שושנה היימן

שושנה היימן

לידה	3 בינואר 1923 גרמניה
פטירה	18 במרץ 2009 (בגיל 86) עין הוד, ישראל
לאום	ישראלי
מקום לימודים	בית הספר בצלאל החדש לאומנות ולאמנות (1941) רודי להמן (1946)
תחום יצירה	פיסול, חיתוך-עץ
הושפעה על ידי	רודי להמן
פרסים והוקרה	פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול (1951) פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול (1967)
בן או בת זוג	ט. כרמי

שושנה הימן (נכתב גם היימן) (3 בינואר 1923 – 18 במרץ 2009) הייתה פסלת, ציירת ומאיירת ישראלית.

ביוגרפיה

היימן עם בעלה ובנה, 1958

היימן נולדה לחיים ופרידה לבית רייס בשווביש-האל (Schwäbisch-Hall) בדרום גרמניה. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, עלתה לארץ ישראל עם משפחתה לארץ ישראל והם השתקעו בשכונת בת גלים בחיפה. בנעוריה עבדה בקרמיקה ובשנת 1939 החלה ללמוד בבצלאל החדש בירושלים. לאחר סיום לימודיה למדה פיסול בעץ אצל הפסל רודי להמן. עבודתה הייתה קשורה בתקופה מסוימת אל הפיסול "הכנעני" בשימוש שעשתה במוטיבים מן הפיסול המצרי והארכאי.

בשנים 1946–1948 למדה באקדמיה לאמנויות יפות בפירנצה ובבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות (בוז-אר) בפריז.

ב-1953 נמנתה על מייסדי כפר האמנים עין הוד.

בשנת 1955 איירה את הספר "שמוליקיפוד" מאת ט. כרמי, בעלה באותה עת. גיבור הסיפור, גדי, נקרא על שם בנם, גד צ'רני. באותה עת התגוררו בירושלים בשכונת טלביה.

בשנים 1958–1960 עסקה בציור ורישום, בין היתר איירה את הספר "דירה להשכיר" במהדורתו הראשונה ב-1959.

בשנת 1963 השתתפה בסימפוזיון בסלובניה, שכלל עשרה אמנים ממדינות שונות, בו פיסלה בעץ. השתתפה בהמשך בסימפוזיונים דומים בדנמרק ב-1997 ובקוריאה הדרומית ב-1999.

משנות השבעים שימשה כפרופסור באוניברסיטת חיפה, מ-1977 כיהנה כראש החוג לאמנות שם וב-1987 הוענק לה תואר פרופסור.

בשנת 1980 העתיקה את מגוריה לעין הוד.

בשנת 2003 פרסמה העיר דיסלדורף את "צילו של התן" ("Der Schatten des Schakals"), קובץ משיריה, לרגל יום הולדתה ה-80.

באפריל 2009 הוצגה במוזיאון הכט ובמוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח רטרוספקטיבה מיצירותיה.

גלריה

• 
  ראשונים, 1958
  עץ
  קמפוס אדמונד י' ספרא, האוניברסיטה העברית, גבעת רם, ירושלים
• 
  מבנה, 1988
  אוניברסיטת חיפה, חיפה
• 
  ללא כותרת, 2005
  בטון
  פארק רעננה, רעננה
• 
  ללא כותרת (לזכרו של מורן, בנם של גלילה וטוביה ריבנר, 1995
  בטון
  קיבוץ מרחביה
• 
  תימני ותימניה, חיתוך עץ, שנות ה-50 של המאה ה-20

פרסים

• 1948 – פרס אמנים חדשים
• 1951 – פרס דיזנגוף לפיסול
• 1967 – פרס דיזנגוף לפיסול
• 1967 – פרס אונס"קו

תערוכות יחיד

• 2009, "חיתוכי עץ", גלריה קיימא, יפו
• 2009, "חוזה במדבר", מוזיאון הכט, חיפה
• 2009, "ניצבת על קו האופק", מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח, הזורע
• 2000, "In Orbid", המוזיאון העירוני דיסלדורף
• 1994, המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן
• 1987, מוזיאון וילפריד ישראל
• 1986, "פיסול בעץ", הגלריה של אוניברסיטת חיפה
• 1959, בית האמנים בירושלים
• 1950, בית האמנים בירושלים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שושנה היימן בוויקישיתוף

• שושנה היימן: האתר הארכיוני הרשמי
• רשימת הפרסומים של שושנה היימן, בקטלוג הספרייה הלאומית
• מידע על שושנה היימן בקטלוג הספרייה הלאומית
• שושנה היימן, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
• שושנה היימן, באתר עין הוד
• צבי זהר, האמן הצעיר והקהל (מתוך נאום בפתיחת התערוכה לפיסול ורישום של שושנה היימן ב"בית־האמנים" בירושלים), על המשמר, 5 בספטמבר 1952
• רחל אנגל, רישומי שושנה היימן, מעריב, טור 2, 30 במרץ 1962
• תלמה אדר, הם היו עשרה...: הפסלת הישראלית שושנה היימן הייתה בין עשרת המשתתפים בסימפוזיון בינלאומי לפיסול, שנערך זו השנה השלישית ביוגוסלביה, מעריב, 8 באוקטובר 1963
• רחל אנגל, דו־שיח אמנותי – עם העץ: תערוכת הפסלים של שושנה הימן בגלריה "דוגית", מעריב, 15 באוקטובר 1965
• רחל אנגל, אדם ואדמה, מעריב, 19 בספטמבר 1986
• טלי תמיר, על קינה ומוות ביצירתה של שושנה הימן
• מרית בן ישראל, על איוריה של הימן בספר "שמוליקיפוד"
• שושנה היימן, דף שער בספרייה הלאומית