שיחה:חירות האדם

עריכה

פסקת הפתיחה מגדירה בשלילה את החירות - "חירות היא מה שלא לא-חירות", שמתי תבנית עריכה. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 14:22, 15 בפברואר 2007 (IST)

אבל זאת בדיוק ההגדרה של חירות. בדיוק כמו שההגדרה הכי טובה לאמת היא כל מה שהוא לא שקר.

חרות/חירות

צריכה להיות האחדה באופן כתיבת המילה "חרות". לא יכול להיות שבחלק מהערכים היא תיכתב עם י' ובחלק בלי. לפחות בכותרת צריך לשנות את "חירות האדם" ל"חרות האדם".

שגיאה תחבירית: "החופש להורה לחנך את ילדיהם"

חירויות

תיקנתי את "החופש למין" ל-"חופש למיניות" שזה המינוח המקובל. כמו כן הזכות לשאת נשק היא שנויה במחלוקת והבהרתי את זה 22:41, 18 ביוני 2013 (IDT)

חירות מינית אינה זכות אדם בפני עצמה, היא חלק מזכויות אחרות (כמו הזכות ללבוש מה שרוצים, אין "זכות הלבוש". הזכות לשאת נשק אינה זכות אדם אלא זכות במשפט החוקתי האמריקאי. יש מחלוקת בארצות הברית לגבי ההצדקה לה, אבל בכל מקרה זו לא "זכות אדם" אלא עניין פנים-אמריקאי בלבד. YR on wiki - שיחה 21:06, 26 באוגוסט 2017 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

החופשים השונים המוצגים בזכות לחירות אינם עוסקים בזכות לחירות האדם על פי הזכויות הטבעיות . למשל בזכות לשאת נשק- היא לא כתובה ברשימת הזכויות הטבעיות הבינלאומיות אני לא בטוחה בדעתי אבל אני חושבת שכדאי לכם לבדוק אחרת כי המורה שלי לאזרחות אמרה שזה לא נכון דווח על ידי: עמית מק'פליי 46.120.222.242 11:53, 21 באפריל 2014 (IDT)

באופן מפורש כתוב שם, "בפיתוחיה השונים, יש הכוללים בזכות לחירות מספר סוגי זכויות", כלומר, לאו דווקא ברשימה הבינלאומית, אך על פי אינטרפרטציה של קבוצות שונות. יואב נכטיילר – שיחה 14:52, 21 באפריל 2014 (IDT)

שלילת חירות אבסולוטית ומשתמעת

שלילת החירות יכולה להיות אבסולוטית (במצב שבו אלה שהיא נשללת מהם, הם עבדים), או משתמעת מקיומם של חוקים ותקנות השוללים חירויות ספציפיות, כמו חופש העיסוק, חופש הדת, חופש הביטוי, החופש לבחור ולהיבחר, וזכות הקניין. מצב נפוץ של שלילת חירות משתמעת, הוא במקומות שבהם מתקיימת חברה פאודלית.

האם הפסקה מובנית בעינכם? אני מתקשה להבין את כוונת הכותב. איש השלג - שיחה 11:16, 19 במאי 2016 (IDT)

בקריאה נוספת הבנתי את כוונת הכותב. אך אני חושב שהפסקה מעט מסורבלת. איש השלג - שיחה 11:22, 19 במאי 2016 (IDT)

שלילת זכויות מוחלטת אינה הופכת אנשים לעבדים. יש הבדל בין היעדר זכויות לבין היותו של אדם קניינו של אדם אחר (שזו עבדות). המושגים "שלילת חירות אבסולוטית" או "משתמעת" אינם מקובלים בשיח זכויות האדם. יתר על כן, כיוון ש"חירות" משמעה אי התערבות, איך אפשר לשלול ממישהו את החירות באופן אבסולוטי? אפשר לשלול זכות מסוימת באופן אבסולוטי (וגם זה לא קל).YR on wiki - שיחה 21:11, 26 באוגוסט 2017 (IDT)

הזכות לפרטיות

באיזה אופן זכות זו קשורה לחירות האדם? איש השלג - שיחה 11:32, 19 במאי 2016 (IDT)

חופש החינוך

אין כזו חירות. החירות של הורים לחנך את ילדיהם היא חלק מהזכות לפרטיות המשפחה, או אוטונומיה כללית, אבל לא בחינוך באופן ספציפי. הזכות לחינוך, לעומת זאת, עניינה זכותו של ילד לקבל חינוך, והיא לא "חירות" (כי לא מדובר בה באי-התערבות, אלא בחובה פוזיטיבית של המדינה), ולכן מקומה יהיה במקום אחר. YR on wiki - שיחה 21:09, 26 באוגוסט 2017 (IDT)

"חירות האדם" ביהדות

― הועבר מהדף שיחת משתמש:בורה בורה
בוקר טוב בורה בורה, מה שלומך?
הפיסקה "ערך חירות האדם אצל העם היהודי" על כל התוכן שלה - שיפורט להלן - הוסרה מהערך חירות האדם (בידי משתמש:Eladti שידוע ב"מחקנות" הקיצונית שלו לכל מה שיש בו שמץ של יהדות/ימניות...)
חשוב לי מאוד לשמוע אם לדעתך יש לתוכן דלהלן (או לחלקו) חשיבות אנציקלופדית - שאז אפעל, ע"פ כללי ויקיפדיה, לשחזר אותו לערך. אם לדעתך אין לתוכן דלהלן חשיבות אנציקלופדית, אשכח מכל העניין.

