שאילתות דרב אחא
השאילתות הוא ספר הלכתי מאת רב אחא משבחא גאון, מראשית תקופת הגאונים, והוא כנראה הספר הראשון המצוי בידינו שנתחבר אחרי תקופת התלמוד. הספר, הכתוב בארמית בבלית, הוא אוסף של דרשות מסוג השאילתא, על סדר פרשות השבוע. לכל פרשה יש שאילתות אחדות, ולעיתים נותן המחבר כמה חלופות עבור הדרשן בתוך אותה דרשה עצמה.
מבנה הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל שאילתא עוסקת בנושא הלכתי אחד בסדר ובסגנון מיוחדים, בחלוקה לארבעה חלקים: פתיחה במצווה מסוימת, שאלה הלכתית הקשורה אליה, דברי אגדה הקשורים באופן כללי לנושא, ולבסוף תשובה לשאלה ההלכתית.
דברי האגדה, אשר במקור היוו חלק נכבד מגוף הספר, כמעט ואינם נמצאים בנוסחים שלנו, משום שהמעתיקים לא מצאו בהם עניין רב; בתחילה דחקו אותם לסוף השאילתא, ולבסוף השמיטו אותם לחלוטין, ברוב השאילתות.
השאלות הן נדמות לרוב פשוטות, אך המעיין יראה שאינן הצגת רק נושא הלכתי בצורת שאלה ותשובה; אלא הטמעת חידושים וביאורים בין הדברים. לעיתים מביא המחבר הצעה לנוסח אחר של שאילתא, שבה השאלה והתשובה מתחלפים ביניהן, ומה שמובא כהנחה פשוטה בנוסח אחד מובא כתשובה לשאלה בנוסח השני. מגמתו של החיבור היא אמנם להסביר בצורה פשוטה נושאים ידועים, וחלק גדול מן הדברים ידועים ליודעי ספר, אך בעיון נמצא שאכן יש בהם גם חידוש הלכתי. מעטות הן הפסיקות בספר שאינם נמצאים בתלמוד, אלא שבתוך הרצאת הדברים מובלעים חידושים רבים בפרשנות התלמוד ובפסיקת ההלכה. עוד ענין מחודש בספר שהוא משקף ידע הלכתי כללי שהיה בתקופת חיבור הספר.
אין ידיעה ברורה באשר לתפקידו של רב אחא בחיבור הספר - האם הוא עצמו חיבר את הדרשות, או שמא רק ליקט דרשות ידועות שהיו עד זמנו ואסף אותן לקובץ מסודר לשימוש עבור הדרשנים.
המקורות שעליהם מסתמך הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר מסתמך בעיקר על התלמוד הבבלי והמקורות התנאיים שלפניו, ואינו מזכיר דברים מן התלמוד הירושלמי או ממקורות ארצישראליים בתר-תלמודיים. מקור חשוב נוסף לספר הוא מסורות פרשנות ופסיקה אנונימיות שעברו בעל פה בישיבות הגאונים. רבי שמעון קיירא, מחבר ספר הלכות גדולות הרבה להתבסס על הפסקים המובאים בשאילתות, והוא מצוטט רבות בספרי הפוסקים הראשונים, והאחרונים.
נוסח הספר ומהדורותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מהדורה ראשונה של הספר נדפסה בוונציה בשנת ה'ש"ו (1546). מהדורה שנייה נדפסה בדיהרנפורט, עם פירוש קצר של ר' ישעיה פיק ברלין בשנת 1786. הנצי"ב מוולוז'ין, כתב פירוש מקיף על השאילתות, ופירוש זה נדפס בווילנה, בשנים 1861–1867. ספר השאילתות עם פירוש הנצי"ב, חזר ונדפס מספר פעמים על ידי מוסד הרב קוק בירושלים.
בשנים ה'תש"ך-ה'תשל"ז הוציא לאור פרופ' שמואל קלמן מירסקי מהדורה חדשה של השאילתות על-פי כתבי יד בנוסח שונה ובסדר שונה, וצירף למהדורתו פירושים עתיקים והערות משלו.
