שיחה:התפרצות געשית

שלום דקי

קראתי את הערך ונהניתי מאוד, הכתיבה שלך ברורה ושוטפת. אבל בלי מעט הערות אי אפשר:

• הדרך ליצור כותרת קטנה שלא תופיע בתוכן היא באמצעות הסימן ; בתחילת הכותרת (תוכלי לראות את התיקונים שעשיתי)
• "והמאגמה עולה בתימרת מעטפת המסיעה חום מגלעין כדור הארץ אל פני השטח" - זה רק אחד מהתהליכים הגורמים להיווצרות מאגמה. יש לתאר גם את התהליכים הנוספים (אותם את מזכירה בהמשך). דבר נוסף, שקראתי על תימרת מעטפת הבנתי שכיוון שמדובר בתיאוריה חדשה יחסית יש לה מתנגדים, כך שזה אולי לא נכון להציגה כעובדה מוגמרת.
• הדוגמאות שלך מפורטות מדי. בכל המקרים להלן אפשר להסתפק בתיאור קצר.
  • הפרק התפרצות וזוב בשנת 79 הוא במידה רבה כפילות עם הערך התפרצות הר הגעש וזוב (79). לדעתי צריך לקצר בערך זה להפנות לערך מורחב ולהעביר את הציטוטים של פלינייוס לשם.
  • כנ"ל פינטובו
  • סנטוריני אומנם לא כולל מידע, אבל שוב רצוי את הפירוט להעביר לשם.
  • כנ"ל סירטסיי

לפני הכל - תודה. הערותיך נכונות ואפעל בהתאם. אגב, בנוגע לתימרת מעטפת - נכון שמדובר בתיאוריה, אבל הרבה מן הכתוב בפרק הוא תאוריה, כמו למשל מבנה כדור הארץ, נקודה חמה ועוד. מדעים רבים נשענים על תאוריות - וזו שיטת העבודה המדעית כשאין דרך ישירה לצפות ישירות בנעשה. מה שחשוב הוא שבערך תימרת מעטפת ברור שמדובר בתאוריה ולא בעובדה מוכחת. דקי • שיחה • לא רק בז'... 15:13, 2 במאי 2009 (IDT)

הייתי ילדה טובה ותיקנתי לפי הערותיך, והרחבתי בהתפרצות הר הגעש וזוב (79) ובסנטוריני. מחכה לביקורת נוספת ובינתיים סוגרת את הבסטה. דקי • שיחה • לא רק בז'... 04:29, 3 במאי 2009 (IDT)

העליתי את הערך לויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים/רשימת המתנה. עכשיו רק צריך לגייס את העורכים הטובים של ויקיפדיה (כרגע אני זוכר את דוד שי ו-NOON, אבל יש עוד כמה). אביהו • שיחה 18:02, 3 במאי 2009 (IDT)

נרגשת וגם ועדיין ממשיכה לעבוד עליו (זוטות, קישורים וכו'). חוצמזה, אני תמיד בעד ביקורת בונה. דקי • שיחה • לא רק בז'... 18:35, 3 במאי 2009 (IDT)

היתה התפרצות תת קרחונית באיסלנד גם ב-1996 והשטפון הרס את הגשר על הסקיידראו - כביש 1 (איסלנד) ‏Ori‏ • PTT‏ ע, עכ, עכו 19:07, 3 במאי 2009 (IDT)

OK. מחפשת עוד חומר. דקי • שיחה • לא רק בז'... 19:59, 3 במאי 2009 (IDT)

מצאתי. כתבתי. דקי • שיחה • לא רק בז'... 20:27, 3 במאי 2009 (IDT)

מאיפה בא המאגמה?

רואים פה ערך יפה, אך חסר לי את ההתחלה - מאיפה בא המאגמה? כמה מאגמה יש שם למטה? האם מתחת לכל כדור הארץ יש מאגמה ורק איפה שיש סדק הוא מתפרץ, או שהוא מצטבר באזורים מסויימים ושם מתפרץ? ובכלל, איך אנחנו יודעים זאת? יעקב - שיחה 02:19, 13 במאי 2009 (IDT)

