שושי חייט

שושי חייט

לידה	25 ביוני 1947 קלוז'-נאפוקה, ממלכת רומניה
פטירה	17 באפריל 2011 (בגיל 63)
שם לידה	שושי גולדמן
לאום	ישראלית
תחום יצירה	פיסול, שירה, עיצוב גרפי, ספרות
בן או בת זוג	יעקב חייט
מספר צאצאים	2

שושי חייט (25 ביוני 1947 – 17 באפריל 2011) הייתה ציירת, פסלת, משוררת וסופרת ישראלית, חברת אגודת הציירים והפסלים בישראל.

ביוגרפיה

נולדה למשפחת גולדמן, דור שני לשואה בעיר קלוז' בטרנסליבניה, רומניה. בשנת 1950 עלתה לישראל. חיי ילדותה ונערותה היו קשים מנשוא היות שאביה נטש אותה בהיותה תינוקת ואמה התאבדה כשהייתה נערה בת 12. ובשנת 1964 נישאה לצייר יעקב חייט. לזוג שתי בנות.

לימודים

• 1961-1964 - לימודי אמנות בויצו צרפת. בין מוריה היו היוצרים: אלכסנדר בוגן, שמואל טפלר, משה רוזנטליס, ויצחק יורש.
• 1984-1986 - לימודי פיסול במכון לאמנות בבת-ים. מורה ראשי: הפסל יעקב אפשטיין.

סגנון היצירה

בחייט דבק הכינוי 'ציירת הליצנים', משום שהדמויות האנושיות בציוריה עוטות על פניהן לרוב מסכה. סימטריה, שקט, סמכותיות ושלוות צבע עבדו אצל הציירת כמין בולם זעזועים מפני רקמת המציאות הקשה. חייט אפשרה ביצירותיה למצוא גוונים רבים ולעיתים הניחה רק לשחור וללבן, הפשוטים לכאורה של העיפרון, להעניק הבעות אנושיות מגוונות כחכמה, תמימות, ערמומיות ואומללות.

"קרקס החיים של שושי". ציור טריפטיכון. יוצרת: שושי חייט

בין יצירותיה הטריפטיכון, המשקף את מסכת חייה הקשים של האמנית כבר מילדותה, שהטילה אותה כהגדרתה, וכשם היצירה, אל זירת קרקס החיים של שושי. בכוח אישיותה, בדומה למסכה שביצירותיה, היא עוטה על רגשותיה מעטה בדמוי של 'רומנטיקת קרקסים', ובכך מרחיקה את הצופה מן ההליכה על חבל הזכרונות הדק האישי שלה.

אף על פי שהעיסוק בדמות הליצן מאפשר זאת, קשה למצוא בעבודותיה פארסה, בוטות או סלפסטיק לשמו, שכן דומה כי מרבית הדמויות, לרבות הפסלים שיצרה, נושאות בנטל של סבילות.

דוגמה לשימוש בלקסיקון הלולייני החזותי של היוצרת הייתה נוכחת ביצירת סדרת ציורי התנ"ך שיצרה, שבה הדמויות המסורתיות לובשות על פניהן מסכות של ליצנים. מתוך הסדרה בולט ציור בשם "טרוף טורף יוסף" (מתוך מעמד כתונת הפסים לאחר מכירתו של יוסף לישמעאלים), המהווה כמשל וכנמשל מרחשי ליבה וסיפורה האישי.

באחד הראיונות שנתנה לתקשורת הסבירה את עומק יצירתה ואת ההקשר לדמויות הליצנים:

"אני משתמשת בדמותו של הליצן כדי להמחיש את מורכבות האדם ואת הצורך שלו להסתתר מאחורי מסכות. ליצן הוא אדם שעוטה על פניו מסכה, כולנו עוטים על פנינו מסכות. רוב שעות היום אנחנו מכסים את האמת במסכות כדי להתאים את עצמנו לסביבה. הליצן הוא אני, ומזה אני לא יכולה לברוח".

ספרים

• ספר שירים, תותים אדומים. פורסם בשנת 1990
• ספר שירים, לראות את אלוהים מבעד לחשיכה. פורסם בשנת 1997
• רומן, שלושה לילות בפופראד. הוצאת תמוז. פורסם בשנת 2006.
• ספר שירים, התזכור אהובי. הוצאת סער. פורסם בשנת 2012. הספר מאגד למעלה מ – 100 שירים מתוך כ – 200 שנמצאו במגירה לאחר מות היוצרת. בשירים אלה הסירה חייט את המסכה שעטתה על פניה וחשפה את אהבתה העזה לבעלה ואת כאבי הגוף וייסורי הנפש השזורים כחוט השני בתוך הדיאלוג הנצחי בין החיים והמוות.

פרסים

• 1984 - פרס לאמנות בת-ים.
• 1994 - פרס ספרותי של קרן תרבות ע"ש שרה וחיים ינקולוביץ-חיפה, על ספר שיריה "תותים אדומים".

הוראה

• 2003-1994 - הרצתה וקיימה השתלמויות ברחבי הארץ למורים בתחום האמנות.
• 2004-1996 - לימדה והקימה סדנא לציור ופיסול ב"אורט" כפר-סבא.

