שיחה:המושבה האמריקאית בירושלים
הוספת נושא![]() |
ערך זה הוצע בעבר כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים
| |
ערך זה הוצע בעבר כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים | |
דיון – תקציר הערך |
ערך יפהפה. מלח השמים 10:53, 11 יולי 2005 (UTC)
בחינת המלצה
[עריכת קוד מקור]הצבעה על הסרת/השארת ההמלצה מתקיימת כאן. Ori • PTT 13:16, 1 בנובמבר 2009 (IST)
תיקונים שלי בערך
[עריכת קוד מקור]- הורדתי את: "דווקא הקונסולים האמריקאים בעיר לא ראו בעין יפה את פעילותם, שהתבססה על אמונה משיחית, ציפייה לשיבתו של ישו, ערכי סוציאליזם וחיים קומונליים, אשר לא תאמו בדיוק את הרוח האמריקאית." מכיוון שלא הוסף מקור ומכיוון שמהכתבה של דב גביש ומקורות נוספים מצטייר שדווקא שררו יחסים טובים בין תושבי המושבה לקונסול האמריקאי.
- לעומת זאת את בקשת המקור מ"זכו לאמונם של נוצרים, מוסלמים ויהודים כאחד" הורדתי שכן מטקסטים רבים מהתקופה עולה שאמירה זאת נכונה. טוקיוני 11:23, 30 בדצמבר 2009 (IST)
- הסכסוך המתמשך של המושבה האמריקאית עם הקונסולים האמריקאים בעיר ד"ר סלה מריל ואדווין וולאס מתועד במקומות רבים לאורך ספרה של ברטה ספפורד וסטר "ירושלים שלנו" (נמצא תחת "לקריאה נוספת"), וליווה את 25 השנים הראשונות (1881-1906) לנוכחותה של הקהילה בירושלים - להוציא תקופה קצרה בה כיהן הנרי גילמן כקונסול. לעניין הייתה משמעות רבה משום שעל פי שיטת הקפיטולציות לקונסול הייתה סמכות שיפוטית על חברי הקהילה, והם היו תלויים בחסדיו בכל הקשור לרישום לידות, נישואים, פטירות, הסדרי קבורה, העברות כספים וכו'. ראוי לא רק להשיב את שהוסר אלא להרחיב, אבל כעת אין לי זמן לכך. Magister • שיחה 10:57, 20 באוגוסט 2010 (IDT)
- אתה צודק לגמרי, גם אני קראתי את ספרה של ספפורד - ולא מבין מה הביא אותי לכתוב את הדברים שפה למעלה. סליחה. טוקיוני 17:16, 20 באוגוסט 2010 (IDT)
- הסכסוך המתמשך של המושבה האמריקאית עם הקונסולים האמריקאים בעיר ד"ר סלה מריל ואדווין וולאס מתועד במקומות רבים לאורך ספרה של ברטה ספפורד וסטר "ירושלים שלנו" (נמצא תחת "לקריאה נוספת"), וליווה את 25 השנים הראשונות (1881-1906) לנוכחותה של הקהילה בירושלים - להוציא תקופה קצרה בה כיהן הנרי גילמן כקונסול. לעניין הייתה משמעות רבה משום שעל פי שיטת הקפיטולציות לקונסול הייתה סמכות שיפוטית על חברי הקהילה, והם היו תלויים בחסדיו בכל הקשור לרישום לידות, נישואים, פטירות, הסדרי קבורה, העברות כספים וכו'. ראוי לא רק להשיב את שהוסר אלא להרחיב, אבל כעת אין לי זמן לכך. Magister • שיחה 10:57, 20 באוגוסט 2010 (IDT)
