שיחה:חיים שלום הלוי (גורדין)

חשיבות

סגן מנהל בית חולים וסמנכ"ל של משרד ממשלתי - למיטב ידיעתי זה לא מספיק. לולא נכדו התפרסם אני בספק רב אם הוא היה מגיע לויקיפדיה, ולהיות "סבא של..." זה כמובן לא מספיק. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי • שיחה 18:05, 2 ביוני 2024 (IDT)

עדירל, פיטר פן, קובץ על יד, יודוקוליס (פוליטיקאים), Ewan2 מי-נהר, אליגטור (מדענים, מוזיקאים וציירים), Polskivinnik, biegel, ניב (פוליטיקאים, בייחוד אמריקאים), מגבל (ביחוד דמויות מהעולם היהודי), אלדד, Nizzan Cohen, NilsHolgersson2‏בעלי הידע באישים. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי • שיחה 10:36, 3 ביוני 2024 (IDT)

אולי הוא זכאי כסופר.. מגבל • שיחה 12:01, 3 ביוני 2024 (IDT)

חיבר שלושה ספרים (שאינם ספרי קריאה סתם, בהוצאה פרטית, אלא בעלי חשיבות, ובהוצאות מכובדות, שאחת מהן - הוצאת משרד הבריאות), ובנוסף לכך - כל שאר הפרטים, במצטבר, מעניקים חשיבות אנציקלופדית. אלדד • שיחה 12:19, 3 ביוני 2024 (IDT)

@Eldad נו באמת. לא כל מי שכתב שלושה ספרים עומד ברף. זה בתחום של ספרות מקצועית (למעט אחד), ולא נראה שהם הכותרים הכי לוהטים בתחומם... וכבר הוכרע כמה פעמים שהרבה "חצאי סיבות" לא מצטרפים יחד לחשיבות ויקיפדית. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי • שיחה 14:26, 3 ביוני 2024 (IDT)

הערך הוא בהחלט דוגמא לאישים בעלי חשיבות בהקשר של תקופתם והשפעתם בתחומם. וכלל איננו נמדד על בסיס "סגן מנהל בית חולים וסמנכ"ל של משרד ממשלתי".

להלן כמה מהסיבות המלמדות על חשיבותו מלבד לתוכן המצרפי המאפיין ביוגרפיות מסוג זה.

זהו ערך על אחד מראשוני תלמידי האוניברסיטה העברית!

ומראשוני אנשי מרכז רפואי הדסה שהינו מוסד רפואי ראשון במעלה בתולדות הרפואה בישראל.

אמנם בתחילה היה בסגל פקידותי ברם אנו מדברים על תקופת היישוב כמה אנשים בכלל היו במוסדות אלו בתחילתם ובהיותו מראשוניה לקח חלק משמעותי בפועלם במסגרת אירועים היסטוריים בתולדות היישוב בכלל וירושלים בפרט. ולא בכדי הגיע לתפקיד סמנכ"ל הדסה שזהו מוסד רב תחומי ורב פעלים הרבה מעבר להיותו בית חולים. כאמור מתוך וותק מתקופת היישוב דרך הקמת מדינת ישראל ומלחמותיה. והערך מדגים זאת ויש להניח שזה דוגמה אחת מיני.

להשוות את זה למישהו בין דורינו במשקל סגולי של תפקיד מסוג זה באחד מיני מוסדות רפואה זה לא סביר.

יש לבחון את משקלו בהתאם לתקופתו. וכאשר התקופה היא בראשתית יש משקל אחר לאישים. כל שכן כשהוא משמש בתפקיד הרבה מאד שנים.

(דוגמא לדבר הוא בדרגה ותפקיד של אנשי צבא בתש"ח לעמות דרגה בצה"ל של היום בנוגע לחשיבות)

לכן העובדה שבתש"ח כבר היה לסמנכ"ל הדסה יש משקל רב!

ולא בכדי נקרא גם להיות מראשוני מערכת הבריאות הממשלתית כפי שלבסוף אכן פעל לאחר קום המדינה.

ניכר שהערך חסר מידע רב , (הוספתי בינתיים חלק).

ואף עך פי כן הערך מלמד אותנו על תרומתו במסגרת השיח הציבורי ואף המחקרי בענייני מינהל רפואי וסטטיסטיקה דמוגרפית נושא עברי-ישראלי נוסף שהיה בחיתוליו. כמו גם בשיח בנושאים אחרים. כאשר חלק מחיבוריו פורסמו עוד בתקופת היישוב העברי לפחות משנת 1931 זאת אומרת שחיבוריו/מאמריו/עבודתו המקצועית פורסמו לאורך יובל שנים.

