

ומי אמר שאני לא? קסניה שיינרמן, כיתה ז', עולה חדשה מרוסיה, 13:56, 26 במאי, שנת 2006 (IDT).

אם את בעסקי ריגול, אז בהצלחה. בכל מקרה, במקורות גלויים כנראה לא תמצאי את התשובה. DGtal 14:05, 26 מאי 2006 (IDT)

חוץ מזה, אם נחמם טנק עד ל-10 בחזקת 30 מעלות קלווין, שום שריון לא יעזור. קסניה שיינרמן, כיתה ז', עולה חדשה מרוסיה, 14:06, 26 במאי, שנת 2006 (IDT).

צודקת, אבל להגיע לטמפרטורה כזו צריך יותר מפצצת אטום, כך שבינתיים יהיה בסדר. DGtal 14:41, 26 מאי 2006 (IDT)

על-מנת למצוא את הדרך להגעה לטמפרטורה, המספיקה להמסתו של שריון, מספיק להפעיל את ה"טרא-בריין". "טרא-בריין" זוהי תוכנת בינה מלאכותית שלקח לי כשנה וחצי לכתוב אותה, והתוכנה הזאת מסוגלת לפתור כל בעיה (שפתירה באופן עקרוני, כמובן) מכל תחום שהוא. קסניה שיינרמן, כיתה ח', עולה חדשה מרוסיה 89.1.125.67 13:57, 22 באוגוסט 2007 (IDT)

בקרת אש

בעקבות שאלה שהפנו אליי בדף השיחה שלי (אשמח אם תראו), נוכחתי לדעת שאין בוויקיפדיה ערך למונח "בקרת אש". אני רוצה לכתוב ערך שיתבסס על מה שרשום בפסקת בקרת האש בערך זה, כמובן עם תוספות והרחבות. יש למישהו הערות ו/או הארות בטרם אני ניגש למלאכה? דניוס 19:42, 27 במרץ 2007 (IST)

אני מציע שתעיין בערך מבנה הטנק שם יש הרחבה על בקרת האש. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 19:59, 27 במרץ 2007 (IST)

האמת שיש שם באמת הרחבה לא רעה. לדעתי צריך להוסיף שם קצת אודות עמוד מטאורולוגי. האם כדאי לעשות ערך נפרד או לא? יש אפשרות לעשות דף הפנייה לפסקה הזאת?

טנק מערכה

• ראשית, אם זכרוני אינו מטעה אותי- T-55 לא הוגדר כטנק מערכה. טנק המערכה הסובייטי הראשון היה T-64 ובעקבותיו T-72.
• שנית, בפסקה אודות הסיבות שהביאו ליצירת קונספט טנק המערכה, חשוב להדגיש את ההיבטים הלוגיסטיים- שכן התמקדות בייצור סדרת טנקים אחת, במקום במספר סוגים שונים בתכלית, מקלה על מערך הייצור, האחזקה בכל הדרגים וההדרכה.
• דניוס 17:42, 28 באפריל 2007 (IDT)

אני מסכים שכדאי להדגיש. לגבי הטנק הרוסי - אפשר לבדוק את זה. גילגמש • שיחה 21:18, 28 באפריל 2007 (IDT)

מיגון

מישהו יכול להוסיף בבקשה קישור להרחבה לפסקה העוסקת ב"מיגון" בערך רק"מ תחת פסקת המיגון בערך זה? דניוס 12:37, 22 במאי 2007 (IDT)

טנק בפתח תקוה

מצאתי את הטנק הזה במרכז פתח תקוה. מאיזה דגם הוא?מיכאלי 14:52, 24 בספטמבר 2007 (IST)

טנק בפתח תקוה

נראה כמו T-62. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 17:19, 24 בספטמבר 2007 (IST)

זהו אכן T-62. זהו טנק סורי שהושמד ב9.6.82 - היום הרביעי למלחמת לבנון על ידי צוות הטנק שכונה "הטנק השלפן". צוות הטנק קיבל צל"ש לאחר מותם על הקרב הזה, שהיה לדעתי הירואי בצורה יוצאת דופן.

