כופריים
 כפריים
| |
|---|---|
שנית גדולה
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | הדסאים |
| משפחה: | כופריים |
| שם מדעי | |
 Lythraceaeסיינט-הילייר, 1805 | |
כָּפְרִיִים (שם מדעי: Lythraceae) היא משפחת צמחים מסדרת ההדסאים עם תפוצה עולמית. המשפחה כוללת 28 סוגים ו-691 מינים, רובם נפוצים בעיקר באזורים הטרופיים של אפריקה ואמריקה ומיעוטם באזורים ממוזגים[1][2]. המשפחה כוללת עשבים חד-שנתיים, או רב-שנתיים באזורים הממוזגים, ובאזורים הטרופיים גם בני שיח, שיחים נמוכים, שיחים או עצים. מינים רבים כמו, העצים לגרסטרמיה הודית (Lagerstroemia indica), לגרסטרמיה גדולת-עלים (Lagerstroemia speciosa) ומיני גַבנוֹן (קוּפֵאָה, Cuphea) מגודלים כצמחי נוי בארצות טרופיות חמות ואף בישראל. באזורים חמים וטרופיים רבים בעולם הישן מגודלים רימון מצוי (Punica granatum) וכופר לבן (Lawsonia inermis), המוכר גם בשם "חינה", כשם הצבען המופק ממנו והמשמש בין השאר בטקס החינה.
על פי רוב הגבעולים הצעירים רְבוּעִים (מרובעים).
שמה העברי של המשפחה קרוי על שם העץ כופר הנזכר בשיר השירים, שעליו וענפיו הצעירים שימשו להכנת התמרוק הידוע בארצות המזרח בשם חינה. שמה המדעי, Lythraceae, ניתן לה על שם הסוג שנית (Lythrum), שמקורו במילה היוונית: lythron שמשמעותה "דם".
יש תכונות כלליות מאוד, ללא מאפיינים מובהקים שמייחדים אותה
מנקודת מבט מורפולוגית למשפחת הכופריים יש תכונות כלליות מאוד, ללא מאפיינים מובהקים שמייחדים אותה, כלומר, אין סינפומורפיה מורפולוגית (morphological synapomorphy) המגדירה את המשפחה. עם זאת, הסוגים השונים במשפחה מובחנים היטב זה מזה. הכללת המשפחות דואבנגה (Duabanga), רימון (Punica), סונראטיה (Sonneratia) וטראפה (trapa) במשפחת הכופריים מוסיפה מספר תכונות נוספות להגדרת המשפחה, שכאמור היא כללית מאוד. אך יחד עם זאת, הכללת המשפחות הללו מאפשרת הרחבת הידע, באמצעות מחקרים פילוגנטיים, על הקשר האבולוציוני בין הסוגים, וזיהוי השושלת ההיסטורית של כל המשפחה. ידע זה על הקשר האבולוציוני עלול ללכת לאיבוד אם הסוגים יישמרו כמשפחות נפרדות.
מאפיינים של המשפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי רוב הגבעולים הצעירים רְבוּעִים (מרובעים, בעלי 4 מקצועות). עלי לוואי נעדרים מנוונים או זעירים. ייתכן גם מספר רב של לוואים זוויתיים שמתחדדים בראשם כמרצע. העלים נגדיים בדרך כלל בארבע טורים או דוריים, לעיתים רחוקות מסורגים או כמעט מסורגים. העלים פשוטים, תמימים (משוננים בסוג Trapa) והעורקים המשניים מנוצים ומקושתים, כלומר: הם יוצאים מצדי העורק הראשי, ואינם מסתיימים בשפת העלה ממש אלא מחוברים ביניהם בסדרה של קשתות בולטות לעבר השפה. לפעמים נראה עורק יחיד עם או בלי עורקים משניים ברורים[3][2].
התפרחות הן מסוג אשכול, מסוימת, או מכבד. הפרחים בדרך כלל חסרי ריח, ערוכים יחידים, בזוגות או בקבוצות בחיק עלים או באשכולות, בסיומות או במכבדים בקצות הגבעולים. בדרך כלל, לעוקצי הפרחים יש חפיות.
הפרחים דו-מיניים (הסוג Capuronia חד-מיני ודו-ביתי), נכונים או לעיתים נדירות בלתי נכונים ואז הם בעלי נטייה לסימטריה חד-צדדית, כי המאבקים מקובצים בצד אחד של העמוד השחלה. הסוגים Pleurophora ו- Cuphea הם סימטריים חד-צדדיים אמתיים.
הפרחים בעלי צינור פרח, בדרך כלל בעלי עטיף כפול, והם ערוכים בדרך כלל בדורים של 4, 6 או לעיתים רחוקות 8 או 16 איברים. צינור הפרח הוא גביעי, גלילי או חרוטי, קרומי עד עבה וגלדני. הוא בדרך כלל בעל 6 עד 12 עורקים בולטים או צלעות והוא משתייר עם התפתחות הפרי (למעט בסוג Lafoensia). צינור הפרח נוצר מאיחוי של המצעית עם הבסיסים של עלי הגביע, של עלי הכותרת ושל האבקנים.
