לדלג לתוכן

שאול בן רבי השיל מקראקא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי שאול בן רבי השיל מקראקא
מקום פעילות בריסק, קרקוב
פטירה 19 במאי 1707
י"ז באייר ה'תס"ז
גלוגוב עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 19 במאי 1707 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק מרא דאתרא, ראש ישיבה
רבותיו אבי רבי השיל מקראקא
אב השיל מקראקא עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים מראשי ועד ארבע ארצות וועד קהילות ליטא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי שאול בן רבי העשיל מקראקא (? - י"ז באייר ה'תס"ז, 19 במאי 1707) היה רב פולני ותלמיד חכם בולט ומגדולי יהדות אשכנז. שימש כראש ישיבה ומרא דאתרא בבריסק (בלארוס) ובקראקא. מראשי ועד ארבע ארצות. בסוף ימיו נבחר לרבה של הקהילה האשכנזית באמסטרדם אך נפטר בגלוגוב בדרכו לשם.

תולדות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בלובלין לרבי השיל מקראקא ולאשתו (השנייה) דינה נכדת רבי שאול ואהל[1]. למד תורה אצל אביו שהיה באותה עת רבה של לובלין ולאחר מכן רבה של קרקוב. לאחר פטירת אביו בכ' בתשרי ה'תכ"ד (21 באוקטובר 1663) נסע לבריסק לבית משפחת אמו ובשנת ה'ת"ם נתמנה שם לראש ישיבה.

כאביו היה נחשב לאמיד. בשנת תמ"ה נתמנה לאב בית דין בקיאדן. חזר לבריסק שם נתמנה לאב בית דין לאחר פטירת הרב מרדכי גינצבורג רבה הקודם (לא ידוע באיזה שנה בדיוק אך כבר בשנת תנ"א כבר היה אב"ד שם).

בערך בשנת תנ"ז התקבל לאב"ד ערי הגליל של קרקוב בתור "רב המדינה" ובמקביל כיהן גם כאב"ד אפטא. בתקופה זו כיהן ברבנות קרקוב העיר הרב אריה לייב נכד הב"ח (בן חורג של הט"ז) רק בשנת ה'תס"א (אז עזב רבי אריה לייב את קרקוב ועבר לבריסק) החל לכהן כאב"ד קרקוב על כיסא אביו 37 שנה אחרי מותו. אחרי כשלוש שנים פרש מרבנותו ועבר לגור בעיר ברעסלא כאדם פרטי.

בשנת תס"ז נקרא למלא את מקום רבי לייב חריף כרבה של הקהילה האשכנזית של אמסטרדם. אך בדרכו לשם חלה ונפטר - ביום י"ז אייר ה'תס"ז - ונקבר בעיר גלוגא. עם בוא שמועת פטירתו לקהילתו הקודמת בעיר קרקא, הספידוהו מספד רב.

פועלו הציבורי והתורני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה מראשי הלוחמים כנגד המאמינים בשבתי צבי ביחד עם מחותנו החכם צבי.

בתקופת רבנותו בבריסק כיהן גם כראש ועד חמישה ראשי קהילות ליטא (ועד שהיה מורכב מחמשת הרבנים של: בריסק, הורדנא, פינסק וילנא וסלוצק, החלטות שהתקבלו באספות הוועד היו מחייבות את כל שאר הקהילות בליטא) בתקופת רבנותו בקרקוב היה מראשי ועד ארבע ארצות.

הסכים על הרבה מספרי האחרונים שהודפסו בתקופתו[2]. אך לא הדפיס את תורתו. תשובות ממנו מפוזרות בספרי השו"ת של התקופה. בסוף שו"ת הרמ"א (שהוציא לאור בנו רבי אריה לייב באמסטרדם) נדפסה תשובה שלו. כמ"כ בשו"ת יד אליהו סימן י"ח ובשו"ת שבות יעקב סימן ק"ז.

נישא לאסתר בתו של אריה לייב "הארוך" מקראקא[3] והיה לגיסם של שני חתניו הנוספים של רבי אריה לייב, ורבי שמואל מפיורדא, מחבר הספר בית שמואל ורבי יחזקיה יהושע פייבל תאומים (בנו של רבי יונה תאומים-פרנקל מחבר הספר קקיון דיונה).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בתו של רבי יהודה בנו של רבי שאול וואהל. יש שכתבו שנולד לאשתו הראשונה (ראה: דעת קדושים עמוד 97 בהערה), אך ראה אבות עטרה לבנים (ורשא תרפ"ז) עמוד קנ"ו בהערה ל"ט באריכות.
  2. ^ רשימה חלקית להסכמות שנתן ראה: כלילת יופי עמו' קכ"ח והלאה
  3. ^ לפי ישראל טוביה אייזנשטט, בדעת קדושים, עמ' 98 הערה אחרונה, ששלל את דברי אליקים כרמולי (בספרו העורבים ובני יונה) וחיים נתן דמביצר, כלילת יופי, א, עמ' קכח שנישא לנכדתו של רבי אריה ליב, בתו של רבי זכריה מנדל. פער הגילאים אינו מאפשר הנחה זו.
  4. ^ במקום אחד חתם יצחק יהושע העשיל (ראה דעת קדושים עמוד 105). אך בכל מקום מופיע שמו בלי יצחק - וכך גם על גבי מצבתו.
  5. ^ עליו ראה: קריה נאמנה עמוד 115