חיים ארנסט ורטהיימר
 | |
| לידה |
24 באוגוסט 1893 ברוהל, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
23 במרץ 1978 (בגיל 84) ירושלים, ישראל |
| ענף מדעי | ביוכימיה |
| מקום מגורים | גרמניה, ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת היידלברג |
| מוסדות |
אוניברסיטת האלה-ויטנברג |
| פרסים והוקרה |
|
| תרומות עיקריות | |
| חקר תפקיד הליפיד בבני אדם ובצמחים | |
  | |
חיים אֶרנְסט וֶרְטְהַיְימֶר (בגרמנית: Haim Ernst Wertheimer; 24 באוגוסט 1893 – 23 במרץ 1978) היה פרופסור לביוכימיה וחתן פרס ישראל לרפואה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ורטהיימר נולד בבִּיל (Bühl) שבדרום-מערב גרמניה, ולמד בעיר הולדתו ובבאדן-באדן. בשנת 1912 החל בלימודי רפואה בברלין, בון וקיל. בשנים 1914–1918 שירת בצבא כרופא בפלנדריה ובאיטליה וקיבל על שירותו את צלב הברזל (דרגה שנייה) ועיטור נוסף. בשנים 1919–1920 המשיך ורטהיימר בלימודי הרפואה באוניברסיטת היידלברג וסיים אותם שם.
בשנים 1920–1921 עבד כרופא בבית היתומים העירוני של ברלין. לאחר מכן התקבל לעבודה במכון לפיזיולוגיה של אוניברסיטת האלה, ועבד לצד אמיל אבדרהלדן. בשנת 1923 קודם ורטהיימר לדרגת פריבט-דוצנט, ובשנת 1927 לדרגת פרופסור חבר. עם עליית הנאצים לשלטון, בגרמניה הוא פוטר מעבודתו בעקבות חוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, ושקל הצעות עבודה במעבדה לביוכימיה במוסקבה, במחלקה לפיזיולוגיה באוניברסיטת סון-יט-סאן בסין, וכן הצעה לשמש זמנית כמנהל המעבדה לכימיה של בית הספר לרפואה "הדסה" באוניברסיטה העברית בירושלים. על אף האי-ודאות שבמשך התפקיד האחרון, ורטהיימר עלה בשנת 1934 לארץ ישראל וקיבל עליו את התפקיד.
עבודתו בבית החולים "הדסה" ובאוניברסיטה העברית נמשכה עד 1963, כפרופסור לפתולוגיה פיזיולוגית ובהיותו ראש מדור הרוקחות (1942–1950) וראש המחלקה לביוכימיה (1953–1963). מחקרו המשותף בשנות הארבעים עם תלמידו בנימין שפירא עסק בתפקיד הליפיד בבני אדם ובצמחים והביא לקביעה בנוגע להיותם של אדיפוציטים כמקור להתפתחות שומן.
ורטהיימר זכה בפרס ישראל לרפואה לשנת 1956.
ברחוב אוסישקין ברחביה בירושלים יש ספסל אבן לזכרו.
הכנוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בארץ ישראל, שנת 1939
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתאריכים 31 במאי – 1 ביוני לשנת ה'תרצ"ט 1939 נערך בבית הבריאות כנס רפואי-מדעי שארגנה ההסתדרות הרפואית העברית בא"י. בכנס השתתפו מרבית מבכירי הרופאים בארץ ישראל לתקופה.[1][2] ראו: פרופ' חיים ארנסט ורטהימר: ההסדר העצבי הורמונלי של מחזור הדם (הוזמן לוויכוח, 31 במאי)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קורות חייו (בגרמנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בין המשתתפים (לפי א'-ב'): הנרי אונגר, יצחק איצקוביטש, מקס בוכמן, יחיאל קרל גוגנהיים, אדוארד גורדון יוסף (ג'וזף), בנו גרינפלדר, אברהם דרוקמן, פריץ דרייפוס, פנחס וייל, חיים ארנסט ורטהיימר, פליכס זולמן, יעקב זס, רפאל משה חפץ, לודוויג פרדיננד מאייר, פליקס מנדל, דוד מרגלית, מכס מרכוס, אריה סדובסקי, רוברט פישר, יוסף פרגר, ברנרד צונדק, גאורג צונדק, הרמן צונדק, יוליוס קליברג, שמעון רוזנבאום, יהודה לייב רוקח, משה רחמילביץ'
- ^ תוכנית הכינוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בא"י לשנת ה'תרצ"ט 1939, 30 במאי – 1 ביוני בבית הבריאות ע"ש שטראוס
| בקרת זהויות |
|
|---|
- אנשי העלייה החמישית
- ישראלים ילידי גרמניה
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת היידלברג
- יהודים בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה
- ביוכימאים ישראלים
- זוכי פרס ישראל לרפואה
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: רפואה
- רופאים צבאיים גרמנים
- מעוטרי צלב הברזל
- רופאים צבאיים יהודים
- פליטי רדיפות הנאצים
- יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת הנביאים
- זוכי פרס ישראל לשנת 1956
- ישראלים שנולדו ב-1893
- ישראלים שנפטרו ב-1978