שוט (טנק)
![]() |
ערך מחפש מקורות
| |
ערך מחפש מקורות | |
![]() | |
דגמי טנק | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | טנק מערכה |
מדינה מפתחת |
![]() ![]() |
מדינה מייצרת |
![]() |
יצרן | השבחה של התעשייה הצבאית הישראלית |
משתמשים עיקריים |
![]() |
דגם עוקב | מרכבה סימן 1 |
מערכה מרכזית |
![]() ![]() ![]() |
מידע טכני | |
אורך | 7.6 מטר |
רוחב | 3.38 |
גובה | 2.94 |
משקל | 53 טונות (חמוש) |
מהירות | 43 קמ"ש - על כביש |
טווח פעולה | 500 ק"מ |
מנוע | מנוע סולר AVD-S-1790-2A של טלדיין קונטיננטל, 750 כ"ס (560 קילוואט) |
שריון | 17–118 מילימטר פלדה + מיגון ריאקטיבי |
עובי שריון | 17–118 מילימטר פלדה |
צוות | 4 חיילים |
מערכות נשק | |
חימוש עיקרי | תותח L7 |
קליבר | 105 מ"מ |
אורך קנה | 52 קליברים |
מספר פגזים | 10 לדקה |
קצב אש | 10 פגזים לדקה |
חימוש משני |
מקלע 7.62 מ"מ בפתח הטען-קשר מקלע נוסף בקוטר של 12.7 מ"מ בפתח מפקד עוד שניים מקבילים לתותח (כשאחד מעל התותח ואחד מבפנים) |
טנק השוט הוא כינוי בצה"ל לדגמים שונים של טנקים מסוג צנטוריון ולהשבחה ישראלית שלהם.
הטנק, משקלו 52 טון וקוטר התותח שלו 105 מ"מ, נחשב לטנק אמין ביותר ולא סבל מתקלות רבות, למרות השירות האינטנסיבי- רובו באדמת הבזלת של רמת הגולן.
טנקים מסוג שוט השתתפו במלחמת ששת הימים, בקרבות רבים במלחמת יום הכיפורים ובמבצע שלום הגליל, הן בהגנה והן בהתקפה, הטנק גם השתתף באינתיפאדה השנייה.
טנק השוט עבר במהלך שנות שירותו בצה"ל מספר שיפורים ושינויים עד ליציאתו משירות בשנת 2002, כשדגמים של נגמשי"ם מבוססי שוט עדיין נמצאים בשירות פעיל.
דגמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שוט מטאור[1]
[עריכת קוד מקור | עריכה]צה"ל רכש צנטוריונים מדגמי סימן 3 וסימן 5. הטנקים נרכשו במחיר של כ-3,000 ליש"ט לטנק. השם "שוט מטאור" ניתן לטנק צנטוריון בעל מנוע בנזין עם קירור מים מדגם "מטאור". לטנק זה היה מנוע נוסף שהיה מורכב במקורו במכונית מוריס, וזה שימש להפעלת גנרטור לטעינת מצברים כשהמנוע הראשי לא עבד. כ־400 טנקים השתתפו במלחמת ששת הימים, במהלך המלחמה הוחרמו עשרות טנקי צנטוריון מירדן
שוט קל סימן א[2]
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מלחמת ששת הימים הובהר הצורך להשביח ולהתאים את הטנק לצורכי צה"ל, בעיקר בשל טווח נסיעה לא מספיק ומנוע המטאור המיושן. ישראל בחנה מספר חלופות למנוע השוט ולבסוף נבחר מנוע הדיזל AVD-S-1790-2A של טלדיין קונטיננטל, בעיקר משום שמנוע זה התאים גם לטנק M48A2 (מגח) שהיה גם הוא בתהליך של השבחה והתאמה לצורכי צה"ל. החלפת המנוע, שלמעשה הייתה החלפת חטיבת הכוח כולה, הצריכה גם שינוי מבני של תא המנוע בהגדלה והגבהה של סיפון המנוע. חטיבת הכוח החדשה, בעלת קירור האוויר, כללה גם תיבת הילוכים אוטומטית מסוג "אליסון CD-850-6", מה שהקל מאוד על הנהיגה בטנק למרחקים גדולים. חטיבת הכוח החדשה והמנוע שבה שיפרו את מהירות הטנק וטווח הנסיעה שלו, ומשום שהיה מנוע סולר, גם פחת סיכויי הדליקה במנוע ובכך השתפרה שרידות הצוות.