לגופו של התוכן שהוסר - התוכן, שאינו שנוי במחלוקת כלל, מבוסס על מאמר מעמיק שעבר "ביקורת עמיתים" ופורסם בכתב עת ותיק - לצד קטע שמבוסס על מקור נוסף שגם הוא כלל אינו שנוי במחלוקת:

העם היהודי שנוצר מתוך יציאה מ"שעבוד מצרים", ביטא מיומו הראשון יחס מיוחד לערך "חירות האדם". למרות שהיהדות אינה אוסרת עבדות באופן מוחלט, הרי שהיא העניקה זכויות רבות לעבד עברי לרבות הזכות לצאת לחירות לאחר מספר שנים.

את ההבחנה הפילוסופית המודרנית בין "חירות חיובית" לבין "חירות שלילית" - כלומר בין "חופש מ-" (במובן של היעדר דיכוי) לבין "חופש ל-" (כלומר האפשרות לממש שאיפה מסוימת), ניתן לזהות כבר בקביעה העתיקה במשנה מסכת פרקי אבות "וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת", אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה", כלומר חירות אמיתית מושגת רק באפשרות להגשים את המטרה התכליתית של האדם - (שבמשנה היא לימוד התורה).

הסופר היהודי-אמריקני הווארד פאסט שחיבר את ספרו אחי גיבורי התהילה בשנת 1948 על רקע מלחמת השחרור, הקדיש את הספר "לאשר הם שם, יהודים ולא יהודים, שחירפו נפשם באותו מאבק עתיק-יומין ובלתי-נשלם על חירות האדם וכבודו".

תודה רבה בן נחום - שיחה 10:45, 2 בפברואר 2020 (IST)

לא עושה מעקב מי מחקן ומי מכלילן אבל הקטע בהחלט ראוי בעיני מה גם שהוא מגובה במקורות ושייך לנושא הערך. מה היה הנימוק בגינו הוסר הקטע? בורה בורה - שיחה 10:55, 2 בפברואר 2020 (IST)

תודה רבה בורה בורה♥
בתקציר העריכה של המחיקה נכתב "מאמר זניח של אדם שאינו בר סמכא בתחום. בטח לא מצדיק פסקה שלמה"... בן נחום - שיחה 10:57, 2 בפברואר 2020 (IST)

דונו בדף השיחה אם נכונה קביעת המסיר לעיל. בורה בורה - שיחה 10:58, 2 בפברואר 2020 (IST)

― סוף העברה

מה שהכי רלוונטי לדיון מתוך המלל דלהלן שהועתק, היא אמירתו של 'משתמש:בורה בורה' - "הקטע בהחלט ראוי בעיני מה גם שהוא מגובה במקורות ושייך לנושא הערך." גם אני חותם על כל מילה במשפט הזה של 'בורה ברה'. בן נחום - שיחה 11:14, 2 בפברואר 2020 (IST)

חרות האדם מהווה "עקרון יסוד בחשיבה המדינית והפוליטית". על כן מצופה שבערך העוסק בנושא המהווה עקרון יסוד בחשיבה הפוליטית המדינית יופיעו דעותיהם של הוגים מרכזיים בתחום כמו שפינוזה, ג'ון סטיוארט מיל, עמנואל קאנט וכו'. עם כל הכבוד ליואב רימר, שהוא מורה בתיכון, עמדתו בנושא היא שולית מאד ואינה ראויה לאזכור, בטח לא לפיסקה שלמה המוקדשת לדבריו.

לגבי "ביקורת העמיתים" המוזכרת, מדובר בעורכים שעושים Copy-Paste לטקסטים של בן נחום, שנאסר עליו להכניס את הטקסטים בעצמו, בשל חוסר היכולת המתמשכת שלו להבחין בין עיקר לטפל. העורכים חושבים שהם עושים לו טובה, אך בסופו של דבר הם רק מעמיקים את הבעיה. לידיעת הקורא בריאן, אין חדש תחת השמש. Eladti - שיחה 11:18, 2 בפברואר 2020 (IST)

