שגרירות הודו בבייג'ינג
מידע כללי | |
---|---|
כתובת | 5, Liang Ma Qiao Bei Jie, Chaoyang District |
עיר | בייג'ינג |
קואורדינטות | 39°57′08″N 116°27′41″E / 39.952196916667°N 116.46126661111°E |
דיפלומטיה | |
חלק מ | יחסי הודו-סין |
שטח האמנה | סין |
מדינה מיוצגת | הודו |
www | |
שגרירות הודו בבייג'נג היא הנציגות הדיפלומטית העליונה של הרפובליקה של הודו לרפובליקה העממית של סין. השגרירות שוכנת ברובע צ'אויאנג, בבייג'ינג. השגרירות שוכנת בסמוך לשגרירויות נוספות, בהם שגרירות ארצות הברית ושגרירות ישראל.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השגרירות הוקמה ב-1950.
בעקבות מלחמת הודו–סין ב-1962 הורד דרג היחסים בין המדינות, ועמד בראשה ממונה על היחסים עד 1976.
השגרירות שכנה במקור ברובע נציגות בייג'ינג. השגרירות נפגעה במהלך מהפכת התרבות. בסביבות אותה תקופה החלו נציגויות דיפלומטיות רבות לעבור למובלעות דיפלומטיות מוגדרות. בשנת 1969 עברה השגרירות לרובע צ'אויאנג. שגרירות ריטן, שאליה עברה הנציגות ב-1969, הייתה מבנה עץ בן שתי קומות. השגרירות הוגדרה כ"מיושנת וסובלת מצפיפות יתר".[1] בזמן ששגרירות ריטאן פעלה, עבדו בשגרירות 29 דיפלומטים, 28 עובדים סינים ו-33 עובדים הודים שאינם דיפלומטים. ממשלת הודו חכרה את המגרש בו שוכנת שגרירות כיום בשנת 1989 תמורת כמיליון דולר.[1]
בניין נוכחי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית השגרירות הנוכחי נפתח בשנת 2012.[1] טקס הפתיחה התקיים ב־8 בפברואר 2012.[2]
שגרירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשימת שגרירי הודו בסין מ-1950.[3]
שם | תמונה | מעמד | התחלת כהונה | סיום כהונה |
---|---|---|---|---|
ק. מ. פאניקר | שגריר | 20 במאי 1950 | 12 בספטמבר 1952 | |
נ. ראגהבן | 13 בספטמבר 1952 | 5 בנובמבר 1955 | ||
ראטן קומאר נהרו | 6 בנובמבר 1955 | 27 ביולי 1958 | ||
ג' פרתסראתי | 27 ביולי 1958 | 19 ביולי 1961 | ||
פ. ק. בנארג'י | ממונה על היחסים | 20 ביולי 1961 | 1 באפריל 1964 | |
ר. ד. סאה | 30 במאי 1966 | 3 בפברואר 1969 | ||
בראג'ש מישראה | 19 באפריל 1969 | 11 באוגוסט 1973 | ||
ל. ל. מהרוטרה | 12 באוגוסט 1973 | 19 ביוני 1976 | ||
ק. ר. נאראיאנאן | שגריר | 7 ביולי 1976 | 11 בנובמבר 1978 | |
ר. ר. סאה | שגריר | 12 בדצמבר 1978 | 15 בנובמבר 1979 | |
קטיאיאני שנקר בג'פאי | 13 ביולי 1980 | 6 ביולי 1982 | ||
א. פ. וואנקתורן | 27 בספטמבר 1982 | ינואר 1985 | ||
ק. פ. ס. מרון הבן | 26 במרץ 1985 | 12 בפברואר 1987 | ||
סי. וי. ראנהאטן | 28 במאי 1987 | 31 במאי 1991 | ||
סלמאן היידר | 22 באוגוסט 1991 | 27 בנובמבר 1992 | ||
כנדרהשכחר דסגופתה | 8 בינואר 1993 | 10 ביוני 1996 | ||
ויג'אי ק' נמביאר | 9 בספטמבר 1996 | 28 ביוני 2000 | ||
שבשנקר מנון | שגרִיר | 3 באוגוסט 2000 | 7 ביולי 2003 | |
נלין סורי | 23 באוגוסט 2003 | 19 באוקטובר 2006 | ||
נירופמה ראו | 27 באוקטובר 2006 | 15 ביולי 2009 | ||
סוברהמניאם ג'אישנקר | 12 באוגוסט 2009 | 14 בדצמבר 2013 | ||
אשוק קנתה | שגרִיר | 6 בינואר 2014 | 20 בינואר 2016 | |
ויג'אי גוקהיל | 20 בינואר 2016 | 21 באוקטובר 2017 | ||
גאוטם במבאוואל | 19 בנובמבר 2017 | 30 בנובמבר 2018 | ||
ויקראם מצרי | 8 בינואר 2019 [4] | 27 בדצמבר 2021 | ||
פראדיפ קומאר ראוואט | מכהן |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות הודו בבייג'ינג (באנגלית ובסינית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 Krishnan, Ananth. "After 42 years, Indian Embassy gets a new hope in Beijing." The Hindu. 11 January 2012. Retrieved on 12 October 2012.
- ^ Krishnan, Ananth. "Rare line-up for Krishna in China." The Hindu. 7 February 2012. Retrieved on 12 October 2012.
- ^ Previous Heads of Mission, באתר שגרירות הודו בבייג'ינג
- ^ "Vikram Misri takes charge as India's new envoy to China". The Hindu. Beijing. 8 בינואר 2019. ISSN 0971-751X. נבדק ב-2020-07-04 – via www.thehindu.com.
{{cite news}}
: (עזרה)