במאי 1970, לאחר כשלוש שנות פיתוח, יצאו ראשוני השוטים המשודרגים שנקראו "שוט קל", שם שהורכב מהאות הראשונה והאחרונה בשם יצרן המנוע החדש "קונטיננטל". החלפת חטיבת הכוח הובילה להסרה של צינורות הפליטה (אגזוז) והחלפתם בבתי מסנן וכאמור הגדלה של סיפון המנוע, בנוסף הורכב מכל דלק נוסף להארכת טווח הנסיעה. מספר שינויים שהחלו להתבצע על השוט מטאור הופיעו באופן מלא בשוט קל, בהם שדרוג כל הכלים לתותח L7 105 מ"מ והסרתם של הזרקור והמדוכות המקוריות (משגרי מדוכות עשן). בנוסף הוחלפו הפנסים הקדמיים המקוריים בכאלו שהיו בשימוש כלי רכב אחרים בצה"ל.
שדרוג התותח התברר כמכריע ומשפיע. קצב האש של צוות מיומן בעזרת התותח הזה היה גבוה, ועמד על מעל ל־15 פגזים בדקה, בעוד שלטנקים הסובייטיים, דוגמת הT-54/55, שהיה טנק מקביל לצנטוריון, היה קצב אש אשר עמד על 4–5 פגזים בדקה. יתרון זה של טנקי הצנטוריון המשודרגים היה בעל הכרעה משפיעה ומכרעת בקרבות ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, בהם הצליח חיל השריון, שהיה מצויד בטנקי שוט קל, לבלום כוחות שריון סורי בעלי עדיפות מספרית ניכרת.
שוט קל סימן ב ו-ג[3]
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פיתוח השוט קל (סימן א'), פותחו סימן ב' וסימן ג' במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20. אלו כללו שדרוגים למערכות האש ובקרת הצריח ושיפור נוסף למנוע כולל הוספת פתחי פליטה על גבי סיפון המנוע בחלק האחורי של הטנק. דגם ב' הוסב לצידוד הידראולי במקום מערכת הצידוד החשמלית המקורית, אך ללא מערכת ייצוב לתותח המאפשרת ירי בתנועה, בשונה מדגם א' שכלל מערכת ייצוב גזרתית. בדגם ג' הותקנה מערכת ייצוב חדשה.[דרוש מקור]
שוט קל סימן ד
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקראת סוף שנות ה־70 שודרגו חלק מהטנקים למפרט "ברק־אור" (שוט קל סימן ד'). זהו שוט קל שנוסף לו מיגון ריאקטיבי מסוג בלייזר, שרוול תרמי, הוספת עמוד מטרולוגי על גג הצריח והוספת משגרי מדוכות בצורת "קסטה" (קופסה מלבנית המכילה את המדוכות במצב מוכן לשיגור). המיגון הריאקטיבי, שהורכב גם על טנקי המגח, התבסס על מסקנות בעיקר ממלחמת יום הכיפורים על איומי נשק הנ"ט בשדה הקרב. כאשר טנקי סימן ד' היו בשימוש בלחימה במלחמת לבנון הראשונה בשנת 1982, הוכיח מיגון זה את עצמו נגד נשק הנ"ט (בעיקר סאגר ו־RPG) שלא כמו במלחמת יום הכיפורים בה לא היה מענה מספק לנשק זה. בנוסף הותקנה בדגם המשופר מערכת בקרת אש מסוג נחל עוז א' שכללה מחשב ירי דיגיטלי וכן קבוצת מחשב עם חיישנים.