משכך אין לי ספק בדבר חשיבותו האנציקלופדית של נשוא הערך ויש להודות ליוצר הערך על כתיבתו. הגם שיש עוד צורך בתיקון דיוק ושיפור המידע. מי-נהר • שיחה 01:52, 5 ביוני 2024 (IDT)

דרך אגב יש פרק שלם עליו בספרו של תום שגב ימי הכלניות:ארץ ישראל בתקופת המנדט פרק עשירי - יפים גורדין בא לארץ ישראל, עמ' 184-204, כתר הוצאה לאור, ירושלים, 1999. שמתייחס אך ורק לשנותיו הראשונות בארץ בתור דמות מייצגת של העולים בתקופתו. מי-נהר • שיחה 02:16, 5 ביוני 2024 (IDT)

פועלו במסגרת האצ"ל

חסר בערך מידע חשוב על פעילותו במסגרת האצ"ל. להלן כמה דוגמאות לכך ברם איני יכול להתעמק במידע כעת.

"בין המפקדים של האירגון הצבאי הלאומי מילא תפקיד נכבד ואחראי משה רוזנברג , ממפקדי בית"ר בתל אביב . קבוצת המפקדים הצעירים בירושלים , שבה נודעה השפעה מרובה לדויד רזיאל , חיים שלום הלוי , ואברהם שטרן פתחה בגיוס חברים בקנה מידה גדול, ומכוחו גדל הסניף והגיע לדרגת חשיבות כמותית ואי כותית . בכלל החברים החדשים נימנו רבים מחברי בית"ר והצה"ר" מקור - ספר בית"ר : קורות ומקורות - כרך ב : אל העם, חלק ראשון שם ההוצאה: מכון ז'בוטינסקי בישראל שנת ההוצאה: תשל"ג - 1973, עמוד: 167, מחבר/ים: ח. בן-ירוחם".

בכתבה מ-2022 שצורפה מעולם קטן נכתב: "חיים שלום הלוי (גורדין) תרם רבות להגנת היישוב העברי בתקופת המנדט. הוא היה מראשוני ההגנה בירושלים, חבר בית"ר וממפקדי האצ"ל, עורך העיתון המחתרתי 'המצודה', העיתון הראשון של האצ"ל. הוא היה עורך באישון ליל במשרדי אגודת הדסה, מקום עבודתו. מטעמי סודיות היה מדפיס שישה עותקים בלבד, ומשמיד את נייר הפחם כדי שלא להשאיר עקבות. העותקים חולקו בסניפי המחתרת ברחבי הארץ ונקראו באוזני החניכים בעת המסדר."

מצאתי לכך בין היתר עדות באתר דעת העוסק בכתב העת הראשון של האצ"ל. "בשנת 1932 יצא לאור לראשונה כתב העת של האצ"ל בשם "המצודה". חברי המערכת, שגם כתבו את רוב המאמרים, היו: דוד רזיאל , אברהם שטרן, ח"ש הלוי ופרץ כרמלי. הלוי היה המזכיר הכללי של "קופת חולים עממית במושבות" מיסודה של "הדסה" ובלילות היה מדפיס את הביטאון בחשאי במכונת כתיבה בשישה עותקים. לאחר ההדפסה דאג הלוי להשמיד את נייר הפחם כדי לא להשאיר עקבות. עותק אחד היה נשלח למפקדה בתל-אביב לשם שכפול והפצה. עם קבלת העיתון היה נערך מסדר מפקדים ובו היו קוראים בקול את המאמרים והכתבות. לאחר מכן היה הטופס מועבר ממפקד למפקד כדי שיוכל לקרוא אותו בקול לפני יחידתו. הכתבות היו חתומות בכינויים כדי שלא יזהו את הכותבים, כמו: המתבודד - פרופ' יוסף קלוזנר, א - ד"ר י"ה ייבין; ש - אברהם שטרן; אינפנטריסט [חיל הרגלים] - דוד רזיאל; ה - חיים שלום הלוי ועוד." (תוכן זה באתר דעת נכתב ע"י פרופ' יהודה לפידות) מי-נהר • שיחה 03:36, 5 ביוני 2024 (IDT)