גלריית עבודות

ציורים

• 
  נערה, שושי חייט
• 
  ריקוד, שושי חייט
• 
  זוג לאור ירח, שושי חייט
• 
  כתונת הפסים, שושי חייט
• 
  בבית הקפה, שושי חייט
• 
  רגע של הרהור, שושי חייט
• 
  משחקי הקלפים, שושי חייט
• 
  ליצן בהופעה, שושי חייט

פיסול

• 
  אישה שוכבת, שושי חייט
• 
  ערום, שושי חייט
• 
  בת שבע, שושי חייט
• 
  מסכה, שושי חייט
• 
  טורסו, שושי חייט
• 
  דלתות (פסל סביבתי בגן הפסלים, בית ספר עיינות), שושי חייט

הציור האחרון

הליצנית, ציורה האחרון של שושי חייט

בתקופת שהותה הארוכה בבית החולים הקפידה חייט לצייר. כל ציור שיצרה נחתם וכן נרשמה על גביו שנת היצירה בלבד וללא התאריך המדויק.

את ציור הליצנית יצרה חייט בשעות הלילה המאוחרות, יום לפני שתואם לה ניתוח. דקות בודדות לפני הניתוח העניקה לבעלה יעקב חייט, לשתי בנותיה ולנכדה הבכור פתקים מקופלים ואישיים, היא בקשה שהפתקים ייקראו רק לאחר שכבר תהיה על שולחן הניתוחים, כאילו וידעה שנפרדת מהחיים ומבקשת לומר מספר מילות פרידה. לאחר מכן התברר כי גם על ציור הליצנית חתמה והוסיפה תאריך מלא ומדויק שכלל לא היה אופייני לה 4 באפריל 2011 – הוא ציורה האחרון. לאחר הניתוח לא התעוררה ושהתה בתרדמת כשבועיים עד שהלכה לעולמה.

תערוכות

במהלך הקריירה האמנותית שלה הציגה שושי חייט 27 תערוכות יחיד ועוד 36 תערוכות קבוצתיות בישראל ובעולם.

תערוכות יחיד והשקות ספרים

• 1975 - גלריה "ננוה", תל אביב.
• 1976 - גלריה "אתר ארט",תל אביב.
• 1977 - מוזיאון "בן-ארי", בת-ים.
• 1977 - גלריה "פינו גלרי", חולון.
• 1978 - "בית ראשונים", גבעתיים.
• 1979 - גלריה "די נור", יפו העתיקה.
• 1980 - "בית האמנים", מקסיקו סיטי, מקסיקו.
• 1980 - "הגלריה החדשה, תל אביב.
• 1981 - "יד לבנים", רחובות.
• 1982 - "הגלריה העירונית", כפר-סבא.
• 1982 - גלריה "קמליה", רמת-גן.
• 1983 - גלריה "המרתף", רעננה.
• 1984 - גלריה "מרינה", בת-ים.
• 1985 - גלריה "המרתף", רעננה.
• 1986 - מוזיאון "יד לבנים", ראשון-לציון.
• 1987 - "הגלרי החדשה", בית אבא חושי, חיפה.
• 1989 - "מוזיאון ריבק", בת-ים.
• 1990 - גלריה "הכיכר", יפו העתיקה. השקת ספר שירים ראשון "תותים אדומים", יחד עם תערוכת רישומים מתוך הספר.
• 1991 - הגלריה העירונית "בית עלי", אשקלון.
• 1997 - "בית אלון", גבעתיים. השקת ספר שירים שני, "לראות את אלוהים מבעד לחשיכה".
• 1997 - הצבת פסל סביבתי בפרק הפסלים בעינות.
• 2000 - גלריה "אחוזת בית", רעננה.
• 2000 - מוזיאון התנ"ך, תל אביב.
• 2003 - גלריה "בגובה העיניים", חולון.
• 2004 - גלריה "היכל התרבות", פתח-תקוה.
• 2008 - בית יד-לבנים, נס-ציונה.
• 2012 - תערוכה במלאת שנה לפטירתה של שושי חייט בבית אריאלה, תל אביב.

תערוכות קבוצתיות נבחרות:

• 1981 - "נויקלן", בית העירייה, גרמניה.
• 1997-90 - מוזיאון "בן-ארי", אמני בת-ים.
• 1993 - "יין וצבע", ביקב בראשון-לציון.

רבות מיצירותיה של חייט מוצגות בגלריות ובקרב אספני אומנות בישראל וברחבי תבל.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שושי חייט בוויקישיתוף

• שושי חייט, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• יפה נבו, האומנית שושי חייט נכנעה למחלת הסרטן, ynet.
• מירי קרימולובסקי, ליצנים בתערוכה, רשת ב' של קול ישראל. 7 במרץ 2012
• מרכז המידע לאמנות ישראלית-מוזיאון ישראל, שושי חייט
• שושי חייט, דף שער בספרייה הלאומית
• שושי חייט, בלקסיקון הספרות העברית החדשה