ריימונדס ויוניס
 | |||||
| ריימונדס ויוניס | |||||
| לידה |
15 ביוני 1966 (בן 58) מחוז פסקוב, ברית המועצות | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 לטביה | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה | המפלגה הירוקה הלטבית | ||||
| בן או בת זוג |
Iveta Vējone  | ||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
  | |||||
.jpg)
ריימונדס ויוניס (בלטבית: Raimonds Vējonis; נולד ב-15 ביוני 1966) הוא פוליטיקאי לטבי, חבר המפלגה הירוקה הלטבית. כיהן כנשיא לטביה מ-2015 עד 2019, כשר להגנת הסביבה ופיתוח אזורי משנת 2002 עד 2011, וכשר ההגנה של לטביה משנת 2011 עד 2015.
חייו המוקדמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ויוניס נולד במחוז פסקוב לאב לטבי ואם רוסייה, בזמן שאביו שירת שם בצבא הסובייטי. הוא גדל במחוז מדונה בלטביה. לדבריו החל להתעניין בנושאים הקשורים לאיכות הסביבה לאחר שסבו התעוור כתוצאה משימוש בכימיקלים בקולחוז בתקופת השלטון הקומוניסטי בלטביה.
סיים תואר ראשון ושני בביולוגיה באוניברסיטת לטביה, ועבד במהלך לימודיו כמורה לביולוגיה בעיר מדונה.
קריירה פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1989 התמנה לסגן מנהל מחלקת הסביבה בעיר מדונה, ומ-1990 כיהן כחבר מועצת העיר. משנת 1996 עד 2002 היה מנהל מחלקת הסביבה של ריגה.
ב-7 בנובמבר 2001 מונה לשר להגנת הסביבה ופיתוח אזורי. ויוניס החזיק בתיק זה עד שנת 2011, חרף חילופי ממשלות בלטביה בשנים אלה. לאחר מכן היה פעיל בוועדת החוץ והביטחון בפרלמנט.
בינואר 2014 מונה לשר ההגנה של לטביה. במסגרת תפקידו נקט בגישה ניצית, גינה את התוקפנות של רוסיה וכינה את פעילות כוחות נאט"ו שפעלו במדינה "כיבוש".
לאחר פלישת רוסיה לחצי האי קרים, גינה ויוניס את הפלישה, והוביל מהלך שבו ביקשו המדינות הבלטיות סיוע צבאי מארצות הברית. במהלך זה הוצבו כלי נשק כבדים ואלפי חיילים במזרח אירופה כדי להרתיע את רוסיה.[1]
ב-6 בספטמבר נבחר ויוניס על ידי הפרלמנט לנשיא לטביה, לאחר מערכת בחירות סוערת. בתחילת המערכה היו ארבעה מועמדים לתפקיד, ולאחר ארבעה סבבי בחירות נשארו שניים. ויוניס זכה בתפקיד ברוב של 55 מול 42 שהצביעו נגדו. ראש ממשלת לטביה, לאימדוטה סטראויומה, בירכה על בחירתו לתפקיד.
ויוניס החליף בתפקיד את אנדריס ברזינש.[2]
בספטמבר 2016 היה בין המשתתפים בהלוויית שמעון פרס.
שורשיו הרוסיים של ויוניס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ריימונדס ויוניס הוא בן לאם רוסית, ונולד במחוז פסקוב, בו שפת המחוז הייתה רוסית, וכיום הוא חלק מרוסיה.
במהלך מערכת הבחירות לנשיאות הוא אמר כי אין בכוונתו לוותר על השימוש בשפה הרוסית לאחר בחירתו, משום שהשימוש בה מהווה "גשר בין העם הלטבי למיעוט דובר הרוסית במדינה", המונה כ-35 אחוזים מהאוכלוסייה.
את הריאיון הראשון לאחר בחירתו העניק לערוץ טלוויזיה לטבי של דוברי רוסית.
אך ביולי 2015 קבע הפרלמנט הלטבי כי הנשיא לא יוכל לדבר רוסית במסיבות עיתונאים ובאירועים פומביים. ראש "הוועדה לשמירה על השפה הלטבית" בפרלמנט אמר: "אנו סבורים שעל הנשיא לדבר עם התקשורת הלטבית בשפה הלטבית בלבד".[3]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ויוניס נשוי ואב לשני ילדים. השקפתו הדתית, על פי עמוד הפייסבוק שלו, היא פגנית.[4]
בתחילת 2016 חלה ויוניס באנדוקרדיטיס זיהומית, כתוצאה מדלקת שקדים שלא טופלה. הוא עבר ניתוח לב פתוח והושתל בו שסתום מלאכותי. לאחר חודשיים של שיקום חזר לתפקידו כנשיא.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריימונדס ויוניס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סוכנויות הידיעות, המלחמה הקרה חוזרת? ארה"ב תחמש את המדינות הגובלות ברוסיה, באתר וואלה, 14 ביוני 2015.
- ^ Raimonds Vejonis succeeds Andris Berzins as President of the Republic of Latvia, 6 בספטמבר 2015 (באנגלית)
- ^ אלכס נירנבורג, לטביה: הממשלה אסרה על הנשיא לדבר ברוסית, באתר nrg.
- ^ Raimonds Vējonis becomes President of Latvia, 8 ביולי 2015 (באנגלית).
| בקרת זהויות |
|
|---|