שיחה:אורלי בנימין

חשיבות

לו הערך הזה היה נכתב בידי אלמוני, אני מקווה שהוא היה מוצא דרכו לפח האשפה של הוויקיפדיה במהירות רבה. תחת זאת, כאשר הוא נכתב בידי משתמש רשום, ומראהו כשל ערך "רציני" הוא נשאר כאן, משמש כלי למחברו לצבור עשרות עריכות (שהרי מספרי העריכות חשובים כאן מאד) ותורם לעיוות דמותה של האקדמיה בישראל, כפי שהיא משתקפת באחד האתרים הנקראים בישראל, במיוחד תחום הסוציולוגיה. שהרי היום, איזכור בוויקיפדיה הפך לאות שאתה קיים...

אם רוצים לכתוב על אנשים שתרמו והשפיעו בתחומי המדעים (מדעי חברה, רוח ומדעים מדויקים) בישראל, הנה רשימה חלקית של אישים שעדיין מחכים לערך:

משה אורן, גדעון גולדנברג, רם לוי במאי (אשר כמה קישורים כאן מחכים לערך עליו), חיים זלמן דימיטרובסקי, שרה הסטרין-לרנר, עקיבא פרומן, בנימין שפירא, חיים ארנסט ורטהיימר, פיינגולד דוד, יוסף צבי הלוי, קרל פרנקנשטיין, יהודית שובל, יעקב ברמן, שמואל ייבין, זאב צלטנר, חיים הלפרין, ריכרד שטיין, שרגא אברמסון, קורין עזרא, צבי אבינדב, יעקב אפרת, אברהם יעקב, אלישבע כהן, חיים רוזן, יצחק רפאל הלוי עציון, יורם לינדנשטראוס, מאיר יעקב קיסטר, דוד בנבנשתי, אברהם סולטמן, שלמה רביקוביץ' הנרי נויפלד, ישעיהו אברך, אלכסנדר ביין, ישראל ייבין משה אלטבאואר, מאיר וילצ'יק, משה פריבס (לא יאומן), נעמי פיינבורן-דותן, דוד נבון, יהודה אמיר, משה פיאמנטה, יחזקאל שטיין, יהושע בכרך, עמנואל מרקס (סוציולוג!), דן צור, יונה רוזנפלד, דן שכטמן, מנחם צבי קדרי, אהרן מירסקי, אריה שחר, אהרן הראל-פיש, יוסף זינגר, רפאל משולם, מרסל אליקים, יוסף אמרי, יהושע ויסמן, יעקב רנד, אברהם בירן, דוד טרטקובר (קשה להאמין שהוא עדיין לא כאן), אשר קוריאט, מנחם אמיר (היתכן?), צבי בן-אברהם, אבינועם ליבאי, ישעיהו ליבמן, בלהה מנהיים (סוציולוגית!), מנחם ברינקר (זה בטח טעות...), יוסף ברנשטיין, אסתר סמואל-כהן, מרים ארז, אהרון דותן. ויסלחו לי כל חתני פרס ישראל שאין עליהם עדיין ערכים כאן ושמם לא נזכר ברשימה זו.

מעבר לסוציולוגים שבין חתני פרס ישראל ואשר עדיין מחכים לערך כאן, הנה קובץ מקרי של כמה מן הסוציולוגים בארץ, אשר רשימת הישגיהם האקדמיים בשנה אחת, עולה כנראה על מה שדר' בנימין השיגה ב-10 שנות מחקר ואשר אף הם לא זכו לכל תשומת לב בויקיפדיה:

מאוניברסיטת בר אילן: לריסה רמניק (פרופסור וראש המחלקה של אורלי בנימין. עם רשימת פרסומים מרשימה), חוה עציוני הלוי, לאונרד ולר (שימש אף דיקן הפקולטה למדעי החברה).

מאוניברסיטת תל אביב: חנה איילון (פרופסור, נזכרת בערך מזרחיים), אפרים יער-יוכטמן, ינון כהן, נח לוין-אפשטיין, משה סמיונוב.

