רפאל ידידיה שלמה צרור
| לידה |
1681 ה'תמ"א אלג'יר |
|---|---|
| פטירה |
1738 (בגיל 57 בערך) ה'תצ"ח אלג'יר |
| מקום קבורה | אלג'יר |
| מקום פעילות | מנהיג רוחני באלג'יר |
| תקופת הפעילות |
? – 21 בדצמבר 1737  |
| תחומי עיסוק | הלכה, דיינות, רפואה |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבה |
  | |
הרב רפאל ידידיה שלמה צרור (כ"ב אלול ה'תמ"א, 1681 - כ"ז כסלו ה'תצ"ח, 1738) היה רופא, ראש ישיבה, פוסק הלכה נודע, אב בית הדין ורבה של אלג'יר בראשית המאה ה-18, ובעל השכלה כללית. מחבר השו"ת פרי צדיק.
קורותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד באלג'יר לאביו הרב ישועה. התייחס לרשב"ץ השני, ולרבי אברהם אבן טוואה. למד אצל חכמי עירו. בהמשך התמנה לאב בית הדין של אלג'יר. קירב את תלמידו הרב יהודה עייאש ששימש אותו כחמש עשרה שנה.[1] חביריו בבית הדין היו רבי יעקב צרור, רבי אברהם יאפיל, רבי יהודה עייאש, ורבי בנימין דוראן.[2] הרב נשאל שאלות הלכתיות מקהילות רבות בצפון אפריקה, ביניהן: תוניס, קונסטנטין, אלג'יר, אוראן וגיברלטר. כמו כן התכתב בהלכה עם חבירו הרב מסעוד אלפסי.[3]
בשנת ה'תע"ד (1714), בית הדין בראשות רבי סעדיה אזוביב (דיין ראשון) ורבי מימון יאפיל (דיין שני) באלג'יר שלח כתב הסכמה לרבי משה חאגיז, לפיו הם מסכימים להחרים את נחמיה חייא חיון שפעל להפצת השבתאות.[4] בין החותמים נמנה גם הרב רפאל ידידיה שלמה צרור (דיין שישי).
הרב עמד בראשות הישיבה, ותלמידיו העידו כי לרבם כשרון זכירה ייחודי, וכן שהיה בעל השכלה רחבה, בחכמת ההגיון, מדע המדינה, רפואה וטבע.[5] הרב חיבר קינה לעשרה הרוגי מלכות.[6]
עוד העידו תלמידיו כי הרב סבל ממאורעות קשים שפגעו בבניו ובממונו. הרב נטה לחלות, ופגעה בו עייפות כרונית והתעלפויות. ביתו מתה בחייו בשעת לידת בנה.
לאחר פטירתו, תלמידו הרב יהודה עייאש כתב עליו קינה בערבית.[7]
השקפתו ההלכתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב תמך בשימור מנהגי אלג'יר, וסבר שלא ניתן לשנותם.[2] כמו כן דאג להעביר את המנהגים לתלמידו הרב יהודה עייאש, שקיבצם בספר 'מנהגי ודיני ק"ק ארג'יל'.[8]
- הרב ביאר שארצות המערב קיבלו עליהם את הוראות מרן השולחן ערוך, ויש לפסוק כמותו בכל מקום, מלבד הלכות ומנהגים שכבר נהגו בהם שלא כמרן, שאין לשנות את המנהג הקדמון.[9]
- הרב סבר שאין לפסוק כהגהות הרמ"א, עד שיתברר שכך גם דעת מרן השולחן ערוך.[10]
- לא ניתן לטעון 'קים לי' כשיטת אחד הפוסקים כנגד דעתו של מרן השולחן ערוך.[11]
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שו"ת פרי צדיק - שאלות ותשובות בארבעת חלקי השולחן ערוך. נדפס לראשונה בליוורנו, ה'תק"ח.
- ביאור ארבעת חלקי השולחן ערוך - פירוש וקיצור לארבעת חלקי השולחן ערוך. כתב היד אבוד.[12]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הקדמת ר"י עייאש לספרו 'לחם יהודה'.
- ^ 1 2 ראו הקדמת הרב צרור לשו"ת התשב"ץ.
- ^ ראו למשל שו"ת פרי צדיק סימן יז.
- ^ ראו בסוף ספר מלחמת ה' - חרב לה', אמשטרדם ה'תע"ד.
- ^ הקדמת התלמידים לשו"ת פרי צדיק.
- ^ ראו בכתב היד באתר הספרייה הלאומית.
- ^ הקינה בכתב יד אתר הספרייה הלאומית.
- ^ ראו מבוא לספר 'מנהגי ודיני ק"ק אלג'יר' מאת הרב יהודה עייאש.
- ^ ראו שו"ת פרי צדיק סימן ב; דיני ומנהגי ק"ק ארג'יל סימן ב סעיף א.
- ^ ספר דיני ומנהגי ק"ק ארג'יל, סימן ז סעיף ב. [עדות הר"י עייאש ששאל את רבו הרב צרור].
- ^ שו"ת פרי צדיק סימן ב.
- ^ ע"פ תלמידו רבי מכלוף עמר בקונטרס הדרושים, דרוש א, (נדפס כנספח לשו"ת פרי צדיק).
| רבני אלג'יריה | ||
|---|---|---|
| רבני מחוז אלג'יר | ריב"ש • רשב"ץ • רשב"ש • יהודה כלץ (השלישי) • אברהם אבן טוואה • סעדיה אזוביב • מימון יאפיל • רפאל ידידיה שלמה צרור • יהודה עייאש • שלמה זוראפה • דוד מועטי • סעדיה עמור • משה אייזנבט • אברהם משה פינגרהוט • יצחק מרעלי | |
| רבני מחוז אוראן ותלמסאן | יעקב ששפורטש • נתן ג'ייאן • חיים קצבי • פארוז קרסינטי • אברהם אנקווה • סמחון חלאווה • יוסף בן וואליד • חיים בלייח • דוד הכהן סקלי • יוסף משאש • מסעוד הכהן (פרחי כהונה) • דוד אשכנזי (רב) • יצחק אלמליח (תלמסאן) • יחיא אמסלם • דוד אבן כליפא | |
| רבני מחוז קונסטנטין (אלג'יריה) | מימון נג'אר • סידי פרג' חלימי • יוסף גנאסיא • ישועה ללום • רחמים נאהורי | |
| רבנים נוספים | שלום אביחצירא | |
| תקופת חייו של הרב רפאל ידידיה שלמה צרור על ציר הזמן |
|---|
 |