אחי גיבורי התהילה
 | |
| עטיפת הספר במהדורתו הראשונה. 1948 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
הווארד פאסט  |
| שפת המקור |
אנגלית |
| סוגה |
רומן |
| נושא |
מכבים |
  | |
אחי גיבורי התהילה (באנגלית: My Glorious Brothers) הוא ספר מאת הסופר היהודי-אמריקני הווארד פאסט, שפורסם בשנת 1948.
עלילת הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר מספר על מרד החשמונאים מנקודת מבטו של שמעון הנשיא. העלילה מתרחשת בימים שקדמו למרד ובמהלכו ועל רקע הקרבות. גיבורי העלילה הם החשמונאים ובפרט שמעון החשמונאי, אחיו של יהודה המכבי.[1] מלבד הפרטים ההיסטוריים הוסיף הסופר לעלילה מתיחות אישית בין החשמונאים.
מתכונתו של הספר הוא כמגילה אוטוביוגרפית אותה רושם שמעון, על עצמו ועל אחיו גיבורי המרד, ומוסרה לציר הסנאט הרומי לנטולוס סילאנוס שמגיע לארמונו בירושלים על מנת ללמוד על ארץ ישראל ועל העם היהודי היושב בה עבור הסנאט. בסוף הספר מופיע המכתב שכותב לנטולוס סילאנוס לסנאט, המתאר את מפגשו עם "הטיפוס היהודי" ועם שמעון הנשיא ואשתו בפרט. חלק זה עוסק בהשוואות בין התרבות הרומית לבין התרבות היהודית, ובייחוד בתפיסה היהודית בדבר החופש, הנגזרת מזיכרון יציאת מצרים, זיכרון השיעבוד וחוקי העבדות המתקדמים שהנהיגה החברה היהודית, שייצרו חברה שכלתנית שלא התבססה על מעמד עבדים רחב כבשאר התרבויות הקדומות ותרבות רומי בפרט.
הספר העוסק בעצמאות היהודים פורסם בשנת 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות. הוא מוקדש ”לאשר הם שם, יהודים ולא יהודים, שחירפו נפשם באותו מאבק עתיק-יומין ובלתי-נשלם על חירות האדם וכבודו”.
פרסום הספר יצר חילוקי דעות בין פאסט למפלגה הקומוניסטית בה היה חבר, שלא ראתה את השאיפות הלאומיות הציוניות בעין יפה.
הספר תורגם על ידי רות לבנית ויצא בהוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, ספרית פועלים וזכה לפופולריות רבה בארץ. ב-1953, בחגיגות יובל 25 שנה לגבעת ברנר, הספר הומחז והוצג בהצגת ענק. שנתיים קודם לכן הוא הוצג בקיבוץ שריד (אז תורגם על ידי שולמית בתדורי ומרדכי אמיתי והלחין אורי גבעון).
רפרנסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם הספר היווה השראה לשמואל גונן (גורודיש), שבתום הקרבות במלחמת ששת הימים, התפרסם בזכות נאומו שכונה "אחי גיבורי התהילה". בעקבות מלחמת יום הכיפורים כתב דודו ברק את השיר "אחי גיבורי התהילה" על בני מתתיהו החשמונאי, שבוצע על ידי הזמרת אילנית. בנאום הניצחון של מנחם בגין לאחר הבחירות ב-1977, הודה לחבריו ממחתרות האצ"ל והלח"י, שאותם כינה גם כן "אחי גיבורי התהילה".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הווארד פאסט, אחי גיבורי התהילה. תסכית בעברית (מעבד ובמאי: מיכאל אוהד). הקלטת שידור רדיו מתוך אוסף תקליטי קול ישראל באתר הספרייה הלאומית
- ביקורת על הספר
- ההצגה בגבעת ברנר (אורכב 27.12.2004 בארכיון Wayback Machine)
- אלי אשד, כולם היו אחי גיבורי התהילה
- קשת שולה, עידן התמימות: הצגת 'אחי גיבורי התהילה' בקיבוץ גבעת-ברנר, ספטמבר 1953, ישראל 1, אביב תשס"ב, 2002
- אחי גיבורי התהילה, באתר OCLC (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גל פרל פינקל, בחנוכה הזה כדאי לזכור שאסטרטגיית "עם לבדד ישכון" אינה רלוונטית, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 30 בדצמבר 2016.