מהאוניברסיטה העברית: גדעון פישמן (רק בתור דוגמית)

אוניברסיטת חיפה: מאג'ד אלחאג' (היתכן? הוא לא ואורלי בנימין פה...), גבריאל וימן (עוד "היתכן?" אחד. בחתך שבין תקשורת לחברה), גוסטבו מש, אריה רטנר

ורק לשם השוואה ראו את הערך על פרופ' מנחם פרידמן אשר רשימת הישגיו לא ניתנת להשוואה לזו של דר' בנימין, או דבורה ברנשטיין אשר בולטותה עולה "מעט" על דר' בנימין בדיסציפלינה המכונה: סוציולוגיה פמיניסטית.

לא כל מי שנמצא באקדמיה (שפרסומי מחקרים בספרות המקצועית היא עיקר עבודתו) ראוי לערך בוויקיפדיה (ואני מאחל לדר' בנימין שתהיה ראויה לערך במהירה בימינו). מי שראוי לערך הם אותם חברי אקדמיה שניתן להגדיר את השפעתם בתחומם (תחום הדיסציפלינה בה הם פועלים) כ"ניכרת" וניתן לצייר קווים לדמותה של אותה השפעה יחודית במעגל הדיסציפלינרי בו הם עוסקים ואף מעבר לו. העובדה שדר' פלוני אלמוני פירסם 10-20 מאמרים (חלקם אגב בכתבי עת ללא ביקורת עמיתים...), אינה עושה אותו ראוי לערך. מבחן ראשוני ראוי להיותו של אדם בעל השפעה הוא מידת הציטוטים ממאמריו בפרסומים אחרים (אף שגם זה מבחן חלקי).

ויקיפדיה מיועדת (כמאמר בר קיפוק) ל"ארזים" ל"לוייתנים", ל"נחלים השוטפים" ולא ל"אזובי הקיר" ל"דגי הרקק" ול"מי הגבים", זאת מבלי להפחית כשהוא זה מחשיבו של כל אדם כאדם. הוויקיפדיה נמדדת ביכולתה לבער מקרבה ערכים כאלה, שהעובדה שאינם שייכים לכאן אינה זועקת השמימה (כגון ערכי גנן גידל דגן בגן). ―132.74.1.4 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST) ב-10:56, 27 באוגוסט 2008

יום יבוא ולגבי כל הדמויות האדומות שהוזכו יהיה ערך בויקיפדיה. תודה על הרשימה ועל תשומת הלב. Ldorfman - שיחה 16:04, 27 באוגוסט 2008 (IDT)

בדיוק מסיבה זו אלמוני יקר, של העלאת אמות המידה, שמתי לאחרונה תבניות חשיבות והבאתי להצבעות מחיקה על כמה ערכים שאני עצמי כתבתי בעבר וגם כאלה שלא כתבתי. אלא שבדרך כלל, הקהילה סברה אחרת, כשחלק כעסו עלי וחלק חשבו שנפלתי על הראש צחי לרנר - שיחה 04:25, 28 באוגוסט 2008 (IDT)

ומה המסקנה המתבקשת מן העובדה שערך שאתה מעלה לכאן הוא בבחינת נעיצת מסמר ללא ראש? ילדים בגן יאמרו לך, אל תנעץ מסמר כזה מלכתחילה, אלא אם כן אתה משוכנע שזה מקומו. לדאבוננו, ככל שאנחנו מזדקנים, אנחנו שוכחים מושכלות ראשונים.

בכל מקרה, טוב שהשיחה הזו קיימת כדי שבינתיים, קורא הנתקל באופן אקראי בערך על דר' אורלי בנימין לא יטעה לחשוב (כפי שניתן להתרשם מגודל הערך והפירוט בו) כי נתקל באחד ממאורות הסוציולוגיה בישראל. ונקווה שעובדת היות ערך עליה (שבינתיים אינו מצדיק את קיומו), יהווה לדר' בנימין תמריץ אכן להפוך לאחד ממאורות הסוציולוגיה בארץ ובעולם. ואז תוכל לבוא ולומר, "אמרתי לכם, זיהיתי את כשרונה עוד כשהייתה קטנה ואלמונית."