Advertising for Merkava through wikipedia א

I was wondering why the Hebrew Article about "Tank" is full of Merkava Tanks pictures, it seems as if it is an advertising for this tank. I know that Merkava is good, but the article is about Tanks in general, not about Merkava.

• well, we have 11 pics and 3 of them has a Merkava in them. That's not 'full of Merkava tank pictures', that's just more Merkava pics than other tanks pics. The reason for that is that this article was written by Israelis, and Israelis constitute the majority of the readers. So, it's both easier to get, and more reasonable to display, Merkava pics. Havelock 22:05, 5 בפברואר 2009 (IST)

הערות לקראת דיון המלצה מחודש

במסגרת אסם רענון רשימת המומלצים בוחנים מחדש את ההמלצה של ערכים. לקראת הדיון עברתי על הערך ולדעתי הוא טוב ויכול להישאר מומלץ עם יעשו בו מעט תיקונים. הערות:

• מקורות - הערך לא עושה שימוש ברשימת מקורות (עם תגית REF). בערך יש מספר טענות שלצדן יש לציין מקור, ואותם סימנתי בתבנית דורש מקור.
• היסטוריה - בערך האנגלי יש תרשים זמן שמציג התפתחויות בטכנולוגיה לצד מלחמות נבחרות וכדאי היה לתרגמו לעברית.
• מ"ופ וכיוונים לעתיד - בערך האנגלי יש פרק "Research and development" שיכול היה לתרום לערך. לחילופין אפשר לשלב את כל המתואר בו בפסקאות הרלוונטיות (חלק כבר מוזכר). בין היתר יש לפרט עוד על מיגון אקטיבי (מוזכר רק בהקשר של מעיל רוח).
• קישורים חיצוניים - מאוד מוטה: גם מבחינת המקורות (פרש), וגם מבחינת מה שהוא סוקר (לא נותן סקירה כללית על טנקים).

ערן - שיחה 16:29, 24 באוקטובר 2009 (IST)

בחינת המלצה

הצבעה על הסרת/השארת ההמלצה מתקיימת כאן. ‏Ori‏ • PTT‏ 13:06, 1 בנובמבר 2009 (IST)

מענ"ק

השלב הבא בהתפתחות הקשר בטנקים (במאה ה־21) הוא שילובן של מערכות ניהול קרב דיגיטליות המאפשרות תקשורת בין הטנקים השונים לכוחות אחרים בשטח, וכן קבלת תמונה מלאה של שדה הקרב (היכן נמצאים טנקים אחרים, היכן מצויות מטרות שאותרו על ידי מזל"טים). כיום, מערכת מעין זו מותקנת רק בטנק מרכבה סימן 4 אך יש מגמה גם להתקינה על טנקים ישנים יותר ונגמ"שים^{[דרוש מקור]}. ישראל וארצות הברית מובילות בתחום זה בעולם^{[דרוש מקור]}.

מערכת צי"ד מותקנת גם בנמ"ר ואילו בארה"ב בסטרייקר מותקנת מערכת ניהול קרב דיגיטלי. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:26, 20 במרץ 2010 (IST)

בישראל

סליחה על היותי פרובינציאלי, אבל אני ישראלי מצוי, ועל כן נראה לי שראוי להוסיף פסקה "בישראל". אני יודע- המידע מופיע בערכים רבים אחרים, אך כיוון שזהו הדף הראשי לענייני טנקים (על כן שמו "טנק"...), ראוי לכתוב ולו משהו. יתרה מכך, חלק נכבד מהנעשה בעולם בתחום זה מתרחש כאן אצלנו מתחת לאף.

