שולמית מסרר
 | |
| לידה |
27 באוגוסט 1908 מוסקבה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
3 ביוני 2004 (בגיל 95) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, ברית המועצות |
| מקום קבורה |
לונדון |
| השכלה |
האקדמיה לכוראוגרפיה של מוסקבה |
| תקופת הפעילות |
מ-1921 |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
שולמית מֶסֶרֶר (ברוסית: Сулами́фь Миха́йловна Мессере́р, 27 באוגוסט 1908, מוסקבה - 3 ביוני 2004, לונדון) הייתה בלרינה וכוריאוגרפית רוסיה, שהניחה את היסודות לבלט קלאסי ביפן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שולמית מסרר נולדה למשפחה יהודית-ליטאית. אביה, מיכאיל מסרר, היה רופא שיניים,[1] אב לעשרה ילדים שנקראו כולם בשמות תנכ"יים: פנינה, עזריה, מתניה, רחל, אסף, אלישבע, שולמית, עמנואל, אבינדב ואראלה.
שולמית מסרר, אחיה עזרי אזארין (שחקן), אחותה רחל מסרר ואחיה אסף מסרר (רקדן בלט וכוריאוגרף), התפרסמו כולם והעמידו שושלת של רקדני בלט ומנהלי בלט ידועי שם.[2]
שולמית החלה ללמוד בגיל 8 בבית הספר לבלט של מוסקבה[3] אצל וסילי טיחומורוב ואליזבת גרדט ורקדה בתיאטרון בולשוי משנת 1926[4] עד 1950. ב-1929 קודמה למעלת פרימה בלרינה של בלט בולשוי ושמרה על מעמדה זה למשך 25 שנים.[5] ב-1933 היו היא ואחיה אסף מסרר לרקדנים הסובייטיים הראשונים שיצאו למסע הפעות במערב אירופה. מסרר גם עסקה כל חייה בשחייה והחזיקה בשיא הסובייטי בשחיית חתירה ל-100 מטרים בין השנים 1927 ל-1930.[6]
לאחר שאחותה רחל מסרר נאסרה בטיהורים הגדולים, אימצה שולמית כחוק את בתה של רחל מאיה פליסצקאיה, ואימנה אותה להיות לאחת הבלרינות הגדולות מאז ומעולם. מ-1950 עד 1980, פעלה גם כמנהלת בלט ומורה בבולשוי. אחיה גידל את אחיינם, אחיה הצעיר של מאיה, אלכסנדר פליסצקי. מאז 1961, עשתה שולמית חלק גדול מן הזמן בטוקיו, שם למדה יפנית ומילאה תפקיד חשוב בייסוד הבלט של טוקיו.[6] שולמית מסרר הייתה גם דודתו של שחקן התיאטרון בוריס מסרר באמצעות אחיה אסף.
בשנים 1978 ו-1979, לימדה מספר רב של תלמידים בקונסרבטוריון הממלכתי של אנקרה (כיום חלק מאוניברסיטת האסטפה בטורקיה. השפעתה עיצבה את חייהם של הרבה רקדנים ורקדניות טורקים.
ב-1980, בגיל 72, ערקה לבריטניה, שם המשיכה לעבוד כמאמנת מבוקשת מאוד.
פרסים ואותות כבוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס סטלין (1946)
- אמן העם של ברית המועצות (1962)
- מסדר אוצרות הקודש (1996)[7]
- מסדר האימפריה הבריטית (הרוסייה הראשונה שקיבלה אות זה) (2000)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Sulamif Messerer: "I want to live!" "אני מאיה פליסצקאיה", הוצאת AST מוסקבה, 2008, 490 עמ'
- ^ הגרדיאן, מרגרט ויליס, הספד לשולמית מסרר 21 ביוני 2004
- ^ הטיימס האירי, "רקדנית הבולשוי שערקה בגיל 72
- ^ אינדיפנדנט, הממלכה המאוחדת, "שולמית מסרר - מורה רבת השראה לבלט 10 באוקטובר 2011
- ^ ארכיב נשים יהודיות, ערך אנציקלופדי: שולמית מסרר
- ^ 1 2 ויליס, הגרדיאן
- ^ 1 ויליס, הגרדיאן