אין שום מסקנה ולא התייחסתי אליה ספציפית. בזמן העלאת הערך האמנתי לחלוטין שהוא ראוי וכתבתי אותו הרבה בשל פעילותה הציבורית של בנימין, אני תמיד עושה דברים שאני מאמין בהם ברגע עשייתם, לאורך השנים ישנם תחומים שדעתי עליהם משתנה וישנם שנותרת בעינה. היא אומנם אינה יו"ר או נשיאה, אך פעילותה משמעותית לאורך השנים. היום חלק מזערי מהערכים שהעליתי בתחילת דרכי לא הייתי מעלה כיום כלל וחלק הייתי כותב אחרת (חלק הארי אני סבור שהם זכאים לכך). אלא שבקהילה המכלילנית הכול מתקבל צחי לרנר - שיחה 16:06, 28 באוגוסט 2008 (IDT)

בפרס ישראל, או כל פרס אחר, לא זוכים בהכרח האנשים הזכאים לכך, וחלק מהזכאים לכך אינם זוכים, אם כי הפרופיל הכללי הוא בהחלט מעל הממוצע צחי לרנר - שיחה 16:12, 28 באוגוסט 2008 (IDT)

לגבי ציטוטי מאמרים. יש תיעוד מדוקדק למיטב ידיעתי של הדבר במדעי הטבע והחברה, אך לא במדעי הרוח, שם יש כמה מחקרים נקודתיים. על כל פנים, שיטה זו מאוד שנויה במחלוקת, אם כי בהקשר הנכון בודאי שהיא מהווה עוד אינדיקציה צחי לרנר - שיחה 16:20, 28 באוגוסט 2008 (IDT)

תרומותיו של משתמש:132.74.1.4 הן תרומות מעולות, וחלקן אפילו בערכים ברמת מומלצים.

הרשימה שהכין המשתמש והעבודה היסודית שעשה להכנתה, ראויים לכל שבח. Noon - שיחה 16:50, 28 באוגוסט 2008 (IDT)

רבות מהערותיו אכן ראויות לכל שבח. צחי לרנר - שיחה 17:07, 28 באוגוסט 2008 (IDT)

הערך על אורלי בנימין לא נכתב כמדגים תרומה של סוציולוגית למחקר המדעי בתחום מדעי החברה בישראל אלא כמדגים תרומה של סוציולוגית לפעולה ציבורית במובן של יזמות מוסרית. אורלי בנימין היא מיוזמות הצעת החוק למניעת העסקה פוגענית, הצעת חוק אותה ניסחה על בסיס הידע שצברה במחקרה על השותפות בין חברות כוח אדם לבין המדינה בישראל בהעסקת נשים באופן פוגעני ארוך טווח תחת מראית עין של זמניות. בעקבות היוזמה התקיים כנס באוניברסיטת בר-אילן בו השתתפו מספר חברי כנסת אשר הפכו את סוגיית ההעסקה הפוגענית לחלק מסדר היום הפוליטי שלהם דבר שאיפשר במועדים מאוחרים יותר לקדם הצעות חוק חלופיות למשל בתחום אחריות המשתמש או בתחום זכות הישיבה של הקופאיות. יתרה מזו, הדיון שהעלתה הצעת החוק בחוק המכרזים ובמיוחד בתקנות החשב הכללי שליוו את חוק המכרזים בין 1992 לבין 2007 הם שאיפשרו מאוחר יותר לחברת הכנסת שלי יחימוביץ לפעול במשותף עם זליכה , מי שהיה אז החשב הכללי באוצר לשינוי התקנות. אמנם לא נמנעה הפוגענות ולא נמנעו מכרזי ההפסד בעזרת השינוי שנערך אבל הצטמצמה הלגיטימציה שלהם בצורה משמעותית

השמחה שבה מציעים כאן לזרוק ערך לפח האשפה מעלה את האפשרות כי המדובר במי שענייניהם של מעסיקים פוגעניים קרובים לליבו והוא נחוש בדעתו להגן על זכותם להמשיך לנצל עובדים ועובדות מוחלשים. אכן ברור לחלוטין מדוע נמנע מלציין את שמו ―62.219.97.219 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST) 4 באוקטובר 2008.

