שיחה:אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון)

פתיחה באגרות הקודש

הנוהג הנ"ל הוא חדש, והחלו להשתמש בו, אאל"ט, רק לאחר פטירת הרבי. צריך לציין את זה בערך. אולי כדאי לציין גם את זה שקבוצות משיחיסטיות מפרסמות את הדבר הזה על אוטובוסים (למישהו יש צילום?). DGtal 23:18, 29 אפריל 2006 (IDT)

לגבי ההערה הראשונה מיד יתווסף, לגבי ש"פתיחה באגרות הקודש מפורסמת על אוטובסים" לא ראיתי (ולא ראיתי אינה ראיה) כרם יהושע 23:31, 29 אפריל 2006 (IDT)

דרך אגב, אם כבר הזכרת צילום, יהיה נחמד אם מישהו יוסיף צילום של הכריכה של אגרות הקודש כרם יהושע 23:35, 29 אפריל 2006 (IDT)

שמת לב ששמת את הגר"א והרבי מלובביץ' באותו עמוד. קצת מוזר, לא? DGtal 02:36, 30 אפריל 2006 (IDT)

לא, מדובר בשניהם (אגרות הקודש וגורל הגר"א) על אותו עקרון של פתיחה בספר כרם יהושע 02:43, 30 אפריל 2006 (IDT)

לא חלקתי על ההקשר הברור מעליו, זה רק שעשע אותי לראותם יחד. DGtal 20:29, 30 אפריל 2006 (IDT)

אכן, נקודה למחשבה... כרם יהושע 15:44, 4 מאי 2006 (IDT)

אגרות או איגרות?

לפי כללי הכתיב חסר הניקוד (אין ערך על זה?) יש לכתוב איגרות ב-י'. אבל הספר נקרא כך בכתיב חסר... מה דעתכם? הלל • שיחה • תיבת נאצות 00:22, 12 בפברואר 2007 (IST)

דווקא יש דוד 21:22, 15 בפברואר 2007 (IST)

יצא לאור לפני שלושה חודשים

הספר "אוצר אגרות קודש". השאלה מופנית למי שראה את הספר: איך ואיפה צריך - אם בכלל - להשים את זה. תודה, בברכה ‏אבגד‏ • שיחה 03:10, 14 ביולי 2008 (IDT)

שמתי. יחד עם ספרים נוספים דומים MOSHE AMOZIGH - שיחה 20:34, 8 בינואר 2022 (IST)

יטלתי. אחרי 14 שנה אני חושב קצת אחרת.. אבגד - שיחה 01:34, 9 בינואר 2022 (IST)

ישנם כמה אתרים שמאפשרים כתיבה באיגרות הקודש

לאחרונה הוספתי כאן את כתובת של האתר (אולי הגדול ביותר) לא נתווכח על כך, של כתיבה באגרות הקודש.

האתר מספק אפשרות לכתיבה באגרות הקודש באופן אחראי וממוסד, עם ייעוץ ועזרה מרבנים חבדים, כאשר האתר כרוך בתרומה לכיסוי ההוצאות, באופן שמאפשר עזרה לאנשים רבים, ולא תמיד נשאר רק בגדר העזרה בכתיבה באגרות הקודש. (כמה וכמה נפשות נצלו בשל כך, וההצלה הייתה גשמית ורוחנית)

אומנם קיים גם אתר המאפשר כתיבה באגרות הקודש באופן חינמי לכאורה, אך כמובן שאז הכותב צריך לפרש את המכתבים בעצמו, ללא הדרכה, ולהבין את הדברים, בכל אופן העולה על רוחו. (וגם שם מציעים כמובן לתרום, וכן אפשר גם לקבל עזרה מנציגים כמובן)

מה עדיף? אני חושב שזו בחירה פרטית של האנשים, באופן אישי אעדיף את הפאן היותר מקצועי והאחראי.

אבל להוריד קישור בגלל שלא מוצא חן בעיני מישהו שיש על כך בקשת תרומה לכיסוי ההוצאות. זה לא בא בחשבון!!

אבקש ממי שעושה כך להבין שויקיפדיה אינה בבעלותו, ולשלוט על רצונו להיות יחיד בעולמו של השם יתברך.

ואודה לעורכים הראשיים באם יוכלו בבקשה לשמור על כללים הוגנים בערך הזה, מאחר ולצערי יכולות האכיפה שלי מוגבלות יותר. תודה.

ויקיפדיה לא נועדה לפרסם אתרים מסחריים מוטי - שיחה 23:03, 28 בנובמבר 2009 (IST)

זהו אינו אתר מסחרי כלל, ומנוהל על ידי מוסדות חבדיים, אם מישהו לא ייתן תרומה , עדיין יקבל מענה אנושי.

מדוע הקישור ירד שוב? אני חושב שמישהו פה (אולי מוטי) קצת משוחד בענין. הרי גם האתר שמוצג כעת בויקיפדיה, מבקש שיתרמו להמשך פעולותיו. אחרי הכל הקישור שרציתי להעלות, אינו לאתר מסחרי, כמו שניסו להציג פה, אלא להיפך הוא נועד להרחבת הביאור והשימוש באגרות הקודש, ולכן אבקש מהעורכים האחראים שיראו אותו, לעשות בדיקה מקיפה, ולעשות צדק בענין, מאחר והעורך הנוכחי חסם את האפשרות לשינויים, ממש כמו בפשע המאורגן!!

יש תלונות חמורות על סחיטה שמופעלת על אנשים שפונים למוקדים האלה. ממש לוחצים עליהם להשאיר תרומה, וזה הפך להיות אמצעי לגיוס תרומות. אין הדבר דומה לסתם שורה המבקשת לתרום, כי פה ממש מופעל לחץ. המסווה של "כיסוי הוצאות" הוא שקוף למדי, ועפ"י ההערכות מגייסים שם תרומות בסכומים גבוהים, שמעבר ל"כיסוי הוצאות". אני לא חושב שראוי בכלל לפרסם אתרים כאלה, ואם כן - שהאתר יממן את הפרסום.

אם כדברי הכותב גם האתר השני מבקש תרומות - יש למחוק גם אותו. Vitag - שיחה 08:55, 29 בנובמבר 2009 (IST)

אני מסכים עם הכותב הראשון. בקשת תרומה לכיסוי הוצאות הנה אפשרות מקובלת. אך יש להוסיף לא רק אתר אחד, אלא מספר אתרים של עמותות, כדי לאפשר בחירה ומספר אופציות. אני ממליץ להוסיף את האתר www.lev-ladaae.com של עמותת לב לדעת - אגרות קודש. אני ערב לכוונות הטובות של העמותה ושכל התרומות עוברות לפעילויות צדקה. קישור לאתר: לב לדעת - אגרות קודש

אגרות קודש

― הועבר מהדף שיחת משתמש:התמים הנעלה
שלום לך. תחת המסווה 'עיצוב' בתקציר העריכה, ביצעת את השינוי הזה 1 שכלל מחיקת טיעוני הצד הנגדי והחזרת הציטוט לגוף הערך. 1. כתיבת תקציר מוטעה, מעוררת חשד להשחתה. 2. כבר היה דיון דומה מאוד, בנוגע לציטוטים בגוף הערך בשיחה:מנחם מנדל שניאורסון, שהסתיים בהסכמה שאין לשים ציטוט של צד אחד, כי כך יוצא שהערך מציג את עמדות הצד האחד בצורה מודגשת ובולטת. בברכה. --שיע • (שיחה) 14:41, 27 ביוני 2010 (IDT)

בנוגע לשינויים, הם נעשו מחוסר שימת לב בעריכה אחת עם העיצוב. אך בעיצוב פשוט תיקנתי את השחתת הערך שעשית אתה, שכן לפי עריכתך הופיעו סימוני עריכה באנגלית בתוך הערך, דבר חסר משמעות. התמים הנעלה - שיחה 18:01, 27 ביוני 2010 (IDT)

סלח לי מאד, אבל אין קשר בין מה שהוסכם בשיחה ההיא לבין המדובר בערך זה. כאן אלו דברים שאמר הרבי מליובאוויטש, ולא טיעון של צד מסויים. להיפך, המצדדים בפתיחת אגרות אינם אומרים שהרבי הורה לנהוג כן, אלא עושים זאת מדעתם! ולכן אין שום סיבה לבטל את הציטוט התמים הנעלה - שיחה 18:05, 27 ביוני 2010 (IDT)

מעביר לדף השיחה. --שיע • (שיחה) 21:03, 27 ביוני 2010 (IDT)

יש סיבה טובה בהרבה. הציטוט לא קשור בכלל לשאלה באגרות קודש, שכן השואלים אינם טוענים שמדובר ב'גורל' אלא בפניה לרבי. הציטוט הנ"ל מעוות את האמת בשניים: הוא מציג אותם כשואלים ב'גורל', הוא מציג אותם כעושים היפך דברי הרבי. ואם כבר מדברים על זה, אז יש להוריד את הציטוט הזה לגמרי, ולא לשים אותו אפילו כהערת שוליים. אלא אם כן, תראה מקור של התומכים בשאלה באגרות, הרואה בכך גורל, ולא פניה אל הרבי. --שיע • (שיחה) 21:07, 27 ביוני 2010 (IDT)

בתגובה: לעריכות האחרונות.

להתמים הנעלה, אם יש תקלדה או טעות עריכה טכנית, לא משחזרים, מתקנים. בנוסף מחקת גם מידע שאין מחלוקת שהוא ראוי להיות בערך. ראה מה שכתבתי לגששון.

לגששון, גם אם אתה סבור שיש להשיב את הציטוט למקומו, אין לשחזר. הרי נוסף לערך מידע (תגובת התומכים בכתיבה באגרות) ומדוע לשחזר גם אותו. בנוסף לא טרחת להגיב לטענות בדף השיחה של הערך.

לא הבנתי את טיעוניך, אם אין מקור לתומכי הגורל אין לצטט מקורות נגדיים?! אם יש לך מקור התומך לשיטתך בגורל באגרות קודש אתה מוזמן להכניסו בגוף הערך ובתבנית ציטוט, אתה טוען שהציטוט לא משכנע, אתה לא סומך על האינטילגנציה של הקוראים שישפטו בעצמם? הניסיונות להעלים את הציטוט מעידים דוקה על רלוונטיותו .--גששון - שיחה 22:23, 27 ביוני 2010 (IDT)

מקורות לשאלה בספר קודש

• "וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל". (תורת מנחם תשמ"ט ח"א ע' 309)

• "וכידוע מנהג ישראל מקדמת דנא כשהיו רוצים לברר איך להתנהג בעניני הרשות (בענין שלא התפרשה הוראה בתורה לעשות כך או כך) היו מבררים על פי גורל וכיו"ב. כמו לפתוחספר קדוש (חומש וכיו"ב), ובמקום שנפתח הספר שזהו ב'השגחה פרטית' מוצאים סימן כו' ועל פי זה מחליטים כיצד לנהוג בפועל". (תורת מנחם תשמ"ט ח"ג ע' 22)

נא לשלב בערך. --חיים נהר • שיחה • ט"ז בתמוז ה'תש"ע 14:19, 28 ביוני 2010 (IDT)

2 הערות:

1. במקורות אלה לא מדובר על שימוש בספר אגרות קודש אלא בספרי קודש בכלל, והמקור לעצם הענין אינו דוקא מהרבי אלא יש לו מקורות בספרות התורנית בכלל.