אני לא כותב הערך (ואני משער שהיא עוד תגיב), ובכל זאת, כיוון ששאלת שאלות יפות החלטתי להגיב. ראשית, המקום הנאות לשאלות אלו הוא בדף השיחה של הערך מאגמה שאמור להסביר זאת. יחד עם זאת, אכן ראוי להסביר זאת בקצרה גם בערך זה. תשובות חלקיות תוכל למצוא בערכים נקודה חמה (גאולוגיה), וטבעת האש (לשאלה "או שהוא מצטבר באזורים מסויימים ושם מתפרץ?"), ובערך תימרת מעטפת (לשאלה "מאיפה באה המאגמה?"). ערך נוסף שמשלים את התמונה אזור הפחתה מחכה למושיע/ה. אביהו • שיחה 07:30, 13 במאי 2009 (IDT)

אתה יכול גם לתקן את הערך. יעקב - שיחה 11:44, 13 במאי 2009 (IDT)

בואו נחלק בינינו את העבודה כך. אני אקרא ערך אחד ואומר מה אני לא מבין / חסר לי, ואתם תוסיפו / תתקנו. כמובן אינכם חייבים, אבל אני לא במצב בו אני הולך ללמוד גאולוגיה לעומק. יעקב - שיחה 11:48, 13 במאי 2009 (IDT)

במבוא כתוב: "המאגמה... ומקורה במעטפת כדור הארץ". הפרק תהליכי התפרצות געשית מרחיב ודן בדרך שהמאגמה עושה אל מחוץ להר הגעש לפני ההתפרצות ובמהלכה. אם יש בפרק משהו לא ברור - אתקן. דקי • שיחה • לא רק בז'... 12:22, 13 במאי 2009 (IDT)

המבוא הוא תקציר אשר אמור לחזור על הכתוב בתוך הערך (בכל מקרה לי הוא לא עזר). הפרק מתחיל ב: "המאגמה עולה מן המעטפת בשל צפיפותה הנמוכה ומצטברת בתא מאגמה." נוכל לשאול:

1. איך המאגמה מגיעה למעטפת? האם מקורו בגלעין והוא פרורץ לשם? הוא הוא נמצא בכל רחבי המעטפת או רק בכיסים בתוכו?
2. למי יש צפיפות נמוכה? מה פירוש שלמאגמה יש צפיפות נמוכה ומה זה קשור לזה שהיא מנסה לפרוץ החוצה?

אני מניח שאני מתחיל להבין שזה הולך כך: "על פי המודל המקובל היום כדור הארץ עשוי מגלעין הממורכב מחומר חם המוקף במעטפת מוצקה שמעליה קרום כדור הארץ. חומר חם מהגלעין פורץ לו נתיבים דרך מעטפת כדור הארץ ומגיע אל הקרום. בקרום הוא נעצר בגלל שהחומר שלו יותר קשה מהמעטפת, אולם שם המאגמה (מתי מתחילים לקרוא לו מאגמה? מהגלעין? או רק אחר כך?) מצטבר בלחץ רב בתא הנקרא תא מאגמה. הבדלי הטמפרטורות בין הקרום למעטפת גורמים שיניים שונים ומשונים במאגמה אשר מגבירים את יכולת הפריצה שלו ובמצבו החדש הוא קודח נתיבים בתוך הקרום."

האם הבנתי נכון? האם תוכלי לתקן? יעקב - שיחה 12:45, 13 במאי 2009 (IDT)

דומה למדי... אלה השלבים: א. היווצרות כדור הארץ: נוצרים גלעין, מעטפת - שכבת סלע מותך (מאגמה נוזלית) - במרכז, ומעל שניהם: קרום מוצק. ב. החום בתוך הגלעין מותיר את המעטפת חמה ונוזלית. ג. לחץ בתוך המעטפת דוחק את המאגמה כלפי הקרום. אני מקווה שההסבר שלי פשוט.

ואם לענות לשאלות שלך: 1. המאגמה קיימת כל הזמן במעטפת. בשלב מסויים של התהוות כדור הארץ, יסודות כבדים שקעו ויצרו את הגלעין ויסודות קלים צפו ויצרו את הקרום. 2. צפיפות - המאגמה צפופה פחות מן הסלעים בקרום, ולכן קל לה לחדור דרכם. דקי • שיחה • לא רק בז'... 15:55, 13 במאי 2009 (IDT)

בערך כדור הארץ כתוב "למעטפת כדור הארץ שתי שכבות: השכבה העליונה היא סלע שלמרות היותו מוצק הוא חם מאוד ועשוי להפוך לנוזל צמיג. הסלע בשכבה הבאה יותר קשיח וצפוף, בגלל הלחץ הגבוה יותר בעומק זה." - האם זה נכון, או שמה שכתוב בערך [[מעטפת כדור הארץ נכון - "שכבה זו מורכבת מחומר פלאסטי שנמצא במצב צבירה צמיגי עקב הטמפרטורה הגבוהה השוררת שם. חומר זה נקרא גם מאגמה. ג. השכבה העמוקה של המעטפת העליונה, עומקה הוא מ-250 ק"מ ועד 400 ק"מ, וגם היא צמיגית"? או שמא ניתן ליישב ביניהם?

