שיחה:גליקוגן

תודה על הפחמימות, אבל זה לא היה ממש מדויק (רק גליקוגן, השאר חייב להתפרק קודם). אבנעזר בלפור 17:16, 17 נוב' 2004 (UTC)

החלפתי את השריר בפחממות. הגליקוגן עשוי מגלוקוז ומהווה רב סוכר. גילגמש 17:38, 17 נוב' 2004 (UTC)

לצערם של הספורטאים כולם, בדופק גבוה מאוד, ובכפוף לרמת הכושר הגופני, השריר מתחיל לאכול את עצמו. אבנעזר בלפור 18:20, 17 נוב' 2004 (UTC)

אין בעיה להמיר את החלבון לאנרגיה כימית. זה פשוט אומר שמלאי הפחממות הזמינות אזל. גילגמש 18:30, 17 נוב' 2004 (UTC)

לכן, החלף חזרה את הפחמימות בשריר/חלבון :-) אבנעזר בלפור 18:52, 17 נוב' 2004 (UTC)

לא נכון להגיד שהשריר מתפרק, החלבונים מתפרקים. גילגמש 18:53, 17 נוב' 2004 (UTC)

וכתוצאה מכך, השריר נשאר שלם? אבנעזר בלפור 18:54, 17 נוב' 2004 (UTC)

הגוף מתחיל להפיק אנרגיה מפירוק של חלבונים רק בשלב שאין לו שום מקור אנרגיה אחר, זהו לא מצב רגיל, אלא בא רק במקרים חמורים של רעב. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 00:32, 7 בפברואר 2007 (IST)

מקור?

"ככל שעולה עצימות הפעילות, הגוף נוטה לשרוף יותר גליקוגן ופחות שומן" - מאיזה מקור זה לקוח? ‏Almighty ~ שיחה 00:33, 7 בפברואר 2007 (IST)

על פניו זה לא נכון, כי עד כמה שזכור לי מלאי הגליקוגן אצל אדם ממוצע מספיק לכ-24 שעות בלבד. לכן, אם יש פעילות מתמשכת סביר יותר להניח שהגוף ישרוף שומן ולא גליקוגן. גילגמש • שיחה 23:48, 24 בפברואר 2007 (IST)

1. מלאי הגליקוגן לא יכולים להספיק לכמות זמן, אלא ל"כמות אנרגיה" (באופן כלל לא מדויק) - דוגמא נאה היא "מחסום 32 הקילומטר" בריצת המרתון.
2. מדובר כאן בעצימות הפעילות, לא במשך הפעילות.

בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 00:41, 25 בפברואר 2007 (IST)

אז אני לא מבין לגמרי את המושגים שלך. מה זה "עצימות" לצורך העניין? גילגמש • שיחה 00:43, 25 בפברואר 2007 (IST)

לדעתי דווקא המשפט הגיוני. למיטב הבנתי, כשהיינו באימוני השחייה, עצימות הייתה מילה מקבילה לעוצמת האימונים ליחידת זמן. במילים אחרות, העצימות הייתה יותר גבוהה כאשר יותר מאמץ רוכז בפחות זמן. המשפט דווקא הגיוני נראה לי, כי כאשר העצימות גבוהה הגוף צריך מלאי מיידי של אנרגיה, שהוא למיטב זכרוני גליקוגן. אדגיש כי אני לא ביולוג, גם לא ביולוג ספורט (אם יש דבר כזה), אך זה מה שנראה לי. צריך לקרוא אולי לצ'כלברה או למישהו שמבין בזה (?). ירון • שיחה 00:47, 25 בפברואר 2007 (IST)

גליקוגן באמת זמין יותר מהשומן, כך שסביר להניח שהמשפט נכון. גילגמש • שיחה 00:51, 25 בפברואר 2007 (IST)

אם המשפט נכון, אז הוא נכון רק חלקית; כי כאשר מלאי הגליקוגן אוזלים (בשרירים עצמם ובכבד), לא משנה מה תיהיה העצימות - הגוף יהיה חייב לשרוף שומן (אותו ואותו בלבד - לפני פירוק החלבונים, שזהו השלב האחרון). בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 01:19, 25 בפברואר 2007 (IST)

ודאי שכך, זה ברור מאליו, ואני לא חושב שיש להזכיר את זה. זו נטיית הגוף, והיא כמובן מוגבלת למידת האפשר, כמו כל דבר. ירון • שיחה 01:22, 25 בפברואר 2007 (IST)

לא. זה לא אחד אחרי השני, אלא די במקביל. כלומר, שריפת השומן מתחילה כשעדיין נשאר גליקוגן. עד כמה שאני זוכר, פירוק החלבון יעשה רק בשלב של רעב קשה למדי, לא כתוצאה מפעילות גופנית חד פעמית. גילגמש • שיחה 01:22, 25 בפברואר 2007 (IST)

מה שמבוטא במשפט (הגוף נוטה). ירון • שיחה 01:23, 25 בפברואר 2007 (IST)

אני מסכים עם דברייך, גילגמש. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 01:26, 25 בפברואר 2007 (IST)

300 גרם גליקוגן אצל אדם בריא

הועבר משיחת משתמש:כל יכול:

היי,

מה שהיה כתוב בערך זה לא כזה שטויות - נראה לי שבאמת יש 300 גרם גליקוגן בממוצע אצל האדם, אני רק לא זוכר איפה - בכבד, בכל הגוף או במקום אחר. גילגמש • שיחה 20:47, 17 באפריל 2007 (IDT)