בברכה,

לטם שלוי - שיחה 23:48, 2 במרץ 2011 (IST)

מה פירוש

לצד הטנקים הרגילים ניתן למצוא גם דחפורים ממוגנים ... ונגמ"שי הנדסה עם מגובים לפריצת שדות מוקשים. דחפורים ממוגנים אינם טנקים. אז מה אם הם נמצאים בסביבת כוחות שריון? גם כוחות חיר אפשר למצוא בסביבת טנקים. ההקשר נראה לי תלוש. אולי הועתק כמות שהוא מאיזה מקום? 173.180.223.27 08:38, 16 בפברואר 2012 (IST)

הפרק עוסק בניידות והרשימה כוללת כלים הנדסיים משוריינים שנלחמים לצד הטנקים ופורצים עבורם את הדרך. תיקנתי את הניסוח ואני מקווה שעכשיו זה יותר טוב. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 10:44, 16 בפברואר 2012 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://63.99.108.76/
  • In טנק on 2011-11-22 23:46:58, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In טנק on 2011-11-28 00:10:12, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In טנק on 2013-05-04 06:16:20, Socket Error: 'Connection timed out'

--Matanyabot - שיחה 09:16, 4 במאי 2013 (IDT)

כדור לעומת פגז - דיון על השחזור

הועבר מדף שיחת משתמש גילגמש.

שלום לך. מדוע ביטלת את העריכה שביצעתי בערך 'טנק:צוות הטנק.טען'? 185.32.179.215 23:18, 20 בדצמבר 2015 (IST)

כי גרסה זו ברורה יותר לקורא. גילגמש • שיחה 05:11, 21 בדצמבר 2015 (IST)

אבל זה לא נכון. תחמושת טנק היא 'כדורי טנק'. התחמושת נקראת כך משום שזו התצורה שלה:תרמיל+קליע. החפץ שנקרא 'פגז טנק' הוא רק רכיב הקליע, כלומר זה שעף מקצה התותח. להגיד שהטען טוען לבית הבליעה 'פגז טנק' זאת טעות כמו לומר ש"נהג הטנק נוהג במנוע".חשבתי שמי שדף המשתמש שלו מגדיר אותו כ'טנקופיל' היה דווקא שמח לתקן את הטעות הרווחת הזאת. מה דעתך על הניסוח הבא כפשרה:"טען - אחראי על טעינת כדורי הטנק (מאחר שתחמושת הטנק היא תחמושת שבה הפגז אחוד עם התרמיל המכיל את חומר הנפץ ההודף היא נקראת 'כדור טנק'. לעיתים מכונה תחמושת הטנק בשם 'פגזי טנק' אך זאת טעות משום שפגז הטנק הוא רק החלק שנורה מקצה הקנה)" יש פה הזדמנות מצויינת לתקן שגיאה נפוצה, למה לא לעשות זאת? 80.246.140.218 15:16, 21 בדצמבר 2015 (IST)

זה דיון לדף שיחה. אגיד רק את הדבר הבא ואני מציע שתקשול אותו. אם זה לא יספק אותך, פתח בבקשה דיון בדף שיחה. אתה צריך לפתוח אותו ולא אני כי אתה משנה את הגרסה היציבה (הגרסה שהייתה לפני השינוי שלך). הטיעון שלי הוא כזה ואני מבקש שתשקול אותו מנקודת מבטו של הקורא ההיפותטי: באופן עקרוני, כדור הוא עצם קטן שמשמתשים בו ברובים ובאקדחים. עצם גדול שמשתמשים בו בתותחים הוא "פגז". כשאתה קורא לעצם שנורה מקנה התותח "כדור" אתה מבלבל את הקורא. הוא עשוי להתבלבל ולחשוב שהטנק יורה כדורים קטנים, כאלה שמשתמשים בהם בנשק קל. הבלבול הזה קיים באנגלית עם המילה "gun" שיכולה להביע כל דבר החל מאקדח וכלה בתותח. כבר פעמים רבות ראיתי שמתרגמים ערכים ומציינים שלצבא מסוים היו "200 רובים". זאת כמובן טעות והכוונה לתותחתים, אבל טעות זו נובעת מהבלבול של השפה. אם תכתוב "כדור" אני מבטיח לך שיהיו קוראים שיתבלבלו. לא כולם שירתו בחיל השריון, לא כולם מכירים את הטרמינולוגיה הצבאית ולא כולם בקיאים ברזי השפה עד הפרט האחרון. מה שיש כעת מסביר את השימוש הנכון במונחים ואפשר להוסיף על ההסבר הזה, אבל לכתוב ש"כדור הוא תחמושת של תותחי הטנקים" זה פשוט מבלבל. גילגמש • שיחה 16:05, 21 בדצמבר 2015 (IST)

