שיחה:טבח חברון (תרפ"ט)

"הסיבה העיקרית לטבח היא שלא היו באיזור כוחות ההגנה כיוון שהיישוב" - האמנם? הסיבה העיקרית לטבח היא מעשיהם של הטובחים, היעדר מגינים הוא סיבה משנית. דוד שי 18:32, 31 אוגוסט 2005 (UTC)

דוד שי, תיקנתי את המשפט. חוץ מזה בחברון ממש, אבל ממש אין 3000 תושבים. אולי 300, וגם זה לא. --Hmbr 19:09, 31 אוגוסט 2005 (UTC)

ערך בפני עצמו?

הערך די קצר, לא כדאי למזג אותו לתוךמאורעות תרפ"ט? תמיד אפשר לפצל מחדש אם זה יגדל יותר מדי דניאל צבי 00:38, 16 פברואר 2006 (UTC)

בטוחים?

מדובר באירוע רב משמעות, שראוי לערך בפני עצמו, שעוד יורחב ברבות הימים. דוד שי 20:29, 2 יולי 2006 (IDT)

שם הערך

האמנם ראוי לשנות את שם הערך מטבח חברון לטבח חברון (מאורעות תרפ"ט)? לדעתי הטבח האחר שאירע בחברון קרוי טבח מערת המכפלה, ולכן אינני רואה מקום לחשש מטעות שיצדיק את שינוי השם. דוד שי 20:29, 2 יולי 2006 (IDT)

אני חייב להודות שברגע הראשון היית בטוח שמדובר בשיבוש. יש גם שהשתמשו בטבח במערת המכפלה בשם טבח חברון- כמו למשל באתרי "שלום עכשיו" ו"מגזין הכיבוש" [1] וגם פה: [2]. בכל מקרה יש קישור מטבח חברון, ואני חושב שבצורה הנוכחית יהיה יותר ברור למה הכוונה. --Hmbr 20:49, 2 יולי 2006 (IDT)

ביטויים לא מתאימים

1. לא לגמרי ברור לי מהם מעשי רצח מלווים בעינויים - האם הכוונה לכך שהנרצחים עונו לפני שנקטלו או שהייתה התעללות בגופות? האם יש מקור המסביר זאת? בכל מקרה, אין צורך לכתוב "עינויים מחרידים". המילה "עינויים" כשלעצמה לא מעוררת תחושה נוחה ואין צורך להוסיף.
2. לא ברור לי למה הכוונה בביטוי "מעשי רצח המוניים". מספר הנרצחים הגיע ל-66 איש. אם כולם נרצחו בבת-אחת, הרי מדובר ברצח המוני, אבל עד כמה שהבנתי הם לא נרצחו בבת-אחת, ולכן יש לדבר על מעשי רצח שהביאו בסופו של דבר לקטילתם של 66 איש.
3. מספר הערבים החברונים שהצילו או לפחות ניסו להציל את שכניהם היהודים לא היה מועט. יש עדות ברורה על משפחה ערבית אחת שהצילה יהודים באופן מסודר ומאורגן (כלומר, ראש המשפחה שמע על מעשי הרצח, הזדרז להכין מקלט בביתו, עבר וחיפש יהודים בסכנה והביא אותם למקלט). עד כמה שהבנתי, יש עדויות אחרות על 19 משפחות שנהגו באופן דומה (אולי פחות מאורגן), וזה מספר גדול למדי, בהתחשב בעובדה שרוב תושבי חברון היו, מן הסתם, חסרי אונים מול האספסוף. כשהמון מוסת וחמוש מתנפל על אנשים בלבה של עיר, רוב האנשים נמלטים ומסתגרים בבתיהם מחשש שהנשק יופנה גם כלפיהם. 19 משפחות שהתגברו על הפחד ויצאו להציל את המותקפים לא יכולות להיקרא "ערבים מועטים". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:19, 15 במאי 2008 (IDT)