אני בעבר קראתי שבכבד יש חצי קילו או קילו (אני לא בטוח, נראה לי שחצי) ובכל הגוף יש כ-2 קילו גליקוגן. יכול להיות שהכוונה הייתה לספורטאים (אני לא בטוח). בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 20:51, 17 באפריל 2007 (IDT)

לא יתכן שבכבד יש כל כך הרבה גליקוגן. האמת מעניין. אנסה לבדוק. גילגמש • שיחה 20:54, 17 באפריל 2007 (IDT)

בדקתי בוויקי אנגלית ושם כתוב שיש 100-120 גרם גליקוגן בכבד אצל אדם בוגר. ובקשר למשפט שוהרדתי, אין טעם להשאיר אותו כשלא ידוע אם זו הכמות שנמצאת רק בכבד או בכל הגוף. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 20:58, 17 באפריל 2007 (IDT)

רגע, אחותי בודקת לי בספרים. גילגמש • שיחה 21:03, 17 באפריל 2007 (IDT)

טוב, הרי התוצאות - אין דבר כזה "כמות גליקוגן ממוצעת" כי הכמות משתנה לפי מידת הרעב של האדם - כשהאדם סובל מרעב הגוף מתחיל להמיר את הגליקוגן לגלוקוז ולהשתמש בו כדלק. בשעות "שפע" - ארוחה למשל כמות הגליקוגן עולה. אם רוצים לבדוק מחסור בגליקוגן כתוצאה ממחלה, בודקים את האנזים שמפרקים אותו ולא את הגליקוגן עצמו. אכן הסרת שטות גמורה! המשך כך! גילגמש • שיחה 21:07, 17 באפריל 2007 (IDT)

:) תודה. ‏Almighty ~ שיחה 21:09, 17 באפריל 2007 (IDT)

מה עם פירוט ביוכימי קצת?

חסר מידע על האנזימים הקשורים בקסקייד העברת המסרים מגלוקגון ואפינפרין. גליקוגן-פוספורילאז, אנזים הסיעוף, השפעת cAMP על מטבוליזם הגליקוגן, אדנילט ציקלאז, ועוד דברים קצת יותר מעמיקים... (ליאור)

איפה הגליקוגן נמצא???

התחלה לא ברורה נכתב "גליקוגן הוא רב סוכר, הבנוי מגלוקוז. הגליקוגן משמש לשימור עתודות אנרגיה זמינה, ומצוי בעיקר בתאי הכבד, וכן בכליות ובשרירים. למרות שריכוזו בכבד גבוה במיוחד, רוב הגליקוגן בגוף נמצא דווקא בתאי השריר הרבים".... אז איפה באמת רוב הגליקוגן נמצא?

שיניתי קצת את הניסוח, אך אני חושב שזה היה ברור גם מקודם: מרבית הכמות של גליקוגן נמצאת בשרירים, אך בכבד ריכוזו (משקל הגליקוגן מתוך סך כל משקל הכבד) הוא הגבוה ביותר בגוף. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 23:47, 2 ביולי 2009 (IDT)

כפל מידע

לאחרונה הרחבתי את הערך, לרבות הפרקים על בניית גליקוגן ופירוקו. לאחר מכן שמתי לב שקיימים ערכים נפרדים עבור פרקים אלה: גליקוגנזה וגליקוגנוליזה, אשר אינם מרחיבים על שכתבתי בפרקים שבערך זה. התוכן המופיע בפרקים שבפרק זה אינו רחב יריעה מספיק, לדעתי, בשביל להפוך את הפרקים הללו לערכים מורחבים. בנוסף, בערך מופיע גם תוכן הקשור לבקרה על שני תהליכים אלה, אשר קשירתו בכפיפה אחת נותן תמונה יותר שלמה על התהליך. מאידך, איחוד אותם דפים לכאן ויצירת דפי הפניה יגררו כמה שינויים מעבר, למשל מחיקת הקישורים אליהם (או לפחות שינוי מסוים) מהתבנית {{יצור אנרגיה בתא}}.

אם כן, מהו הפתרון המועדף? השארת המצב על כנו (כפל מידע כאן ושם), איחוד ויצירת דפי הפניה מהערכים, פיצול תוך הפניה לערכים מורחבים או אולי פתרון אחר? כרגע אני נוטה לטובת איחוד. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • ט' באדר ב' ה'תשע"א • 18:33, 14 במרץ 2011 (IST)

אם יש פוטנציאל הרחבה לערכים הללו או אם מדובר בנושאים מרכזיים אז אפשר להשאיר אותם. כפילות יכולה להיות במקומה. כלומר המעט (או יותר) שצריך להיות על יצירת ופירוק גליקוגן בערך על גליקוגן ומצד שני המעט (או יותר) שצריך להיות על גליקוגן בערכים על יצירת ופירוק גליקוגן. לפעמים גם לא מעט רשום על כל אחד בערך על האחר, כדי שהערך יהיה מלא. למשל מה שכתוב בצמא שכמעט שווה למה שכתוב במשק המים בגוף האדם#צמא. אי אפשר לא לכתוב על צמא באחרון ואי אפשר שלא יהיה ערך על צמא. ככה יצא ולדעתי זה תקין. יוסי • שיחה 20:35, 19 במרץ 2011 (IST)