2. במקור השני גופא (ע' 224 ולא 22 כפי שכתב חיים נהר בטעות) מציין הרבי בהערה 98: "ולהעיר, שמצד גודל הזהירות שצריכה להיות בספרי קודש - אולי כדאי להמנע מלהשתמש בספרי קודש, ופשיטא שלא בשביל בירור בעניני חול, ויעשו "גורל" בשאר אופנים - ולהעיר ש"גורל" בכלל הוא "מפי שמים"". Vitag - שיחה 14:52, 28 ביוני 2010 (IDT)

א. כל ההתייחסות ל'גורל' היא לא רלוונטית כי המשיחיסטים לא רואים בכך גורל אלא פניה לרבי ולכן גם אי אפשר לתקוף אותם על כך.

ב. אם כן מתייחסים לנושא ומצטטים (לדעתי די בהערת שוליים) גם הציטוט שכנגד לא עוסק באגרות קודש. או שמכניסים גם אותו וגם את הציטוט הראשון של חיים נהר. או שלא מכניסים אחד מהם. --שיע • (שיחה) 16:05, 28 ביוני 2010 (IDT)

שיע, הבננו. כתבת כבר יותר משלש פעמים ש"המשיחיסטים לא רואים באגרות קודש גורל, כי אם פניה לרבי", אם כך: א) יש להוסיף בערך על הפולמוס החב"די שהמשיחיסטים לא נוהגים לשגר את מכתביהם לרבי אל האוהל כי אם להניחם באגרות (באם זו דרך הפניה לרבי כטענתך). ב) אתה יכול לציין זאת כאן בערך, אך זה שהמשיחיסטים נוהגים לפתוח באגרות מדעתם וללא שום מקור (כך אתה טוען - כיון שאין זה גורל לטענתך) אינו מהווה סיבה להסיר את הציטוט שהובא, שכן גם אם הם "פונים לרבי" הם עדיין גם עושים גורל בפניה זו, ועל כך חלים דברי הרבי המצוטטים. התמים הנעלה - שיחה 01:15, 29 ביוני 2010 (IDT)

לא קשור. במקרים רבים המשיחיסטים לא מחפשים תשובה בספר, אלא כותבים ומכניסים תוך אמונה שהמכתב הגיע לרבי. מה שמוכיח שלא מדובר בגורל וניסיון למצוא תשובה בספר קודש. ובכל מקרה אם יש ציטוט אחד יש לשים גם את הציטוט הנגדי, אבל לא בגוף הערך כי זה מסיט הנושא ממה שהערך מדבר עליו.

ליתר הבהרה, גורל זו הגדרה. בן אדם יכול לפתוח ספר ולהחליט שהוא מבצע גורל, בן אדם יכול לפתוח ספר במטרה ללמוד, ובן אדם יכול לפתוח ספר במטרה לכתוב לרבי (לדעתו זו הדרך) עובדת פתיחת הספר לא מעידה על מטרת השימוש בו. --שיע • (שיחה) 17:54, 29 ביוני 2010 (IDT)

תקרא שוב את דבריי. הם עושים גם גורל! אם-כך הציטוט קשור לנושא. נקודה.

אני יכול להבין משתיקתך לגבי הענין הראשון, שאתה מסכים שניתן לשלבו בערך פולמוס המשיחיות בחב"ד? התמים הנעלה - שיחה 14:03, 30 ביוני 2010 (IDT)

כפי שכתבתי, גם במקרה בו הכותבים מחפשים תשובה בספר זה לא מ'דין גורל' אלא מחפשים את 'תשובת הרבי'. זה לא 'גם גורל' זה כלל לא גורל. משיחיסטים שכותבים לרבי, לא מאמינים שהם עושים גורל! העושה גורל מאמין שהתשובה הניתנת לו היא גורל משמיים והם מאמינים שזו תשובת הרבי. ומכיוון שההגדרה של הפעולה תלויה באדם העושה, אין להגדיר פתיחה באגרות כ'גורל'. מסיבה זו לכל היותר יש להכניס את זה כהערת שוליים.

גם אם אתה חושב שזה טיעון שצריך להופיע בערך, אין שום סיבה שהוא יופיע בהדגשה בערך, ואז כמובן נצטרך לשים את הציטוט שבעד (המובא לעיל) בהדגשה וכך כל הערך יוסט מנושאו המרכזי. אין מקום להביא טיעונים בעד ונגד כציטוטים מנקרי עיניים. יש מקום לשים אותם בהערת שוליים או לכל היותר בתבנית:ציטוטון, כפי שתוכל לקרוא בהגדרות של התבניות מה מתאים לשים והיכן. תבנית:ציטוט.תבנית:ציטוטון.

לשאלתl השניה. בהחלט. אלו העובדות כפשוט. רק ציין שחלקם אינם שולחים לציון (כי חלק כן שולחים כידוע). --שיע • (שיחה) 15:31, 30 ביוני 2010 (IDT)

שים לב, אתה אומר דברים מאד חמורים, אני מקוה שהם רק נפלטו לך. לדבריך, המשיחיסטים סבורים כי תשובה מהרבי אינה תשובה משמים. להכניס את זה לערך? התמים הנעלה - שיחה 15:46, 30 ביוני 2010 (IDT)

אינם גורל משמיים אלא תשובה 'מהרבי', (שתשובתו כמובן היא אלוקית). אל תסיט את הנושא בבקשה. --שיע • (שיחה) 17:06, 30 ביוני 2010 (IDT)

שיע. חוששני שפשוט לא קראת את הנאמר בערך, שים לב למה שכתוב והסבר בבקשה את הסתירה בין טיעוניך לנאמר: "מתנגדי המנהג מציינים, כי מתנגדי המנהג מציינים, כי הרבי עצמו הסתייג משימוש בפתיחת ספרי קודש כ'גורל'

מצד גודל הזהירות שצריכה להיות בספרי קודש - אולי כדאי להימנע מלהשתמש בספרי קודש, ופשיטא שלא בשביל בירור בענייני חול, ויעשו "גורל" בשאר אופנים

— ספר השיחות תשמ"ט עמוד 223 הערה 98

.

לעומתם מצדדי המנהג, אינם רואים בכתיבה ב'אגרות קודש' עריכת גורל, אלא דרך פניה אל הרבי.".

מה לא נכון שמתנגדי המנהג מצטטים? --גששון - שיחה 17:10, 30 ביוני 2010 (IDT)

מתנגדי המנהג מצטטים התייחסות לגורל, שאינה רלוונטית לכתיבה באגרות שאינה מוגדרת כגורל. טענו חיטים והודה לו בשעורים, מכיר? --שיע • (שיחה) 17:24, 30 ביוני 2010 (IDT)

שיע, אני לא מסיט את הנושא. בוא תסביר לי מה ההבדל בין "שמים" ל"אלוקית". התמים הנעלה - שיחה 17:26, 30 ביוני 2010 (IDT)

מצטטים או לא? אתה לא סומך על האינטילגנציה של קוראי הערך שיידעו להכריע בין שתי הדעות?--גששון - שיחה 17:30, 30 ביוני 2010 (IDT)

ההבדל הוא שהם מתכוונים לפנות לרבי ולא לגורל. בדיוק כמו ההבדל בין פניה במכתב לרבי לבין פתיחת גורל, קודם ג' תמוז.

לגששון, לא מכניסים לערך ציטוטים לא רלונטיים. --שיע • (שיחה) 17:32, 30 ביוני 2010 (IDT)

פשוט נפלא, אתה מתעלם מדברים שכתבתי לך בקטע הזה שלש פעמים!!! התמים הנעלה - שיחה 17:47, 30 ביוני 2010 (IDT)

שבירה

מתוך חב"דפדיה (אתר משיחי המצדד במנהג ה"פתיחה"):

"ראוי לציין מקור אחד מתורתו של הרבי להנהגה זו (התוועדויות תשמ"ט ח"א עמוד 309):

וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, הי' להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר".

מתוך החוברת "יחי המלך המשיח" (משיחית מובהקת) (ע' 96): "בין אנ"ש חסידי ליובאוויטש .. התפשט המנהג לכתוב לרבי שליט"א מלך המשיח על ידי שמניחים את המכתב באחד מכרכי "אגרות הקודש" .. למנהג זה קיימות התייחסיויות מהיבטים שונים: יש הרואים בו סימן, ויש עריכת גורל..."

בהמשך הקונטרס מובאות ראיות רבות לעשיית גורלות בדורות הקודמים, החל מאליעזר עבד אברהם ועוד. --גששון - שיחה 17:46, 30 ביוני 2010 (IDT)

אתה צודק שמשתמשים בזה כהוכחה לנכונות המנהג, אך הכותבים עצמם לא רואים בזה גורל אלא כתיבה לרבי. בכל מקרה. היות והטענות שלי אינם ניתנות להוכחה, אם לא יבוא בעל סמכות שיבהיר את האמת, תיאלץ ויקיפדיה לסבול מהסילוף הזה.

בכל מקרה אין מקום להביא טיעונים בעד ונגד כציטוטים מנקרי עיניים. יש מקום לשים אותם בהערת שוליים או לכל היותר בתבנית:ציטוטון, כפי שתוכל לקרוא בהגדרות של התבניות מה מתאים לשים והיכן. תבנית:ציטוט.תבנית:ציטוטון. כמו כן יש להביא כמובן את הציטוט השני. --שיע • (שיחה) 17:53, 30 ביוני 2010 (IDT)

יפה דרשת, ועכשיו שקט "עד שתבהיר את האמת". התמים הנעלה - שיחה 17:57, 30 ביוני 2010 (IDT)

יתכן שלאור דבריו של שיע כאן לא נוכל להבא להסתמך על מקורות משיחיים, שכן האמת אינה נר לרגליהם, רק "משתמשים בזה כהוכחה לנכונות המנהג".--גששון - שיחה 18:01, 30 ביוני 2010 (IDT)

מחכה לתגובה עניינית בכל הנוגע לדרך הצגת הציטוטים משני הצדדים. --שיע • (שיחה) 21:30, 30 ביוני 2010 (IDT)

התמים הנעלה - שיחה 21:32, 30 ביוני 2010 (IDT)

מחקתי את הציטוט החד צדדי עד שיוחלט כיצד לצטט את שני הצדדים.