לצערי, הטבח בחברון היה מלווה בפגיעות מזעזעות. לא יריה ברובה, אלא שימוש בסכינים וגרזנים שהוכנו מראש ולכן רבים מהפצועים דיממו למוות לאחר שנקטעו להם איברים. יש צורך בהוספת עדויות מפי הניצולים (אפשר לצפות בעדויות ביוטיוב: חברון - ניצול פרעות תרפ"ט יוסף לזרובסקי). אתה יכול לראות את הצלקות. הם פצעו את הילד בסכינים בראש ודקרו אותו בגב. למה להתעלם מהעובדות? להוסיף בתוך הערך תמונות ועדויות (קשים לצפיה, או מעל גיל 18)

הפסקת המהומות

משהו פה לא ברור, בערך "פרעות תרפ"ט" כתוב שהטבח נפסק כשאחד השוטרים ירה באוויר, פה כתוב שנורו יריות באוויר ואף נהרגו 8 פורעים אבל האירועים פסקו רק בצורה ספונטנית לאחר שנרצחו עשרות יהודים. מישהו יודע מהי האמת? --עוגן - שיחה 15:17, 29 ביולי 2010 (IDT)

ערב הטבח

"ביום שישי בבוקר, נודע לרב מאיר חדש על תוכנית הטבח בחברון (אשתו שמעה ערבים שתכננו את הטבח) והוא הזהיר את אליעזר דן סלונים שהיה ראש הקהל בחברון. סלונים דיבר עם ידידיו הערבים והם הבטיחו לו ”עלא ראסי! (על ראשנו) אצלנו בחברון לא יקרה כדבר הזה. אם מישהו יתפרע - אנחנו בעצמנו נבוא ונגן עליכם”. סלונים האמין, והודיע לתושבים היהודים שאין סיבה לחשש."

מדובר במידע חשוב שממחיש כיצד היהודים סמכו על הבטחות הערבים, ומתאים לתיאור הרקע לטבח. בן נחום - שיחה 20:37, 5 באפריל 2012 (IDT)

זהו פירוט יתר של מידע טפל. העיקר הוא הטבח, ולא טעות בשיקול הדעת של ראש הקהל. דוד שי - שיחה 20:40, 5 באפריל 2012 (IDT)

דוד, ציטוט הדברים שנאמרו לראש הקהילה היהודית ערב הטבח מובא כמעט תמיד בכל ספר/סיור/סיקור אחר של הטבח. ובלי כל קשר לעובדה זו- זה פירוט שמחדד ומבהיר היטב את המצב ערב הטבח. זה יראה משונה שדווקא בערך אנציקלופדי הוא לא מופיע. אורלילי - שיחה י"ג בניסן ה'תשע"ב 21:14, 5 באפריל 2012 (IDT)

האם אנחנו משועבדים למעשיות של מנחי הסיורים? לא ברור לי כיצד הסיפור מחדד מצב כלשהו - זהו סיפור של חוכמה שלאחר מעשה. אם יוצג מחקר שמנתח אירועים אלה אפשר יהיה להציגו. דוד שי - שיחה

למה מעשיות? הובא מקור. יש בציטוט הרבה תרומה להבנה כיצד זה שעל אף הפרעות ביפו קודם הפרעות בחברון הקהילה היהודית לא נקטה אמצעים נוספים כדי להתכונן לטבח. לא ברורה בקשתך למחקר- הציטוט הוא עובדה ולא מסקנה או "חכמה" ובלי שום ניתוח של האירועים הוא צריך להופיע בערך משום שהוא פשוט מציג את הלך הרוח של הקהילה לפני הטבח ונוגע לטבח עצמו.אורלילי - שיחה י"ג בניסן ה'תשע"ב 22:56, 5 באפריל 2012 (IDT)

גם לדעתי יש חשיבות בתיאור ולא מקובל אצלנו לדרוש שמחקר כלשהו יזכיר משהו כדי שעובדה שאין עליה חולק תיכנס. אגב, לדעתי אין מדובר בטעות בשיקול הדעת, אבל בכל מקרה זה לא משנה לענייננו. נרו יאיר • שיחה • י"ד בניסן ה'תשע"ב • 00:36, 6 באפריל 2012 (IDT)

