שזיף הדב

שזיף הדוב
	שזיף הדוב
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	ורדנאים
משפחה:	ורדיים
סוג:	פרונוס
תת־סוג:	שזיף
מין:	שזיף הדב
שם מדעי
	Prunus ursina; ‏קוטשי

שְׁזִיף הַדֹּב (שם מדעי: Prunus cocomilia, שם נרדף: Prunus ursina) הוא עץ נשיר ונדיר ממשפחת הוורדיים^[1]^[2]. גובהו 3 עד 6 מ', ענפיו קוצניים מעט ופירותיו בגוונים של סגול-אדום עד אדום. העץ גדל בעיקר בבתי גידול סובטרופיים, ובישראל הוא נפוץ בחורש הים-תיכוני הגבוה שבגליל העליון, ברמת הגולן ובחרמון^[3].

תפוצה ומעמד טקסונומי

תחום תפוצתו הטבעי של שזיף הדוב משתרע מדרום-מזרח אירופה (איטליה, יוגוסלביה, אלבניה, יוון, ואיי הים האגאי המזרחיים), דרך טורקיה, ועד למזרח הים התיכון (לבנון, סוריה וישראל)^[1]. לדעת הבוטנאים הישראלים, שזיף הדוב הוא מין עצמאי ואין לאחדו עם המין האירופי (Prunus cocomilia), ולדעתם, הוא מוגבל בתפוצתו רק למזרח התיכון, ולכן נחשב כמין אנדמי לישראל וסוריה-לבנון.

בניגוד לשזיף הדובדבן (Prunus cerasus), הגדל בחרמון ברום של כ-1,950 מטרים במדרונות שמעל לדולינות שיאון, שזיף הדוב אופייני לרום נמוך יותר בארץ, בין 800 ל-1,750 מטרים^[4].

מין נוסף הקשור לאזור זה הוא שְׁזִיף קֶרַסִיָה (Prunus cerasia), אנדמי לסוריה ולבנון, שגודל באופן מסורתי בסוריה ובישראל כצמח תרבות. זהו עץ או שיח בעל פירות קטנים בצבע כחול-שחור^[5]^[6]. לפי חלק מהחוקרים ייתכן שהוא זן של שזיף הדובדבן.

פנולוגיה - מחזור חיים

שזיף הדוב עומד בשלכת מתחילת דצמבר ועד אמצע פברואר, ופריחתו הלבנה מקדימה את הלבלוב שמתחיל בסוף מרץ. הפריחה מתחילה בצבע ורוד והופכת ללבנה, והיא מופיעה מאוחר יותר משאר בני משפחת הוורדיים. עונת הפריחה נמשכת מסוף פברואר ועד סוף אפריל, ושיאה לרוב בחודש מרץ. הפרי הירוק מתחיל להתפתח כבר מאמצע מאי, והבשלתו המלאה מתרחשת בקיץ, בין סוף אוגוסט לאמצע ספטמבר. הפצת הזרעים מסתיימת בתחילת נובמבר^[3].

ההאבקה הדדית בלבד, על-ידי דבורים הניזונות מצוף ומאבקה.

מאפיינים מורפולוגיים

כמו שאר העצים בישראל ממשפחת הוורדיים, שזיף הדוב הוא עץ נשיר. הפרחים מרובים, גדולים יחסית, בולטים לעין, לרוב ריחניים מאוד ומכילים צוף. ההאבקה נעשית באמצעות חרקים. לפרחים 5 עלי גביע, 5 עלי כותרת ומספר רב של אבקנים.

שזיף הדוב הוא עץ קטן, שגובהו נע בין 3 ל-6 מטרים, וגזעו מעוקל. העץ מסוגל להתחדש מגזעו או מצוואר השורש לאחר כריתה או שריפה.

הענפים זקופים ואינם ישרים לחלוטין (לא ממש זיגזג). חלק מהענפים הצדדיים מתחדדים לקוצים. הענפים הצעירים שעירים-קטיפתיים או חלקים, כאשר מין זה מראה שונות רבה ברמת השעירות של הענפים והעלים^[7].