בנוגע לכתיבה: כגורל או ככתיבה לרבי. א) אתר איגרות קום מבהיר שהכתיבה היא פניה לרבי. ב) חב"דפדיה מציינת שמדובר בכתיבה לרבי ורק בסוגריים מביאה סימוכין מהגורל. עובדתית, הכותבים באגרות אינם נוהגים ככותבים בגורל. כותבים באגרות נוהגים להתכונן לכתיבה כמו שמתכונן חסיד קודם כתיבת מכתב לרבי, החלטה טובה נטילת ידיים נוסח פניה וכו'. --שיע • (שיחה) 21:42, 30 ביוני 2010 (IDT)

אז בעצם (כדרכם של משיחיסטים) הראיות אינן אמיתיות ומיועדות להטעות את הקורא. למעשה, לדבריך אין כלל מקור למנהג הפתיחה

תמצא ולו מקור אחד לדבריך על מנת שנוכל לכתוב תחת הציטוט: "חלק מהפותחים באגרות טוענים כי אין זה 'גורל', אלא פניה לרבי".--גששון - שיחה 23:59, 30 ביוני 2010 (IDT)

אני מעתיק שוב את דברי קודם. פתח את האתר הראשון ותראה שלא מוזכר שם גורל. פתח את חב"דפדיה ותראה שהגורל הוא רק בסוגריים, והכותרת היא פניה לרבי. :::::::בנוגע לכתיבה: כגורל או ככתיבה לרבי. א) אתר איגרות קום מבהיר שהכתיבה היא פניה לרבי. ב) חב"דפדיה מציינת שמדובר בכתיבה לרבי ורק בסוגריים מביאה סימוכין מהגורל. עובדתית, הכותבים באגרות אינם נוהגים ככותבים בגורל. כותבים באגרות נוהגים להתכונן לכתיבה כמו שמתכונן חסיד קודם כתיבת מכתב לרבי, החלטה טובה נטילת ידיים נוסח פניה וכו'. --שיע • (שיחה) 18:38, 1 ביולי 2010 (IDT)

קודם כל לא ניתן להתכחש לעובדה שישנם הרואים בפתיחה מעין 'גורל', הקונטרס שציינתי אליו קודם מלא בדוגמאות והשוואות לגורלות ואף מזכיר במפורש "יש הרואים בו סימן, ויש עריכת גורל", כך שהציטוט רלוונטי. בנוגע לטענתך כי חלק מהפותחים אינם רואים בכך גורל (ושוב, אם כן מדוע הם מסתמכים על הגורלות, האם הם מנסים חלילה להטעות את הקורא?), מומלץ שתביא לכך מקור כתוב.--גששון - שיחה 18:58, 1 ביולי 2010 (IDT)

הוכחתי שבמקור אחד לא מוזכר גורל, ובמקור שני הוא מוזכר רק בסוגריים. הוכחתי שעובדתית הכותבים אינם נוהגים ככותבים בגורל אלא ככותבים אל הרבי. מסתמכים על הגורל כדי להראות שיש כזה מושג של פתיחת ספר וקריאת גורלות. כפי שמקובל ביהדות לקשר עניינים שיש ביניהם דמיון מסויים, גם אם הם שונים. ::::::::::הסכמתי שקשה יהיה להוכיח, שהסימוכין מגורל הם צדדיים ולא קשורים למהות הכתיבה באגרות. כלומר, הבהרתי שמכיון שאתם מתעקשים לעוות את הערך, ולכתוב כאילו כתיבה בגורל, משמעותית בנושא יהיה קשה להוכיח שלא כך הדבר. כמובן שקל להוכיח שכתיבה באגרות היא לא רק כתיבה בגורל.

שבירה 2

טרם קיבלתי תגובה לדברי בנוגע לתבנית ציטוט/ון. אבהיר שוב, ציטוט הוא לא תבנית שנועדה לאפשר למתנגדים להדגיש את טענותיהם בערך. ואין מקום לכך שכשאדם קורא ערך בנושא מסויים, הוא יראה צד אחד בהדגשה. לזה יש ציטוטון.

טרם קיבלתי תגובה בנוגע לציטוט מאזן בערך ואני רואה בכך הסכמה להכנסתו לערך. --שיע • (שיחה) 12:39, 2 ביולי 2010 (IDT)

שוב אתה משותולל, תולי איך זה משתלם - לפי זה אתה משנה את הכללים. --משתמשא - שיחה 13:20, 2 ביולי 2010 (IDT)

משתמשא, לא טרחת להסביר: מדוע אין להכניס לערך ציטוט מאזן ומדוע שלא לשנות אותם לציטוטון. --שיע • (שיחה) 17:51, 4 ביולי 2010 (IDT)

הכללים הם פשוטים, אם יש דיון בערך, אין לשנות את דף השיחה. במשך שבוע, קיימת פה בדף הטענה שיש להביא בערך ציטוט מאזן. טענה זו לא נענתה על ידי המשתתפים כולל אותך ולכן אני רואה לנכון לשנות את הערך. --שיע • (שיחה) 18:03, 4 ביולי 2010 (IDT)

אין כאן גמדים, אם יש לך ציטוט מאזן תכניס אותו לגוף הערך, מחיקת הציטוט שלא מוצא חן בעיניך אינה הפתרון.--גששון - שיחה 19:16, 4 ביולי 2010 (IDT)

צודק בהחלט. הבעיה שמשתמשים כה רבים משתתפים בדיון, כל אחד זורק מילה והולך. וכל אחד מהם לא בודק האם התייחסו לדבריו קודם.

אני מכניס ציטוט מאזן, ומעביר את הציטוטים לציטוטון בהתאם לאמור קודם, ובדומה לשינוי שערך אבגד בערך 'פולמוס המשיחיות'. --שיע • (שיחה) 21:55, 4 ביולי 2010 (IDT)

סטטיסטיקה

פעם שאלתי חב"דניק שעמד ברחוב והציע לאנשים לשאול באיגרות, כמה אחוזים מן התשובות המתקבלות נראות באמת כקולעות לשאלה. הוא השיב לי שאצל החב"דניקים המקושרים יותר (בתרגום לעברית מדוברת: ה"שרופים" או ה"מורעלים") זה 60-70%. מישהו מוכן לתרום תשובה משלו? עזר - שיחה 18:14, 29 ביוני 2010 (IDT)

לא עניין סטטי, אלא תוצאה ישירה מרמת האמונה של הכותב, התמצאותו בסגנון כתביו של הרבי ויכולותיו בתחום המיתודולגיה החב"דית. סטטיסטית נע בין 100-0%..--חיים נהר • שיחה • י"ח בתמוז ה'תש"ע 18:45, 29 ביוני 2010 (IDT)

החשוב ביותר: כתיבה ב'אגרות' נחשבת כפני על הרבי, ולא כ'מכונת מזל' לתשובות ח"ו. גם במקרה בו לא מתקבלת תשובה ישירה. עיקר הפעולה שהוא הפניה אל הרבי בוצע. ולרבי דרכים רבות להשיב (לא רק באמצעות העמוד שבו נפתח הספר). לעיתים אגב, גם חוסר תשובה הוא תשובה. ובדרך כלל החסידים מתייעצים עם ה'משפיע' ה'עשה לך רב' האישי להבנת התשובה. --שיע • (שיחה) 15:14, 30 ביוני 2010 (IDT)

אגב, כל הקביעה הזו שפותחים באגרות בתור פניה לרבי - היא דעתך האישית בלבד. עד כמה שידוע לי, דרך הפניה לרבי היא הכתיבה אליו. הפתיחה באגרות נועדה נטו בשביל מכונת המזל, כלומר עבור התשובה. התמים הנעלה - שיחה 15:31, 30 ביוני 2010 (IDT)

ומה תגיד על ה'טרנד' החדש שלאחר שיוצאים מהאוהל הקדוש והיקר וכו' וכו', נכנסים למאהל ופותחים באגרות קודש? --חיים נהר • שיחה • י"ט בתמוז ה'תש"ע 19:56, 30 ביוני 2010 (IDT)

דבריך מחדדים יותר את דברי התמים, ישנה הדרך לפנות לרבי והדרך למחפשי תשובה ("מכונת מזל").--גששון - שיחה 20:24, 30 ביוני 2010 (IDT)

המשך דיון גורל או כתיבה לרבי - פולמוסים הלכתיים.

גששון, כתבת בתקציר: "רבים מה'פותחים' (הנרשמים ל'מבצע') עושים זאת כגורל". הערך עוסק "במצדדים בכתיבה באגרות" אלו חסידי חב"ד, ואלו לא נרשמים למבצע, וקודם הכתיבה באגרות, הם מקפידים על כל הנהגות וכללי הכתיבה לרבי.

בנוגע לפולמוסים, הרבי לא מביא פולמוס הלכתי, אלא חשש של זהירות משימוש בספרי קודש. 1. תוכל לציין איזו הלכה זה בדיוק. :2. תוכל לציין למקומות נוספים בהם נערכו 'הפולמוסים הרבים' כפי שנכתב בערך? --שיע • (שיחה) 22:08, 4 ביולי 2010 (IDT)

מדברי הרבי "כידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים", קשה לומר שגדולי ישראל ינהגו בדבר שיש בו בעיה הלכתית. וכפי שכתבתי, גם הרבי לא מציין לבעיה הלכתית אלא ל'זהירות'. --שיע • (שיחה) 15:23, 5 ביולי 2010 (IDT)

תדון עם עצמך, תמשיך, תענה תגיב לעצמך. תמשיך. --אבגד - שיחה 08:16, 6 ביולי 2010 (IDT)

אני שמח לראות שיתוף פעולה בין דעות שונות. חיים נהר • שיחה • כ"ה בתמוז ה'תש"ע 00:05, 7 ביולי 2010 (IDT)

המשך, ניסוח

1. התמים, המקור שהבאת אינו מייצג את הכותבים לרבי, כיון שאינו נתמך על ידי סמכות מהזרם המשיחיסטי.

2. הניסוח בערך "נוהג זה שנוי במחלוקת בקרב חסידי חב"ד" אינו מדוייק, שהרי כפי שחיים הביא קישורים, גם האנטים כותבים באגרות. ניתן אולי לכתוב שהנוהג מקובל יותר בקרב משיחיסטים, ויש המסתייגים ממנו.

3. "פולמוסים רבים נכתבו סביב שיטה זו, אם היא מותרת על פי ההלכה." גם הוא אינו מדוייק. איזו הלכה אוסרת על כך? באלו מקומות נערכו 'הפולמוסים הרבים' עליהם נכתב בערך? גדולי ישראל נהגו בדבר שיש בו בעיה הלכתית? שיע • (שיחה) 21:54, 12 בדצמבר 2010 (IST)

1. יודגש, שהערך שהשארתי כלל התייחסות נייטרלית לחלוטין ללא פרשנות, דבר יותר הגיוני (שכן לפרשנות אלף גוונים ואין סוף. אך אין שום בעיה, ברגע שתביא מקור אחר שמאשש את דבריך (שהכתיבה אינה גורל), תוכל לשנות את הכתוב בערך. עד אז תימנע משינוי זה, שכן בחוברת הזו מפורש כך. כמובן שבאם תעשה כן, תזדקק להוסיף הסבר מפני מה הדבר אינו סותר לציטוט הראשון.

2. מבחינתי אפשר לנסח כדבריך.

3. ראה כאן (כמובן שכאן אין זה נוגע למה מתכוון המאמין הפותח, לגורל, לברכה, להתקשרות או להתנתקות, כי אם מהי מטרתו: אם הוא רוצה לקבל תשובה ע"י פתיחת הספר, הרי זה אותו הדבר).