בערך כתוב כעת "באותו ערב פנו לקפראטה ראשי היישוב היהודי, בדרישה 'למלא את חובתו ולהשתלט על המצב'" ואתם מציעים להוסיף שראש הקהל "הודיע לתושבים היהודים שאין סיבה לחשש". כדאי ליישב סתירה זו קודם שאנו ממשיכים. דוד שי - שיחה 17:03, 6 באפריל 2012 (IDT)

אין כאן סתירה אמיתית. ראש הקהל "הודיע לתושבים היהודים שאין סיבה לחשש" לטבח , שמחייב בריחה המונית של יהודיי חברון. במקביל פנו למפקד המשטרה שימנע התנכלות ונזקים לרכוש. --בן נחום - שיחה 01:48, 9 באפריל 2012 (IDT)

דוד שי נמצא בדעת יחיד מולי ונרו ואורלילי. אני מבצע. בן נחום - שיחה 01:49, 9 באפריל 2012 (IDT)

תמונת נפגעי הטבח

נפגעי הטבח

עיקר הטרגדיה של הטבח, הייתה הפגיעות בגוף. תמונה זו היא היחידה של הפצועים מהטבח, לכן ודאי שהיא מתאימה לערך. בן נחום - שיחה 20:58, 5 באפריל 2012 (IDT)

הערך מספר לנו שבטבח נרצחו 67 יהודים. אין צורך בתמונה שתמחיש זאת. דוד שי - שיחה 22:16, 5 באפריל 2012 (IDT)

יש כמה תמונות אותנטיות בערך טבח חברון באנגלית- 1929 Hebron massacre. מן הראוי לבדוק איך ואם מותר להעתיק אותן לערך בעברית ולהוסיף פרטים כגון שמות, גילאים, על מנת לזכור את הנרצחים הי"ד. התמונות שהועלו לערך אינן ברורות ואינן מתאימות לצפיה מחוץ למקומן בתערוכה. עד

בעיה בעובדות, בעייה במקורות

מקריאה של הערך, נראה כאילו ישנה הטיה חזקה להשחיר את כל תושבי חברון הערבים. במקורות מופיע מאמרו של תום שגב, לפי רוב תושבי חברון היהודים זכו להגנה מצד תושבי חברון הערבים. עובדה זו מוזכרת גם במשפט הפותח של הערך המקביל בווקיפדיה באנגלית.

לבד מזאת, רוב המקורות למאמר הם מאתר היישוב היהודי בחברון, ובמיוחד מאמר בעריכת רחבעם זאבי. אני מתפלא, האם אלה נחשבים מקורות ראויים בוויקיפדיה? 85.64.19.31 22:05, 3 בפברואר 2013 (IST)

אני מתפלא עוד יותר, אצלך המקורות האלה פסולים?! גם אצלנו כתוב בדיוק כמה ניצלו בידי ערבים, כמה נרצחו וכמה נפצעו. אין זה רלוונטי בפתיח לומר כמה ניצלו, כפי שאין צורך לומר בפתיח של האינתיפאדה השנייה כמה יהודים לא הצליחו לרצוח. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בשבט ה'תשע"ג • 23:01, 3 בפברואר 2013 (IST)

 אהבתי --בן נחום - שיחה 13:54, 4 בפברואר 2013 (IST)