שלום לך וסליחה MathKnight שאני מזיז את תגובתך, כדי לשרשר ברור את הדיון. כתבת "...כשאתה קורא לעצם שנורה מקנה התותח "כדור" אתה מבלבל את הקורא. הוא עשוי להתבלבל ולחשוב שהטנק יורה כדורים קטנים..." פה אי-ההבנה. העצם שנורה מקצה התותח הוא "פגז טנק"(על סוגיו השונים). העצם שהטען טוען לתוך בית הבליעה של התותח הוא "כדור טנק", כאשר "כדור טנק" מורכב מחלק שנקרא "תרמיל" ומחלק שנקרא "פגז". קורא שבקיא - יתרום לערך. קורא שאינו בקיא - יתכבד וילמד המונחים הנכונים והמקצועיים. ניסיתי לפתוח דף שיחה אבל משום מה כשאני מנסה לשמור העדכון פשוט נמחק. 80.246.140.30 22:11, 21 בדצמבר 2015 (IST)

אין דבר כזה. כמו ששמרת את הדברים בדף השיחה שלי וכמו ששמרת בערך, כך יש לשמור גם בדף שיחה. אולי אתה צריך ללחוץ על תצוגה מקדימה כי אתה לא רשום, אבל בעקרון זה אמור לעבוד בצורה פשוטה. גילגמש • שיחה 22:53, 21 בדצמבר 2015 (IST)

עובדה. בכל אופן, תודה שהעברת את הדיון לכאן.מה תשובתך לעצם העניין? האם ההסבר שנתתי, ביחס לציטוט מדבריך, הבהיר את נקודת המבט שלי? אתה צודק בכך שחשוב לשמור על הסבר ברור וזמין למי שבא ללמוד אבל חובה שיהיה נכון. ה'חובה המוסרית הלא כתובה' שלנו כעורכים בויקיפדיה היא להרבות ידע ולנכש טעויות. מה דעתך?80.246.139.158 00:19, 22 בדצמבר 2015 (IST)

אני יודע שבצה"ל "פגזי" הטנקים מוגדרים רשמית כ"כדור" מאחר ומדובר בתחמושת אחודה. כך למשל ראיתי אריזת פגזי טנקים צה"לית עם הכיתוב "כדור 120 מ"מ". מצד שני, כמעט כל הציבור הרחב משתמש במונח כדור לתחמושת נק"ל ופגז לתחמושת תותחים (כולל תותחי טנקים). בעיה דומה יש בהבחנה בין רקטה לטיל. צריך לחשוב על פיתרון רוחבי לבעיה. ‏MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 16:26, 21 בדצמבר 2015 (IST)