4. אגב, הטיעון שהזכרת בערך ש"מצדדי המנהג אינם רואים בכתיבה ב'אגרות קודש' עריכת גורל, אלא דרך פניה אל הרבי וחיזוק ההתקשרות אליו" - אינני מבין במה זה שונה מעריכת גורל לענין דבריו של הרבי המוזכרים לפני כן, הוא הרי מסתייג משימוש בספרי קודש לבירור שאלות, לא משנה באיזה אופן או כוונה. לדעתי הניסוח הנייטרלי שהבאתי ייטב לכל צד. חבל סתם להתחיל להיכנס לקטנות. התמים הנעלה • הערות התמימים • ה' בטבת ה'תשע"א • 22:19, 12 בדצמבר 2010 (IST)

אגב, בנוגע לשאלתך האם גדולי ישראל נהגו בדבר שיש בו בעיה הלכתית. כנראה שלא הבנת, "פולמוס הלכתי" משמעותו ויכוח / דיון. לדיון ישנם צדדים. כמו בכל מחלוקת תורנית בנושאים הלכתיים, נהגו גדולי ישראל בדברים שאכן לא היו מקובלים על גדולים אחרים. ר"ת טען שתפיליו של סבו אינם התפילין הראויות, אכן כך. התמים הנעלה • הערות התמימים • ה' בטבת ה'תשע"א • 22:30, 12 בדצמבר 2010 (IST)

התמים, נקודת הדברים (ללא מספור ), היא שהכותבים רואים בכך כתיבה לרבי. הוכחה פשוטה לכך, היא העובדה שחלק גדול מהכתיבה נעשה בנושאים שלא רלוונטיים לגורל הגר"א. כמו דו"ח על הפעולות ב'מבצעים', שנכתב רק כדי להודיע לרבי ולא כדי לקבל תשובה.

במילים אחרות, הכותבים לא רואים בה שיטה לדעת מה לעשות, הם רואים בה שיטה לדעת מה הרבי רוצה שהם יעשו, או ליידע את הרבי במה שהם עשו. אני מסכים שבמקרים שונים עשו קישור מסויים בין הדברים, אך בתוך עמי אנוכי יושבת, וכל חב"דניק יודע היטב, שעיקר עניין הכתיבה באגרות, הוא מתוך התקשרות לרבי, ולא כגורל בספר קודש. עובדה גם שכותבים דווקא בספרי הרבי.

לעניין המקור, הוא לא רלוונטי, כיוון שאינו אמין לחלוטין. אין בו שם של המחבר, ואין לו שום הסכמה מרב או משפיע מוכר. לא כל חוברת שיוצאת יכולה להפוך למקור לדעתם של החסידים. באותה מידה גם אני יכול מחר לכתוב חוברת ולטעון שזו דעת הכותבים באגרות. שיע • (שיחה) 15:58, 13 בדצמבר 2010 (IST)

נהוג להזיח את התגובות. היי, שים לב, שים לב! מדובר כאן על הכנסת שאלות לאגרות הקודש וקבלת תשובות, בהחלט לא על מכתבים ודוחו"ת וכדומה, דברים אלו הרי נוהגים בכל מקרה כל חסידי חב"ד להכניס לאחד מספריו של הרבי (בקרב הזרם המרכזי - לפני השליחה לציון), וזאת על פי הוראתו כידוע, אך דבר זה לא שייך כמובן כלל לערך זה. התמים הנעלה • הערות התמימים • ו' בטבת ה'תשע"א • 16:43, 13 בדצמבר 2010 (IST)

באמת שאינני רואה סיבה להתחיל להתדיין ולהתפלפל פה בלי סוף, דומני שהנושא מוצה עד להעלאת גרה בעבר, והניסוח עד עתה היה סביר. התמים הנעלה • הערות התמימים • ו' בטבת ה'תשע"א • 16:45, 13 בדצמבר 2010 (IST)

ממש לא סביר. הערך מסלף את הנושא, ומסיט אותו לעניין גורל. למרות שלא מדובר בכזה (לפחות מבחינת הכותבים).

לגבי שאלה, אכן, יש לתקן את הערך והכותרת, כי מדובר לא על שאלות דווקא אלא על כתיבה גם בנושאים שאינם שאלה. כפי שכל חב"דניק יודע.

לא ענית לי לגבי אמינות הקונטרס הנ"ל.

שינוי הניסוח האחרון, שעשית בערך, מצוין לדעתי. שיע • (שיחה) 17:46, 14 בדצמבר 2010 (IST)

כמו שאתה רואה, הסרתי את הקישור לקונטרס על-פי דבריך שאינו אמין. עליך בכל אופן להביא קישור שכן מאשר את עמדתך. כעת, בנוגע לניסוח הערך, לדעתי את הפיסקה הקיימת יש להשאיר על כנה ובמתכונתה (אני שמח שהתיקון מוסכם עליך). אתה יכול לכתוב פיסקה נוספת חדשה, על הנחת מכתבים (פ"נים ודו"חות) בספרי הרבי, אם כי לדעתי אין לזה קשר ממש ל"אגרות קודש", שכן זה לא מתייחס רק אליהם, אבל זה מתאים דוקא כאן בהקשר של כתיבת שאלות הנ"ל. בפיסקה זו הבא את דברי הרבי על כך במכתבו הידוע מר"ח שבט תשי"א. אגב, את האמור על חסידים ברוסיה שכתבו לרבי יש להכניס גם בפיסקה זו, הם לא חיפשו תשובות. תכניס את הפיסקה כאן. התמים הנעלה • הערות התמימים • ז' בטבת ה'תשע"א • 18:28, 14 בדצמבר 2010 (IST)

אני מקוה שכוונתי ברורה. אם לא, כתוב לי (יש מספיק מקום בדף... ). התמים הנעלה • הערות התמימים • ז' בטבת ה'תשע"א • 18:30, 14 בדצמבר 2010 (IST)

סיפורי 'אגרות' אצל אנטים

כאן וכאן תוכלו לראות באתר האנטי-משיחיסטי של חב"ד, סיפורי אגרות קודש. --חיים נהר • שיחה • ח' באלול ה'תש"ע 23:50, 17 באוגוסט 2010 (IDT)

הפולמוס בחב"ד

מי יכול לעזור ב^{[דרוש מקור]} לכך שהכתיבה שנויה במחלוקת ומסתמכת על דברי הרבי, "מצד גודל הזהירות שצריכה להיות בספרי קודש". --שיע • (שיחה) • ב' באב ה'תשע"א • 18:26, 2 באוגוסט 2011 (IDT)

שוב, יש מקור לכך שהכתיבה שנויה במחלוקת פנים חב"דית? יש מקור לציטוט של דברי הרבי? --שיע • (שיחה) • ז' באב ה'תשע"א • 23:52, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

הובא מקור. תוכל למצוא אותו באחת הגרסאות שמחקת. Yottam - שיחה 12:20, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

המקור הוא רק לכך שיש מחלוקת אבל לא לכך שהחולקים נסמכים על הציטוט הנ"ל "מצד גודל הזהירות שצריכה להיות בספרי קודש". עדיין דרוש מקור. --שיע • (שיחה) • ט' באב ה'תשע"א • 22:23, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

שים לב למקורות של הקטע שמחקת. Yottam - שיחה 23:13, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

יפה הכנסתי במקום הראוי. --שיע • (שיחה) • י' באב ה'תשע"א • 00:09, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

דרכים חדשות

השמטתי גם את המילים "דרכים חדשות" המנוגדות לעובדות וגם לדברי הרב גינזבורג שם "השימוש בספרי קודש לענין 'גורל', לא נתחדש בדורנו". --שיע • (שיחה) • י' באב ה'תשע"א • 00:46, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

יותם, שחזרת את מחיקת המילים 'דרכים חדשות' למרות שנימקתי אותה לעיל. אני ממתין להסבר. (וגם בדיונים הבאים שבדף השיחה הזה). --שיע • (שיחה) • י"ד באב ה'תשע"א • 23:10, 14 באוגוסט 2011 (IDT)

? --שיע • (שיחה) • ט"ו באב ה'תשע"א • 09:24, 15 באוגוסט 2011 (IDT)

? וכן בפסקה האחרונה שבדף זה ממתין לתגובתך. תודה --שיע • (שיחה) • י"ט באב ה'תשע"א • 12:14, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

לא הבנתי את שאלתך. Yottam - שיחה 12:58, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

מדוע לכתוב דרכים חדשות מילים המנוגדות "לעובדות וגם לדברי הרב גינזבורג שם "השימוש בספרי קודש לענין 'גורל', לא נתחדש בדורנו". --שיע • (שיחה) • י"ט באב ה'תשע"א • 13:13, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

? --שיע • (שיחה) • כ"ד באב ה'תשע"א • 11:48, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

בוצע --שיע • (שיחה) • ה' באלול ה'תשע"א • 18:04, 4 בספטמבר 2011 (IDT)

להשאיר

יותם יש להשאיר את הנוסח החדש ה"זרם המשיחיסטי" כמו שנהוג בויקי. אבגד - שיחה 09:43, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

הנוסח הישן מופיע יותר מחצי שנה. יש סיבה לשינוי? Yottam - שיחה 12:50, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

הסיבה פשוטה. המשיחיסטים לא נקראים משיחיים. אם הופיע טעות יש לתקן אותה. --שיע • (שיחה) • י' באב ה'תשע"א • 00:47, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

המשיחיים דווקא כן נקראים משיחיים. Yottam - שיחה 00:10, 15 באוגוסט 2011 (IDT)

זהו כינוי פופוליסטי, לא אנציקלופדי. באותה מידה אפשר להביא עשרות לינקים ל'אנטים או 'אנטי משיחיסיטים'. --שיע • (שיחה) • ט"ו באב ה'תשע"א • 00:42, 15 באוגוסט 2011 (IDT)

מי קבע שזהו כינוי פופוליסטי? Yottam - שיחה 02:16, 15 באוגוסט 2011 (IDT)

אפילו אבגד, סבור שהכינוי לא מתאים. בכל מקרה נמתין גם עם זה לבורר בערך על המשיחיות. --שיע • (שיחה) • ט"ו באב ה'תשע"א • 09:24, 15 באוגוסט 2011 (IDT)

אין בעיה. אלו ייקראו "משיחיים" ואלו "אנטי-משיחיים". חיים נהר • שיחה • ט"ו באב ה'תשע"א 11:17, 15 באוגוסט 2011 (IDT)

כמקובל, הזרם החב"די המרכזי נשאר עם שמו המוכר. והמתפלגים מכונים 'הפלג המשיחי'. Yottam - שיחה 13:01, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

כפי שידוע לך היטב, וכפי שנכתב בליווי מקורות בערך 'הפולמוס'. חב"ד כולה האמינה ופרסמה את הרבי כמשיח. הזרם שהתפלג ממנה אכן ראוי להיות מכונה בשם מבדיל. --שיע • (שיחה) • כ"ב באב ה'תשע"א • 10:57, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

היות שהנושא עלה כבר מספר פעמים אך מעולם לא הוכרע בדיון מסודר. הגיע הזמן לדיון רציני. פתחתי דיון בשיחה:חסידות חב"ד. --שיע • (שיחה) • כ"ד באב ה'תשע"א • 11:48, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

ניסוח

את המשפט המסובך הזה "ישנם כאלו שטוענים שיש לבדוק את הדברים לגופו של עניין, לדוגמה אם מדובר בשידוך, אם הבחור בעל מידות, איש טוב וכדומה, אין מה לפתוח את האגרות ואם הוא לא כזה - לא יעזור גם אם יפתחו את אגרות הקודש". שמשמעותו שהאגרות לא יועילו בין כך ובין כך, יש לנסח בלשון קצרה ואנציקלופדית "יש שטוענים שהכתיבה באגרות קודש לא יכולה להועיל". --שיע • (שיחה) • י' באב ה'תשע"א • 00:52, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

מה רע בדוגמא? Yottam - שיחה 00:10, 15 באוגוסט 2011 (IDT)