הבהרה
[עריכת קוד מקור]דנגילנג ביקש הבהרה - אז הנה היא. ארצות הברית אומנם היתה נטרלית במשך רוב תקופת מלחמת העולם הראשונה אך בסופה של המלחמה היא הצטרפה לצד בעלות הברית בשנת 1917. אומנם היא לא השתתפה בקרבות בחזית ארץ ישראל אך רשמית טורקיה הכריזה מלחמה על ארצות הברית, ואף רדפה, עצרה וגירשה את התושבים בעלי האזרחות האמריקנית שבחרו להשאר בארץ ישראל. בצעד מאוד יוצא דופן, על רקע הרדיפות של האזרחים האמריקאיים, ובזכות ההכרות האישית של ג'מאל פאשה עם אנשי המושבה ופעילותם ההומניטרית, הוא אפשר להם להמשיך בפעילותם בירושלים. טוקיוני 00:09, 13 באוגוסט 2010 (IDT)
- מה המקור כי טורקיה הכריזה מלחמה על ארה"ב? עד כמה שידוע לי לא היה מצב מלחמה רשמי בין שתיהן, למרות הכרזת המלחמה על גרמניה על ידי ארצות הברית. מה המקור כי אמריקאים בארץ ישראל נרדפו? בכל מקרה מוזכר מאורע שקרה ב-1915 הרבה לפני כניסת ארה"ב למלחמה. Dangling Reference - שיחה 05:50, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
- לגבי הרדיפות של האזרחים האמריקאיים - רוב ספרי הזכרונות מהתקופה מעידים על כך. לצערי אני לא בארץ מול הספרים ולא יכול לתת לך מראי מקום מדויקים, אבל לדעתי בספר של סמילנסקי על המלחמה כתוב על כך, אני חושב בספר של דיזינגוף כתוב על כך, הרב נפתלי צבי פורוש בספר זכרונותיו כותב על כך בהרחבה משום שהוא היה אחד מבעלי האזרחות האמריקאית שגורש, גם חליל אל סכאכיני כותב על כך בספרו 'כזה אני רבותי' - משום שהוא נעצר בזמן שהעניק מקלט לבעל אזרחות אמריקאית (אלתר לוין). לגבי הכרזת המלחמה - אני בטוח שבספר של מורגנטאו (השגריר האמריקאי בקושטא) זה כתוב, וגם בטח בכל ספר היסטוריה. הרחבתי את הכתוב בערך לטפל בבעיה הכרונולגית שהערת עליה. בברכה, 17:03, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
- ארצות הברית והאימפריה העותומנית לא הכריזו מלחמה, ראה Encyclopedia of genocide By Israel W. Charny עמוד 99. הם ניתקו את היחסים הדיפלומטיים באפריל 1917. Dangling Reference - שיחה 19:09, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
- טעיתי לגבי מורגנטאו - הספר שלו נגמר לפני כניסת ארצות הברית למלחמה. מקור אחד שזמין ברשת על מעצר האמריקאים וגירושם לדמשק הוא ספרה של חמדה בן יהודה (עמ' 50).
- אתה צודק לגבי הסוגיה של הכרזת המלחמה הרשמית - הם רק ניתקו יחסים. אבל שום דבר שכתוב בערך לא טוען אחרת.
