לדלג לתוכן

ירחמיאל ברודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ירחמיאל ברודי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1955 (בן 69 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי חקר המשנה והתלמוד הבבלי, חקר ספרות הגאונים
מקום לימודים ישיבה יוניברסיטי עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט שרגא אברמסון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ירחמיאל (רוברט) ברודי (נולד ב-1955) הוא פילולוג, פרופסור מן המניין בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית, הנחשב לאחד מראשי החוקרים בתחום ספרות הגאונים, ובשנים האחרונות עוסק גם בחקר המשנה, התוספתא והתלמוד הבבלי. בוויכוח לגבי תיארוך הסתמות בתלמוד, הוא מראשי המתנגדים לאיחור הסתמות, והכללתן בתקופת זמן מסוימת, לאחר תקופת האמוראים.

ברודי למד בישיבה יוניברסיטי בשנים 1971–1972, ולאחר מכן עשה דוקטורט במתמטיקה באוניברסיטת הרווארד בשנים 1972–1975, במימון של מלגה מטעם המוסד הלאומי למדעים. הוא עבד שנתיים כמרצה למתמטיקה בניו יורק, ואז עבר לתחום התלמוד. בין השנים 1978–1982 למד לתואר דוקטור בתלמוד באוניברסיטה העברית, בה זכה בפרס קפלן 1978, בפרס אורבך 1982 ובמלגת ורבורג 1980–1982.

בשנת 1995 זכה בפרס ירושלים לספרות רבנית. ברודי היה אחד מעורכיו של הרבעון "תרביץ" ושל השנתון "שנתון". כיהן בחבר השופטים של "פרס יצחק בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח" לשנת תשס"ז.[1] זוכה פרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת ה'תשפ"א (2020).

ברודי יצא כנגד המגמה הנהוגה במחקר התלמוד מהשליש האחרון של המאה ה-20 להבדיל בין דברי האמוראים לבין סתם גמרא ולראות בסתם גמרא שכבה מאוחרת המולבשת על דברי האמוראים. לטענתו, קיימות דוגמאות רבות בהן אמוראים מתייחסים לדברי סתם הגמרא ולכן אין אפשרות לעשות הבחנה חדה בין דברי האמוראים לסתם הגמרא.[2]

ברודי התנגד לגישה של גינזבורג והיינמן אשר ראו ברב סעדיה גאון מתנגד להוספת ברכות מעבר למצוי בתלמוד. לטענתו, אין ראיות לגישה זו, ודוגמאות רבות בסידורו מראות כי הוא היה פתוח לברכות שאין להן מקור בתלמוד.[3][4]

בנוגע ליחס הרמב"ם לירושלמי: ברודי סבור שבמסכתות הש"ס עליהן אין בבלי ויש ירושלמי - סדר זרעים ומסכת שקלים, הרמב"ם ראה בירושלמי השלמה לתלמוד הבבלי, כך שבעיניו יש לנו תלמוד שלם לחמישה סדרים.[5] במסכתות עליהן יש תלמוד בבלי - הרמב"ם פסק כבבלי במקומות בהן הוא נחלק על הירושלמי, אך במסכתות שאין עליהן תלמוד בבלי - הוא השתית את פסקיו על הירושלמי גם במקומות בהם הם סותרים את הבבלי.[6]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ נימוקי השופטים להענקת פרס יצחק בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, אתר מרכז יצחק בן צבי
  2. ^ שמא יהודה פרידמן, "אל תתמה על הוספה שנזכר בה שם אמורא": שוב למימרות האמוראים וסתם התלמוד בסוגיות הבבלי, סוגיות בחקר התלמוד, עמ’ 57–135
  3. ^ Joshua Blau, Stefan, C. Reif, editors, Genizah Research After Ninety Years, the Case of Judaeo-Arabic, Cambridge University Press, 1992, pages 40-46
  4. ^ To Worship God Properly, Hebrew Union College Press, 1998, pages 57-58
  5. ^ כך ברודי מתרגם את דברי הרמב"ם בהקדמה לפירוש המשנה: "ונמצא באמצעות הירושלמי שחמשת הסדרים נשלמים" (בשונה מתרגום הרב קאפח במקום).
  6. ^ ירחמיאל ברודי, לפסיקת הרמב"ם על פי התלמוד הירושלמי בניגוד לתלמוד הבבלי, Maimonidean Studies ; 4
  7. ^ אתר למנויים בלבד ישי רוזן צבי, בּעוּלה ריחה נודף, בתולה אין ריחה נודף, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2022