כי הניסוח הוא לא אנציקלופדי, ארוך שלא לצורך. במקום עשרות מילים יש לכתוב "יש שטוענים שהכתיבה באגרות קודש לא יכולה להועיל". --שיע • (שיחה) • ט"ו באב ה'תשע"א • 00:39, 15 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא רואה צורך במחיקת המידע הקיים. ניתן להוסיף את העובדה שהבאת, שהכתיבה באגרות קודש לא יכולה להועיל. אגב, יש לך מקור לכך? Yottam - שיחה 02:18, 15 באוגוסט 2011 (IDT)

לא הבנת, לא הצעת למחוק מידע אלא לנסח מחדש את דבריו של הרב. נניח שהיה כתוב שרב מסוים אומר: "לדוגמה אם מדובר במשפט, אם הנידון לא עשה חטא, איש טוב וכדומה, אין מה לקחת עורך דין ואם הוא לא כזה - לא יעזור גם אם יקח עורך דין(מקור: רב פלוני)". את אותו משפט אפשר לנסח בקיצור "יש שטוענים עורך דין לא יכול לעזור"(מקור: רב פלוני). אין שום תוספת אנציקלופדית בציטוט הנ"ל. --שיע • (שיחה) • ט"ו באב ה'תשע"א • 09:23, 15 באוגוסט 2011 (IDT)

במקרה זה, אין צורך לקצר את המשפט. הניסוח הנוכחי מבהיר היטב את הבעייתיות של הכתיבה באגרות. Yottam - שיחה 13:02, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

הניסוח הנוכחי אינו אנציקלופדי וארוך לחינם. נניח שפרופסור סבור שהומאופתיה אינה יעילה. באנציקלופדיה יכתב "הפרופסור סבור שהומאופתיה אינה יעילה בכל מקרה. ולא "הפרפוסור סבור שאינה יעילה גם אם החולה יתרפא מעצמו וגם אם ימות". --שיע • (שיחה) • י"ט באב ה'תשע"א • 13:16, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

סברוני שאין מה להכביר במילם. מדובר בעניין לשוני פשוט. אם זה לא מקובל עליך אבקשך שנפנה לבוררות. האם תרצה להציע מישהו? --שיע • (שיחה) • י"ט באב ה'תשע"א • 13:40, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

? --שיע • (שיחה) • כ"ד באב ה'תשע"א • 11:48, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

? --שיע • (שיחה) • כ"ט באב ה'תשע"א • 18:09, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

מדוע שלא לתמצת את המפשט? אבגד - שיחה 23:05, 31 באוגוסט 2011 (IDT)

בהחלט כמו שהצעתי ""יש שטוענים שהכתיבה באגרות קודש לא יכולה להועיל" זהו תוכן המשפט הארוך והמסורבל ההוא. --שיע • (שיחה) • ה' באלול ה'תשע"א • 17:30, 4 בספטמבר 2011 (IDT)

המשפט הארוך שמתוך המקור, אמרתי שאני מציע לתמצת אותו. מה אתה אומר? אבגד - שיחה 17:47, 4 בספטמבר 2011 (IDT)

אני מציע כך: "את המשפט המסובך "ישנם כאלו שטוענים שיש לבדוק את הדברים לגופו של עניין, לדוגמה אם מדובר בשידוך, אם הבחור בעל מידות, איש טוב וכדומה, אין מה לפתוח את האגרות ואם הוא לא כזה - לא יעזור גם אם יפתחו את אגרות הקודש". שמשמעותו שהאגרות לא יועילו בין כך ובין כך, יש לנסח בלשון קצרה ואנציקלופדית "יש שטוענים שהכתיבה באגרות קודש לא יכולה להועיל". --שיע • (שיחה) • ה' באלול ה'תשע"א • 18:03, 4 בספטמבר 2011 (IDT)

נראה שגם כאן אתה לא מתקשר. המשפט הזה מובא בשלמותו ממקור. אני מציע, שבמקום שיהיה את המשפט כמו שהוא, לתמצת אותו. את המשפט בעצמו. מה אתה אומר?. אבגד - שיחה 19:05, 4 בספטמבר 2011 (IDT)

אבגד, כשיש קצר בתקשורת, הוא קיים בשני הצדדים... אתה הצטרפת לדיון, כנראה מבלי שקראת את דברי קודם לכן כתבת "מדוע שלא לתמצת את המפשט?" וכך נראה היה שאתה חולק על דעתי בעוד שבאמת הסכמת איתי. והדיון המשיך לא סיבה. בכל מקרה אנטי מבין ששנינו מסכימים שצריך לתמצת. נוסח התמצות שאני מציע הוא: "יש שטוענים, שהכתיבה באגרות קודש במטרה להכריע בספקות, לא יכולה להועיל לשינוי המציאות ולכן אין בה טעם". --שיע • (שיחה) • ז' באלול ה'תשע"א • 17:33, 6 בספטמבר 2011 (IDT)

שאר האדמו"רים

האם לא כדאי לקרא לערך "אגרות קודש" בלבד ולהכליל בו גם את ספרי האגרות של שאר האדמו"רים? ר'ובן - שיחה 16:24, 31 ביולי 2012 (IDT)

ראה אגרות קודש (פירושונים). בכל מקרה הערך אגרות קודש של הרבי האחרון אמור להיות נפרד משאר אדמורי חב"ד. אבגד - שיחה 18:51, 31 ביולי 2012 (IDT)

למה הוא צריך להיות בנפרד? ר'ובן - שיחה 19:25, 31 ביולי 2012 (IDT)

למה הוא צריך להיות ביחד? - זה ספרים נפרדים. לכל רבי צורת כתיבה משלו. נושאים משלו וכו'. וההבדל הגדול בין האגרות של הרבי לשאר - שזה מאוד ידוע וכשמישהו מחפש אגרות קודש זה בדרך כלל האגרות של הרבי. אבגד - שיחה 20:37, 31 ביולי 2012 (IDT)

נכון, אך כיון שבערך אין תוכן מיוחד מלבד 'הכתיבה באגרות' עדיף להכליל את כולם יחד ולהקדיש פסקה לנושא. ר'ובן - שיחה 13:03, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

לא רואה צורך לשנות. מה רע במה שיש. אבגד - שיחה 18:33, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

אין כל רע במה שיש אך לא נראה לי שכל אחד מהספרים האחרים זכאי לערך בפני עצמו [במיוחד בשל העובדה כי אין כמעט מה לכתוב עליהם]. ר'ובן - שיחה 18:39, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

זה לא פשוט לעשות דבר כזה כמו לכלל את כל האדמו"רים בערך כי זה ספרים שונים, אמנם זה וזה מכתבים אבל בגלל זה אנחנו לא נאחד את כל המכתבים של כל האדמו"רים בגלל שאין מה לכתוב בערך, זה ספרים שונים וגם שזה לא פשוט לשנות שם של ערך כזה בלי דיון במיוחד שיש סיבה (כנ"ל) למה לא לעשות את זה. יענקי 14 • שיחה י"ד באב ה'תשע"ב 00:19, 2 באוגוסט 2012 (IDT)

אין סיבה שלא ליצור ערך אחד לכל ספרי האגרות יחד. אמנם אלו מחברים שונים, אך זוהי ללא ספק סדרה אחת. הקונספט, העורכים, ההוצאה לאור, ואפילו העיצוב זהים לחלוטין. ההבדל הוא כמובן בכותבים השונים, ולכן לכל אחד מהאדמו"רים תיוחד פסקה משלו, ואולי ערך מורחב על אגרות הרבי מליובאוויטש, או שלא. אבל הוספת פסקאות לאדמורי"ם השונים והפניה לערך אחד גדול זו "מאסט" לדעתי.--אדג - שיחה 13:35, 17 בספטמבר 2013 (IDT)

בעד ואני גם מוכן להרים את הכפפה באם לא תהיה התנגדות.--אריה - שיחה 13:37, 17 בספטמבר 2013 (IDT)

הפרת זכויות יוצרים

כל ספרי הרבי מליובאוויטש יו"ל ע"י הוצאת הספרים קה"ת וזכויות היוצרים המלאות שייכות להם. הקישור: http://www.otzar770.com/library/set.asp?set_id=1 מפר את זכויות היוצרים (בשונה מאתר "ספריית חב"ד", שהוא וקה"ת פועלים תחת המרכז לענייני חינוך של חב"ד. jem ♦ Meni yuzevich ♦ י"ב באדר ה'תשע"ג ♦ 21:40, 21 בפברואר 2013 (IST)

אתה כותב בשתי שורות את מה שכתבת כבר בתקציר העריכה, אבל לא מביא סימוכין כלשהו לדבריך. להבהיר, אינך יכול להסיר את הקישור גם אם אתה כותב תשובה בדף השיחה, כל עוד לא תושג הסכמה. נרו יאיר • שיחה • י"ב באדר ה'תשע"ג • 13:07, 22 בפברואר 2013 (IST)

למען הסדר, קישור לדיון בנושא בשיחת משתמש:Deror avi --שיע • (שיחה) • י"ג באדר ה'תשע"ג • 22:01, 23 בפברואר 2013 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.kisse-r.co.il/ask-the-rabbi.asp?PageNo=3&a=15&b=15
  • In אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון) on 2013-06-20 22:52:26, 404 Not Found
  • In אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון) on 2013-06-23 22:11:50, 404 Not Found
  • In אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון) on 2013-06-30 23:14:16, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 02:14, 1 ביולי 2013 (IDT)

תוקן. אבגד - שיחה 08:13, 1 ביולי 2013 (IDT)

אגרות קודש של שלום יעקב חזן

בנוסף לאגרות קודש הרגילים שיוצאים, המובאים בערך, מוציא הרב שלום יעקב חזן במקביל כרכים של אגרות קודש באותו המספור, אך עם תוכן שונה. לעניות דעתי, יש לציין לסדרה זו (עד עכשיו יצאו כרכים כ"ה-כ"ט).יעקב בן שמואל - שיחה 00:28, 14 באוגוסט 2016 (IDT)

במידה וזה נכון, תחת מי זה יו"ל? איפה זה נמכר? מדוע זה צריך להיות בערך פה ולא בערך נפרד על הסדרה שלו?‏ .Meni yuzevich ♦ בית חב"ד לכולם ♦ י"א באב ה'תשע"ו • 15:56, 15 באוגוסט 2016 (IDT)

אתה מיתמם. זה נמכר בחיש, זה לא איזה משהו שנדפס במחתרת. יש מחלוקת בינו לבין לוין מי אמור להמשיך את הסדרה, ולכן זה צריך להופיע בערך הזה, כי זה המשך לסדרה. יעקב בן שמואל - שיחה 14:44, 17 באוגוסט 2016 (IDT)

צריך לכתוב בערך בקצרה שבעקבות המחלוקת הפנימית בחב"ד נדפסות שתי סדרות במקביל. מאיפה יש לחזן את האיגרות? נרו יאיר • שיחה • י"ג באב ה'תשע"ו • 15:52, 17 באוגוסט 2016 (IDT)

סורי, מעולם לא ראיתי את הספר הזה. בכל אופן זה לא עומד תחת קה"ת (גם אם יש שם איזשהו סמל)‏ .Meni yuzevich ♦ בית חב"ד לכולם ♦ י"ד באב ה'תשע"ו • 00:24, 18 באוגוסט 2016 (IDT)

הסדרה הזו אינה קשורה למחלוקת הפנימית בחב"ד, אפילו השם של הסדרה הוא "אגרות קודש כ"ק אדמו"ר", בלי שליט"א ובלי מלך המשיח (למרות שבתוך הספר כן כתוב מלך המשיח, אך ללא שליט"א) יעקב בן שמואל - שיחה 18:45, 19 באוגוסט 2016 (IDT)