שלום לך MathKnight. אתה אכן צודק בעניין הכיתוב. החפץ הארוך, שמרים טען הטנק בשתי ידיו,הוא "כדור טנק", בדיוק כפי שהחפץ שחייל החי"ר תוחב במחסנית הוא "כדור 5.56" ולא "קליע 5.56". אתה גם בהחלט צודק בעניין שכיחות הטעות שבה ישנם מי שמכנים את "כדור הטנק" במונח "פגז טנק" אבל זה בדיוק העניין: מדובר בטעות! אנחנו, בויקיפדיה, חייבים לסמן את המינוח הנכון כדי ליצור בהירות ובתקווה שאנשים יתקנו לאט-לאט למינוח הנכון. ראה לדוגמא ההסבר בערכים "נשר" ו"עיט" לגבי השמות. במהלך התיקון שבצעתי בערך "טנק" גיליתי שבכמה דפי שיחה בערכים קרובים ובתיקונים שהכניסו עורכים אחרים, כבר עלתה הנקודה 'פגז'/'טנק' ונראה שהעניין חורה ללא מעט אנשים. לקרוא ל"כדור טנק" בשם "פגז" זאת טעות. חד משמעית. אנא עזור לי לתקן את הטעויות האלה בערך. אני מרגיש כאילו אני בא לתקן ולשפר ונלחמים בי.80.246.139.153 22:01, 21 בדצמבר 2015 (IST)

― סוף העברה
המונחים שלהלן מתוך "מילון מונחים צבאיים", הוצאת המטה הכללי, 1980. ההדגשות והניקוד במקור
1. פָּגָז - הפגז הוא חלק מִכַּדּוּר בתחמושת תותחים.
2. כַּדּוּר - כל החלקים היוצרים יחידת-תחמושת לירייה אחת. הכדור מורכב בעיקר מִתֶּחֶל, מִטְעָן-הוֹדֵף (בתרמיל או שלט בתרמיל) וטִיל (קָלִיעַ, פָּגָז או קֶלַע).
Mr.Shoval - שיחה 23:42, 21 בדצמבר 2015 (IST)

תודה Shoval. אני מאמין שהמובאה שהבאת תומכת בעמדתי, לגבי הצורך הברור במינוח נכון: 'כדור טנק', כפי שתיארתי לעיל. אם בנוסף צריך לשלב הסבר לגבי הטעות הרווחת, שבה מכנים את כדור הטנק בשם 'פגז טנק', ניחא. אגב, שאלה: אנשים שבטעות מכנים 'כדור טנק' בשם 'פגז טנק', כיצד הם מכנים את הפגז עצמו (כלומר, את החלק שעף מקצה התותח. את הקליע)? האם גם זה 'פגז טנק'? אשמח לשמוע מה דעתך. 80.246.139.158 00:19, 22 בדצמבר 2015 (IST)

עיינתי פעם נוספת בערך. אני מציע לשנות את המשפט כך: במקום "טען - אחראי על טעינת פגזי הטנק (מאחר שפגזי הטנק הם תחמושת אחודה, הם מוגדרים רשמית ככדור טנק) לבית הבליעה בתותח" יכתב: "טען - אחראי על טעינת התחמושת לבית הבליעה בתותח". למעלה כתוב כבר ש"תחמושת תותח הטנק מגיעה בתצורת כדור, כלומר פגז אחוד עם תרמיל המכיל חומר נפץ הודף (לרוב גרגרי אבק שריפה) ותחל." אין צורך לחזור על ההסבר פעמים. גילגמש • שיחה 06:57, 22 בדצמבר 2015 (IST)

לאור הדיון הער והענייני שהתפתח פה, המתנתי מספר ימים, כדי לאפשר גם לעורכים אחרים להגיב ולהביע דעתם, בדגש על אלה שכבר הגיבו. מדובר פה ביותר מתיקון סמנטי. אני מסכים לתיקון שהציע העורך גילגמש. ※ 80.246.138.36 18:43, 26 בדצמבר 2015 (IST)

מציע, לטובת "הציבור הרחב", לכלול גם הערת שוליים עם ההגדרות מהמילון. Mr.Shoval - שיחה 19:44, 26 בדצמבר 2015 (IST)

תוקן כאמור. 80.246.140.248 13:59, 29 בדצמבר 2015 (IST)

Like . Mr.Shoval - שיחה 17:23, 29 בדצמבר 2015 (IST)

