אריה לייב "הארוך" מקראקא
| תקופת הפעילות |
? – 25 באפריל 1671  |
|---|---|
| פטירה |
25 באפריל 1671 ט"ו באייר תל"א |
| רבותיו |
יהושע העשיל |
| תלמידיו |
שמואל מפיורדא |
| צאצאים |
זכריה מנדל בן אריה לייב |
  | |
רבי אריה לייב "הארוך" מקראקא (ביידיש: דער הויכער ר' לייב[1]; נפטר ט"ו באייר תל"א, 25 באפריל 1671) היה רב פולני במאה ה-17, רבן של פשמישל וקראקא. מגדולי דורו, חותנם ומחותנם של אחדים מגדולי רבני פולין.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לרבי זכריה מענדל קלויזנער שכונה "ר' זכריה הנביא". למד אצל רבי יהושע העשיל בעל "מגיני שלמה" ו"שו"ת פני יהושע". נישא ליוטא בתו של רבי אפרים פישל רבה של לבוב, שימש כדיין ומו"ץ בקראקא, ואחר כך שימש ברבנות פשמישל עד פטירת ר' העשיל מקראקא בכ' בתשרי תכ"ד, 21 באוקטובר 1663. לאחר פטירתו ירש את מקומו והתמנה כרבה של קראקא, משרה בה החזיק עד פטירתו בט"ו באייר תל"א, 25 באפריל 1671.
הוא לא הדפיס מחידושי תורתו, אולם כמה מחידושיו ומתשובותיו ההלכתיות שרדו בכתבי בני דורו. קונטרס ביידיש המכיל ליקוט של דברי מוסר, נדפס בשנת תכ"ו בשם "תיקוני תשובה ארץ צבי", שזכה להסכמתו יוחס בדיעבד לנתן העזתי.[2]
הוא נקבר בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, על יד מחותנו הרב ר' העשיל מקראקא.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחתו של רבי אריה לייב, הייתה ממשפחות הרבנים החשובות בפולין. אחיו היו: רבי צבי הירש קלויזנר ורבי דוד טביל מבריסק וגיסם היה רבי יהודה ב"ר ניסן (מהריב"ן), רבן של אולקוש, טומשוב לובלסקי, קאליש וערים נוספות.
בנו, רבי זכריה מנדל, היה מחשובי רבני פולין שנודע בצדקותו, מחבר הספר "באר היטב" על יורה דעה וחושן משפט, ונקרא בפי ההמון "רבי זכריה הנשיא". מלבדו, ידועים בשמם שלושה בנים נוספים: אפרים פישל מלודמיר, אלעזר, וחיים מיברוב.
שלוש בנותיו נישאו לרבנים חשובים: בתו גיטל נישאה לרבי שמואל מפיורדא, מחבר "בית שמואל" על שולחן ערוך אבן העזר. פעריל נישאה לרבי יחזקיה יהושע פייבל תאומים, רבן של פרמיסלה וברסלאו; ודבורה נישאה לרבי שאול[3], בנו של רבי השיל מקראקא.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק דוב פעלד, קונטרס חלקי אבנים, נספח לשו"ת נשאל דוד, חלק ג', ירושלים תשל"ה, עמ' רכב, באתר היברובוקס
- יצחק דוב פעלד, חלוקי אבנים, נספח לספר יש מנחילין מהרב פנחס קצנלנבוגן, ירושלים תשמ"ו, עמ' תל-תלא, באתר היברובוקס
- רפאל הלפרין, אטלס עץ חיים, בערכו. (חלק ז, בני ברק תשמ"ב, עמ' 123).
- מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים תשנ"ג. (מס. 666). עמ' 462–463.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד הלחמי, רבי אריה ליב מקראקא (ר' ליב הגבוה), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' פ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- נוסח מצבתו של ר' אריה לייב הארוך, אפיטף מועתק ע"י יחיאל מתתיהו צונץ בספר עיר הצדק: בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, לבוב 1874. פריט כז, באתר היברובוקס
- אברהם מנחם הורוויץ, לתולדות הגאון ר' ארי' ליב הגבוה, ישורון כרך ל"ג, באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מתורגם גם: הגבוה; כונה גם ר' אריה לייב ר' פישל'ס [=של ר' פישל], על שם חמיו רבה של לבוב.
- ^ ראו על מהדורותיו של קונטרס זה: ישראל היילפרין, בית ישראל בפולין ח"ב, ירושלים תשי"ד, עמ' 41.
- ^ יש שחשבו שהיה חתן בנו רבי זכריה מנדל (ראה: חיים נתן דמביצר בכלילת יופי עמוד קכ"ח) אך נראה יותר כמו שכתב בדעת קדושים (בהערה אחרונה) היות שהיה מבוגר ממנו.