הסתכלתי באנגלית, בערך Mantle (geology) כתוב "The mantle is a highly viscous layer between the crust and the outer core. Earth's mantle is an about 2,970 km thick (~1,800 mi) rocky shell that constitutes about 84 percent of Earth's volume. It is predominantly solid and takes over Earth's iron-rich hot core, which occupies about 15 percent of Earth's volume".

אני מתחנן לתשובה פשוטה - הקיפו את התשובה הנכונה:

1) השכבה העליונה של מעטפת כדור הארץ עשויה רובה ככולה ממאגמה במצב צמיגי הלוחץ על קרום כדור הארץ.

2) השכבה העליונה של מעטפת כדור הארץ עשויה רובה מחומר מוצק אשר במקומות מסויימים מותך לחומר צמיג הנקרא מאגמה ובמקומות אלו היא לוחצת על קרום כדור הארץ

3) תשובות 1 , 2 הן תאוריות שונות והחוקרים חלוקים לגבי איזו מהן נכונה.

דברייך למעלה ללא ספק תומכים באפשרות הראשונה, אולם המקורות שהבאתי נראים כמעדיפים את השניה. יעקב - שיחה 16:41, 13 במאי 2009 (IDT)

הציטוט שהבאת אינו מדוייק. הסברים ברורים ואפילו בעברית ניתן למצוא כאן, והסבר נוסף ואפילו תרשים ברור תוכל למצוא כאן. דקי • שיחה • לא רק בז'... 17:20, 13 במאי 2009 (IDT)

Gerald Schubert, Donald Lawson Turcotte, Peter Olson, Mantle convection in the earth and planets, Cambridge University Press, 2001, page 10 מסביר את העניין. המאגמה היא מוצקה מבחינתנו, אך היא לא לגמרי מוצקה אלא היא מתנהגת כנוזל מאוד סמיך (הרבה יותר מדבש). למים יש צמיגות של אלפית של Pa s, דבש יכול להגיע ל10000 ולמאגמה במעטפת יש 10 בחזקת 20! אבל בכל זאת היא זזה קלפי מעלה ובנקודות אלו היא לוחצת על הקרום. את זה יש להסביר בערך ובשאר הערכים שדוברו אשר הם מבולבלים לגמרי, וחלקם מטעים ואף מוטעים. יעקב - שיחה 19:02, 13 במאי 2009 (IDT)

עד כמה שאני יודע המעטפת מוצקה ברובה ורק במקומות מסוימים יש בה תאי מאגמה.

יעקב, לא הבנתי מה זה "מוצקה מבחינתנו, אך היא לא לגמרי מוצקה". דווקא בחומר שהבאת יש מידע רב ומפורט על התנהגותה הנוזלית של המאגמה, ובמיוחד בפרק 5, אם כי חלקים מן הספר לא ניתן לקרוא בתצוגה חופשית. עם זאת, אם אתה עדיין חושב שיש לשנות פרקים בכמה ערכים, אתה מוזמן לעשות זאת. דקי • שיחה • לא רק בז'... 01:45, 14 במאי 2009 (IDT)

עד כמה שאני מבין השאלה שלו הייתה עקרונית יותר: האם המאגמה ממלאת את כל המעטפת, חלק גדול ממנה או חלקים קטנים בלבד? לדעתי התשובה היא שהיא ממלאת חלקים קטנים בלבד, אבל בכל מקרה זה מידע שצריך להופיע בערכים הרלוונטיים וגם בערך הזה.