Eladti לא הבין כלום... מדובר ב"ביקורת עמיתים" של חברי מערכת השילוח - המורכבת מאקדמאיים ובעלי מומחיות רבה בנושא הכתבה - המהווה תנאי בסיסי לפרסום המאמר שמשמש כמקור מרכזי לטקט הנ"ל בהשילוח.
בדבריו הנ"ל Eladti גם משקר, שכן לא נאסר עלי להכניס את התוכן הנ"ל לערך, ושקר נוסף היא טענת Eladti כביכול מישהו אחר הכניס את הערך הזה במקומי - אני ורק אני הכנסתי את הטקסט הזה לערך - כפי שאפשר לראות בקלות ב"היסטוריית גרסאות".
אבל אין לי שום ציפיות מ-Eladti, אשר כאמור משקר במצח נחושה קבל עם ועדה גם כשקל לחשוף את שקריו לעיל כל. עד שהקהילה תכיר ב-Eladti כטרול, אני מתכונן להיאבק ככל יכולתי נגד כל השחתה שלו בן נחום - שיחה 11:39, 2 בפברואר 2020 (IST)

היית יכול לסיים את טענתך בסוף השורה הראשונה ואז גם היית זוכה למענה ענייני. ההאשמה בשקר (*4) ובטרוליות מעבירות את הדיון לבקשת חסימה כשלב ראשון ולדף הבירורים בשלב הבא. Eladti - שיחה 12:08, 2 בפברואר 2020 (IST)

משתמש:Eladti, תוכל להסביר בבקשה מה הבעיה בקטע (ופליז, בלי להזכיר את בן נחום או בעיותיו)? אין שם חידושים מפליגים, התוכן די ממוסמך ונכון. אני חושב שיש מקום להביא את הקטע. דגש חזק - שיחה 11:59, 2 בפברואר 2020 (IST)

דגש חזק, הסברתי בתחילת דברי, אך אחזור על ההסבר. בערך שעוסק בנושא ליבה, צריכות להופיע דעותיהם של הוגים בולטים/מאמרים בולטים בתחום. יניב רימר, כותב המאמר, אינו כותב בולט בתחום ואינו בר סמכא בנושא. בדיוק כשם שבערך על חיים נחמן ביאליק, אין מקום לצטט כל מאמר שכתבה רכזת מגמה בספרות ובערך תלמוד בבלי אין מקום לצטט כל מאמר שכתב מורה לגמרא. ויקיפדיה היא אנציקלופדיה פתוחה, אבל זה לא אומר שהיא אוסף של לינקים למאמרים אקראיים מהרשת. Eladti - שיחה 12:08, 2 בפברואר 2020 (IST)

לפי דבריך אין לך התנגדות לשלב את הטקסט בערך (לא שמעתי ממך טענה שהרעיון מחודש או לא נכון או ספקולטיבי), אלא ההתנגדות שלך היא לקישור למאמר של רימר כמקור. הבנתי נכון? דגש חזק - שיחה 12:12, 2 בפברואר 2020 (IST)

אם יש לך מקור שנכתב על ידי בר סמכא מרכזי בתחום, אין לי התנגדות לשלב את הדברים וגם אז במידה הראויה ובקיצור הנדרש. Eladti - שיחה 12:18, 2 בפברואר 2020 (IST)

יש משהו אבסורדי בגישה של Eladti. כל הטקסט שקיים בערך מלבד הטקסט ש-Eladti מנסה למחוק אינו מגובה בהערת שוליים כל שהיא!
מישהו מצליח להבין למה רק לטקסט הנ"ל הוא דורש "מקור שנכתב על ידי בר סמכא מרכזי בתחום", ולגבי כל יתר הטקסט בערך הוא לא דורש מקור בכלל??? --בן נחום - שיחה 12:33, 2 בפברואר 2020 (IST)

העדר מקורות בערכים היא בעיה קשה של ויקיפדיה, שקיימת בעיקר בערכים הותיקים (הערך הזה נולד ב-2004). אבל לא פותרים בעיה אחת על ידי יצירת בעיה אחרת. Eladti - שיחה 12:41, 2 בפברואר 2020 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה:

עצוב ש-Eladti לא מבין את ההבדל בין מאמר סתמי שכתב מורה/רכזת לבין מאמר מקיף ומעמיק שכאמור פורסם בכתב עת ותיק לאחר שנבחר בידי המערכת שמורכבת מאקדמאיים בעלי מומחיות רבה בנושא בן נחום - שיחה 12:13, 2 בפברואר 2020 (IST)

"השילוח" אינו כתב עת אקדמי - זהו כתב עת הפונה לציבור הרחב, ולכן אין לייחס לו מוניטין הראוי לכתב עת אקדמי. דוד שי - שיחה 12:21, 2 בפברואר 2020 (IST)

דוד שי, מסכים אתך לחלוטין שא"א לייחס להשילוח מוניטין של כתב עת אקדמאי, אבל מניח שגם אתה תסכים איתי שיש חשיבות מסוימת למוניטין של השילוח. נכון? בן נחום - שיחה 12:26, 2 בפברואר 2020 (IST)

אינני מזלזל במגזינים, גם לא ב"השילוח". דוד שי - שיחה 12:32, 2 בפברואר 2020 (IST)

משוב מ-24 בספטמבר 2024

מידע שגוי הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
‫2A06:C701:982A:7500:7477:30D4:3457:B60C‬ 18:10, 24 בספטמבר 2024 (IDT)