יציאת השוט משירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]טנקי השוט יצאו משירות בחטיבות השריון הסדירות בשנת 1992. בעת שחטיבה 188, שהייתה החטיבה הסדירה האחרונה שהייתה מצוידת בטנקי שוט, הוסבה למרכבה סימן 3. בחטיבות המילואים נמשך השימוש בשוט עד שנת 2002 אז יצאו אחרוני השוטים משרות צה"ל.[4] עם זאת, עד היום מצויים בצה"ל כלים מסוגים שונים המתבססים על התובה של טנק השוט, בהם נגמ"שים ונגמ"שי הנדסה שונים.
נגמ"שים ישראליים מבוססי שוט
[עריכת קוד מקור | עריכה]רצפתו העבה והעמידה של השוט הביאה להסבת חלק מהטנקים לנושאי גייסות משוריינים, תוך הסרת הצריח והוספת מיגון כבד. בהתחלה החל הנגמשו"ט כנגמ"ש שייעודו בעיקר הנדסה קרבית אך בהמשך שימש גם כנגמ"ש כבד עבור חיל הרגלים ודגמיו עברו שיפורים, שיכלולים והתמחויות בהתאם לייעודם.
דגמי נושאי הגייסות על בסיס טנק השוט:
- פומ"ה – נגמ"ש הנדסה קרבית חמוש בכמה מקלעי מאג שאחד מהם הוא מאג רפא"ל המאפשר ירי, כוון ותפעול מתוך הנגמ"ש, במדוכות עשן, ובעמדת דרקונית. מדוגם באמצעים הנדסיים. לפעמים גם עם כף או מנגנון לפינוי מוקשים (מחרשה, מגוב נוכרי או אחר) וגורר צפע שריון או חמוש במערכת רקטות ריצוף נגד שדות מוקשים. הפומ"ה מדוגם בתוספות מיגון כולל (לרוב) מערכת מיגון נגד נשק כימי וביולוגי. נמצא בשימוש חיל ההנדסה הקרבית עד היום.
- נגמשוט/נגמחון/נקפדון – שלושה דורות של מיגון בסדר עולה. נגמ"ש חי"ר והנדסה קרבית ששימש בעיקר בדרום לבנון עקב ריבוי המטענים. היום הוא בשימוש צה"ל בשטחים ובגבול הצפון. חמוש במקלעים ובמדוכות עשן. הנגמחון נהפך לרק"ם בט"ש פופולרי בתקופת האינתיפאדה השנייה הודות למיגון הגחון שלו וצריח התצפית העילי הפסיבי. בנקפדון הוספה תקרה נגד ירי שטוח או תלול מסלול (פצמ"רים וצלפים).
- נגמפ"ופ – רכב תצפית משוריין בשירות חיל האיסוף הקרבי.
- נקפומ"ה – נקפדון עם דלת פריקה קדמית שנועד ליחידת יהל"ם.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיר אהרון ברם, הספרנים - בלוג הספרייה הלאומית, איך הגיע התה הבריטי אל תוך הטנק הצה"לי?, באתר צה"ל, 22 בדצמבר 2021
- טנק סנטוריון שוט קל, באתר יד לשריון
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
שיר אהרון ברם, הספרנים - בלוג הספרייה הלאומית, איך הגיע התה הבריטי אל תוך הטנק הצה"לי?, באתר צה"ל, 22 בדצמבר 2021
- ^ 'טנק סנטוריון שוט קל א | פארק לטרון, באתר פארק לטרון | יד לשריון, 2017-02-07
- ^ ניסים קלו, טנק שוט קל, באתר www.himush.co.il
- ^ מחר: נפרדים מה"צנטוריון" (ה-"שוט"), באתר ערוץ 7, 24 בדצמבר 2002