אכן, היו ערבים נאמנים וישראל דאגה להזכיר ולדאוג לצאצאיהם, כמו חסידי אומות העולם. גם בשואה היה מיעוט קטן של פולנים, צרפתים או הולנדים שהצילו משפחה יהודית, כמו גם בריטניה שהסכימה לקבל פליטים ילדים (עם תנאים לא פשוטים, ביניהם- דרישה שזה יהיה זמני, בלי מבוגרים,..). היו גם מוסלמים שהצילו ילדים יהודים ואימצו אותם, ואחרי השואה הם נשארו מוסלמים. זה לא מפחית מהפגיעה החמורה בגברים, נשים ובמיוחד בנשים ונערות שעונו לנגד עיניהם של הבעלים, איברים נקטעו ובכוונה היתה פגיעה בלי הפיכה באיברים פנימיים, בלי אפשרות לטיפול בפצועים כי הם הרסו את המרפאה, כך שהפצועים סבלו הרבה עד למותם מתוך סבל (כמו יוסוף מדחה הי"ד,שנלחם קבר יוסף ולא קיבל עזרה על שדימם למוות, בגלל שסמכו על השוטרים הפלשתינים וחששו מעימות איתם). מן הראוי ללמוד לקח גם כעת, לתת מילגות ותמיכה לערבים נאמנים, ולא לפלשתינים שמשתלטים על כל הקרקעות ביהודה ושומרון, דווקא בשטח C בגלל חוסר אכיפה כלפיהם.

חוסר עקביות במספר ההרוגים

לא יכול להיות ששני המשפטים הבאים נכונים בו זמנית (לפי איך שאני מבין אותם):

"בטבח נרצחו 67 יהודים" "באותו יום נטבחו 59 יהודים: עוד תשעה מתו מפצעיהם מאוחר יותר"

59+9=68

ו-68!=67...

הייתי מתקן אבל אני פשוט לא יודע איזה מהם לתקן וגם לא מצורפים מקורות לאף אחד מהמספרים האלה... חבל. ראיתי כמה מקורות שאומרים 67 הרוגים. האם זה אומר ש-58 נטבחו באותו יום ו9 מתו מפצעיהם או שמא 59 מתו באותו יום ושמונה מתו מפצעיהם או כל קומבינציה אחרת של חיבור המספרים המגיע ל-67? לא מצורף מקור למספר הנרצחים באותו יום, אז אני לא יודע בכלל איך לבדוק את הטענה, ולא יודע מאיפה להוציא פריט מידע כל כך ספציפי (כמה נרצחו באותו יום? כמה מתו אחר כך?), חיפשתי קצת ולא מצאתי כלום.

תודה.Phantom147 - שיחה 01:37, 14 ביולי 2016 (IDT)

כפילות ערכים

האם יש סיבה שהערך הזה נפרד מ"מאורעות תרפ"ט"? שניהם עוסקים באותו עניין, והביטוי "טבח חברון" אינו מונח שגור. --YR on wiki - שיחה 17:56, 27 בנובמבר 2016 (IST)

המאורעות התרחשו במקומות רבים, חברון היא רק אחת מהם. זה ערך מורחב העוסק בתת-נושא של הערך הכללי. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בחשוון ה'תשע"ז • 18:08, 27 בנובמבר 2016 (IST)

אני רואה כעת שבעצם העניין הזה נדון גם בעבר. אם כך, אולי כדאי ליצור קישור לערך הכללי? יתרה מזו, יש הבהרה בראש הערך על כך שלא מדובר בטבח מערת המכפלה מ-1994, כך שנראה שמישהו נתן דעתו לבלבולים אבל אולי לא עד הסוף. איני יודעת איך לעשות את הקישור הזה, אולי מישהו יתנדב? --YR on wiki - שיחה 18:16, 27 בנובמבר 2016 (IST)

בסוף משפט הפתיחה נאמר שהטבח היה "כחלק ממאורעות תרפ"ט בארץ ישראל". דוד שי - שיחה 19:00, 27 בנובמבר 2016 (IST)

עדיף שיהיה ערך נפרד, מאחר שהטבח בחברון היה מזעזע וחשוב לא רק לציין את העובדה שיהודים סמכו על שכניהם הערבים (מעט חסידי אומת העולם שאכן ראויים להערכה), אבל, הרוקח שהסתגר בבית עם משפחתו ועוד כמה משפחות, פתח את הדלת לערביה בהריון שביקשה עזרה, למרות האזהרה מפני פרעות, והרחמנות עלתה בחייהם של כל מי שהיה שם פרט לפעוט בן שנתיים שהצליח להתחבא. כדאי ליצור לינק לערך חברון, פרעות תרפ"ט והטבח בחברון. חשוב להראות את התמונות, וכל זמן שיש צאצאים של הנרצחים והניצולים שיכולים לעזור- חשוב להוסיף תמונות והסבר, בנפרד, ולהוסיף: קשה לצפייה.