תמונה לשילוב

התמונה

לא רציתי לשלב את התמונה בעצמי. אז אני ממליץ פה לדקי להוסיף את התמונה הזאת שלדעתי היא אחת מן התמונות היפות ביותר בוויקישיתוף. מידע על האובייקט המצולם מופיע בדף התמונה. דניאל ב. 21:37, 14 במאי 2009 (IDT)

תודה. דווקא התכוונתי לשלב את התמונה הזו בהרחבה שאני מתכננת ללבה, שם היא מתאימה מאוד. דקי • שיחה • לא רק בז'... 19:18, 15 במאי 2009 (IDT)

כתוביות

למה לא רואים את הכתוביות לאיורי הרי הגעש?

טעות. תוקן. דקי • שיחה • לא רק בז'... 14:18, 9 במאי 2010 (IDT)

השורה הפותחת

מהכתוב בשורה הפותחת ("בהתפרצויות געשיות נוצרים הרי-געש."), עלולים להסיק בטעות שבכל התפרצות געשית נוצר הר-געש. אולי אפשר לשנות ניסוח? דודה סימה - שיחה 12:04, 9 במאי 2012 (IDT)

בגדול, זו אינה טעות כלל. מבחינה מסוימת אכן נוצר הר געש בכל התפרצות או בכל רצף של התפרצויות. כפי שכתוב בערך, התפרצות געשית אינה רק פליטת המאגמה, אלא רצף של תהליכים שחלקם סמוי מן העין ומתרחש מתחת לפני השטח.

וולקנולוגים מבדילים בין התפרצויות של אותו הר געש, ולעתים קרובות נותנים שם לכל שלב של בנייתו. ר' הר פוג'י, מתחם סומה-וזוב, קרקטואה, סנטוריני ורבים אחרים. כל שלב כזה נבדל מקודמיו בהרכב המאגמה ובתהליכים שהתרחשו מתחת לפני השטח. בהחלט יתכן מצב שבו מתקיימת פעילות מתמשכת מתחת לפני השטח, שיהיה לה ביטוי בהתפרצות יחידה או ברצף של התפרצויות שונות – שייחשבו להתפרצות אחת עם הפוגות בפליטת מאגמה. כך בקילוואה – שנוצר בכמה שלבים ממושכים, שלכל אחד מהם ניתן שם. ר' פרק קילוואה#פטרולוגיה וסטרטיגרפיה. דקי • המטבחון • הסלון • בקרוב אצלכם 13:03, 11 במאי 2012 (IDT)

שלום דקי ותודה על ההסבר המפורט והמחכים. עדיין, אני חושבת שמהניסוח הנוכחי הקורא עלול להבין שאחרי כל התפרצות נולד לו הר חדש, ולא זה המקרה גם לאור ההסבר שלך. מה דעתך על שינוי כיוון המשפט למשהו כמו "הרי-געש הם למעשה תוצר של התפרצות געשית או סדרת התפרצויות"? דודה סימה - שיחה 21:12, 11 במאי 2012 (IDT)

מיכל, צר לי, אבל דעתי שונה משלך. המשפט הקיים כעת בפתיח אינו טוען שכל התפרצות יוצרת הר געש חדש, והמילים המודגשות נעדרות ממנו. "בהתפרצויות געשיות נוצרים הרי געש" הוא משפט פשוט, ואני לא רואה צורך לשנות אותו או לכתוב במקומו הסבר מפותל דוגמת זה שהצעת, המעמיד הרי געש בנושא הפתיח במקום התפרצויות געשיות שהן נושא הערך. דקי • המטבחון • הסלון • בקרוב אצלכם 11:55, 12 במאי 2012 (IDT)

הצעת הסרה מהמומלצים

ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיון

בערך מומלץ זה מעט מאוד הערות שוליים. גם פרק הקריאה הנוספת לוקה בחסר. הוא מפנה לספרונים של האונ' הפתוחה במקום להפנות לספרות מחקרית רצינית. גילגמש • שיחה 15:14, 26 באוגוסט 2017 (IDT)

מסכים עם גילגמש. בנוסף להערותיו אלו, חסרה התייחסות בעיני להתפרצות געשית בהיסטוריה ובתרבות; וכמו כן פירוט יותר רציני וממוסמך על הסכנות האקולגיות שהתפרצות געשית יכולה לגרום. יש פירוט דל בפרק "הסכנות בהתפרתות געשית" אולם זה כתוב באופן תמוה למשל המשפט הראשון "הסכנה הגדולה ביותר בפעילות געשית היא שאננות אנושית". לא נראה לי ששאננות יכולה להשפיע על פעילות געשית. גארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 02:01, 19 בנובמבר 2017 (IST)