במשפחת הכופריים קיימים שלושה מצבים של צינור הפרח ביחס לשחלה, כאשר הראשון הוא הנפוץ ושני האחרים נדירים יותר: 1. צינור הפרח מופרד השחלה העילית, אך עומד מעל בסיסה והאבקנים והעטיף יוצאים מצינור הפרח (Hypanthium Perigynous); 2. צינור הפרח מצוי מעל למקום השחלה התחתית, והאבקנים והעטיף יוצאים מרקמה שמאוחה לדופן השחלה (Hypanthium Epiperigynous); 3. מצב ביניים שבו צינור הפרח קבוע באמצע שחלה תחתית למחצה (Hypanthium Epihypoperigynous).
עלי הגביע מאוחים, אורכם כאורך צינור הפרח ואף קצר יותר, והם קרומיים עד גלדניים. הם מסתיימים ב-4 עד 6 שיניים, שהן אונות הגביעון, כאשר בין השיניים על פי רוב יש שיניים זעירות פחות או יותר מפותחות. אונות אלו ערכות לסירוגין עם עלי הגביע או נעדרות לחלוטין. צורת שן הגביע משולש או אלפיטי וראשו מחודד.
עלי הכותרת על פי רוב 4 עד 6 ולעיתים רחוקות הם נעדרים או רבים. עלי הכותרת נעוצים בדופן הפנימי של צינור הפרח בחלקו העליון, וערוכים לסירוגין מול עלי גביע. הם מקומטים קלות (גליים), עורקיהם מנוצים עם ציפורניים או לא, לעיתים קרובות הם נושרים מוקדם יחסית אך לא קמלים.
האבקנים על פי רוב 4 או 8, לעיתים רחוקות מרובים (32 עד 200) בסוגים של עצים "פרימיטיביים" או 1 עד 2 בצמים עשבוניים מתקדמים יותר. גובה האבקנים שווה או לפעמים שונה מאוד (בצמחים הטרוסטייליים, heterostylous) ונעוצים בצינור הפרח. האבקנים בדרך כלל מסודרים בשתי שורות שונות וכפולים ממספר עלי הגביע, ולפעמים בשורה אחת, כאשר הם נעוצים קרוב לבסיסו של צינור הפרח או גבוה יותר מתחת לעלי הכותרת. כאשר האבקנים רבים, אז הם ערוכים במספר שורות נפרדות, ולפחות חלקם נעוצים בצלע צינור הפרח ממש מתחת לעלי הגביע (בסוגים רימון, Sonneratia וכמה מינים של סוג Duabanga). האבקנים מופרדים בפרח וכפופים בפקעית. המאבקים מורכבים משתי לשכות שנפתחות לאורך הבטן על ידי סדקים בעת שחרור גרגרי האבקה. המאבקים מקובעים לזיר באמצע גבם, אבל מקום הקיבוע משתנה מאוד סביב האמצע (dorsifixed and versatile). לעיתים נדירות המאבקים מקובעים לזיר בתחתיתם (Pleurophora, Crimea).
השחלה על פי רוב עילית או לעיתים רחוקות יותר תחתית למחצה או תחתית (אך ורק בסוג רימון). השחלה מוקפת בבסיסה בצופן טבעתי או בצופן מוגדל עם או בלי צוף. עלי השחלה מאוחים (gynoecium syncarpous). לשחלה 2 עד 6 מגורות או לעיתים רחוקות הרבה מגורות או מגורה אחת (בסוג cryptotheca) ובדרך כלל בכל אחת מהמגורות ביציות רבות. המגורות מופרדות במחיצות שלמות או מנוונות לכדי נימים דקים. השחלה מופרדת, עם עוקץ קצר בתחתית השחלה (העוקץ חלק מן השחלה עצמה) או ללא. בכל אחת מהמגורות ביציות רבות. ביציות - 2 עד רבות נתונות על שליות זוויתיות שלעיתים אינן מגיעות לקודקוד השחלה. בסוג אחד (אמניה) השיליה דופנית. הביציות זעירות והפוכות (אנאטרופית, anatropous) ומתיישרות (ascending, Campylotropous). עמוד השחלה פשוט, דק, בדרך כלל בולט מן הפרח ואורכו משתנה לפי סוגי הצמחים; הצלקת שבראשו רטובה או יבשה, צורתה כדורית, חרוטית-קטומה, מחודדת, או לעיתים רחוקות עם שתי אונות.