הסירוב של תושבי חברון היהודדים לקבל מראש תגבורת מ"ההגנה"

כתבה מקיפה ב"ישראל היום" כוללת עדויות ומחקרים כיצד התושבים היהודיים סרבו - מתוך נאיביות - לקבל מראש תגבורת של "ההגנה" שהייתה עשויה להציל את חייהם. כדאי לתת לזה ביטוי מתאים בערך. ―77.126.88.125 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

טעות נוראית בערך. התושבים לא סירבו לקבל עזרה מההגנה בגלל השתייכותם ל"יישוב הישן", שכן לא השתייכו כלל ליישוב הישן, זו הסיבה שישיבת סלבודקה התיישבה דווקא בחברון. התושבים סירבו להצעות ההגנה כייון שהאמינו בדו-קיום. 77.124.101.28 23:47, 6 בספטמבר 2022 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

אין את כל המידע בכלל ! דווח על ידי: ] 2A01:6502:D597:3CBF:982D:B006:B04D:3FD 16:57, 24 במאי 2021 (IDT)

תרגום לערכים באנציקלופדיה באנגלית

הערך כתוב היטב ואף מבוסס על מקורות אמינים, מה שדרש עבוד המרובה. אבל, כשמחפשים בויקיפדיה באנגלית "חברון", מוצאים מעבר קליל מאירוע לאירוע ולעומת זאת מאריכים באירועים שונים בהם חיילי צה"ל הגיבו ויתרה מכך, משתמשים בביטוי "הסכסוך היהודי ערבי", מה שממש לא צודק. אנא, העתיקו את התרגום לערך

Israeli–Palestinian conflict in Hebron ותוסיפו את המקורות 8,9  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
 2A01:6500:A046:B1DD:31CE:73A9:9022:5E67 02:01, 18 ביוני 2021 (IDT)

דיווח שאורכב ב-29 ביולי 2021

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

סיפור טבח חברון דורש מספר תיקונים חשובים. 1- בחברון לא היתה הגנה מפני שסלונים ביקש מכיתת ההגנה שהגיעה מירושלים לעזוב את העיר כדי לא לגרום למתח (בכתה כולם אזרחים ונראו שאורחים לכל דבר). 2- תגובת מפקד משטרת חברון שטנה מהמסופר במקורות אחרים. הוא סירב למנוע את הטבח למרות שהתבקש בפירוש, גם על ידי ערבים. ככל שהתעכב, , כך גבר הטבח. כאשר הגיע בשבת, זרקו עליו ערבים אבנים ורק אז הוציא אקדח ונתן שתי יריות באוויר כדי להניס את זורקי האבנים. באורח פלא זה הספיק לפורעים הערבים כדי להפסיק את הטבח והשקט שב על כנו. זה כל מה שהיה צריך. שתי יריות באוויר. 3- משפחות ערביות אכן הסתירו יהודים בביתם בזמן הטבח אבל בשום אופן לא 267 כמסופר אלא מעטים מאוד. ייתכן והמספר 267 מתייחס למחסה שנתנו ערביי חברון לניצולי הטבח אחרי הטבח. 4- העילה של המופתי להסתת המוסלמים לרצוח יהודים היתה שכוונת היהודים היא לכבוש את מסגד אל אקצה. הטבח החל על ידי הטפה לרצוח את היהודים מסיבה זו בכמה מסגדים מנאמני המופתי. רק אחר כך הצטרפו מוסלמים נוספים. לא ברור שדווקא כפריים. 5- יוזמת המופתי לרצח יהודים באה לאחר שהפסיד את הבחירות בירושלים לחמולות מתונות יותר מתוך כוונה לעורר את ערביי ישראל בעדו. התוצאה היתה הפוכה. מנהיגי החמולות האחרות הבינו יפה שתורם יגיע וסירבו לשתף פעולה עם המופתי. תחייתם התבררה כמדויק ת ביותר 7 שנים אחר כאשר הנהיג המוצע את ה״מרד הערבי נגד הבריטים והיהודים משתפי הפעולה איתם״. ב״מרד״ נרצחו על תומכי המופתי 200 בריטים. 400 יהודים ו-5,000 ערבים. המרד הוכרז בהשפעת ובכספי היטלר. 6- כהרחבה חשוב לציין שטבח גומה תוכנן על ידי המופתי גם בערים המעורבות האחרות כגון ירושלים, יפו, צפת, טבריה, חיפה. הטבח בערים אלו נמנע רק על ידי כיתות ההגנה לאחר שנודע להגנה על תכנון הטבח. כיתות ההגנה התמקמו במקומות הנכונים. בחלק מהמקרים זה בלבד הספיק כדי להרתיע את המוסלמים שכן הם הכירו היטב את תושבי העיר ושמו לב לחבורות של צעירים יהודים במרכזי העיר. ביפו ובירושלים ירו אנשי ההגנה מספר כדורים באוויר ובכך הסתיים ה״טבח״ לפני שהתחיל. 7- למיטב הידיעה, ערביי ישראל עורכים אזכרה למשתתפי הטבח שהוצאו להורג בכל שנה ולא רק פעם אחת. הם קוראים להם ״הנופלים במלחמה נגד הקולוניאליזם״.

