רמון שמיטלן

רמון שמיטלן
Raymond Schmittlein
לידה	19 ביוני 1904; רובה, נור, צרפת
פטירה	29 בספטמבר 1974 (בגיל 70); Felon, טריטוריית בלפור, צרפת
מדינה	צרפת
השכלה	סורבון
דרגה	colonel
עיטורים
	מפקד בלגיון הכבוד; צלב המלחמה לפעולות בזירות זרות; צלב המלחמה 1939-1945; מדליית הרזיסטנס ;

רמון שמיטלן (בצרפתית: Raymond Schmittlein; ‏ 19 ביוני 1904 - 29 בספטמבר 1974) היה קצין ופוליטיקאי צרפתי, מאנשי צרפת החופשית במלחמת העולם השנייה ולאחריה שימש כחבר הפרלמנט הצרפתי והיה בין היתר סגן יושב ראש הפרלמנט הצרפתי, ושר בממשלת צרפת.

חייו

שמיטלן נולד למשפחה ממוצא גרמני מאלזס. הוא גילה כישרון לשפות, ולמד גרמנית, פינית רוסית ואנגלית. לאחר שהשלים את לימודיו בפריז ובברלין שימש מספר שנים כמפקח על החינוך הצרפתי בחוץ לארץ. הוא לימד בקובנה, ריגה וסטוקהולם. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נקרא לשירות צרפת, וגויס להיות נספח צבאי בלטביה ולמעשה הממונה על שירותי הביון הצרפתי במדינות הבלטיות. עקב פעילות זו נעצר, וגורש לסטוקהולם, משם הצטרף לכוחות צבא צרפת שפעלו במסגרת המערכה בנורווגיה בקרב על נרוויק.^[1]

לאחר התבוסה הצרפתית במערכה על צרפת הצטרף אל כוחות צרפת החופשית במצרים. ב-1941 שהה בחיפה ושם הפעיל בשיתוף פעולה עם ההגנה ועם דוד הכהן תחנת רדיו בשם רדיו לבאנט צרפת החופשית ששידרה שידורי תעמולה לאנשי צרפת של וישי בסוריה ובלבנון. הוא שימש שם כשדרן ביחד עם פרנסואה קולה (Francois Coulet) שעלה לאחר מכן לדרגת גנרל, ופאול רפיטון-פרנף (Paul Repiton-Préneuf).^[2] לאחר המערכה בסוריה ובלבנון נשלח לברית המועצות ושימש שם אחד מנציגי צרפת החופשית. בין 1943 ל-1944 שירת במפקדתו של הגנרל דה גול באלג'יר. לאחר מכן שירת בדרגת ליטננט קולונל במערכה באיטליה, ובלחימה בדרום צרפת ובאלזס.

בין 1945 ל-1951 שימש כאחראי על ענייני החינוך והתרבות בשטח הכיבוש הצרפתי בגרמניה.

ב-1951 נבחר לחבר הפרלמנט הצרפתי מטעם המפלגה הגוליסטית "מצעד העם הצרפתי" (RPF). הוא עסק בייחוד בנושאי חינוך ובנושאים הקשורים למושבות. ב-1 ביוני 1954 שימש במשך יום אחד כשר לענייני הודו סין בממשלתו קצרת הימים של ז'וזף לניאל^[3] ובין 20 בינואר ל-23 בפברואר 1955 כשר לענייני צי הסוחר בממשלתו של פייר מנדס פראנס.

ב-1956 נחל כישלון במאמציו להיבחר מחדש, אך הצליח לשוב ולהיבחר ב-1958. ב-1962 נבחר לסגן יושב ראש האספה הלאומית. הוא מילא תפקיד זה עד 1967 שאז נחל תבוסה בבחירות ולא נבחר מחדש. ב-1973 ניסה להיבחר מחדש כחבר "תנועת הרפורמה", שהתנגדה לגוליזם, אך נכשל. ב-1974 מת.

שמיטלן היה מידידיה הטובים של מדינת ישראל בפרלמנט הצרפתי. קשרי הידידות שיצר כאשר שהה בארץ ישראל בתקופת ההכנה למערכה בסוריה ולבנון השפיעו עמוקות על יחסו למדינת ישראל^[4] הוא ייסד את אגודת הידידות הפרלמנטרית ישראל צרפת, ביקר פעמים רבות בישראל, ועמד לצידה במאבקיה לקבלת תמיכה במישור הבינלאומי.^[5]^[6]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רמון שמיטלן בוויקישיתוף

רמון שמיטלן אתר אספת הנבחרים הצרפתית.

הערות שוליים

^ רמון שמיטלן אתר "Histoires de Français Libres ordinaires" (צרפתית)
^ שארל דה גול, המאבק לחירות, כרך ראשון, "אל הדגל", הוצאת עם הספר, 1957, עמ' 169
^ לקראת חלוקת הודו-סין, חרות, 4 ביוני 1954
^ יצחק בר-און, מטריה ביום סגריר, אפי מלצר הוצאה לאור, 2010, עמ' 16
^ מצרפת בא ידיד, מעריב, 25 באוקטובר 1959
^ צרפת לא תיטוש ישראל, דבר, 31 בינואר 1964

[1] רמון שמיטלן אתר "Histoires de Français Libres ordinaires" (צרפתית)

[2] שארל דה גול, המאבק לחירות, כרך ראשון, "אל הדגל", הוצאת עם הספר, 1957, עמ' 169

[3] לקראת חלוקת הודו-סין, חרות, 4 ביוני 1954

[4] יצחק בר-און, מטריה ביום סגריר, אפי מלצר הוצאה לאור, 2010, עמ' 16

[5] מצרפת בא ידיד, מעריב, 25 באוקטובר 1959

[6] צרפת לא תיטוש ישראל, דבר, 31 בינואר 1964

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]