טריטוריית בלפור
| |||
 | |||
| מדינה / טריטוריה |
 צרפת | ||
|---|---|---|---|
| חבל |
 בורגון-פראנש-קונטה | ||
| נשיא המועצה המחוזית | פלוריאן בוקה (LR) | ||
|
נפות קנטונים קומונות במחוז |
1 9 101 | ||
| בירת המחוז | בלפור | ||
| תאריך ייסוד |
7 בספטמבר 1871  | ||
| על שם |
בלפור | ||
| סדר כניסה | 90 | ||
| שטח | 609.4 קמ"ר (דירוג: 91) | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה |
Ballon d'Alsace | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ במחוז | 140,120 (דירוג: 99, 2019) | ||
| ‑ צפיפות | 230 נפש לקמ"ר (2019) | ||
| קואורדינטות | 47°38′18″N 6°51′41″E / 47.6382°N 6.8614°E | ||
| אזור זמן | UTC+1 | ||
| http://www.territoire-belfort.gouv.fr/ | |||
 | |||
  | |||
טריטוריית בלפור (בצרפתית: Territoire de Belfort) היא מחוז בחבל בורגון-פראנש-קונטה, מזרח צרפת. אוכלוסייתה מנתה 141,318 בשנת 2019.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחוז המנהלי טריטוריית בלפור נוצר על פי תנאי אמנת פרנקפורט משנת 1871. הקיסרות הגרמנית סיפחה כמעט את כל אלזס, אך הצרפתים הצליחו לשאת ולתת על שימור הטריטורייה, שהופרדה משאר אלזס (שם הייתה חלק ממחוז או-רן). היו שלוש סיבות עיקריות לטיפול יוצא דופן זה:
- האוכלוסייה בבלפור וסביבתה הייתה דוברת צרפתית.
- בלפור הפגינה התנגדות, בפיקודו של קולונל פייר דנפר-רושרו, לפלישה הגרמנית. המחוקק הנוצרי סוציאליסטי מבלפור, אמיל קלר, ניהל קמפיין פוליטי עוצמתי דומה באספה הלאומית.
- מפני שבלפור ממוקת במעבר מישורי יחסית בין הרי הווז' והיורה, הסכימו הגרמנים להשאיר את העיר בצרפת, מכיוון שקציני הצבא הפרוסים ציינו שאסטרטגיה זו תעניק לגרמניה גבול בר הגנה.[2]
לאחר ששמרה על מעמדה הייחודי כטריטוריה במשך קצת יותר מחצי מאה, הוכרה בלפור רשמית כמחוז ה-90 של צרפת ב-1922. צרפת החזירה לשטחה את אלזס שלוש שנים קודם לכן בחוזה ורסאי, אך הוחלט שלא לשלב את בלפור במחוז שלה לשעבר, או-רן.
כאשר נוצרו חבלי צרפת לא נכללה בלפור בחבל אלזס, אלא בחבל הסמוך פראנש-קונטה, מאז ינואר 2016 בורגון-פראנש-קונטה.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבחינה גאוגרפית בלפור שוכנת על הרכס המפריד בין שני חבלי בצרפת, אך לפני מלחמת צרפת–פרוסיה ב-1870 היא הייתה חלק פוליטי מאלזס. עם זאת, מבחינת החבלים שהוקמו ב-1982 מצאה את עצמה טריטוריית בלפור בפראנש-קונטה ולא באלזס.
המחוז, ששטחו 609 קילומטר רבוע בלבד, הוא החמישי בקוטנו בצרפת (אחרי פריז ופרווריה או-דה-סן, עמק המארן וסן-סן-דני). הוא מעט קטן יותר מסנט לוסיה (הטריטוריה ה-196 בעולם בשטחה) או ג'קרטה, בירת אינדונזיה.