ליש, ערן, אביהו אנחנו מזמינים אתכם להמשיך את הדיון בנושאים שהעליתם בדיון ההמלצה, בדף השיחה של הערך. גארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 08:26, 16 בדצמבר 2017 (IST)

לדעתי זהו ערך מצויין, ואם כל הבעיה היא מיעוט הערות שוליים, אני מניחה שאפשר להוסיף עוד מקורות (אביהו?) וכך גם לגבי קריאה נוספת, אבל הערך כשלעצמו מעולה וראוי ביותר להמלצה, עכשיו כאז. אגב, גארפילד, נראה לי שהכוונה בסכנה שבשאננות אנושית לא הייתה שהיא משפיעה על פעילות געשית, אלא על התנהגות האנשים בסביבה הגעשית, וזו יכולה בהחלט להשפיע על סיכויי שרידתם.שלומית קדם - שיחה 09:21, 16 בדצמבר 2017 (IST)

מיעוט מקורות לשכעצמו הוא בעייתי. כפי שציין ערן, אני באמת לא עיינתי בספרים של האונ' הפתוחה ויתכן שבמקרה הספציפי הזה הם טובים. אני מכיר אותם מהצורה שבה הם מציגים נושאים בהיסטוריה ושם הרמה שלהם לא גבוהה מספיק לעומת ספרים מקבילים. יתכן שבתחום הספציפי הזה המצב שונה. עם זאת, ראוי להוסיף מקורות נוספים, לאו דווקא בעברית. לגבי הערות שוליים: מיעוט הערות שוליים לכשעצמו גם כן מהווה בעיה. היות שבתום השבוע מצב ההצבעה הוא גבולי החלטנו למשוך את הערך מההצבעה ולהחזירו לדיון המתנה בתקווה שיתווספו מקורות נוספים לפרק קריאה נוספת והערות שוליים. מיעוט המקורות גם מוסיף לקושי לבדוק את רמת האמינות והעדכניות של הערך. ערך מומלץ אינו רק ערך שכתוב היטב ובצורה משכנעת. הוא צריך להיות ערך שניתן לוודא את המידע שבו לפי קישורים והערות שוליים מפורטות ומדויקות.

לגבי ההצבעה עצמה, בהתאם לרוח הדברים שנאמרו בהצבעה עד כה אנחנו מפסיקים את ההצבעה על הערך הזה ומחזירים אותו לרשימת המתנה לשם השלמת הערות שוליים והוספת מקורות. גילגמש • שיחה 13:42, 16 בדצמבר 2017 (IST)

בהתחשב בכך, שבשבועות האחרונים הורחב הערך וגדל מספר הערות השוליים מ-12 ל-53, נראה לי שאפשר להחזיר את הערך להצבעה או, לחילופין, לוותר על ההצבעה ולהשאיר את המומלצות על כנה.שלומית קדם - שיחה 20:30, 15 בינואר 2018 (IST)

אני מודה לכל משתתפי הדיון וההצבעה. תודה מיוחדת למי ששיפר את הערך. הסרתי אותו מרשימת ההמתנה. גילגמש • שיחה 00:23, 18 בינואר 2018 (IST)

טעות בהגדרה

לדעתי המשפט הראשון בערך, "התפרצות געשית היא תהליך שגורם להתפרצות מאגמה מסדקים בקרום כדור הארץ אל פני השטח ולהיווצרות הרי געש" אינו מדויק. האם אין התפרצויות געשיות על כוכבי לכת אחרים? עמית - שיחה 13:08, 11 בפברואר 2023 (IST)

בהחלט יש הרי געש במאדים ובנוגה ובירחים של כוכבי הלכת, כפי שאפשר לראות בהר געש#במערכת השמש. עם זאת, לא הייתי משנה את ההגדרה בתחילת הערך, כי הערך דן בסוגי ההתפרצויות הגעשיות כפי שנחקרו בכדור הארץ. התפרצויות געשיות בוודאי קיימות (או היו קיימות) במקומות נוספים, אבל יש מקום להתייחס אליהם רק אחרי מחקר (שלא ניתן לבצע בטכנולוגיות של היום). אביהו - שיחה 18:01, 11 בפברואר 2023 (IST)

ביקורת עמיתים

התבקשתי לקיים ביקורת עמיתים על הערך הזה. אמנם יש לי, כאיש מדעי כדור הארץ, מושגי יסוד בתחום בלבד, אבל לא יכלתי לסרב. הדבר הראשון שבלט לי הוא דווקא טכני-מהותי/ויקיזציה, וזה ציטוטים חסרים של המקורות בהערות השוליים. אתן כאן דוגמאות מ-10 הערות השוליים הראשונות:

• כבר בהערת השוליים הראשונה חסר תאריך. היכן שיש תאריך במקור, יש לציינו – יש לכך חשיבות לקורא האינטליגנטי.