כל הדברים היפים שכתבת לא היו בערך (וגם עתה הם מופיעים ללא שום הפנייה). שתי נקודות על זיהוי מניעי בדברים שהעליתי. מניעיך נשגבים מבינתי, אף שגם את העדפת להיוותר אלמונית.

חשבתי שנכון לכתוב ערך על אורלי בנימין לא בשל היותה סוציולוגית בלבד אלא במידה רבה מאוד בגלל האקטיביזם שלה. בגלל שבשונה מחלק הארי של קהילת הסוציולוגים בישראל, היא מקפידה על מעורבות אקטיביסטית בהקשרים שונים. למשל בתחום המאבק להגנה ההשכלה הציבורית בישראל, היא אחת הסוציולוגיות הבודדות שמקפידות על פועלה רציפה בהקשר של התנגדות להפרטת האקדמיה בישראל. פרט לכך היא פעילה מרכזית לאורך השנים בפעולה למען זכויות עובדים ובנושאים רבים נוספים צחי לרנר - שיחה 12:18, 4 באוקטובר 2008 (IDT)

לגבי פרסים כמו פרס ישראל, פרס א.מ.ת וכדומה הרבה פעמים לא זוכים האנשים הראויים לכך והרבה פעמים זוכים לכך האנשים הלא ראויים. זוכים באותם תחומים שעליהם הוחלט לתת פרס, הרבה פעמים ישנו חוקר בעל שם עולמי שהתחום אותו הוא חוקר לא כלול בדרך כלל בקטגוריות הפרס, או שהוא תת תחום בקטגוריה הרחבה עליה נותנים. מעבר לכך יש פה עניין של הרבה פוליטיקה, יכול להיות חוקר ענק שלא מוגש כי הוא אדם שלא אוהבים באופן אישי ואדם שמאוד אהוב או בעל השפעה שיוגש למועמדות בשל כך והוא קטן ממנו בהרבה, וכך גם יכול להיות בשיקולי ועדת הפרס. כך שלא צריך להתלהב יתר על המידה מפרסים צחי לרנר - שיחה 15:22, 4 באוקטובר 2008 (IDT)

לגבי מעמדה של הסוציולוגיה הישראלית בעולם. בניגוד למזרחנות, מדעי היהדות או כלכלה - שבהם אנחנו מעצמה. הרי אין אף סוציולוג ישראלי לפי מיטב הבנתי, למעט אולי אייזנשטדט, שהוא בין מאה המצוטטים או המשפיעים ביותר בעולם. כמובן שבחקר החברה הישראלית אנחנו מובילים, אבל אני מדבר על תרומה לסוציולוגיה הכללית צחי לרנר - שיחה 15:24, 4 באוקטובר 2008 (IDT)

העובדה היא שכמעט כל השמות שלמעלה כבר כחולים. ובינתיים, לא נותר לנו אלא להשתתף בצערו של אותו מגיב חיפאי "אלמוני" שעדיין אין עליו ערך ולקוות שהתסכול לא יגרום לו ללכלך על קולגות כמו שהוא כל כך אוהב. חבל שזאת התרבות האקדמית. למרבה המזל, רוב הסוציולוגים אינם כאלה. (נכתב על-ידי משולם השלישי ב-00:32, 12 בינואר 2012)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.publiceducation.org.il/2008/06/250
  • In אורלי בנימין on 2014-02-03 09:10:13, 403 Forbidden
  • In אורלי בנימין on 2014-02-07 00:00:30, 403 Forbidden
  • In אורלי בנימין on 2014-02-15 21:41:33, 403 Forbidden

--Matanyabot - שיחה 23:41, 15 בפברואר 2014 (IST)

סיכום דיון חשיבות

במבט לאחור, לאחר שד"ר בנימין עלתה בדרגה אקדמית, לא ברור שהערך היה במקומו. יהא זה לקח לכולנו. הכצעקתה - שיחה 09:46, 15 במרץ 2014 (IST)