בשנת תשנ"ב פרסם פרופ' ירחמיאל ברודי מחקר מקיף 'לתולדות נוסח השאילתות', בו הגיע למסקנה כי הספר עבר שינויי צורה רבים עד שהגיע לידינו, וכי מתוך תשעת כתבי היד שבידינו, לשמונה יש אב משותף אחד, ומולם עומד כתב יד ששון של הספר. בשל כך, יש לתת לשקול את נכונותו של נוסח כתב יד זה גם כאשר הוא מנוגד לכל כתבי היד האחרים, שכן ייתכן שהנוסח שלהם נובע משיבוש שהיה באותו אב נוסח, וכאשר הנוסח שבכתב יד ששון נמצא גם במקצת כתבי היד האחרים, ניתן להסיק מכך שגרסה זו הייתה במקור המשותף של שני ענפי הנוסח, ולכן יש להעדיף אותה. בתוך כך מתח ברודי ביקורת על מהדורת מירסקי, על שלא לקחה בחשבון את התפלגות כתבי היד הזו, וכן על ליקויים אחרים שלה, לשיטתו.
כתבי היד של הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהקדמתו של מירסקי, הוא מפרט ומתאר את כתבי היד שהשתמש בהם למהדורתו;
- ס: סינסינטי, נמצא בהיברו יוניון קולג', כבן אלף שנה
- פ: פריז, רשימת צוטנברג 308
- ר: פריז, רשימת צוטנברג 309
- ו: ותיקן, נמצא בספריית הוותיקן Vat. ebr. 51.[1]
- נ: כת"י הנצי"ב, מונח בספריית בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS) בניו יורק
- א: כת"י אוקספורד, בספרייה הבודליאנית, MS. Oppenheim 70 (רשימת נויבאוער 539) - ספרד ה'רנ"ב
- כ: כת"י אוקספורד, בספרייה הבודליאנית, MS. Huntington 343 (רשימת נויבאואר מס' 540) - ספרד (פרובנס?) המאה ה-15[2]
- ש: כת"י ששון תואר באהל דוד ח"א עמ' 112
- (כת"י מס' ט:)מ: כת"י מרצבכר מס' 113
- (כת"י מס' י:)ב: כת"י בודפשט
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמחה אסף, תקופת הגאונים וספרותה, ירושלים תשט"ו, עמ' קנד ואילך.
- בנימין משה לוין, לחקר שאילתות רב אחאי גאון, חיפה תרפ"ט.
- ירחמיאל ברודי, לתולדות נוסח השאילתות, ניו יורק תשנ"ב
- ירחמיאל ברודי, צוהר לספרות הגאונים, תל אביב 1998
- Robert Brody, The Geonim of Babylonia and the Shaping of Medieval Jewish Culture, New Haven & London, 1998
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מידע על אחאי, משבחא, גאון, 680-752. ספר שאילתות בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת מאמרים על שאילתות דרב אחא באתר רמב"י
- שאילתות דרב אחא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
נוסח מקוון של החיבור
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טקסט מלא של שאילתות דרב אחאי גאון מהדורת ונציה, באתר "דעת"
- מהדורת הרב שמואל קלמן מירסקי, עם ביאורים, הערות, מבוא ומפתחות:
- כרך א -שאילתות על ספר בראשית, ירושלים, תש"ך, באתר היברובוקס,
- כרך ב -שאילתות על ספר שמות, ירושלים, תשכ"ד, באתר היברובוקס
- כרך ג -שאילתות על ספר ויקרא, ירושלים, תשכ"ו, באתר היברובוקס,
- כרך ד -שאילתות על ספר במדבר, ירושלים, תשל"ז, באתר היברובוקס,
- כרך ה -שאילתות על ספר דברים, ירושלים, תשל"ז, באתר היברובוקס,
יצא לאור על ידי המכון למחקר ולהוצאת ספרים "סורא" וישיבה אוניברסיטה, בהשתתפות מוסד הרב קוק.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לצפייה בגוף הכתב-יד: http://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.51
- ^ Bodleian Library MS. Huntington 343, באתר הספרייה הבודליאנית