אם אני מו"ל עכשיו ספר של אגרות של הרבי תחת השם "אגרות קודש", הוא צריך להיות מצוין פה? כמדומני שזה ערך שעוסק בסדרה ספציפית‏ .Meni yuzevich ♦ בית חב"ד לכולם ♦ י"ז באב ה'תשע"ו • 20:55, 20 באוגוסט 2016 (IDT)

כן, אם תוציא סדרה מקבילה ומתחרה (לא ליקוטים וכדומה) - נציין זאת. נרו יאיר • שיחה • ט"ז באב ה'תשע"ו • 21:27, 20 באוגוסט 2016 (IDT)

ובמיוחד שזוהי מחלוקת למי שייכת זכות העריכה, וזה לא מתפקידך לקבוע מסמרות בעניין זה יעקב בן שמואל - שיחה 13:09, 21 באוגוסט 2016 (IDT)

אילו אגרות הודפסו

לנרו, העורכים סיפרו מספר פעמים שכך הם עשו, ניתן גם להיווכח בכך בעלעול אקראי בספרים, כל המכתבים השגרתיים של ברכות והוראות שחב"דניקים ואחרים קיבלו באותם שנים לא נכנסו, מכתבים לרגל לידת כל בן או בת, מכתבים לבר/בת מצוה. מכתבים לחתונה וכדו'.--שיע • (שיחה) • כ"ח באב ה'תשע"ז • 00:20, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

אם יובאו מקורות כאלה לגבי המדיניות נוכל גם לדייק לפיהם מה בדיוק הכניסו ומה לא, או לפחות מה אמרו. נרו יאיר • שיחה • כ"ח באב ה'תשע"ז • 00:23, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

בקישורים חיצוניים מופיעות סקירה וכן הרצאה, בסקירה מפורט על הוראות וכללים מה להכניס ומה לא, ואני מתאר לעצמי שגם בהרצאה. באף אחת לא מפורט שמכתבים מהסוג הנ"ל שפירטתי לעיל לא הוכנסו, כי זה דבר כל כך פשוט שאין טעם לציינו. והוא גם מוכח כפשוט, מאות ה'תשורות' שנדפסות בחב"ד מכילות מכתבים רבים בנוסח שאין בו חידוש, וכולם לא נדפסו כמובן. --שיע • (שיחה) • כ"ח באב ה'תשע"ז • 23:03, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

כלומר הרבי לא היה צריך להורות להם לא להכניס את השגרתיים כי זה היה מובן מאליו? אז אולי צריך לכתוב את זה בלשון "ככל הנראה". נרו יאיר • שיחה • כ"ח באב ה'תשע"ז • 23:32, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

הבנת אותי נכון. לדעתי זה לא נכון לכתוב על דבר ודאי 'ככל הנראה'. ופירטתי לעיל הוכחה פשוטה לכך שהדבר ודאי שמכתבים אלו לא נכנסו. --שיע • (שיחה) • ל' באב ה'תשע"ז • 01:49, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

אני מצטרף לשיע כספי - שיחה 01:55, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

דיוק בערך

בתוך הערך נכתב "…בחלק מהכרכים הוסיף העורך בתחילת הספר מבוא ובו סקירה על תוכן המכתבים", ולדעתי צריכים לשנות את הנוסח, א. בכל הכרכים יש סקירה על תוכן המכתבים, ובנוסף לזה בחלק מהכרכים יש סקירה לא על תוכן המכתבים (שזה יש בכל הכרכים) אלה סקירה על השנים שבאו נכתבו האיגרות, שכתוצאה מאותם שנים יש הרבה מכתבים שקושרים לאותו שנה וכדומה, ולא באתי אלה להעיר לחיים • כ"ג בחשוון ה'תשע"ח 23:46, 12 בנובמבר 2017 (IST)

קישורים

אבגד, בקשר לעריכה שלי רציתי פשוט לעדכן שבאתר HebrewBooks (שלא בשיתוף ספריית חבד) יש את כל האגרות כולל 3 מתורגמים ועדיף שיהיה רק קישור לשם, זה הכי נוח והכי טוב לחיים • כ"ח באדר ב' ה'תשע"ט 00:34, 4 באפריל 2019 (IDT)

ראשית אם אתה רוצה שנדע על מה אנחנו מדברים. תביא את הקישור שמרכז הכל לכאן, קישור ישיר בו יש הכל. שנית אני חושב שהמתורגם צריך להיות בנפרד. אבגד - שיחה 01:01, 4 באפריל 2019 (IDT)

זה קישור כללי לאתר, שם תעשה חיפוש של אגרות קודש ותראה שיש שם את כל הספרים, כולל בפרים שהיו חסרים לחיים • כ"ח באדר ב' ה'תשע"ט 01:20, 4 באפריל 2019 (IDT)

תודה שאתה מביא לי קישור לאתר היברו בוקס. מעולם לא שמעתי וראיתי המיזם הזה. תודה. כעת אני רגוע. תגיד, הכל בסדר איתך? אתה רוצה להביא בקישור החיצוני של הערך קישור לדף הבית של היברו בוקס? מה עובר עליך? לחלופין האם אתה רוצה להוסיף כמה קישורים מול קישור אחד? לא מבין את החשיבה שלך. אתה חשבת לפני שעשית? אבגד - שיחה 07:20, 4 באפריל 2019 (IDT)

חשבתי פשוט שתביא קישור לתוך האתר רק לרשימת הספרים של האגרות קודש, ששם יש הכל לחיים • כ"ח באדר ב' ה'תשע"ט 17:16, 4 באפריל 2019 (IDT)

ואני שאלתי אם יש לך קישור ישיר לאתר בו מרוכז כל האגרות קודש. כדי שנוכל להבין אחד את השני אבל אתה לא מביא, כנראה שאין. אז אי אפשר להמשיך את הדיון. אבגד - שיחה 19:59, 4 באפריל 2019 (IDT)

תעשה קישור, אני פשוט לא יודע איך בדיוק לעשות את זה לחיים • כ"ח באדר ב' ה'תשע"ט 22:08, 4 באפריל 2019 (IDT)

זה בדיוק הנקודה. אי אפשר לעשות קישור רק לאגרות קודש בהיברו בוקס. ולכן כל מה שאתה מנסה לעשות לא רלוונטי. בהצלחה. אבגד - שיחה 22:40, 4 באפריל 2019 (IDT)

אתה קובע שאי אפשר מנסיון ? אני יודע שיש כן קישורים להיברו בוקס לספרים מסוימים, לכן כדאי שתברר את העניין אצל מי שכן יודע לחיים • כ"ח באדר ב' ה'תשע"ט 23:38, 4 באפריל 2019 (IDT)

מה הבעיה כעת? כל הקישורים בפנים סודרו. אבגד - שיחה 00:12, 5 באפריל 2019 (IDT)

עדיין לא הכל לחיים • כ"ט באדר ב' ה'תשע"ט 00:34, 5 באפריל 2019 (IDT)

מסתבר שלא הסתכלת. סתכל שוב. אבגד - שיחה 00:44, 5 באפריל 2019 (IDT)

עכשיו, אז הסט בפורמט ספר: כרכים א' - כ"ב (באתר otzar770)‏ מיותר לחיים • כ"ט באדר ב' ה'תשע"ט 00:46, 5 באפריל 2019 (IDT)

אוקיי, אני רואה שהפעם מקצועית אתה צודק אבגד - שיחה 00:49, 5 באפריל 2019 (IDT)

בוצע. אבגד - שיחה 00:51, 5 באפריל 2019 (IDT)

אגב, לא משהו מעשי, סתם שתדע: יש ארבעה חלקים של מתורגם. כעת הכל בפנים. אבגד - שיחה 01:01, 5 באפריל 2019 (IDT)

יודע, וכבר כתבתי את זה שיצא חלק ד' לחיים • כ"ט באדר ב' ה'תשע"ט 01:45, 5 באפריל 2019 (IDT)

הערת שולים

"לאחר פטירתו של הרבי התפתח בחסידות חב"ד (בעיקר בקרב הזרם המשיחיסטי[7])" ובהערת שוליים " קובי נחשוני, הרב שרלו על אגרות הקודש: דרישה אל המתים, באתר ynet, 26 באוגוסט 2008". אני אשמח לדעת איך דעתו של הרב שרלו קשורה כאן? ישנה פסקה שעוסקת בדעות של רבנים מחוץ לחב"ד בתחום. ושם ראוי שדעתו תובא בין שאר הדעות הקיימות. אבל מה דעתו קשורה למשפט "בעיקר בקרב הזרם המשיחיסטי". תמוה לי ההקשר...--יאללה בלגן - שיחה 19:41, 28 ביולי 2020 (IDT)

אתה מתבלבל מאוד. הערת שולים הזו כפי שכתבתי בתקציר העריכה, היא מקור לזה שזה מנהג בעיקר לזרם המשיחיסטי. סוף רות עבור. מה אתה מתפעל מהכותרת? כך נהוג לעשות כאשר מביאים באופן מלא את הקישור, שם הכותב, כותרת, וכו. אבגד - שיחה 19:45, 28 ביולי 2020 (IDT)

איך הרב יובל שרלו יכול להיות מקור לכך שזה מנהג שנפוץ בעיקר לזרם המשיחסטי? בלי להתייחס לגוף הטענה שזה לא נכון "ביודעי ומכירי קאמינא"--יאללה בלגן - שיחה 19:49, 28 ביולי 2020 (IDT)

אתה חולק על המקור אבל אני מסכים איתו. בתוך עמי אנוכי יושבת וזה נכון. אבל זה לא משנה, מסתמכים פה על מקורות. אבגד - שיחה 19:56, 28 ביולי 2020 (IDT)

בכל מקרה - מה הבעיה בזה? מה אתה מתבייש? אתה חושב שמשיחסטים דבר רע? הרי אתה ממש מזדהה עם זה. אז אין בעיה שזה כתוב. בהצלחה. אבגד - שיחה 19:57, 28 ביולי 2020 (IDT)

לא אתייחס למקום האישי שאתה שואל. אבל המקור הזה הוא בדיחה לכשעצמה. כי זה אפילו לא הרב שרלו כותב את ה אלא הכתב והוא מציג את חב"ד און-ליין כהאתר המשיחסטי שעונה לו. מה שמלמדך שמהמקור הזה אפשר להבין שכולם כותבים באגרות קודש--יאללה בלגן - שיחה 21:01, 28 ביולי 2020 (IDT)

שאני אבין. אתה חולק שהאגרות קודש יותר מזוהה עם הצד המשיחיסטי? אבגד - שיחה 23:03, 28 ביולי 2020 (IDT)

לא. אבל אני חולק זהשזה בעיקר בזרם המשיחי. רוב רובם של חסידי לב"ד כותבים לרבי דרך האגרות קודש. ויוכיח הטורים שהיו בזמנו בשטורעם על הנושא שאותם כתבו רק כאלה מהרם האנטי המשיחסיטי(הזרם המתון בלע"ז).