- בכל מקרה אני מקווה שהתוספת לערך מספקת אותך. טוקיוני 19:14, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
- אי המלחמה בין ארה"ב לעותומנים לא מאוד חשוב אבל כרגע הניסוח מטעה "כאשר ארה"ב הצטרפה למלחמה בשנת 1917, המליץ הקונסול גלייזברוק לכל הנתינים בעלי האזרחות האמריקאית לעזוב את ארץ ישראל, כפי שהוא עצמו עשה. " הפירוש הטבעי הוא שהיה מצב מלחמה. מציע "כאשר נותקו היחסים הדיפלומטיים בין ארה"ב לעותומנים באפריל 1917 (עקב הכרזת המלחמה על גרמניה על ידי ארה"ב), המליץ הקונסול גלייזברוק לכל הנתינים בעלי האזרחות האמריקאית לעזוב את ארץ ישראל." Dangling Reference - שיחה 19:35, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
- ההצעה שלך טובה מאוד, תרגיש חופשי לתקן. טוקיוני 21:20, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
- ארצות הברית והאימפריה העותומנית לא הכריזו מלחמה, ראה Encyclopedia of genocide By Israel W. Charny עמוד 99. הם ניתקו את היחסים הדיפלומטיים באפריל 1917. Dangling Reference - שיחה 19:09, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
- לגבי הרדיפות של האזרחים האמריקאיים - רוב ספרי הזכרונות מהתקופה מעידים על כך. לצערי אני לא בארץ מול הספרים ולא יכול לתת לך מראי מקום מדויקים, אבל לדעתי בספר של סמילנסקי על המלחמה כתוב על כך, אני חושב בספר של דיזינגוף כתוב על כך, הרב נפתלי צבי פורוש בספר זכרונותיו כותב על כך בהרחבה משום שהוא היה אחד מבעלי האזרחות האמריקאית שגורש, גם חליל אל סכאכיני כותב על כך בספרו 'כזה אני רבותי' - משום שהוא נעצר בזמן שהעניק מקלט לבעל אזרחות אמריקאית (אלתר לוין). לגבי הכרזת המלחמה - אני בטוח שבספר של מורגנטאו (השגריר האמריקאי בקושטא) זה כתוב, וגם בטח בכל ספר היסטוריה. הרחבתי את הכתוב בערך לטפל בבעיה הכרונולגית שהערת עליה. בברכה, 17:03, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
הר הצופים ?
[עריכת קוד מקור]בית הקברות של המושבה האמריקאית נמצא בצמוד אל האוניברסיטה העברית בהר הצופים - בגן הלאומי. האם גם המושבה הייתה ממוקמת על ההר ? . פארוק - שיחה 01:05, 13 בספטמבר 2013 (IDT)
הצעת הסרה מהמומלצים
[עריכת קוד מקור]
דיון
[עריכת קוד מקור]ערך מומלץ שנכתב על ידי מגיסטר לפני שנים רבות. מדובר בערך טוב, אך לצערי הוא כבר לא עומד בקריטריונים העדכניים שלנו. הבעיה העיקרית היא דלות פרק קריאה נוספת ומיעוט הערות השוליים. פניתי למגיסטר בסוף מרץ עם הצעה להשלים את החלקים החסרים, אבל הוא העדיף שלא לעשות זאת. בנוסף הערך די קצר באופן כללי ואני מרגיש שיש מקום להרחבה נוספת. גילגמש • שיחה 21:23, 4 ביוני 2015 (IDT)
מחיקת קישור
[עריכת קוד מקור]הפריט הראשון ב-קישורים חיצוניים מפנה לתערוכת צילומים של המושבה באתר ספריית הקונגרס - הקישור כבר לא קיים [25.1.2020]
הוספת ספר למומלצים לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור]ב-2008 יצא ספר ביקורתי חדש אודות אנה ספאפורד והמושבה: American Priestess: The Extraordinary Story of Anna Spafford and the American Colony in Jerusalem
אפשר לראות אודותיו כאן:
https://www.amazon.com/American-Priestess-Extraordinary-Spafford-Jerusalem/dp/0385519265
- הוספתי. דוד שי - שיחה 08:41, 25 בינואר 2020 (IST)
בעיה בקישורי ארכיון בערך (מרץ 2024)
[עריכת קוד מקור]שלום. בתהליך הארכוב, החזיר הארכיון שגיאות לאחד או יותר מהאתרים ששלחתי לארכיון. להלן קישורים שהחזירו שגיאה והשגיאה המתאימה.
בכל מקרה זו תהיה ההודעה היחידה לגבי קישורים אלו, ולא יעשה ניסיון נוסף לארכוב קישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 22:53, 18 במרץ 2024 (IST)