רן ארז
 | |
| לידה |
6 ביוני 1945 (בן 79) רומניה  |
|---|---|
| שם לידה | ז׳אן מרכוס |
| מדינה |
 ישראל |
| מקום מגורים |
 אשדוד, ישראל |
| מקצוע | מורה |
| תפקיד | יו"ר ארגון המורים |
  | |
רן ארז (נולד בשם ז׳אן מרכוס ב-6 ביוני 1945[1]) הוא מורה ואיש ציבור ישראלי המכהן כיושב ראש ארגון המורים משנת 1997.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארז נולד ברומניה. בראשית שנות ה-60, בהיותו בן 17, עלה לישראל עם משפחתו. הוא גדל בבית מסורתי, ולאחר שהשתתף במלחמת ששת הימים, שינה את אורח חייו והפך לדתי. לאחר שחרורו מצה"ל עבד כמורה לחינוך גופני, ועסק בספורט. השתייך לנבחרת ישראל בחתירה, ספורט בו עסק עוד בנעוריו ברומניה, שם זכה בתואר אלוף רומניה בחתירה לנוער. הוא השתתף בתחרויות חתירה במכביה ועוד בתחרויות בינלאומיות נוספות.
החל את דרכו בארגון המורים כיו"ר ועד המורים בבית הספר שבו לימד באשדוד, ולאחר ששימש במספר תפקידים, נבחר ב-1997 ליושב ראש הארגון. במקביל לכהונתו כיו"ר ארגון המורים ממשיך ללמד חינוך גופני בבית הספר אמי"ת ב' באשדוד.
ארז נשוי ואב לשניים. מתגורר באשדוד.
ארגון המורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 2005–2007 עמד ארז בראש מאבקם של ארגוני המורים בעד שיפור תנאי עבודתם. לאחר שפורסמה הרפורמה של ועדת דברת, נפתח משא ומתן בין הממשלה ומשרד החינוך לבין הארגונים. הסתדרות המורים החליטה להגיע להסכם, אך הארגון בראשותו של ארז סירב, והחריף את המאבק. בשנת 2006, בהנהגתו של ארז, שיבשו מורי הארגון את הלימודים בבתי הספר בחינוך העל-יסודי, וב-10 באוקטובר 2007 פתחו בשביתה, שהפכה לארוכה ביותר בהיסטוריה של מערכת החינוך בישראל, בת 64 ימים ללא לימודים. השביתה הסתיימה ב-12 בדצמבר, בסוף חופשת החנוכה.
ארז עמד בראש היוזמה החינוכית "עוז לתמורה". היוזמה נוסתה במספר בתי ספר בהצלחה רבה, וזכתה לתגובות חיוביות מצד המורים, ההורים והתלמידים. התוכנית לא יושמה בכל בתי הספר בישראל עקב התנגדותה של שרת החינוך לימור לבנת.
בשנת 2003 טען העיתון "ידיעות אחרונות" בסדרת כתבות, כי ארז נהג להיעדר באופן שיטתי לתקופות ארוכות מעבודתו כמורה לחינוך גופני בבית ספר באשדוד, ולמרות זאת קיבל משכורת ממשרד החינוך בגין עבודה שבפועל לא בוצעה, בסכומים מצטברים ניכרים ביותר. ארז הועמד לדין משמעתי פנים-משרדי, בפני סמנכ"ל משרד החינוך, וקיבל "הערה" על כך שקיבל שכר מבלי שעבד בפועל. בעקבות כך הוגשה עתירה לבג"ץ כנגד היועץ המשפטי לממשלה, בדרישה להעמיד את ארז לדין פלילי או לדין משמעתי, ולהפסיק את עבודתו במשרד החינוך בשל קבלת הטבות שכר שלא כדין. לאחר הגשת העתירה התקיים בשנת 2006 דיון משמעתי חוזר, הפעם בפני מנכ"ל משרד החינוך, שהמיר את ההערה לנזיפה. ב-2009 דחה בג"ץ את העתירה, אך מתח ביקורת על התנהלותו של ארז, וקבע כי היא היוותה סטייה משמעותית מהנוהל התקין המחייב עובד בשירות המדינה.[2]
ארז שותף ליוזמה החינוכית "תנו למורים ללמד" בשיתוף עם ד"ר עינת וילף. היוזמה קוראת להחזרת הסמכות לידי המורים והמנהלים ולהקשחת המשמעת בבתי הספר.