בכל מקרה דעתי האישית לא נוגעת המקור שיש הוא בדיחה ויש להורידו--יאללה בלגן - שיחה 23:17, 28 ביולי 2020 (IDT)

המקור אינו בדיחה ואין להסירו. יום טוב. מצידי הדיון מוצא. אבגד - שיחה 23:23, 28 ביולי 2020 (IDT)

אני הסברתי למה המקור בדיחה. יש לך תשובה להסבר?--יאללה בלגן - שיחה 23:27, 28 ביולי 2020 (IDT)

זה מקור מספיק מהימן. ואתה לא חולק על הנקודה שלה זה משתמש כמקור. כך שאין סיבה הגיונית להסיר המקור הזה. אבגד - שיחה 23:34, 28 ביולי 2020 (IDT)

קובי נחשוני הוא מקור מהימן? אדם שמציג את חב"ד און ליין כאתר משיחסטי?--יאללה בלגן - שיחה 23:36, 28 ביולי 2020 (IDT)

הוא לא מציג את חבד אונלין כמשיחיסיטי הוא מביא התגובות הקשות שכנראה כתבו זאת משיחיסטים שגם צופים כמו שאתה יודע בחבד און ליין. וכן. כן קובי נחשוני הוא מקור מהימן. אבגד - שיחה 23:44, 28 ביולי 2020 (IDT)

מה גם שיש הסתייגויות של הזרם המתון. מר' יואל קאהן ממשיך ביוסף שמחה גינזבורג שמופיע בהערה בערך ועוד רבים וטובים. אבגד - שיחה 23:46, 28 ביולי 2020 (IDT)

ועוד רבים וטובים שתומכים וכותבים. אבל בסדר מקבל את מה שאתה אומר. לא מסכים אבל זה מה יש--יאללה בלגן - שיחה 23:47, 28 ביולי 2020 (IDT)

ליקוטים וכדומה

האם נראה לכם שיש ענין להוסיף פסקה על ספרי ליקוט כדוגמת אוצר אגרות קודש, אגרות מלך, אגרות קודש בעניני גאולמ"ש וכו?--יאללה בלגן • שיחה • י' באלול ה'תש"ף 16:53, 30 באוגוסט 2020 (IDT)

כבר דנו על זה ביחד לעיל. שכחת? אבגד - שיחה 18:04, 30 באוגוסט 2020 (IDT)

זוכר, כבר אז חלקתי עליך, ואני רוצה להביא את זה לדיון כללי--יאללה בלגן • שיחה • י"א באלול ה'תש"ף 18:28, 30 באוגוסט 2020 (IDT)

עכשיו אני שם לב שאתה גם שאלת על העניין, מה שמעלה בי תמיהה מדוע אז התנגדת...--יאללה בלגן • שיחה • י"א באלול ה'תש"ף 18:30, 30 באוגוסט 2020 (IDT)

אף אחד אינו מונין להביע את דעתו בנשא?--יאללה בלגן • שיחה • י"ב באלול ה'תש"ף 21:14, 31 באוגוסט 2020 (IDT)

ודאי לא להרחיב. אולי אזכור של שמות כמה ליקוטים בולטים. נרו יאיר • שיחה • י"ב באלול ה'תש"ף • 14:50, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

אזכור שמות בטח לא. יש פה זה נראה אינטרנסים נסתרים לקדם כמה הוצאות לדעתי. הכנסתי כעת לבפנים איזור שיצאו ליקוטים רבים זה די והותר. אבגד - שיחה 18:17, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

אני חושב שציון בהערה כמה מהליקוטים הוא דבר נכון ביותר, מישהו חולק?--יאללה בלגן • שיחה • י"ג באלול ה'תש"ף 19:36, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

נדמה לי שאבגד כבר חלק, בהודעה שעליה הגבת. נרו יאיר • שיחה • י"ג באלול ה'תש"ף • 12:48, 2 בספטמבר 2020 (IDT)

התכוונתי מלבד אבגדיאללה בלגן • שיחה • י"ג באלול ה'תש"ף

מהדורות

אני לא רוצה לשנות לפני דיון בשיחה אבל הרב חזן לא הוציא מכרך כ"ה אלא מכרך כ"ב והרב לוין הוציא עד כרך כ"א והמשיך בכרך כ"ד כך שמה שכתוב כעת בערך לא נכון. אני מדבר על המספור של האגרות שנכתבה כ'מהדורה מקבילה' שלא הבנתי מי החליט שזו המהדורה המקבילה ולא זו שמוציא הרב לוין ● קער א וועלט • שיחה • 02:03 • י"א באלול ה'תש"ף

הרב לוין מעולם לא הוציא כרכי אגרות קודש. הוא ערך עד כרך כ"א את הכרכים שיצאו לאור על ידי קה"ת והרב חזן ערך את הכרכים כ"ב-כ"ג גם כן בהוצאת קה"ת. לאחר שהרב חזן עזב את קה"ת – חזר הרב לוין למלאכת העריכה. לכן המהדורה של קה"ת היא הרשמית, והסידרה של הרב חזן היא סידרה מקבילה. פב"פ - שיחה 02:41, 31 באוגוסט 2020 (IDT)

אז טעות היא בידך, הרבי לא הורה לקה"ת להדפיס את ספרי האגרות קודש אלא לרב לוין והוא זה שהשיג את המכתבים בהוראת הרבי מהרב סימפסון שנתן לו כדי להוציא בסט אגרות קודש, לאחר מכן הוא העביר את העבודה לרב חזן שהלך לבקש בעצמו מהרב סימפסון עד היום הזה. וראה בקישור כאן את השתלשלות האירועים ● קער א וועלט • שיחה • 03:20 • י"א באלול ה'תש"ף

לא הבנתי את הטעות שלי. כמו שכתבתי – הרב לוין לא הוציא את כרכי אגרות קודש אלא רק ערך אותם (נכון, בהוראת הרבי), והבעלות על האגרות קודש (ככל תורת אדמו"רי חב"ד) היא של קה"ת ולא של הרב לוין. פב"פ - שיחה 05:03, 31 באוגוסט 2020 (IDT)

היי בלאגאן מה שלומך. קער אני יענה בהמשך. אבגד - שיחה 06:49, 31 באוגוסט 2020 (IDT)

שלומי מצוין, מה איתך?--יאללה בלגן • שיחה • י"א באלול ה'תש"ף 10:55, 31 באוגוסט 2020 (IDT)

מנין לך שכל בקשה של הרבי למישהו להוציא ספר זה שייך לקה"ת? המדד לראות אם זה בבעלות קה"ת הוא לראות האם היה להם את הסמכות להחליט שהרב לוין לא יערוך את הסדרה, אם אין להם את הסמכות לעשות את זה (ואין להם) כנראה שזה לא בבעלותם ● קער א וועלט • שיחה • 08:06 • י"ב באלול ה'תש"ף

וזה מבלי להיכנס לדיון אם זה שייך לקה"ת או לועד להפצת שיחות ● קער א וועלט • שיחה • 08:07 • י"ב באלול ה'תש"ף

אמת פשוטה יש אחת. מי שמוציא את הסדרה זה קה"ת. הם תמיד הוציאו. לאף אחד אחר מעולםלא היה קשר לזה. חזן היה שני כרכים ואז העיפו (אותו יחד עם ההעפה מהעבודה בספריה) הוא נפגע אז פתח סדרה מתחרה בקהת. סוף רות עבור. כל השאר גיבבוים. בעדינות. תצליח. והודעתך האחרונה תוכיח. מעולם לא היה שום קשר לועד להפצת שיחות וגם לסדרה של חזן אין קשר לועד להפצת שיחות. אני יודע אישית. יום טוב. אבגד - שיחה 08:25, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

אתה לא ענית על שאלתי אלא פשוט קבעת עובדה. ● קער א וועלט • שיחה • 09:10 • י"ב באלול ה'תש"ף

נראה לי כדאי שיותר נתמקד בדיון עצמו, יש פה שני פרטים דבר ראשון ממתי התחילה החלוקה בין שתי הסדרות, אז אני אמח אם יש ברשות מישהו את שתי הסדרות שיבוק על חלקים כב, כג, כד, האם הם אותם ספרים או לא, ואם לא אז שיתקן, לאחר מכן נעבור לדיון השני--יאללה בלגן • שיחה • י"ב באלול ה'תש"ף 11:27, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

אני חושב שבמט לאחור שלא היה צריך בכלל להכניס הרשימה של הסט המקביל. יש לדעתי להסיר זאת. אבגד - שיחה 18:25, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

כפי שציינתי כדאי להתמקד, האם החלקים כ"ב כ"ג כ"ד, הם חלקים זהים או שונים, יש למישהו מידע על כך?--יאללה בלגן • שיחה • י"ג באלול ה'תש"ף 19:03, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

כרך כ"ב יצא לפני תשנ"ד עם 'כ"ק אדמו"ר שליט"א' כך שאין מהדורה אחרת. כרך כ"ג יש מהדורה אחת שאותה הכין הרב חזן והדפיסו אותה אלו שחשבו שהם בעלי הבית על האגרות קודש ללא רשותו, כנ"ל כרך כ"ד אלא שאותו הדפיס גם הרב חזן בשנת תש"פ. יש לציין בערך גם שכל המכתבים נמצאים אצל הרב סימפסון והוא נותן אותם לרב חזן לצורך הדפסת האגרות, והספרים שמדפיס הרב לוין הם העתק של הספרים של הרב חזן בהוספת מכתבים שהגיעו אליהם באופן פרטי (שאגב, חלקם נכנסו נגד דעתו המפורשת של הרבי). ● קער א וועלט • שיחה • 00:27 • י"ג באלול ה'תש"ף

שאלה פשוטה, עמוד 33 שווה בשני הספרים?--יאללה בלגן • שיחה • י"ג באלול ה'תש"ף 00:54, 2 בספטמבר 2020 (IDT)

אם שאלתך על חלק כ"ד (שרק בו יצאו שני מהדורות) אפשר לבדוק את זה אבל כלל לא בטוח. אחרי שהרב חזן הכין אותו הוסיפו בו כ-15 מכתבים במקומות שונים בספר, והשנה כשהרב חזן הדפיס בעצמו הוא הוסיף 15 מכתבים אחרים במקומם, כך שעמוד 33 סביר להניח שהוא ממוקם בתחילת הספר (או בסוף הפתח דבר) וזה אותו דבר אבל בהמשך הספר זה מתחלק ● קער א וועלט • שיחה • 01:35 • י"ג באלול ה'תש"ף

שאלתי היא ל החלקים כ"ב, כ"ג, כ"ד, אותו עמוד? אני רוצה קודם לסיים את החלק הראשון של הדיון, ממתי יש שתי מהורות--יאללה בלגן • שיחה • י"ג באלול ה'תש"ף 09:08, 2 בספטמבר 2020 (IDT)

? ● קער א וועלט • שיחה • 09:15 • י"ג באלול ה'תש"ף

תקשורת חוץ

נרו יאיר - בעריכתך האחרונה הורדת את טענת המתנגדים העיקרית: אין שום מקור, לא בתוך החסידות ולא מחוצה לה, שבכתיבה באגרות מקבלים תשובה מהרבי. מדובר בהמצאה של אדם בן דורנו. (המקורות המובאים הם לענין גורל וכדומה. לא "תשובה מהרבי"). עוד: יש לסמוך על הרבי שימצא את הדרך לענות. זה לא "טוענים" אלא שיחה מפורשת של הרבי, הנמצאת במקור. הצורב - שיחה 09:53, 12 באוקטובר 2020 (IDT)

מקור לדברים ראה כאן: מקבלים תשובה, השאלה ממי?. הצורב - שיחה 18:48, 12 באוקטובר 2020 (IDT)

טענה שהרבי הדריך אחרת חזקה יותר מטענת "אין מקור", ובכל מקרה גם זה נשאר עדיין במשפט "לדעתם יש לסמוך על הרבי ולא לקבוע באיזה אופן יגיע המענה". נרו יאיר • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תשפ"א • 12:42, 13 באוקטובר 2020 (IDT)

מה? גם כשהרבי הדריך אחרת יתכן וישנם דרכים נוספות (הרבי לא אמר רק להתייעץ עם ידידים מבינים וכדומה). הטענה העיקרית היא שהמקורות בהם מנופפים המצדדים אינם אומרים דבר.

