שמירה בבעלים
| מקרא | ספר שמות, פרק כ"ב, פסוק י"ד |
|---|---|
| משנה | מסכת בבא מציעא, פרק ח' |
| תלמוד בבלי | מסכת בבא מציעא, דף צ"ה |
| תלמוד ירושלמי | מסכת בבא מציעא, פרק ח' |
| משנה תורה | ספר משפטים, הלכות שכירות, פרק ג' |
| שולחן ערוך | חושן משפט, סימן שמ"ו |
  | |
שמירה בבעלים (נקרא גם "בעליו עמו") הוא אחד מדיני שומרים, לפיו ישנו פטור מתשלומים כאשר בעל החפץ עבד עבור השומר[1] בזמן שהשומר קיבל לשמור את החפץ. הפטור הוא רק כשהנזק לא נעשה על ידי השומר עצמו.
הלכות אלו מבוארות בהרחבה בתלמוד בפרק "השואל" שבמסכת בבא מציעא[2].
מקור
[עריכת קוד מקור | עריכה]דין 'שמירה בבעלים' נאמר בתורה לגבי שואל:
(יג) וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם: (יד) אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם אִם שָׂכִיר הוּא בָּא בִּשְׂכָרוֹ:
בתלמוד למדו שדין זה תקף אף בכל ארבעת השומרים, מכוח היקש לשואל[3].
לפי דעתו היחידה של רב המנונא, לא נאמר פטור "בעליו עמו", אלא אם כן בעליו של החפץ היה עסוק באותה מלאכה עצמה שלשמה הושאל החפץ, ואף זאת רק אם היה עסוק במלאכתו של השואל משעת ההשאלה עד השעה שאירע האונס בחפץ. דעה זו נדחתה בתלמוד, מכוח משניות וברייתות.
טעם הדין
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרשני המקרא מסבירים הלכה זו בכך, שכאשר המשאיל היה עם השואל בשעת ההשאלה, השואל אינו מקבל על עצמו את חיוב השמירה באופן מלא, שכן גם בעליו של החפץ משתתף בשמירתו.
בתלמוד מוסבר כי מדובר בכך שבעליו של החפץ היה עם השואל במלאכתו, בכך שהוא עסק במלאכתו של השואל, אך נוכחות רגילה, שקיימת בעצם בכל השאלה כמעט, אינה פוטרת את השואל מתשלומין[4].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב דוד כוכבי, טעם דין בעליו עמו, באתר פורטל הדף היומי
- הרב מאיר נהוראי, בעליו עמו, מדוע פטור? בעלון שבתון, י"א באלול ה'תש"פ.
- הרב יהושע ויצמן, שמירה בבעלים, באתר ישיבת ההסדר מעלות יעקב.
- הרב משה טרגין, אם בעליו עמו לא ישלם, עלון שבות גיליון 152, תשנ"ט.
- הרב רועי הכהן זק, שאלה בבעלים, הכי איתמר, גיליון ד תשס"ט.
- שמואל נחושתן, גדר דין בעליו עמו, אורות עציון, גיליון כט, תשנ"ח.
- הרב דוד סבתו, בעליו עמו להיוצרותה של חידה בדיני שומרים, מרחבים, גיליון ג תשע"ה.
- הרב נחום רקובר, על תעלומות בדיני של השואל, דף שבועי של אוניברסיטת בר-אילן, פרשת משפטים תשע"ח, גיליון 1257.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בין אם בתשלום ובין אם בחינם.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף צ"ד, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף צ"ה, עמוד א'; שולחן ערוך, חושן משפט, סימן שמ"ו, סעיף י"ט.
- ^ ברור טעם הלכה זו ראו כאן בדברי הרב דוד כוכב בפורטל הדף היומי.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.