הניצנים ארוכים-חרוטיים וחדים יחסית. הלוואים נשירים. הפטוטרת באורך 1 עד 2 ס"מ והיא קצרה פי 3 עד 4 מאורך הטרף.

העלים מסורגים או מקובצים, פשוטים ונשירים. אורכם נע בין 2 ל-5 ס"מ ורוחבם בין 1.5 ל-3 ס"מ. טרף העלה דמוי ביצה-אליפטית עד מאורך, שפתו חרוקה, וצבעו ירוק-אפור. צדו העליון של העלה חלק בדרך כלל, בעוד צדו התחתון מכוסה בשערות עדינות.

הפרחים דו-מיניים, ערוכים בזוגות או בודדים, ברוב המקרים פורחים לפני הופעת העלים. עוקצי הפרחים קצרים באורך כ-5 מ"מ.

הצופן מתפתח על המצעית ויוצר טבעת בין האבקנים ובסיס השחלה^[8].

הגביע חלק, בעל 5 אונות, עם עורקים בולטים. צינור הגביע באורך 5 עד 6 מ"מ, והאונות באורך 4 עד 5 מ"מ, וצורתם אליפטית-מוארכת רחבה עם קצה קהה. הגביע נשיר.

הכותרת מורכבת מ-5 עלי כותרת בצבע לבן עד ורוד, שאורכם 0.8–1 ס"מ וצורתם דמוית ביצה עד מעגלית^[9].

האבקנים, שמספרם 30 או יותר, מפורדים וקבועים בצינור הפרח.

השחלה עלית, בעלת עלה שחלה אחד, מגורה אחת ושתי ביציות. בדרך כלל רק אחת מהן מתפתחת לזרע.

עוקץ הפרי קצר, מעוצה ושעיר, באורך כ-5 מ"מ, בניגוד לעוקץ הפרי של שזיף הדובדבן, שהוא דק, קרח, ואורכו 10 מ"מ או יותר.

הפרי הוא בית גלעין בקוטר 2 עד 3 ס"מ, כדורי או כמעט כדורי, בצבע אדום-סגול או צהוב, וכמעט חלק. הגלעין חלק והציפה עסיסית וצבעה ורוד או סגול. הפירות דומים לפרי המשמש והם ראויים למאכל אדם, אבל הם לרוב חמוצים מאוד וטעמם אינו משובח. הפרי שמבשיל בקיץ, אכיל רק לתקופה הקצרה בין הבשלתו (לפני כן הוא עפיץ) לבין רקבונו המהיר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שזיף הדב בוויקישיתוף

שזיף הדב, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
שזיף הדב, באתר צמח השדה
שזיף הדב, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
שזיף הדב, באתר GBIF (באנגלית)
שזיף הדב, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² Prunus cocomilia Ten., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
^ Prunus cocomilia Ten., WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏4-6-2024
^ ¹ ² שיזף הדוב, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
^ שזיף הדובדבן, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
^ מיכאל זהרי, כל עולם הצמחים, תל אביב: עם עובד בע"מ, 1982, עמ' 423
^ Prunus cerasia Blanche ex Post, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
^ Zohary, M., Flora Palaestina – Part One, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1972, עמ' 24
^ א. פאהן, אנטומיה של הצמח, מהדורה שניה מורחבת ומעודכנת, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987, עמ' 531
^ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 290

ערך זה הוא קצרמר בנושא בוטניקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[:0-1] ¹ ² Prunus cocomilia Ten., POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[2] Prunus cocomilia Ten., WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏4-6-2024

[:1-3] ¹ ² שיזף הדוב, באתר צמחיית ישראל וסביבתה

[4] שזיף הדובדבן, באתר צמחיית ישראל וסביבתה

[5] מיכאל זהרי, כל עולם הצמחים, תל אביב: עם עובד בע"מ, 1982, עמ' 423

[6] Prunus cerasia Blanche ex Post, POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[7] Zohary, M., Flora Palaestina – Part One, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1972, עמ' 24

[8] א. פאהן, אנטומיה של הצמח, מהדורה שניה מורחבת ומעודכנת, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987, עמ' 531

[9] נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 290

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]