בכל מקרה, לא עלינו לקבוע מה יותר "חזק". זוהי טענת המתונים, הבאתי מקור, והיא צריכה להופיע בערך. הצורב - שיחה 16:41, 13 באוקטובר 2020 (IDT)

ברור שעדיף לעשות מה שהרבי אמר על פני מה שלא אמר, אבל זה נראה לי ויכוח מיותר, אחדד מעט יותר. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תשפ"א • 16:53, 13 באוקטובר 2020 (IDT)

תודה. והוספתי את המאמר בקישורים חיצוניים. הצורב - שיחה 17:34, 13 באוקטובר 2020 (IDT)

שיחזור

הצורב, אם תוכל להסביר מה הסיבה ש'קברו' עדיף מ'לרבי' כשזה היפך מה שכתוב בציטוט בהערה (שישלחו לרבי כדי שיקרא על הציון). מה הענין לשים שני נקודות בסוף משפט. המילים 'חסרי מקור' קצת מצחיקים אחרי שמובאים את המקורות של המשיחיסטים ולכן השארתי את ה'חידוש מנהגים' שאמנם זה היה חידוש מנהג שלא היה קודם אבל לא חסר מקור ● קער א וועלט • שיחה • 14:42 • ד' בחשוון ה'תשפ"א

א. במקור כתוב "לשלחו ע"מ לקראו על הציון שלו", כלומר על קברו. ב. אתקן את הנקודות. ג. המילים "חסרי מקור" מבטאים את טענת המתנגדים למנהג כי בכל "מקורות" המצדדים לא נמצא כלל שבכתיבה באגרות וכיו"ב מקבלים תשובה מהרבי (אלא בדרך השגחה פרטית וכדומה). מדובר בהמצאה של אדם בן דורנו. הצורב - שיחה 15:53, 22 באוקטובר 2020 (IDT)

א. לשלוח לרבי כדי שיקרא את המכתב על ציון אדמו"ר הריי"צ ככל המכתבים, הרי תסכים איתי שאף אחד לא שלח מכתבים לאוהל וכולם שלחו לרבי. ג. איך שזה מנוסח כרגע זה מדבר באופן כללי על הכתיבה לרבי באגרות ואם לפרט מסוים אין מקור אי אפשר לכתוב שכל המנהג בלי מקור, לכן, אתה יכול לנסח מחדש בצורה שיהיה ברור שרק הפרט שהזכרת בלי מקור ולא כל המנהג או לחילופין לעשות מה שאני עשיתי (קצת יותר הגיוני לדעתי במקום לבאר את פרטי הערך), כשיקולך ● קער א וועלט • שיחה • 01:55 • ה' בחשוון ה'תשפ"א

א. יש להיצמד למקור, לא "תסכים איתי". ג. אני מבין שאתה נמנה על המצדדים. תשאיר בבקשה מקום גם לטיעוניהם של מתנגדי המנהג; זוהי טענתם. הצורב - שיחה 07:25, 23 באוקטובר 2020 (IDT)

א. אתה בעצם אומר שהחסידים פעם לא נצמדו למקור? חוץ מזה שגם במקור כתוב לשלוח על מנת לקרוא על הציון.. ולא לשלוח לציון. ג. אני משאיר מקום לטענות הגיוניות אבל לא למשהו שיגחך את הערך ולכן כתבתי לך שתערוך כשיקולך אבל תערוך ● קער א וועלט • שיחה • 08:48 • ה' בחשוון ה'תשפ"א

להזכירך, המכתב הזה הוא מלפני קבלת הנשיאות, והרבי לא הורה שישלחו לו עצמו מכתבים. קרא שוב, המשמעות פשוטה מאוד: לשלוח לציון. הדבר היחיד שמגוחך פה זה התעקשות על מנהג מצוץ מן האצבע (שלא אדע מה שייכותו למיתולוגיה המשיחיסטית), ואטימת אוזניים לכל טיעון הגיוני בעניין. הצורב - שיחה 12:10, 23 באוקטובר 2020 (IDT)

אין מקרא יוצא מידי פשוטו, אשמח שמישהו נייטרלי יקרא את הציטוט: "יצייר עצמו, בעת קריאת הפ"נ, כאלו עומד לפניו. להניח הפ"נ אחר כך בין דפי מאמר, קונטרס וכו' של תורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ. ולשלחו (אם באפשרי בו ביום) על מנת לקראותו על ציון שלו" ויסביר אם הרבי כותב לשלוח את המכתב לציון או כמו תמיד לשלוח אליו והוא יקרא אותו על הציון כשגור בפיו "אזכיר על הציון" ● קער א וועלט • שיחה • 04:53 • כ"ח באייר ה'תשפ"א

מהדורת זאקליקובסקי

הכנסתי עריכה שלענ"ד כדאי להשאיר למרות שכואב לחלק. הסדרה המקורית שעברה את הגההת הרבי היא כ"ב כרכים בלבד, משם ואילך, שני עורכים - זאקליקובסקי וחזן, ואם כן על כן מן ההגינות להציג אותם בנפרד מהסדרה המקורית (ועדיין ישאר על מה לריב, מי הראשון ומי אחראי וכו') אך דבר ברור הוא שאם מציגים את האמת בצורה הוגנת מדובר בשני סדרות מקבילות שלא שייכות לסדרה המקורית שנערכה על ידי הרשד"ב לוין והרב סימפסון בהגהתו של הרבי בעצמו. בתקווה להבנה ושלא יושחתו השינויים על ידי הקנאים למחלוקת המוסדות וכו'. תודה

מתנגד לעריכות הללו. הערך עוסק בסדרת ספרים שמתחילתה ועד היום יוצאת לאור על ידי הוצאת קה"ת בעריכת שלום דובער לוין. זה שסימפסון (ואחרים נוספים) החליטו להדפיס מכתבים מהארכיונים שלהם בהוצאה עצמית או אחרת לא "מפצל" את הסדרה. מיותר לציין שכל המכתבים נכתבו והוגהו על ידי הרבי. הצורב - שיחה 01:58, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

הכנסת ספרי ליקוטים מתוך אגרות הקודש אל תוך הערך- כן או לא?

בסדרת עריכות לאחרונה, הוסיף משתמש:MOSHE AMOZIGH לערך את כלל הספרים שלוקטו מתוך סדרת אגרות קודש. אבגד ביטל עריכות אלו בנימוק "אחרי 14 שנים אני חושב קצת אחרת..".

לדעתי, יש סיבות להכניס את ספרי הליקוטים לערך וגם סיבות שלא להכניס.

מחד, מדובר על ספרים שנלקטו רק מתוך סדרת "אגרות קודש" ובדרך כלל, מקובל להוסיף ספרים מסוג זה אל הערך. מאידך, הערך עוסק בכללות בסדרת הספרים שיצאו לאור בהוצאת קה"ת, והרבה מספרי הליקוטים לא יצאו לאור בהוצאה הנ"ל. נימוק נוסף דומה שלא להכניס את ספרי הליקוטים היא, שלא לתת פתח למי שמעוניין לשנות את הערך עצמו ולהכליל בו במקום בולט ספרי אגרות קודש שלא יצאו בהוצאת קה"ת.

אם הנימוק האחרון אכן רלוונטי, גם אני מצטרף לשלול את הכנסת ספרי הליקוטים. אם ניתן להוסיף אותם וגם לעמוד על כך שעיקר הערך (סדרת "אגרות קודש") עוסק אך ורק בספרים בהוצאת קה"ת, אני בעד להוסיף את ספרי הליקוטים.

אודה לבעלי הידע בחב"ד על חוות דעתם בעניין זה. ידך-הגדושה - שיחה 07:41, 9 בינואר 2022 (IST)

ראשית נזכיר שהטקסט שכתבתי הוא תגובה על מה שכתב המשתמש הנל בדף השיחה כאן לעיל: #יצא לאור לפני שלושה חודשים על משהו שכתבתי לפני 14 שנה. אז תהיתי בקול האם מתאים לשים וללא מסקנה. במשך הזמן אני חושב שבהחלט אין צורך.
לעניניו: מה זה מועיל? זה ערך על הספר עצמו. (זו שאלה) אבגד - שיחה 07:44, 9 בינואר 2022 (IST)

השאלה מופנית לMOSHE AMOZIGH אבגד - שיחה 08:02, 9 בינואר 2022 (IST)

א. על כל סדרת ספרים בכגון דא יש מהדורות מיוחדות, תרגומים וספרי ביאורים וליקוטים ונהוג להכניסם בתוך הערך.. בפרט כאשר מדובר ברשימה כל כך ארוכה וחשובה התופסת חלק כה נכבד בה.

ב. על החשש שלא יכניסו ספרים שאינם מקוריים אין מקום לדעתי כיוון שלספרים אלו אין נתינת מקום בערך זה לאחר שיש בו את שני הסדרות זו של קה"ת וזו של חזן. ומי שיוסיף אכן יהיה אפשר למחוק. כיון שאין להם חשיבות..

ג. באם היה רק ספר אחד המלקט כמו רק "אוצר אגרות קודש" לא היה חשוב לציין אך מדובר בכמות חשובה של ספרים התופסת נתח מכובד בהתמצאות בכרכי אגרות קודש והבנתם ועל כן חושבני שכדאי לציינם.

ד. זה מועיל כערך על הספר עצמו כיון שסדרת האגרות קודש אינה מסודרת לפי נושאים ועל מנת להתמצאות בה בקלות ספרי הביאורים מועילים מאוד!

ישר כח! אשמח לשמוע דעתכם בעניין. MOSHE AMOZIGH - שיחה 14:36, 9 בינואר 2022 (IST)

אני לא בטוח בהכנסת כל הפרטים אבל יש לציין שהסדרה תורגמה לעברית, אנגלית (חלקית) וכו' ● קער א וועלט • שיחה • 15:01 • ז' בשבט ה'תשפ"ב (09/01/2022) (IST)

אז משה, אתה חושב שזה מועיל לקורא אבגד - שיחה 05:21, 11 בינואר 2022 (IST)

כן. חושב.

אתה יותר מומחה ממני. אבל אני חושב שמאוד יוסיף לקורא הערך לדעת על ספרי הליקוטים השונים לפי נושאים... MOSHE AMOZIGH - שיחה 00:40, 16 בינואר 2022 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון) שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://igrot.org.il/%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%95%D7%99-%D7%A2%D7%A8%D7%95/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20170531164611/http://igrot.org.il/%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%95%D7%99-%D7%A2%D7%A8%D7%95/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 09:15, 6 בנובמבר 2022 (IST)

שם הערך

למה לא כתוב בשם הערך את המילה רבי מנחם מענדל שניאורסון מנחם מענדל ל - שיחה 16:08, 14 באוגוסט 2023 (IDT)