מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח
 | |
| מוזיאון וילפריד ישראל בקיבוץ הזורע | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מוזיאון לאמנות המזרח הרחוק |
| כתובת | קיבוץ הזורע |
| מיקום |
הזורע  |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1951 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1951 |
| אדריכל | אל מנספלד ומוניו גיתאי ויינראוב |
| קואורדינטות | 32°38′40″N 35°07′04″E / 32.644439°N 35.117664°E |
| http://www.wilfrid.org.il | |
|
(למפת הכרמל רגילה)   מוזיאון וילפריד | |
  | |
מוזיאון וִילְפְרִיד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח נוסד בשנת 1951 וממוקם בקיבוץ הזורע. המוזיאון התבסס תחילה על אוספיו של אספן האמנות וילפריד ישראל, שאותם הוריש לקיבוץ. המוזיאון מציג שתי תצוגות קבועות: תערוכת אמנות המזרח הרחוק העתיק, תערוכת אמנות המזרח הקרוב העתיק. כמו כן המוזיאון מציג תערוכות מתחלפות של אמנות עכשווית ובנוסף אוסף ארכאולוגיה מקומית שנחפר ונחקר על ידי חבר הקבוץ עזרא מיירהוף.[1]
יסוד המוזיאון
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוזאון הוקם על מנת לקלוט את האוסף הנרחב שווילפריד ישראל הוריש בצוואתו לקיבוץ. וילפריד ישראל היה בן למשפחת סוחרים אמידה ממוצא גרמני. לאחר מלחמת העולם הראשונה טייל בעולם והתעניין באמנות המזרח הרחוק (הודו, סין, קמבודיה ותאילנד) והמזרח הקרוב (מצרים, יוון, חבש ופיניקיה). בשנות ה-30 התיידד עם מייסדיו לעתיד של קיבוץ הזורע ובצוואתו הוריש את אוספיו לקיבוץ. וילפריד ישראל פעל רבות במלחמת העולם השנייה, תוך סיכון עצמי, להצלת יהודים באירופה והיה בין מארגני הקינדר-טרנספורט - משלוחי הצלה של ילדים מגרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה בספינות לבריטניה.
המוזיאון תוכנן כ"בית תרבות" באמצע שנות ה-40 על ידי האדריכלים אל מנספלד ומוניו גיתאי ויינראוב בדגש על פונקציונליות באמצעים מינימליסטיים, בהתאם לגישה המודרניסטית הארץ-ישראלית באותה העת. הקמת הבניין החלה ב-1948 ועקב מלחמת העצמאות, הושלמה רק ב-1951.[2]
פעילות המוזיאון
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אתרי מורשת בישראל | ||
המוזיאון מציג תערוכות משתנות של אמנות מודרנית, בצד אוספים קבועים של אמנות מהמזרח הרחוק והקרוב שהורחבו מאז ירושתו של וילפריד ישראל. במוזיאון קיים גם אוסף ארכאולוגיה מקומית מתל קירי תל זריק, ועין אל-ג'רבה שנחפרו ונחקרו על ידי עזרא מאירהוף (חבר הקיבוץ) והארכאולוגים עמנואל ענתי, ז'אן פרו, יעקב קפלן ואמנון בן תור.
במקביל לתצוגות מתקיימת פעילות חינוכית רחבה לילדים ולמבוגרים, הכוללת הדרכה בתערוכות הקבועות והמתחלפות, שיח גלריה עם אמנים מציגים, חוגים והפעלות בסדנת היצירה שבמוזיאון.
ב-19 באוגוסט 2020 נפרץ המוזיאון, ונגנבו ממנו כ-30 יצירות יקרות ערך. באותה עת דווח כי אוסף המוזיאון כולל כ-1,000 פריטים.[3] שווי הפריטים הגנובים עשוי להגיע למיליוני שקלים.[4]
מנהלת המוזיאון היא נורית אשר פניג, והאוצרת היא שיר מלר-ימגוצ'י.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]גליה בר אור, חיינו מחייבים אמנות - בניין תרבות כבניין חברה: מוזיאונים לאמנות בקיבוצים, 1930 - 1960, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2010, עמ' 95 - 152
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר המוזיאון
- "בית וילפריד ישראל" יוקם בקיבוץ הזורע, באתר הארץ 13 ביולי 1947
- חיים לנדו, בית-התרבות ע"ש וילפריד ישראל בהזורע, על המשמר, 15 ביולי 1951
- מידע על מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח בקטלוג הספרייה הלאומית
אסתר זנדברג, מה עושה מוזיאון נזירי בניחוח יפני על הדשא בקיבוץ של יקים, באתר הארץ, 12 ביולי 2017- יגאל מוסקו, תעלומת השוד הגדול | "כמו דאעש": מי עקץ ורוקן את המוזיאון בקיבוץ הזורע?, באתר מאקו, 30 באוקטובר 2020
מוזיאון וילפריד ישראל (הזורע), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מוזאון וילפריד ישראל לאומנות ולידיעת המזרח
- ^ מוזיאון בהזורע, דבר, 27 בפברואר 1953
- ^ נעמה ריבה, יצירות נדירות נשדדו ממוזיאון וילפריד ישראל, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2020
- ^ אחיה ראב"ד, יצירות שבורות ונזק של מיליונים: מוזיאון וילפריד ישראל נפרץ ונשדד, באתר ynet, 19 באוגוסט 2020