בשיא ההתמודדות עם מגפת הקורונה נאבק ארז נגד כוונת משרד החינוך להוציא לחופשה ללא תשלום מורים שיסרבו להתחסן או להיבדק תכופות.[3]
לאחר שבוטלו ימי למידה רבים בתשפ"א (2020) ביקש משרד החינוך להוסיף תשעה ימי לימודים בסוף השנה, על מנת להשלים את פערי הקורונה שנוצרו בסגרים והלמידה מרחוק התקשתה לסגור. המשא ומתן עם ארגון המורים נכשל, ובית הדין הארצי לעבודה הכריע שהתלמידים יצאו לחופש הגדול בתאריך הקבוע. בעקבות זאת נסוגה גם הסתדרות המורים מהסכמותיה להאריך את שנת הלימודים. כתוצאה מכך יצאו גם תלמידי היסודי לחופשה בתאריך הקבוע, על אף פערים לימודיים גדולים עוד יותר[4].
מאבקיו של רן ארז לא היו רק על תנאי העסקה אלא גם על רפורמות פדגוגיות ומבניות. ב-2013, כאשר היו שמועות על כוונת משרד להעביר את כיתות ז-ח לבתי הספר היסודיים ואת כיתות ט' לתיכונים, טען ארז כי זהו צעד בלתי אפשרי. באגרת ששלח למורי הארגון "מיותר לציין שחוץ מההשקעה התקציבית האדירה, זו תהיה פגיעה במבנה השש־שנתי שלא לדבר על העברת אלפי מורים מהחינוך העל־יסודי לחינוך היסודי. מורים אלו שהם עובדי משרד החינוך ויעברו לחינוך היסודי ייאלצו ללמד בכיתות א'-ח' במקום ז'-י"ב"[5].
כאשר הכריזה שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון על רפורמה בבחינות הבגרות במקצועות ההומניים, שלח ארז איגרת למורים החברים בארגון בה כתב: "מערכת החינוך זקוקה לתהליכי עומק ארוכי טווח, ואין תלמידי ומורי ישראל בגדר שפני ניסיונות ליוזמות שטרם נוסו, שעוד לא נבדקו ושלא הוכחה מידת התאמתם לצורכי התלמידים והמערכת". בעקבות כך שיגר ארז אולטימטום למשרד החינוך והצהיר כי המורים לא ישתפו פעולה עם הרפורמה[6].
ב-1 בספטמבר 2024 פתח ארגון המורים בהנהגת ארז בשביתה, וכתוצאה מכך לא נפתחה שנת הלימודים בבתי הספר התיכוניים בישראל. נכון להיום, השביתה עודנה נמשכת.
טענות לשחיתות
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש המבקרים את התנהלותו של רן ארז בהנהגת ארגון המורים. הם טוענים כי הוא האריך את כהונתו בתפקיד בדרכים לא הוגנות, שהוא דיכא את יריביו, ושהוא לא השיג הישגים מספקים לציבור עובדי ההוראה בעשרות שנותיו בתפקיד. הבחירות להנהגת ארגון המורים נערכות כל ארבע שנים, ו-59 צירים, עובדים בכירים בארגון, הם בעלי זכות ההצבעה. לפיכך, יש הטוענים כי הצירים הבוחרים את רן ארז למעשה כפופים לו מאחר שהם עובדים ומקבלים את משכורתם ממנו, מה שעלול להוביל לשחיתות.