• הערת שוליים 3 - Hawaiian Volcanism הקישור מוגבל רק לבעלי הרשאה - אפשר למצוא מקור זמין יותר. בנוסף, נראה שלאורך כל הדרך לא הייתה הקפדה על מילוי כל התיבות הנדרשות בציטוט, או לפחות החיוניות שבהן כמו שם האתר, המחבר, תאריך ואם מדובר בכתב עת, אזי בשנה, בכרך (ווליום) והעמודים.

• כך בהערת שוליים 4 – חסר שם האתר Geology.com - חסר שם המחברת Jessica Ball (מהפיסקה האחרונה במאמר ניתן להסיק שהמקור הינו אחרי ינואר 2022 – ייתכן שיש מקום לציין זאת בצורה כלשהי).

• הערה מס' 5, בדיקה קצרה בגוגל תגלה שמועד ההוצאה לאור של הספר הוא 1983. מצופה מערך מומלץ שייתן את מלוא הנתונים הרלוונטיים. לטעמי ניתן לוותר על בית ההוצ"ל, אבל המהדרין יוסיפו גם אותה (ההוצ"ל של אוניברסיטת הוואי – זה נתון שמצביע על חשיבות המקור).

• הערה מס' 6 – מדובר במבט ראשון לכאורה בטקסט עלום שם. אבל אם מנטרלים בכתובת הURL את הטקסט שאחרי הסיומת edu שמשותפת לכל האוניברסיטאות בארה"ב, מקבלים את שם האתר המכובד של Hawai'I Institute of Geophysics and Planetology ששייך לאונ' הוואי.

• כך גם בהערות השוליים הבאות: חסר המוסד כמו במס' 7 אונ' אורגון, מס' 8 מדובר באתר תיירותי, מס' 9 המגזין נשיונל ג'אוגרפיק ו-מס' 10 המכון הגאולוגי האמריקאי - מקורות שונים בעלי משקלים שונים שראוי שהקורא ידע עליהם ולא יאלץ לחפור. וכך זה ממשיך עם רוב הערות השוליים.

תודה, Ronavni - שיחה 17:50, 9 בינואר 2024 (IST)

קשה לי להתאפק אחרי שהצצתי על המשך ההערות:

• אין סיבה לקרוא למקורות באנגלית בשם עברי. למשל הערה מס' 48 תהליכים הידרוולקניים. מדובר במקור באנגלית, ואם מוחקים את הטקסט ב-URL שאחרי הסיומת edu, רואים :שהמקור הוא באונ' קליפורניה בסנטה ברברה. זה חשוב!

• אין גם סיבה להערות שוליים של מקורות שכתובות במילה אחת (רוב ההערות מ- 47 עד 63) – זה ממש לא מקובל, בוודאי לא בערך מומלץ.

• הערה 51 הינה קישור שבור!

תודה,Ronavni - שיחה 18:34, 9 בינואר 2024 (IST)

משתמש:אביהו מה אומר? בורה בורה - שיחה 19:28, 9 בינואר 2024 (IST)

שמדובר בטענות טכניות גרידא כלפי צורת כתיבת ההערות, ולא כלפי התוכן. אם תבדוק ערכים מומלצים אחרים תמצא ברובם אותה בעיה ולכן כל עוד אין דרישה לסטנדרטיזציה של כתיבת הערות זה לא צריך לשנות לגבי האם הערך צריך להיות מומלץ. בכל מקרה טיפלתי בקישבור של הערה 51. מעבר לכך אני לא כותב הערך, והכותבת (דקי) פרשה מוויקיפדיה, כך שאני מציע שאולי רון יתקן לפי הבנתו את הערות השוליים (אין מישהו אחר שיעשה זאת). אביהו - שיחה 20:43, 9 בינואר 2024 (IST)