צפע שריון
  חיל ההנדסה הקרבית (צה"ל)
|
|---|
|
| חיל ההנדסה בצה"ל |
|
| ראו גם |
צפע שריון (בראשי תיבות צפ"ש) הוא אמצעי לפריצת שדות מוקשים, שפותח ביחידת יפת"ח בפיקודו של דוד לסקוב בשנות ה-70 של המאה ה-20. האמצעי נמצא בשימוש חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל והאפקט שלו נחשב להרסני במיוחד.
עקרון פעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצפ"ש הוא התקן המשגר רקטה מלאת חומר נפץ הודף המחוברת לשרשרת ועליה מטעני C-4 רבים. הרקטה משוגרת עם השרשרת אל קצה שדה המוקשים ואז מתפוצצת ביחד עם שרשרת המטענים שעליה. עוצמת הפיצוץ המשולב יוצרת לחץ חזק מאוד בקרקע הגורם לפיצוץ כל המוקשים (שפועלים על מנגנון הפעלה של לחץ רגעי) בסביבה, ויוצרת מעבר נקי באורך של 120 מטר וברוחב 6–8 מטרים.
בעבר הצפ"ש הותקן בחלק האחורי של הזחל"ם מדגם M3 ששימשו את צה"ל. מאוחר יותר, עם הסבת המערך לנגמ"שים, פותחו עבור הצפ"ש עגלות הנגררות מאחורי רכב קרבי משוריין כגון טנק או נגמ"ש הנדסי (דוגמת הפומ"ה). קיימים שני דגמים של צפ"ש: דגם חד-קני[1] וצפ"ש B דו-קני[2] ששקל 7.6 טונות (7,600 קילוגרם). על יצול העגלה, המחבר אותה לרק"ם, ישנו כבל המחבר בין מערכת השיגור למערכת בקרת הירי.
כל מערכת צפ"ש עולה כמה עשרות אלפי דולרים.
מערכות דומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיים דגם קטן יותר לחי"ר, הנקרא "צפע חי"ר" וכן מערכת דומה לחי"ר בשם "שביל הזהב" ונועדה להפעלה בסמטאות צרות וממולכדות.
עגלה 34 הייתה עגלה שנגררה על ידי טנק, בדרך כלל טנק עם מגוב או מגוב נוכרי לפילוס מוקשים בשדה מוקשים. בתוך העגלה היה שרשור של מטענים בצורת שרוול בד שבתוכו מטעני חנ"ם המחוברים זה לזה.
ב-2008 רכש צה"ל מערכת פריצת שדות מוקשים דומה בשם "חטפן", הנגררת גם היא בעגלה, ויכולה להיות מתופעלת גם באמצעות נגמ"שי ה-M-113 של כוחות המילואים.[3][4]
שימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]השימוש הידוע ביותר בצפ"ש התרחש במלחמת לבנון הראשונה. מג"ד 601, פיני דגן, התקדם עם כוחותיו אל עבר רחובות ביירות כשאיתו עגלה ובה צפ"ש. הרחוב היה ממולכד ומחבלים רבים התבצרו בבתים והכינו מארב. דגן החליט לא לסכן את הכוחות והורה לטהר את הרחוב באמצעות ירי צפ"ש. הפיצוץ היה הרסני ומעוצמתו נהרסו כל הבתים משני צידי הרחוב. אחרי הפעולה קודם דגן לדרגת סגן-אלוף.[5]
במלחמת לבנון השנייה השתמש כוח הנדסה קרבית בצפ"ש כדי להחריב את הקסבה של מארון א-ראס. על-פי ההערכות, נהרגו בפיצוץ עשרות לוחמי חזבאללה, שהתחפרו בקסבה.[6]
במהלך מבצע עופרת יצוקה השתמשו כוחות ההנדסה בצפ"ש לפרוץ צירים ולהשמיד מטענים 5 פעמים, 4 פעמים מהן השימוש היה בשטח בנוי.[7] בעקבות המבצע ביקש צה"ל להצטייד במערכות דומות תוצרת ארצות הברית.
במלחמת חרבות ברזל גדוד 605 שיגר מספר רב של צפ"שים ברחבי רצועת עזה על מנת לפלס את הדרך בשכונות כגון אלכרמה, אל בורייג', זייתון ועוד.[דרוש מקור]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי
- CARPET - רקטות ריצוף לפריצת שדות מוקשים, תוצרת רפא"ל (בשימוש חיל ההנדסה הישראלי)
- Assault Breacher Vehicle (בראשי תיבות ABV) - טנק הנדסה אמריקאי המשתמש במערכת דומה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צפ"ש - צפע שריון, באתר זרוע היבשה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ צפע שריון חד-קני באתר יד לשריון
- ^ צפע שריון B דו-קני באתר יד לשריון
- ^ אמצעי פריצה חדש ייכנס לשימוש בגדודי המילואים, חיל ההנדסה הקרבית
- ^ אמצעי פריצה חדש ייכנס לשימוש בגדודי המילואים של חיל ההנדסה, דובר צה"ל, 29.1.2008.
- ^ פיני דגן, באתר גדס"ר גולני
- ^ ירדן בן-צור, מרון הרוס, במחנה (מוצג בפורום צבא וביטחון בפרש).
- ^ עמוס הראל, מג"ד הנדסה: רמת המטענים בעזה זהה לזו של חזבאללה, באתר הארץ, 21 בינואר 2009