הצעת הסרה מהמומלצים

ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיון

ערך טוב, אבל לוקה בחסר בתחומים רבים. חסר פרק על התפתחות הטנק אחרי מלחמת העולם השנייה - הלקחים שהופקו בעקבות מלחמת קוריאה, וייטנאם, ששת הימים, יום כיפור, הפלישה הסובייטית לאפגניסטן ועוד עימותים רבים. בנוסף, ישנה הערת שוליים אחת, ופרק הקריאה הנוספת אינו קיים. AdiN - שיחה 13:22, 2 בנובמבר 2016 (IST)

הערך הנוכחי טוב. הפרקים שחסרים ל-AdiN מקומם בערך לוחמת שריון. Mr.Shoval - שיחה 13:27, 2 בנובמבר 2016 (IST)

ממש לא. ניסחתי את המשפט הראשון מחדש. צריך לפרט - כיצד הקרבות במלחמות שצויינו, השפיעו על התפתחות הטנקים ? המיגון, החימוש, הניידות ? אמצעי התצפית והשימושים השונים שהטנק מבצע. הערך אינו ממצה מספיק, מבחינת התוכן. זאת מבלי להזכיר את העובדה שישנה הערת שוליים אחת ואין פרק קריאה נוספת. AdiN - שיחה 14:03, 2 בנובמבר 2016 (IST)

אני מסכים עם הביקורת - הערך הזה צריך לדון בהתפתחות הטנקים עצמם. הערך "לוחמת שריון" צריך להתעסק בפיתוחים טקטיים. כאן יש לדון על השפעת ההתפתחות הטכנולוגית בשני מישורים: פיתוחים בתעשיית ההייטק, המטלורגיה וחומרים מורכבים שמאפשרים יצירת שריון טוב יותר, מחשבים יעילים יותר, מנועים טובים, תותחים חדשים וכך הלאה ומענה המתכננים לאיומים המפתחים - טילים, רקטות, פגזים, מטעני צד ועוד. מבחינה זו הערך באמת לוקה בחסר. כדאי להזכיר גם את תעשיית הטנקים - היכן מייצרים טנקים (והיכן ייצרו בעבר), מה נדרש כדי להקיים תעשיית טנקים, מה הוא קצב הייצור הממוצע במדינות השונות בעולם, גורמים שמובילים מדינה מסוימת להחליט על הקמת תעשיית ייצור ועוד. גילגמש • שיחה 08:00, 4 בנובמבר 2016 (IST)

בעקבות ההערות הרחבתי על התפתחות טנק המערכה והטכנולוגיות שאפשרו יצירת טנק כזה, כולל אחת שלא זכתה למספיק תשומת לב: מנוע חזק. אני מציע שבדף שיחה:טנק יפורט לאיזה שיפורים נדרש הערך. עוד הערה: הערך סובל ממחסור בהערות שוליים, הן בגלל שרובו נכתב מלפני הוספת האפשרות הטכנית להער"ש והן מכיוון שרוב המידע בו הוא בחזקת "ידוע לכל" ולא דורש אסמכתאות מיוחדות. עם זאת, כדאי לעבותו בהער"ש אך זה לא צריך להיות הקריטריון העיקרי לאיכותו של הערך. אני מקווה שבמאמץ משותף נשפר את ערך בחזרה לרמה של מומלץ. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 22:46, 14 בינואר 2017 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בטנק שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://idfarchives.bloger.co.il/125278/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20140714132359/http://idfarchives.bloger.co.il/125278/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 21:49, 14 בנובמבר 2022 (IST)

בעיה בקישורי ארכיון בערך (מאי 2024)

שלום. בתהליך הארכוב, החזיר הארכיון שגיאות לאחד או יותר מהאתרים ששלחתי לארכיון. להלן קישורים שהחזירו שגיאה והשגיאה המתאימה.

• https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=221833 עם שגיאה

בכל מקרה זו תהיה ההודעה היחידה לגבי קישורים אלו, ולא יעשה ניסיון נוסף לארכוב קישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 23:34, 17 במאי 2024 (IDT)