שינוי שם

מאחר ויש את הטבח בחברון (1517), לא עדיף להעביר ל-הטבח בחברון (1929)? PRIDE! - שיחה 11:32, 1 בדצמבר 2022 (IST)

רעיון טוב. אבל אם כבר אז בשם המוכר טבח חברון (תרפ"ט). בברכה, משה כוכבי - שיחה 13:29, 1 בדצמבר 2022 (IST)

בעד הטבח בחברון (תרפ"ט) ולשקול הוספת הפנייה של טבח תרפ"ט. בברכה דזרט • שיחה 09:47, 10 בדצמבר 2022 (IST)

אני מעדיף את השם הנוכחי ולהסתפק בקישור מראש הערך. אנשים לא באמת מחפשים את הטבח מ-1517 בהמוניהם. Yyy774 - שיחה 22:16, 11 בדצמבר 2022 (IST)

אני ממליץ להשאיר את שם הדף כפי שהוא. זה הטבח העיקרי; כל ארוע אחר דומה- משני לו. שילוני - שיחה 16:28, 20 בדצמבר 2022 (IST)

אני בעד הצעתו של דזרט, כולל ההפניה. הימן האזרחי - שיחה 16:29, 21 בדצמבר 2022 (IST)

אני מציע: הטבח בחברון (מאורעות תרפ"ט). מוטב ששם הערך יהיה יותר נהיר ואימפורמטיבי, שיהיה ברור יותר במה הערך עוסק. יוניון ג'ק - שיחה 03:59, 24 בדצמבר 2022 (IST)

בעד הצעתו של משה כוכבי. Liadmalone - שיחה 16:35, 24 בדצמבר 2022 (IST)

גם אני מעדיף את ההצעה של משה כוכבי. גילגמש • שיחה 16:36, 24 בדצמבר 2022 (IST)

תבנית שכתוב

מישהו יודע מדוע יש את התבנית הזו? האם אפשר להסיר אותה? Yyy774 - שיחה 22:24, 11 בדצמבר 2022 (IST)

בדף השיחה יש הערות שלא קיבלו מענה, ייתכן שזו הסיבה לתבנית. דוד שי - שיחה 05:37, 12 בדצמבר 2022 (IST)

הסיפור על הרבנית חדש

הסיפור הזה מעורר אצלי אי נוחות. מקורו בספר הגיוגרפי, ויש בו ממד של האדרת גיבורתו בתור "האישה שידעה מראש". אני חושש שזה מקור קצת בעייתי. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי • שיחה 18:18, 3 בספטמבר 2024 (IDT)