שומר סף (מינהל)
במינהל ציבורי, שומר סף, הוא אדם האמון על שמירה על כללי מינהל תקין, מניעת שחיתות, פגיעות בטוהר המידות וחריגה מהכללים. תפקידו למנוע את כניסתן של פעולות לא תקינות למערכת הציבורית ולהתריע עליהם, בדומה לשומר סף, המגביל את פני הבאים אל מקום שהכניסה אליו מוגבלת. דמויות כמו מבקר פנים, יועץ משפטי, רואה חשבון וחשב הם חלק משומרי הסף. גם אמצעי התקשורת ובתי המשפט נחשבים לשומרי סף, שכן הם מספקים פיקוח על פעולתה של הרשות המבצעת.
בתאגידים פרטיים, תפקידים דומים קיימים, כמו קציני ציות ומבקרים פנימיים, המפקחים על עמידה בחוקים ספציפיים. למשל, קציני ציות בבנקאות או בבורסה. תפקיד שומרי הסף נוגע גם לרואי חשבון, אנליסטים, חברות דירוג וחתמים, שמטרתם להבטיח אמינות המידע הפיננסי[1]. גם על הדירקטוריון מוטלת אחריות של שומר סף, שכן הדירקטור הופקד לפקח על ההנהלה, והוא מוסמך לפטרה או להגביל את פעולותיה. הכישלון של תאגידים גדולים כמו אנרון וורלדקום (WorldCom) ופרמלט (Parmalat), שלוותה באי-סדרים או מעילות שהובילו לדיווחים כספיים מטעים, גרם לרפורמות בחוקי הפיקוח על שומרי הסף, כמו חוק סרבנס-אוקסלי, אומץ גם על ידי גופי רגולציה בישראל.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]שומרי הסף העיקריים המפקחים על פעילותו של המגזר הציבורי הם היועץ המשפטי לממשלה (ויועצים משפטיים במשרדי הממשלה השונים) ומבקר המדינה. ברשויות המקומיות משמשים בתפקידים דומים היועצים המשפטיים ומבקרי הפנים.
אלי בכר, שהיה היועץ המשפטי של שירות הביטחון הכללי, תיאר את תפקידו של יועץ משפטי למשרד ממשלתי כשומר סף:
- ראשית עליו לוודא כי פעולה מסוימת או פרקטיקה מסוימת של המשרד עומדת בדרישות החוק. אחריות זו מוטלת עליו ככל שהייתה אליו פנייה בנושא, אך נראה כי גם אם לא הייתה אליו פנייה כאמור מוטלת עליו חובה לוודא כי פעולות ופרקטיקות שהוא מודע אליהן במסגרת עבודתו במשרד עומדות בדרישות החוק. שנית, עליו לוודא את האכיפה של הנחיה משפטית שניתנה על ידו, ובייחוד – ככל שניתנה הנחיה האוסרת על ביצוע פעולה מסוימת משום שאינה חוקית או שאינה אפשרית על פי המצב המשפטי הנוהג – עליו לוודא כי פעולה זו אכן לא תבוצע.
- אם פעולותיו של היועץ המשפטי בתוך המשרד אינן מביאות להפסקת הפעולה או לעצירת הפרקטיקה שלדעתו המקצועית של היועץ המשפטי אינה עומדת בדרישות החוק, הדרישה להיות שומר סף משמעה חובה לפעול בעניין. ליועץ משפטי של משרד ממשלתי אין היתר להשלים עם נורמה או פרקטיקה שאינן עומדות לדעתו בדרישות החוק. במקרה כזה עליו לפנות ליועץ המשפטי לממשלה[2].
גופי רגולציה המפקחים על מינהל תקין במגזר העסקי מכונים אף הם שומרי סף. עם גופים אלה נמנים המפקח על הבנקים, רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המפקחים על מנהל תקין בתאגידים פיננסיים. השופט אליקים רובינשטיין תיאר בוחני רכב כמי "שהציבור הפקיד בידיהם את תפקיד שומר הסף לבטיחותם של כלי רכב"[3].
לעיתים משמש הביטוי "שומר סף" במשמעות קרובה יותר למשמעותו המקורית, ומתאר גוף ממשלתי כמי שניצב בכניסה וקובע מי רשאי להיכנס. דוגמאות:
- נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, ציין: "שר הפנים הוא 'שומר הסף' של המדינה. נמסרה לו הסמכות להעניק אשרות ורישיונות לישיבה בישראל."[4]
- השופטת דורית ביניש ציינה: "המפקח על הביטוח ניצב כ'שומר סף' ועליו לבחון ולאשר את כניסתם של גורמים שונים לשוק הביטוח על מנת להגן על הצרכנים המבקשים לרכוש ביטוח."[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זאב סגל, חיזוק שומרי הסף, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2009
- ירון זליכה, על תפקידם של שומרי הסף, נ.צ. לדמוקרטיה 8, פברואר 2008
- עידו באום, שומרי הסף של שלטון החוק, באתר TheMarker, 16 ביולי 2009
- אסף חמדני, אחריות שומרי סף בשוק ההון, משפט ועסקים ה', 2006
- משה טרי, מערך ה-Gatekeepers בשוק ההון הישראלי, באתר של רשות ניירות ערך, 15 בינואר 2004
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ע"א 3506/09 שלמה צאייג נ' קסלמן וקסלמן רואי חשבון, ניתן ב־4 באפריל 2011
- ^ אלי בכר, ייעוץ משפטי בארגון ביטחוני, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2013
- ^ ע"פ 4420/10 מדינת ישראל נ' יוסי פלוריס ואחרים, ניתן ב־31 בינואר 2011
- ^ בג"ץ 8093/03 סרגיי ארטמייב נ' משרד הפנים, ניתן ב־15 בדצמבר 2004
- ^ בג"ץ 7611/01 מכבי מגן אגודה שיתופית לביטוח הדדי נגד מחלות בע"מ נ' שר האוצר, ניתן ב־20 באוגוסט 2006