נזיפה
מראה
נזיפה היא אחד מהעונשים הנהוגים בדין משמעתי. לעיתים נקבעות לעונש זה שתי רמות: נזיפה ונזיפה חמורה. בניגוד לעונשים כגון קנס או מאסר, שבהם יש פגיעה ממשית במורשע, בנזיפה הפגיעה היא במוניטין של המורשע, פגיעה שעלולה לפגוע במסלול הקידום שלו בעבודתו. לעיתים נלווה לנזיפה עונש נוסף, כגון קנס.
עונש נזיפה נקבע באחדים מחוקי מדינת ישראל:
- בחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963, נזיפה היא העונש השני בחומרתו (לאחר התראה). הסמכות להטיל עונש זה נתונה לוועדת משמעת, לשר, למנהל כללי ולבית דין למשמעת. לבית דין למשמעת נתונה גם הסמכות להטיל עונש של נזיפה חמורה.
- בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, מנויים ארבעה עונשים משמעתיים, בסדר חומרה עולה: התראה, ריתוק למחנה או לאניה, נזיפה ונזיפה חמורה. הטלת עונש של נזיפה נמצאת בסמכותם של כל דרגי השיפוט בצה"ל, החל מקצין שיפוט זוטר. הטלת עונש של נזיפה חמורה נמצאת בסמכותם של קצין שיפוט בכיר ומעלה. הליך הנזיפה מפורט בפקודת מטכ"ל 33.0333.[1]
- בחוק המשטרה, תשס"ו-2006, נזיפה ונזיפה חמורה הם הקלים שבעונשים שניתן להטיל בדין משמעתי לשוטר.
- חוק רואי חשבון, תשט"ו-1955, מקנה למועצת רואי חשבון בישראל סמכות להטיל על רואה חשבון, עקב בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, עונשים של התראה, נזיפה, הפסקת תוקף הרישיון לתקופה שתקבע וביטול הרישיון.
- חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, מקנה ללשכת עורכי הדין בישראל סמכות להטיל על עורך דין שהורשע בעבירת משמעת את העונשים הבאים: אזהרה, נזיפה, קנס (עד סך של 25,000 שקלים כנגד כל עבירה), השעיה מן הלשכה והוצאה מן הלשכה.
- חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם מקנה לוועדת האתיקה של הכנסת סמכות להעניש חבר הכנסת על הפרת כלל מכללי האתיקה. בעונשים גם נזיפה.[2]
בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בישראל כולל נזיפה בסל העונשים שלו.[3]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נזיפה פיקודית 33.0333, באתר צה"ל, 7 במרץ 2010
- ^ סעיף 13ד לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם
- ^ דוגמה: מיקי רוזנטל נ' יואב יצחק ואתר NEWS 1, באתר של מועצת העיתונות בישראל