- בבחירות שנערכו לתפקיד בשנת 2014 התמודד רן ארז מול ענת שניידר, ולאחר שניצח אותה השעה אותה מתפקידה.[7]
- קיים חוק בתקנון הארגון שאדם הרוצה להמשיך לכהן מעבר לשתי קדנציות צריך לנצח ברוב של שני שלישים לפחות. אך, בבחירות 2018, רן ארז היה עלול להפסיד, ולכן ערב הבחירות שינה את התקנון לכך שרוב של 60% יספיק לו, וכך נשאר בתפקידו ברוב של 64%.[8]
- בבחירות 2022 רץ ארז כמועמד יחיד, ולכן קיבל 58 מתוך 59 קולות הצירים, כשהאחרון נמנע, ונשאר בתפקידו.[9] רבים ביקרו את חוסר הדמוקרטיה בארגון המורים כתוצאה מכך, ואף לאחר מכן ארז האריך את כהונתו בתפקיד עד לשנת 2027.[10]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עומר כרמון, איש השנה שלי - רן ארז, באתר News1 מחלקה ראשונה, 3 בינואר 2004
- תומר זרחין, בג"ץ: ליקויים בהתנהלותו של רן ארז, באתר הארץ, 11 ביוני 2009
- ירעם נתניהו, שליפות עם רן ארז, באתר nrg, 23 ביוני 2009
- מרדכי גילת, רן ארז לנצח?, באתר ישראל היום, 20 באוגוסט 2010
- מרדכי גילת, עוזי דיין, מיכל שבת, מושחתים בצמרת, באתר ישראל היום, 17 בפברואר 2012
- מרדכי גילת, עוזי דיין, מיכל שבת, רן ארז, לך ואל תחזור, באתר ישראל היום, 31 בינואר 2014
- שחר חי, בפעם השישית: רן ארז יו"ר ארגון המורים, באתר ynet, 3 באפריל 2014
- שי ניב, "ההורים חושבים שמערכת החינוך היא בייביסיטר ומשוכנעים שהילד שלהם גאון", באתר גלובס, 31 באוגוסט 2016
- גלית עדות, "אם באוצר לא יבינו, נחריף המאבק": רן ארז בראיון מיוחד למעריב, באתר מעריב אונליין, 2 בדצמבר 2017
- שחר אילן, רן ארז: "בנט לא עשה שום דבר חיובי במשרד החינוך", באתר כלכליסט, 13 בדצמבר 2018
רענן שקד, "ציפיתי שההורים ייצאו למרפסות וימחאו לנו כפיים, כמו לרופאים", באתר "ידיעות אחרונות", 26 ביוני 2020- ניר גונטז', 26 שנים אתה בתפקיד ולא הצלחת לשפר את מעמד המורים."אין יותר טוב ממני!", באתר הארץ, 28 באוגוסט 2023
- מיכל מרנץ ואסף צבי, המלחמה של רן ארז: "באוצר סוחטים אותנו. הם רוצים להפריט את מערכת החינוך", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 10 באפריל 2024
רן ארז (1945-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רן ארז, באתר רשת 13
- ^ בג"ץ 4230/05 שמואל כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ב־11 ביוני 2009
- ^ ליאור דטל, רן ארז: לא נאפשר שלילת שכר למורי התיכונים; חייבו את התלמידים להתחסן, באתר TheMarker, 30 באוגוסט 2021
- ^ שירה קדרי־עובדיה, נדחתה עתירת הממשלה; שנת הלימודים לא תוארך בכל שכבות הגיל, באתר הארץ, 19 ביוני 2020
- ^ ליאור דטל, יו"ר ארגון המורים: משרד החינוך שקל לבטל את חטיבות הביניים, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2013
- ^ תמר טרבלסי חדד, "המורים והתלמידים לא שפני ניסיון": רן ארז יוצא נגד הרפורמה בבגרויות - ומציב אולטימטום, באתר ynet, 2 במאי 2022
- ^ https://mako.co.il/news-channel2/Six-Newscast/Article-ba008846a4c4541004.htm
- ^ https://calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3734660
- ^ https://news1.co.il/Archive/001-d-452668-00.html?AfterBan=1
- ^ ליאור דטל, שליט יחיד: רן ארז נבחר שוב לראשות ארגון המורים, באתר TheMarker, 6 באפריל 2022
| בקרת זהויות |
|
|---|