עיירות עיקריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקומונה המאוכלסת ביותר היא בלפור, בירת המחוז. נכון ל-2019, ישנן 4 קומונות עם יותר מ-5,000 תושבים:[1]
| קומונה | אוכלוסייה (2019) |
|---|---|
| בלפור | 46,443 |
| דלה (Delle) | 5,667 |
| ולדואה (Valdoie) | 5,269 |
| בוקור (Beaucourt) | 5,010 |
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההכנסה החציונית נטו למשק בית במחוז ב-2017 הייתה 21,310 אירו. הנתון הממוצע של הטריטוריה מסתיר פערים גדולים יחסית כמו זה שבין העיר בלפור (17,920 אירו) לבין ברמונט (26,600).[3]
אוכלוסייה ודמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2019 מנתה אוכלוסיית המחוז 141,318 תושבים. מתוכם, מעט יותר מ-46,000 מתגוררים בקומונה בלפור עצמה.
במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20 עברה הטריטוריה ארבע מגמות עיקריות באוכולסיה.
- התקופה שבין 1800 ל-1872 התאפיינה בפיתוח כלכלי יציב ובשיעור ילודה גבוה יחסית. עם זאת, מגפת הכולרה אשר נבעה מהתגברות העיור, יחד עם מיתון כלכלי, הפחיתו את קצב העלייה ברבע השלישי של המאה. בין 1803 ל-1872 גדלה האוכלוסייה מ-37,558 ל-56,781.
- לאחר איבוד רוב אלזס לקיסרות הגרמנית, גדלה אוכלוסיית בלפור בשל הגעת מספר רב של פליטים מ"הגרמניזציה": בין 1871 ל-1914 התפתחו מפעלים גדולים בטריטוריה, כאשר תעשיית הטקסטיל צמח במהירות. עד 1911 עמד מספר התושבים בטריטוריה על 101,392.
- בין 1914 ל-1945 נשלט הנרטיב הכלכלי על ידי שתי מלחמות העולם ותקופת הקיפאון בביניהן. האוכלוסייה ירדה ל-86,648 ב-1946.
- לאחר מלחמת העולם השנייה הפך האזור למוקד לצמיחה תעשייתית: גם האוכלוסייה עקבה אחר אותה מגמת עלייה, ועמדה על 131,999 ב-1982. אף על פי כן, כמו בחלקים רבים של צרפת, משנת 1980 הייתה למשבר האנרגיה העולמי בשנות ה-70 השפעה מתמשכת בהאטת קצב ההתרחבות.
מינהל
[עריכת קוד מקור | עריכה]קוד המחוז של הטריטוריה הוא 90, והפרפקטורה (הבירה) שלו היא בלפור. בטריטוריה ישנה נפה בודד (בלפור), המחולק ל-9 קנטונים ומשם ל-101 קומונות.
פוליטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשיא מועצת המחוז הוא פלוריאן בוקה, שנבחר לראשונה ב-2015.
נציגי האספה הלאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]| חבר | מפלגה |
|---|---|
| איאן בוקארד | הרפובליקנים |
| מישל זומקלר | איחוד הדמוקרטים והעצמאים |
נציגי הסנאט
[עריכת קוד מקור | עריכה]| חבר[4] | מפלגה |
|---|---|
| סדריק פרין | הרפובליקנים |
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
האריה מבלפור מנציח את התנגדותה של בלפור במלחמת צרפת–פרוסיה. -
-
-
פסטיבל המוזיקה יורוקינז
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טריטוריית בלפור (בצרפתית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Populations légales 2019: 90 Territoire de Belfort, INSEE
- ^ "Bismarks Mittheilung über den Friedendschluss". Passauer Zeitung. Vol. 24, no. 124. 16 במאי 1871. p. 1.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Comparateur de territoire: Commune de Belfort (90010), Territoire de Belfort (90), Commune de Bermont (90011)". INSEE. נבדק ב-9 בספטמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Liste par département - Sénat". [[הסנאט (צרפת)|]]. נבדק ב-2020-07-22.