הפרי על פי רוב הלקט יבש, עם דפנות דקות עד עבות, המוקף בחלקו או במלואו בצינור פרח משתייר ולעיתים רחוקות גילדני או דמוי ענבה. הפרי מתפתח משני שחלילים מאוחים או יותר, וכדי לשחרר את זרעיו הוא נפתח עם הבשלתו לקשוות. צורות הפתיחה היא חוצת מגורה (loculicidal) או חוצת חיץ (septifragal) או באופן לא סדיר. לעיתים נדירות הפתיחה היקפית (circumscissile) או שאין פתיחה כלל. הזרעים בדרך כלל רבים, זעירים, לעיתים רחוקות מכונפים. הם ללא אנדוספרם (רקמת מזון המצויה בתוך זרעים לצדו של העובר או סביבו) לעיתים הם עטופים בציפה (רימון); העובר ישר, הפסיגים פרושים (מקופלים ברימון או בלגרסטרמיה), לעיתים קרובות בסיסם בעלי אוזניים או בצורת לב, עוטפים חלקית את השורשון הקצר, שמנוניים[4].
המינים הגדלים בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחת הכופריים מוכרת בישראל בזכות עצי התרבות, כגון רימון מצוי וכופר לבן, ובעצי נוי כמו מינים של לגרסטרמיה (Lagerstroemia), כולל לגרסטרמיה ההודית המוכרת. בנוסף, המשפחה מיוצגת בשיחים כמו היימה ערבתית (Heimia salicifolia) וגלפיניה טרנסוואלית (Galpinia transvaalica), ובצמח הרב-שנתי שנית אירופאית (Lythrum virgatum). כמו כן, במשפחה כלולים גם מינים של גבנון, המכונים בישראל קפואה על פי שמם המדעי (Cuphea). מלבד מיני התרבות, בישראל גדלים בר תשעה מינים של שנית (Lythrum) ושני מינים נדירים של אמניה (Ammannia).
שנית (Lythrum) כוללת 40 מינים, מהם 9 מצויים בישראל ובסביבתה. תחום התפוצה הטבעי של הסוג שנית משתרע מחצי כדור הארץ הצפוני הממוזג ועד לאמריקה הסובטרופית[5][6]. המוכר שבהם הוא שנית גדולה (Lythrum salicaria). ראו הרחבה בערך שנית (סוג).
אמניה (ammannia) כוללת 108 מינים מהם 2 מצויים בישראל וסביבתה. תחום התפוצה הטבעי של הסוג אמניה הוא באזורים הטרופיים והסובטרופיים של העולם הישן ובאמריקה[7][8].
- אָמַנְיָה מִצְרִית (Ammannia baccifera) היא צמח חד-שנתי נדיר מאוד ובסכנת הכחדה, המופיע ברשימת הצמחים האדומים של ישראל. הוא גדל בבתי גידול לחים, בעיקר בשולי ביצות, בקרקעות קלות ולא מלוחות, לעיתים גם באזורים חוליים או במי תהום גבוהים. בית הגידול שבו הוא מצוי נמצא בסכנה בשל פיתוח שטחים וניקוז מים. הצמח מצוי בבקעת חולה ובבקעת כנרות; נדיר מאוד בגליל העליון, בגליל התחתון ובמישור החוף הדרומי[9][10][11].
- אָמַנְיָה רַבַּת-פְּרָחִים (Ammannia prieuriana) – צמח חד-שנתי נדיר וגדל בבית גידול לח: בשולי ביצות, בקרקעות קלות ולא מלוחות. הוא נדיר מאוד בגליל התחתון ובשרון. תחום התפוצה הטבעי של אמניה רבת-פרחים הוא באזורים הטרופיים, מדרום אפריקה ועד ישראל. זהו צמח חד-שנתי שגדל בעיקר בבתי גידול טרופיים עונתיים יבשים[12][13][14].
תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
שנית גדולה -
גבנון בן-אזוב -
גבנון סמוק -
לגרסטרמיה הודית -
כופר לבן
_in_Hyderabad,_AP_W_IMG_0524.jpg)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כופריים, באתר ITIS (באנגלית)
- כופריים, באתר NCBI (באנגלית)
- כופריים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- כופריים, באתר Tropicos (באנגלית)
- כופריים, באתר GBIF (באנגלית)
- כופריים, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Lythraceae J.St.-Hil., POWO plants of the World Online. Published on the Internet, 18-8-2024
- ^ 1 2 Lythraceae J.St.-Hil., WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 6-2024
- ^ Qin Haining; Shirley Graham, Michael G. Gilbert, Lythraceae, Flora of China
- ^ Graham S.A., Lythraceae. In: Kubitzki K. (eds) Flowering Plants · Eudicots. The Families and Genera of Vascular Plants, vol 9., Berlin, Heidelberg: Springer, 2007
- ^ .Lythrum L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, 22-8-2024
- ^ Lythrum, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 6-2024
- ^ Ammannia, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, 22-08-2024
- ^ Ammannia, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 6-2024
- ^ Ammannia baccifera, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ אמניה מצרית, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ אמניה מצרית, באתר פורטל הערכות הסיכון לטבע בישראל, 2011
- ^ Ammannia prieuriana, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, 22-8-2024
- ^ Ammannia prieuriana, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 24-11-2023
- ^ אמניה רבת-פרחים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה